Skip to content

"חי | VIVIDUS" במוזיאון פתח תקווה לאמנות היא תערוכה של אוצר עכשווי נועז

אוסף המוזיאון לאמנות פתח תקווה מקבל חיים בתרגיל דמיוני של החייאה. האוסף הופך ממאובן חי תרבותי, לאורגניזם חדש בעל משמעות שונה, הנהיר בעיקר לאוצר
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

המגמות החדשות באוצרות העכשווית משנות כיום את הגדרת תפקידו של האוצר. האוצר דואג ליצירות אך גם נותן להם הקשר רחב יותר מבחינה אינטלקטואלית, היסטורית וחברתית. מאז אמצע שנות התשעים, האוצרות משמשת כפעילות יוצרת ויצירתית. כמו האמן, גם האוצר העכשווי בוחן פורמטים ישנים וממציא פורמטים חדשים, מה שמייצר טשטוש תפקידים בין האוצר לאמן. האוצר, כמו סופר הכותב סיפור, בונה תוכן ומשמעות חדשים לאוסף יצירות אמנות שהוא בוחר להציג, יצירות שאינן משמשות כאילוסטרציה לסיפור, אלא כתהליך שיעבור המבקר בין תכני הסיפור.

אריה רזניק, המחלל, צילום: שרה פלד

אוצר התערוכה, בר ירושלמי, הוא אוצר ויועץ אמנות. הוא בעל תואר ראשון באמנות מהבוזאר בפריז  ותואר שני באוצרות מגולדסמית' קולג' באוניברסיטת לונדון. ירושלמי הוא אוצר התכנית הציבורית ואחראי על קשרים בינלאומיים במוזיאון פתח תקוה לאמנות. בתערוכה "חי", ירושלמי בחר לבנות סיפור על החייאה עבור אוסף האמנות השוכן במרתפי מוזיאון פתח תקווה. הוא מסביר כי " נקודת המוצא לתערוכה היא הנסיון לבחון את פעולת ההחייאה מחוץ לגבולות הביולוגי ולשרטט מודל רעיוני של אוסף האמנות כמאובן תרבותי משתמר, קפוא בזמן, השב לפעולה עם חשיפתו לאור". התערוכה בנויה כמבוך בו עוברים מחלל לחלל שבו התאורה משתנה ומתגברת, החושפת מוצגים שונים שלכאורה הקשר הויזואלי ביניהם איננו קיים.

יצירות האוסף, עוברות תהליך החייאה העובר מן החושך אל האור. כל חלל תצוגה מוגדר כאיבר אחר באורגניזם המייצר חיים. הוא מתחיל בקרום, עובר אל שק השפיר, ממנו אל הגרעין, אל אזור הנשימה ולבסוף מגיע אל החור, אזור ההפרשה של האורגניזם. הכניסה לתערוכה היא כעין כניסה אל תוך אורגניזם רב-תאי בדיוני, כאשר אבני הבניין של האורגניזם, נבחרו מאוסף האמנות של המוזיאון, והן משקפות את השכבות ההיסטוריות של האוסף, מראשית דרכו כאוסף יצירות הנצחה וזיכרון לנופלים ועד לכניסתן של עבודות אמנות עכשוויות מן העשור האחרון.

התערוכה איננה מלווה בהסברים, לא בטקסטים ולא בלייבלים המציינים את שמות האמנים או היצירות. גם בתערוכה זו, כמו ב"יקום" של יונתן ויניצקי, מוצע למבקר מדריך למשתמש ובו מסלול מצויר בין החללים ובין המוצגים הממוספרים המפורטים במקרא המדריך והכוללים את שם היצירה והאמן. בשיטוט, לא כל כך ברורה האסוציאציה של האוצר והמבקר מוזמן לחוות חוויה פרטית משלו. את התערוכה מלווים תאורה וסאונד משתנים ומחזוריים. לדוגמה, בחדר אזור הנשימה, יש סאונד של רוח כשמתקרבים את המוצגים.

ארז ישראלי, פריחת סיר הלילה, 2004, הקרנת וידיאו, שתן, סיר אמייל. צילום: שרה פלד
אזור שק השפיר. צילום: שרה פלד

אזור שק השפיר, קטע וידיאו מתוך הסרט "האלמנט החמישי" של לוק בסון. צילום: שרה פלד

אזור שק השפיר,איציק בדש, מיצב 2013. צילום: שרה פלד

אזור הגרעין. צילום: שרה פלד
פרוזדור הנשימה. צילום: שרה פלד
אזור ה"חור". צילום: שרה פלד
אזור "החור", נחום ארונסון, אישה מצרית 1910. צילום: שרה פלד

מציגים/ות: אבי בלאיש, אורי אליעז, איווט שצ׳ופק תומא, איציק בדש, אריה קינזר, ארז ישראלי, ברנהרד רודיגר,  גל וינשטיין, דן קדר, הלל רומן,  זאב בן צבי, טליה קינן,  יוסף-ז׳וז׳ף-יעקב דדון, יעקב דורצ׳ין, יצחק עדי, ליאו רוט, מיכאל גיטלין, מיכל בר אור, משה גרשוני, נחום אהרונסון, סיומה ברעם, שחר יהלום, תומר ספיר.

נעילה: 09.05.2020

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן