פרקליטות המדינה פנתה לבית המשפט לקביעת מועד דחוף לדיון בהסגרת לייפר

מלכה לייפר מואשמת באוסטרליה בביצוע עבירות מין חמורות בתלמידותיה הקטינות. זאת לאחר שצוות המומחים שמינה בית המשפט הכריע ביום חמישי שעבר כי לייפר מתחזה – וכי ניתן להעמידה לדין

פרקליטות המדינה פנתה לבית המשפט לקביעת מועד דחוף לדיון בהסגרת לייפר

מלכה לייפר מואשמת באוסטרליה בביצוע עבירות מין חמורות בתלמידותיה הקטינות. זאת לאחר שצוות המומחים שמינה בית המשפט הכריע ביום חמישי שעבר כי לייפר מתחזה – וכי ניתן להעמידה לדין

המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה הגישה הבוקר (שני) לבית המשפט המחוזי בירושלים בקשה לקבוע בהקדם האפשרי דיון וכן מועד למתן החלטה בעתירת ההסגרה לבקשת ממשלת אוסטרליה להסגיר לידיה את מלכה לייפר על מנת להעמידה לדין בגין עבירות מין חמורות בתלמידותיה. זאת לאחר שצוות המומחים שמינה בית המשפט הכריע ביום חמישי שעבר כי לייפר, הנאשמת בפגיעה מינית בתלמידותיה הקטינות באוסטרליה, מתחזה – וכי ניתן להעמידה לדין.

בבקשה שהוגשה באמצעות מנהל המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה, יובל קפלינסקי נכתב כי "לנוכח חוות הדעת של פאנל המומחים, ברור כעת כי בית המשפט הנכבד, הליך ההסגרה וכן  שירותי בריאות הנפש נפלו קרבן זה למעלה מחמש שנים למסכת של פעולות מרמה והתחזות מבית היוצר של המשיבה ומקורביה. מתבהרת כעת התמונה העגומה לפי ההחלטה בעבר על הקפאת ההליך והעיכובים הרבים עד כה היו והינם פרי התחזות של המשיבה, ובגינם שובש ההליך המשפטי ונפגמה משמעותית יכולתה של ישראל לעמוד עד כה במחויבותה הבינלאומית כלפי אוסטרליה. העותר סבור כי נכון כעת להסיר כל מכשול מן הדרך, להתקדם עם הליך ההסגרה תוך חתירה להכרעה, ולמנוע בכל דרך מצב בו המשיבה ממשיכה לעכב את ההליך ולשבשו בדרכי מרמה".

לייפר בבית המשפט (צילום מסך: חדשות 13)
לייפר בבית המשפט (צילום מסך: חדשות 13)

לייפר, המחזיקה באזרחות ישראלית, ניהלה בית ספר חרדי לבנות במלבורן ועומדים נגדה 74 אישומים באונס ובתקיפה מינית של שלוש אחיות שהיו תלמידותיה. שעות לאחר שפורסמו ההאשמות נגדה בשנת 2008, היא נמלטה לישראל וב-2014 הגישה אוסטרליה בקשה להסגיר אותה לרשויותיה. הליך הסגרתה ושאלת כשירותה לעמוד למשפט עוד נדונות בבתי המשפט בישראל – יותר מ-50 דיונים התקיימו עד כה.

מאז שנת 2014 מתנהל מאבק למניעת הסגרתה של לייפר בכל החזיתות – המשפטית, התקשורתית והבריאותית. עורכי דין, יועצי תקשורת ועסקנים חרדים מעורבים במאבק הזה, שהתרכז בנסיונות לקבוע שלייפר אינה כשירה נפשית כדי להיות מוסגרת לאוסטרליה. המאבק עלה לא מעט כסף, אשר לפי מקורות בחסידות גור הגיע בחלקו ממשפחתה וחלקו מהלוואות ומתרומות. לפי אחד מהם, "בקהילה שלה לא מתכחשים למעשיה החמורים וגם לא חושבים שהיא לא צריכה להיענש, אלא שאשה יהודייה לא צריכה לשבת בכלא של גויים, אלא בכלא בישראל".

באוגוסט 2014, לאחר קבלת השלמות שנדרשו לבקשת ההסגרה, הוגשה העתירה להכריז על לייפר בת הסגרה לאוסטרליה על מנת שתעמוד שם לדין בגין ביצוע עבירות מין קשות בשלש קטינות עת הייתה מורתן ומנהלת בית הספר שלהן. בית המשפט קבע דיונים בעתירה מעת לעת, אולם לייפר לא התייצבה לדיונים בבית המשפט בטענה כי אושפזה בשל מצבה הנפשי טרם כל דיון ודיון.

ביוני 2016 הפסיק בית המשפט את הדיון בעתירה, זאת נוכח חוות דעתו של פסיכיאטר מחוז ירושלים כי לייפר שרויה בגל פסיכוטי ואינה כשירה לעמוד לדין. בהתאם לעמדת פסיכיאטר מחוז ירושלים קבע בית המשפט כי היא תטופל במסגרת צו טיפול מרפאתי כפוי.

בפברואר 2018 חידש בית המשפט את הליך ההסגרה, זאת לבקשת המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה, ולאחר שנאספו בחקירה משטרתית נגד לייפר ראיות המוכיחות כי היא מתחזה לסובלת ממחלת נפש.

בפני בית המשפט נשמעו שבעה מומחים פסיכיאטרים (שלושה שמונו על ידי פסיכיאטר מחוז ירושלים, ארבעה מטעם לייפר) וכן פסיכיאטר מחוז ירושלים עצמו. בסיכומם של דברים החליט בית המשפט למנות פאנל מומחים שיחווה דעה בעניין כשירותה של לייפר.

בשבוע שעבר הוגשה לבית המשפט הנכבד חוות דעתם של פאנל המומחים שמינה בית המשפט הנכבד לדון בשאלת כשירותה של המשיבה לעמוד להליך הסגרה. פאנל המומחים קבע פה אחד כי לייפר יכולה לעמוד לדין ומתחזה בוודאות לגבי כושר שיפוטה ויכולת תפקודה.

נוכח העמדה החד משמעית אליה הגיעו חברי הפאנל לפיה לייפר מתחזה בוודאות לגבי כושר שיפוטה ויכולת תפקודה, סבורה המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה כי די בתמלילי בדיקותיה של לייפר על ידי פאנל המומחים על מנת להבהיר כי מדובר במי שמתמצאת במציאות הסובבת אותה ועל כן כשירה לעמוד לדין.

עוד נכתב בבקשה כי הסגרת מבוקשת, אשר תנאי חוק ההסגרה מתקיימים לגביה – הינה מחויבות בינלאומית שנטלה על עצמה מדינת ישראל מול אוסטרליה באמנת הסגרה בילטראלית שנכנסה לתוקף בינואר 1976. התארכותו יוצאת הדופן של הליך ההסגרה שבנדון, בעטיה של התחזותה של המשיבה לסובלת ממחלת נפש, גרמה לכך שישראל לא כיבדה עד כה את מחויבותה על-פי אמנה זו, והדבר גורם נזקים משמעותיים ביחסים שבין מדינת ישראל ואוסטרליה, ופוגע בתדמיתה של מדינת ישראל בעולם. נוכח האמור מבקשת המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה מבית המשפט לאמץ את מסקנות פאנל המומחים ולקבוע דיון במועד קרוב ביותר בעתירה תוך קביעת מועד לסיום ההליך.

 

המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה הגישה הבוקר (שני) לבית המשפט המחוזי בירושלים בקשה לקבוע בהקדם האפשרי דיון וכן מועד למתן החלטה בעתירת ההסגרה לבקשת ממשלת אוסטרליה להסגיר לידיה את מלכה לייפר על מנת להעמידה לדין בגין עבירות מין חמורות בתלמידותיה. זאת לאחר שצוות המומחים שמינה בית המשפט הכריע ביום חמישי שעבר כי לייפר, הנאשמת בפגיעה מינית בתלמידותיה הקטינות באוסטרליה, מתחזה – וכי ניתן להעמידה לדין.

בבקשה שהוגשה באמצעות מנהל המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה, יובל קפלינסקי נכתב כי "לנוכח חוות הדעת של פאנל המומחים, ברור כעת כי בית המשפט הנכבד, הליך ההסגרה וכן  שירותי בריאות הנפש נפלו קרבן זה למעלה מחמש שנים למסכת של פעולות מרמה והתחזות מבית היוצר של המשיבה ומקורביה. מתבהרת כעת התמונה העגומה לפי ההחלטה בעבר על הקפאת ההליך והעיכובים הרבים עד כה היו והינם פרי התחזות של המשיבה, ובגינם שובש ההליך המשפטי ונפגמה משמעותית יכולתה של ישראל לעמוד עד כה במחויבותה הבינלאומית כלפי אוסטרליה. העותר סבור כי נכון כעת להסיר כל מכשול מן הדרך, להתקדם עם הליך ההסגרה תוך חתירה להכרעה, ולמנוע בכל דרך מצב בו המשיבה ממשיכה לעכב את ההליך ולשבשו בדרכי מרמה".

לייפר בבית המשפט (צילום מסך: חדשות 13)
לייפר בבית המשפט (צילום מסך: חדשות 13)

לייפר, המחזיקה באזרחות ישראלית, ניהלה בית ספר חרדי לבנות במלבורן ועומדים נגדה 74 אישומים באונס ובתקיפה מינית של שלוש אחיות שהיו תלמידותיה. שעות לאחר שפורסמו ההאשמות נגדה בשנת 2008, היא נמלטה לישראל וב-2014 הגישה אוסטרליה בקשה להסגיר אותה לרשויותיה. הליך הסגרתה ושאלת כשירותה לעמוד למשפט עוד נדונות בבתי המשפט בישראל – יותר מ-50 דיונים התקיימו עד כה.

מאז שנת 2014 מתנהל מאבק למניעת הסגרתה של לייפר בכל החזיתות – המשפטית, התקשורתית והבריאותית. עורכי דין, יועצי תקשורת ועסקנים חרדים מעורבים במאבק הזה, שהתרכז בנסיונות לקבוע שלייפר אינה כשירה נפשית כדי להיות מוסגרת לאוסטרליה. המאבק עלה לא מעט כסף, אשר לפי מקורות בחסידות גור הגיע בחלקו ממשפחתה וחלקו מהלוואות ומתרומות. לפי אחד מהם, "בקהילה שלה לא מתכחשים למעשיה החמורים וגם לא חושבים שהיא לא צריכה להיענש, אלא שאשה יהודייה לא צריכה לשבת בכלא של גויים, אלא בכלא בישראל".

באוגוסט 2014, לאחר קבלת השלמות שנדרשו לבקשת ההסגרה, הוגשה העתירה להכריז על לייפר בת הסגרה לאוסטרליה על מנת שתעמוד שם לדין בגין ביצוע עבירות מין קשות בשלש קטינות עת הייתה מורתן ומנהלת בית הספר שלהן. בית המשפט קבע דיונים בעתירה מעת לעת, אולם לייפר לא התייצבה לדיונים בבית המשפט בטענה כי אושפזה בשל מצבה הנפשי טרם כל דיון ודיון.

ביוני 2016 הפסיק בית המשפט את הדיון בעתירה, זאת נוכח חוות דעתו של פסיכיאטר מחוז ירושלים כי לייפר שרויה בגל פסיכוטי ואינה כשירה לעמוד לדין. בהתאם לעמדת פסיכיאטר מחוז ירושלים קבע בית המשפט כי היא תטופל במסגרת צו טיפול מרפאתי כפוי.

בפברואר 2018 חידש בית המשפט את הליך ההסגרה, זאת לבקשת המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה, ולאחר שנאספו בחקירה משטרתית נגד לייפר ראיות המוכיחות כי היא מתחזה לסובלת ממחלת נפש.

בפני בית המשפט נשמעו שבעה מומחים פסיכיאטרים (שלושה שמונו על ידי פסיכיאטר מחוז ירושלים, ארבעה מטעם לייפר) וכן פסיכיאטר מחוז ירושלים עצמו. בסיכומם של דברים החליט בית המשפט למנות פאנל מומחים שיחווה דעה בעניין כשירותה של לייפר.

בשבוע שעבר הוגשה לבית המשפט הנכבד חוות דעתם של פאנל המומחים שמינה בית המשפט הנכבד לדון בשאלת כשירותה של המשיבה לעמוד להליך הסגרה. פאנל המומחים קבע פה אחד כי לייפר יכולה לעמוד לדין ומתחזה בוודאות לגבי כושר שיפוטה ויכולת תפקודה.

נוכח העמדה החד משמעית אליה הגיעו חברי הפאנל לפיה לייפר מתחזה בוודאות לגבי כושר שיפוטה ויכולת תפקודה, סבורה המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה כי די בתמלילי בדיקותיה של לייפר על ידי פאנל המומחים על מנת להבהיר כי מדובר במי שמתמצאת במציאות הסובבת אותה ועל כן כשירה לעמוד לדין.

עוד נכתב בבקשה כי הסגרת מבוקשת, אשר תנאי חוק ההסגרה מתקיימים לגביה – הינה מחויבות בינלאומית שנטלה על עצמה מדינת ישראל מול אוסטרליה באמנת הסגרה בילטראלית שנכנסה לתוקף בינואר 1976. התארכותו יוצאת הדופן של הליך ההסגרה שבנדון, בעטיה של התחזותה של המשיבה לסובלת ממחלת נפש, גרמה לכך שישראל לא כיבדה עד כה את מחויבותה על-פי אמנה זו, והדבר גורם נזקים משמעותיים ביחסים שבין מדינת ישראל ואוסטרליה, ופוגע בתדמיתה של מדינת ישראל בעולם. נוכח האמור מבקשת המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה מבית המשפט לאמץ את מסקנות פאנל המומחים ולקבוע דיון במועד קרוב ביותר בעתירה תוך קביעת מועד לסיום ההליך.

 

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן