אבא בהריון וגם מניק – החזון המגדרי בתערוכה "היה היתה"

אלטרנטיבה דמיונית של מאיירי ספרי ילדים להגדרה מחודשת של המגדר הסטראוטיפי בתערוכה שהשתתפה בשבוע האיור 2019, אשר הגיעה להוד השרון ובהחלט שווה ביקור.

אבא בהריון וגם מניק – החזון המגדרי בתערוכה "היה היתה"

אלטרנטיבה דמיונית של מאיירי ספרי ילדים להגדרה מחודשת של המגדר הסטראוטיפי בתערוכה שהשתתפה בשבוע האיור 2019, אשר הגיעה להוד השרון ובהחלט שווה ביקור.

ארבעה מאיירות ומאייר הרשימו אותי במיוחד בתערוכה זו. המאייר טרי לנדאו קורא תגר על התפקיד המסורתי של אבא-אמא בהקשר להריון, גליה לוז מאיירת את מחוללת השינוי האקולוגי השבדית, אלונה פרנקל מתייחסת לדיכוי הנשי בהשראת שיריה של אעידה נסראללה העוסקים בדיכוי הנשים בחברה הערבית ואפרת לוי מתגעגעת לילדותה בה לא היתה צריכה לעמוד בסטנדרטים של חיצוניות "מקובלת".

צילום: שרה פלד

\\ טרי לנדאו "מר וגברת סוסון הים"

סוסוני הים של המאייר טרי לנדאו, מספרים על אבא שהוא אמא שהוא אבא. לנדאו שהפך מאישה לגבר ואז התחתן עם בן זוג וילד לו תאומות אחרי טיפולי פוריות קשים, מסביר ב ראיון לדפנה ארד בynet מה11.12.19 על ספר הילדים הראשון שלו, 'מר וגברת סוסון הים', " הספר עוסק בזוג סוסוני ים. על ההתאהבות שלהם והפיכתם להורים. התחלתי לעבוד עליו לפני שהפכתי להורה, ועכשיו אני חוזר אליו בעיניים חדשות. סוסוני ים הם חיה מונוגמית. ברגע שהם מוצאים זה את זה הם יחד עד יום מותם. כל השרצה אצלם היא בין 50 ל־500 צאצאים, אבל הם לא חיה הורית במיוחד. בחלק מהמקרים הם לא מזהים את התינוקות שלהם ואפילו אוכלים אותם. אני לא נצמדתי לגמרי לביולוגיה – סוסוני הים שלי הם הורים טובים לתריסר".

 

צילום: שרה פלד

הסוסונים הבין מגדריים של לנדאו הזכירו לי את הציור "האשה עם הזקן". כשהאמן הספרדי ג'וספה דה ריברה צייר בנאפולי את מגדלנה ונטורה מאמברוצי בשנת 1631, הוא הפך אותה לתופעה. בתקופה בה הזהות המינית היתה ברורה והמגדרים מופרדים, הציור הזה של האישה הגברית עטוית הזקן המניקה את בנה ולצידה בעלה, עוררה ענין רב. על פי הטקסט על לוח אבן בציור, היא ילדה שלושה בנים לפני שזקן גדל לפתע כשהייתה בת 37 ובציור היא בת 52. הציור La mujer Barbuda הוזמן ע"י המשנה למלך נאפולי, לאחר ש"הוקסם" מתופעת הסליבריטאית המקומית.

Jusepe de Ribera: Magdalena Ventura with Her Husband and Son , Museo Fundación Lerma

צילום: ויקיפדיה

\\ אפרת לוי "בלט למתחילות"

סרטון וידיאו מקסים של אפרת לוי המסבירה "לילדה בחוג בלט מותר לרקוד מבלי להצטיין בכך, מותר לשכוח צעדים, מותר להבליט את הבטן, להרגיש יפה מבלי להסתייג. עוד רגע וכל זה כבר אסור, מוקצה. חקוק בזכרון הפרטי שלי כשלב האחרון בו קיבלתי לגיטימציה חברתית להתגאות בגוף שלי, ולהינות ממנו מבלי להידרש לעמידה בסטנדרטים חיצוניים. אני מתבוננת בילדות האלה מציירת אותן ונדבקת בשמחה הפשוטה של הרשות הזו".

צילום: שרה פלד

\\ אלונה פרנקל "חלב שחור"

איורים תלת מימדיים שיצרה פרנקל במיוחד לתערוכה המביעים לדבריה סלידה, פחד ותמיהה מהמציאות. ההשראה לפסלונים הגיעה משיריה של אעידה נסראללה המוחה בשיריה נגד דיכוי הנשים בגילוי לב ותעוזה.

צילום: שרה פלד
צילום: שרה פלד
צילום: שרה פלד

\\ גליה לוז "THE GIRL WHO SAID NO"

איורי הכנה לספר ילדים בהשראתה של גרטה טונברי פעילת הסביבה השוודית בת ה-16 הלוחמת למען איכות הסביבה. הסיפור מתאר ילדה קטנה שמחליטה להפגין נגד פעילותם המזהמת של מספר זאבים ביער. לאט לאט מצטרפים אליה עוד מיושבי היער שיחד מצליחים לשכנע את הזאבים לחדול מפעילותם ההרסנית ולהשיב את היער לקדמותו. לוז מסבירה כי "המסר המרכזי של הסיפור הוא שלעולם אינך קטנה מידי כדי לחולל שינוי".

צילום: שרה פלד
צילום: שרה פלד

אוצרות: פזית קידר וימית נוימן

משתתפים: אלונה פרנקל, עירית אביר, אפרת לוי, גליה לוז, דני קרמן, טרי לנדאו, נעה חורב, עדי יוכליס, סווטה שלטס, פוגי נעים, רעיה גוב

גלריית מרכז האמנויות הרב תחומי, דרך כפר הדר 33 הוד השרון

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כתבות אחרונות באתר

ארבעה מאיירות ומאייר הרשימו אותי במיוחד בתערוכה זו. המאייר טרי לנדאו קורא תגר על התפקיד המסורתי של אבא-אמא בהקשר להריון, גליה לוז מאיירת את מחוללת השינוי האקולוגי השבדית, אלונה פרנקל מתייחסת לדיכוי הנשי בהשראת שיריה של אעידה נסראללה העוסקים בדיכוי הנשים בחברה הערבית ואפרת לוי מתגעגעת לילדותה בה לא היתה צריכה לעמוד בסטנדרטים של חיצוניות "מקובלת".

צילום: שרה פלד

\\ טרי לנדאו "מר וגברת סוסון הים"

סוסוני הים של המאייר טרי לנדאו, מספרים על אבא שהוא אמא שהוא אבא. לנדאו שהפך מאישה לגבר ואז התחתן עם בן זוג וילד לו תאומות אחרי טיפולי פוריות קשים, מסביר ב ראיון לדפנה ארד בynet מה11.12.19 על ספר הילדים הראשון שלו, 'מר וגברת סוסון הים', " הספר עוסק בזוג סוסוני ים. על ההתאהבות שלהם והפיכתם להורים. התחלתי לעבוד עליו לפני שהפכתי להורה, ועכשיו אני חוזר אליו בעיניים חדשות. סוסוני ים הם חיה מונוגמית. ברגע שהם מוצאים זה את זה הם יחד עד יום מותם. כל השרצה אצלם היא בין 50 ל־500 צאצאים, אבל הם לא חיה הורית במיוחד. בחלק מהמקרים הם לא מזהים את התינוקות שלהם ואפילו אוכלים אותם. אני לא נצמדתי לגמרי לביולוגיה – סוסוני הים שלי הם הורים טובים לתריסר".

 

צילום: שרה פלד

הסוסונים הבין מגדריים של לנדאו הזכירו לי את הציור "האשה עם הזקן". כשהאמן הספרדי ג'וספה דה ריברה צייר בנאפולי את מגדלנה ונטורה מאמברוצי בשנת 1631, הוא הפך אותה לתופעה. בתקופה בה הזהות המינית היתה ברורה והמגדרים מופרדים, הציור הזה של האישה הגברית עטוית הזקן המניקה את בנה ולצידה בעלה, עוררה ענין רב. על פי הטקסט על לוח אבן בציור, היא ילדה שלושה בנים לפני שזקן גדל לפתע כשהייתה בת 37 ובציור היא בת 52. הציור La mujer Barbuda הוזמן ע"י המשנה למלך נאפולי, לאחר ש"הוקסם" מתופעת הסליבריטאית המקומית.

Jusepe de Ribera: Magdalena Ventura with Her Husband and Son , Museo Fundación Lerma

צילום: ויקיפדיה

\\ אפרת לוי "בלט למתחילות"

סרטון וידיאו מקסים של אפרת לוי המסבירה "לילדה בחוג בלט מותר לרקוד מבלי להצטיין בכך, מותר לשכוח צעדים, מותר להבליט את הבטן, להרגיש יפה מבלי להסתייג. עוד רגע וכל זה כבר אסור, מוקצה. חקוק בזכרון הפרטי שלי כשלב האחרון בו קיבלתי לגיטימציה חברתית להתגאות בגוף שלי, ולהינות ממנו מבלי להידרש לעמידה בסטנדרטים חיצוניים. אני מתבוננת בילדות האלה מציירת אותן ונדבקת בשמחה הפשוטה של הרשות הזו".

צילום: שרה פלד

\\ אלונה פרנקל "חלב שחור"

איורים תלת מימדיים שיצרה פרנקל במיוחד לתערוכה המביעים לדבריה סלידה, פחד ותמיהה מהמציאות. ההשראה לפסלונים הגיעה משיריה של אעידה נסראללה המוחה בשיריה נגד דיכוי הנשים בגילוי לב ותעוזה.

צילום: שרה פלד
צילום: שרה פלד
צילום: שרה פלד

\\ גליה לוז "THE GIRL WHO SAID NO"

איורי הכנה לספר ילדים בהשראתה של גרטה טונברי פעילת הסביבה השוודית בת ה-16 הלוחמת למען איכות הסביבה. הסיפור מתאר ילדה קטנה שמחליטה להפגין נגד פעילותם המזהמת של מספר זאבים ביער. לאט לאט מצטרפים אליה עוד מיושבי היער שיחד מצליחים לשכנע את הזאבים לחדול מפעילותם ההרסנית ולהשיב את היער לקדמותו. לוז מסבירה כי "המסר המרכזי של הסיפור הוא שלעולם אינך קטנה מידי כדי לחולל שינוי".

צילום: שרה פלד
צילום: שרה פלד

אוצרות: פזית קידר וימית נוימן

משתתפים: אלונה פרנקל, עירית אביר, אפרת לוי, גליה לוז, דני קרמן, טרי לנדאו, נעה חורב, עדי יוכליס, סווטה שלטס, פוגי נעים, רעיה גוב

גלריית מרכז האמנויות הרב תחומי, דרך כפר הדר 33 הוד השרון

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן