"ג'נטלי" בתיאטרון חיפה: קטן, מהיר ונשכני

המחזמר המקורי הוא כתב אשמה נגד החברה הישראלית, אבל אינו מספיק חזק ובועט. לכל היותר – נותן מכה קלה בכנף למשטרה ולמשרד הפנים. שירים נפלאים של שאנן סטריט ואמיר לקנר, אסתר רדא היא זמרת מרגשת, גילי יאלו מפליא בריקוד ובשירה, וביחד עם הצוות – יוצרים מחזמר קצבי וסוחף. למרות העלילה השטחית, לכו לראות

"ג'נטלי" בתיאטרון חיפה: קטן, מהיר ונשכני

המחזמר המקורי הוא כתב אשמה נגד החברה הישראלית, אבל אינו מספיק חזק ובועט. לכל היותר – נותן מכה קלה בכנף למשטרה ולמשרד הפנים. שירים נפלאים של שאנן סטריט ואמיר לקנר, אסתר רדא היא זמרת מרגשת, גילי יאלו מפליא בריקוד ובשירה, וביחד עם הצוות – יוצרים מחזמר קצבי וסוחף. למרות העלילה השטחית, לכו לראות

 

 

★★★

פעם ראשונה שמעלים בישראל מחזמר אקטואלי, שמבטא את זעקתם של הפליטים ושל מבקשי המקלט. סיפור המסגרת הוא על זוג פליטים מניגריה, הורים לתינוק, שמסתבכים עם המשטרה ועם שלטונות ההגירה.

הסיפור האנושי, שכתבה שירי נדב נאור, מתחיל טוב, אבל בהמשך נוטה לשטחיות ולבנאליות. נושא כל כך חשוב וטעון ראוי להעמקה, גם של העלילה וגם של הדמויות. למרות זאת, המסר ברור: הסיפור על זוג הפליטים הוא הסיפור של כולנו. "ג'נטלי" הוא כתב אשמה נגד החברה הישראלית, נגד גזענות ושנאת זרים, ונגד האטימות של המימסד.

באחת הסצנות אי אפשר שלא להיזכר בטרגדיה של הנער סלומון טקה ובקלות הבלתי נסבלת של הלחיצה על ההדק. זהו רגע מטלטל במחזמר.

נוכחות מרשימה. יאלו. צילום: יוסי צבקר

ויש גם מוזיקה. הרבה מוזיקה. היפ הופ ונשמה, ושירים נפלאים של שאנן סטריט ואמיר לקנר. לאסתר רדא, כוכבת המחזמר, יש קול מדהים, והיא שרה ברגש. לגילי יאלו, בן הזוג שלה בסיפור, יש נוכחות מרשימה והוא מפליא בריקוד ובשירה.

לעומתם – משחק מביך של ירון ברובינסקי, שמגלם דמות לא ברורה של בוס עשיר, שמנסה לחלץ את בני הזוג מהתסבוכת שנקלעו אליה. גם כאן העלילה פשטנית. שאר הרקדנים והזמרים עושים עבודה יפה, וביחד, גם בזכות הבימוי הזורם של משה נאור, יוצרים מחזמר קצבי וסוחף.

"ג'נטלי" הוא מחזמר נפיץ, אבל לא מספיק חזק ובועט. לכל היותר הוא נותן מכה קלה בכנף למשטרה ולמשרד הפנים. לכו לראות בשביל המסר ובעיקר בגלל המוזיקה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

 

 

★★★

פעם ראשונה שמעלים בישראל מחזמר אקטואלי, שמבטא את זעקתם של הפליטים ושל מבקשי המקלט. סיפור המסגרת הוא על זוג פליטים מניגריה, הורים לתינוק, שמסתבכים עם המשטרה ועם שלטונות ההגירה.

הסיפור האנושי, שכתבה שירי נדב נאור, מתחיל טוב, אבל בהמשך נוטה לשטחיות ולבנאליות. נושא כל כך חשוב וטעון ראוי להעמקה, גם של העלילה וגם של הדמויות. למרות זאת, המסר ברור: הסיפור על זוג הפליטים הוא הסיפור של כולנו. "ג'נטלי" הוא כתב אשמה נגד החברה הישראלית, נגד גזענות ושנאת זרים, ונגד האטימות של המימסד.

באחת הסצנות אי אפשר שלא להיזכר בטרגדיה של הנער סלומון טקה ובקלות הבלתי נסבלת של הלחיצה על ההדק. זהו רגע מטלטל במחזמר.

נוכחות מרשימה. יאלו. צילום: יוסי צבקר

ויש גם מוזיקה. הרבה מוזיקה. היפ הופ ונשמה, ושירים נפלאים של שאנן סטריט ואמיר לקנר. לאסתר רדא, כוכבת המחזמר, יש קול מדהים, והיא שרה ברגש. לגילי יאלו, בן הזוג שלה בסיפור, יש נוכחות מרשימה והוא מפליא בריקוד ובשירה.

לעומתם – משחק מביך של ירון ברובינסקי, שמגלם דמות לא ברורה של בוס עשיר, שמנסה לחלץ את בני הזוג מהתסבוכת שנקלעו אליה. גם כאן העלילה פשטנית. שאר הרקדנים והזמרים עושים עבודה יפה, וביחד, גם בזכות הבימוי הזורם של משה נאור, יוצרים מחזמר קצבי וסוחף.

"ג'נטלי" הוא מחזמר נפיץ, אבל לא מספיק חזק ובועט. לכל היותר הוא נותן מכה קלה בכנף למשטרה ולמשרד הפנים. לכו לראות בשביל המסר ובעיקר בגלל המוזיקה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן