הרשות לקידום מעמד האישה במשרד לשוויון חברתי החלה בהקמתו של מאגר חדש, שמטרתו לקדם מועמדות של נשים לכהונה במשרות בכירות במגזר הציבורי ובהנהלות ציבוריות, לחברות בוועדות ציבוריות ולהשתתפותן בפורומים שונים –  החל מועידות וכנסים וכלה בפאנלים בתקשורת. המאגר יהיה כלי עזר לגורמים ממנים שונים המבקשים לאייש תפקידים בכירים, ויאפשר בחינת מועמדותן והשתתפותן של נשים מומחיות שהניסיון והרקורד שלהן רלוונטים.

אתמול (רביעי) החלה ההרשמה למאגר השמות, והיא תימשך לכל אורך שנת 2020. בנוסף, יוקמו ועדות איתור יזומות בענפים ותחומים שבהם תמצא הרשות לקידום מעמד האישה קושי באיתור מספר מספיק של מועמדות מתוך המאגר הקיים. דרישות הסף לכניסה למאגר כוללות לפחות אחד מהתנאים הבאים: 7 שנות ניסיון בתחום המומחיות, 5 שנות ניהול בכיר (דרגת סמנכ"ל או ניהול של 50 אנשי צוות או ניהול של 30 מיליון ש"ח לשנה), תואר שלישי, תואר אקדמי רלוונטי אחר, דרגת סא"ל (או מקבילה לה) ומעלה, 10 שנות ניסיון בתחומי הספורט והתרבות.

אושרה פרידמן, סגנית מנהלת הרשות לקידום מעמד האישה והממונה על המאגר, רואה בהקמת המאגר שליחות חברתית כפולה: "להגביר ולהגדיל את קולן וייצוגן של נשים בזירה הציבורית ולצד זאת לתת דגש מיוחד על מקומן של נשים מקבוצות אוכלוסייה שכמעט ואינן מיוצגות כלל. נשים חרדיות וערביות, נשים מקהילת יוצאות אתיופיה ומקהילת יוצאות מדינות ברית המועצות לשעבר, נשים מבוגרות, נשים מהפריפריה החברתית-כלכלית. כל אלה שלא נהנות מפירות המהפכה הפמיניסטית וזקוקות לגורם רשמי מטעם המדינה שדוחף אותן קדימה לעמדות כוח והשפעה הראויות להן".

השרה לשוויון חברתי, ח"כ גילה גמליאל, בירכה על הקמת המאגר: "שנת 2020 בסימן מהפכה עבור נשים בישראל: מחקרים מכל העולם כבר הוכיחו שנשים מנהלות טובות יותר מגברים, ואין כל סיבה שבתפקידי ניהול בכירים לא יהיה שוויון מוחלט בין גברים לבין נשים. הרשות לקידום מעמד האישה במשרד לשוויון חברתי לקחה על עצמה להוביל את השינוי ובאמצעות המאגר שהוקם נגרום לכך שיותר נשים מוכשרות ומנוסות תגענה לקדמת הבמה – במשרות בכירות, בוועדות ציבוריות וכמומחיות בתחום עיסוקן".

מנכ"לית הרשות לקידום מעמד האישה, אוה מדז'יבוז', הוסיפה, כי "לפני הבחירות המוניציפליות בשנת 2018 הובלנו את קמפיין 'תתמודדי' במטרה לעודד כמה שיותר נשים להתמודד לחברות במועצות הרשויות המקומיות. כתוצאה מכך עלה הייצוג הנשי מ-13% ב-2013 ל-20%. זה עדיין רחוק משוויון מגדרי אבל זה צעד חשוב בדרך לשם. כך גם המאגר. בשנים האחרונות אנו קוראות שוב ושוב לבחון מועמדות לכל משרה ציבורית בכירה שמתפנה וכעת אנו רוצות להחזיק בידינו מאגר קבוע של שמות פוטנציאליים לכל תפקיד, לכל דירקטוריון, לכל ועדה ציבורית וכן, גם לכל פאנל בוועידה או באולפן טלוויזיה. נוכחות נשית היא לא עלה תאנה, אלא עניין מהותי, ערכי ואפילו חינוכי. חשוב שהילדות של כולנו ידעו שהן גדלות לעולם שוויוני יותר, עם הזדמנות ממשית להגיע לכל תפקיד ולהגשים כל חלום".

מגמה עולמית: יותר דירקטוריות, פחות מנהלות

דוח מכון המחקר של קרדיט סוויס, חברה שוויצרית רב-לאומית לשירותים פיננסיים, שהתפרסם בחודש אוקטובר האחרון, מצביע על שינויים גלובליים במצבת כוח האדם הניהולי של חברות. הדוח מבוסס על מידע מ-3,000 חברות ב- 56 מדינות שונות, בהן למעלה מ-30,000 משרות ניהול.

ניתן לחלץ מנתוני הדוח שלוש מסקנות עיקריות: האחת, מעודדת, לפיה במהלך העשור האחרון הוכפל ייצוג הנשים בדירקטוריונים. השנייה, היא שיחס הנשים בתפקידי ניהול גבוה בארצות הברית ובמדינות אסיה-פסיפיק (למעט יפן) מאשר באירופה. בנוסף, הדוח מאשרר ממצאים מיוזמות מחקר קודמות, לפיהן יש מתאם ברור בין אחוז שיתוף נשים בתפקידי קבלת ההחלטות לבין מצב החברה בשוק ההון וביצועיה של החברה.

השתתפות נשים בדירקטוריון חברות במגזר העסקי עלה מאז הדוח הקודם ועומד כיום על ממוצע של 20.6%. עם זאת, הנתונים משתנים משמעותית ממדינה למדינה: בעוד שביפן ייצוג הנשים בדירקטוריון עומד על 5.7%, הרי שבאירופה, שיאנית הטבלה, מדובר ב- 29.7%. בצפון אמריקה חל שיפור משמעותי וכיום נשים מהוות 24.7% מחברי הדירקטוריון. ארבע המדינות בהן הייצוג הגבוה ביותר הן נורבגיה, צרפת, שבדיה ואיטליה. ישראל, בה ייצוג הנשים בדירקטוריון עומד על 16%, מצויה מתחת לממוצע העולמי.

בחינת נתוני השתתפות הנשים במגזר העסקי כבכירות בהנהלה מעודדת יותר. אחוז הנשים בתפקידי ניהול בכירים עלה מ- 14% (2016) ל- 18%. כאן המגמה הפוכה: בעוד שייצוג הנשים בארצות הברית ובמדינות אסיה-פסיפיק עומד על 21%, הרי שבאירופה הוא 17%. בישראל, בה ייצוג הנשים בתפקידי ניהול בכירים עומד על 22%, מצויה גבוה מעל הממוצע העולמי.

עם זאת, ציינו עורכי הסקר, שתפקידי הניהול הבכיר אותם מאיישות נשים עדיין רחוקים מאלה המעורבים בקבלת החלטות ביצועיות. כך, בראש 5% בלבד מהחברות שהשתתפו בסקר עמדה אישה בתפקיד מנכ"לית; ורק ל-15% מהחברות היתה מנהלת כספים (CFO).

עוד התגלה קשר בין אחוז הגיוון בדירקטוריון לזה שבתפקידי ניהול בחברות: בחברה בה אחוז הנשים בדירקטוריון עמד על 50% או יותר, נמצאו 30% נשים בתפקידי ניהול.

לסיכום, חרף השינויים המעודדים, הנתונים הגלובליים באשר לייצוג נשים מעידים על אי שוויון מגדרי בתפקידים בכירים.

1000 החברות הגדולות בישראל: מעט מנהלות 

על פי נתוני חברת המידע העסקי CofaceBdi אחוז הנשים המנהלות בקרב אלף החברות הגדולות בישראל עומד על ממוצע של 4% בלבד. ענף הבנקאות מוביל את הטבלה, עם 31% מנכ"ליות ו-13% יושבות ראש דירקטוריון. לעומת זאת, בתחומי התעשייה עומד שיעור מנכ"ליות ויושבות ראש דירקטוריון על 4% בלבד, בתחומי המסחר – 2% ובתחום האשראי – 0%.

ימים יגידו האם הקמת המאגר והעמדתו לרשות מקבלי ההחלטות אכן יתרמו להגדלת מספר הנשים בתפקידים בכירים במגזר הציבורי ובמשק בכלל.