Skip to content

"הנודדים" בגשר: מצליחים לגעת, לא להלהיב

גיבורי המחזה של אנה זיגמן חשים חוסר סיפוק בחייהם ורוצים לעוף ולנדוד למחוזות אחרים. אבל ההצגה פחות טובה מהמחזה. השחקנים הולכים לאיבוד על הבמה הגדולה והמסורבלת, והדרמה הפסיכולוגית לא ממריאה
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

★★

הסיפור של "הנודדים" מתרחש בניו יורק ומפגיש שני זוגות נשואים, שבאים משני עולמות שונים לחלוטין: בני זוג מחסידות סאטמר, שהתחתנו בשידוך וסגורים  בתוך חברה שמרנית וקיצונית; ובני זוג סלבריטאים, הוא סופר מצליח, היא סופרת מתוסכלת, שמנהלים רומן וירטואלי מחוץ לנישואים.

רומן וירטואלי מחוץ לנישואים. נטע שפיגלמן ושלומי ברטונוב. צילום: שעייה פיינברג

לשני הזוגות, השונים כל כך באורח חייהם, יש דבר אחד משותף: החיים הרגילים לא מספקים אותם. הם רוצים לפרוץ גבולות ולנדוד למחוזות אחרים. זהו מחזה שעוסק באהבה, בחופש, בגעגועים ובחיפוש אחר משמעות. בקיצור, בכל מה שחשוב ומעניין בחיים.

אבל "הנודדים" היא מקרה קלאסי שבו ההצגה פחות טובה מהמחזה. העלילה מתנהלת באיטיות, הבימוי לא ממש מעניין, השחקנים הולכים לאיבוד על הבמה הגדולה והמסורבלת, והדרמה הרגשית והפסיכולוגית לא מצליחה לרגש.

התחתנו בשידוך. הנרי דוד וטלי אוסדצ'י. צילום: שעייה פיינברג

רק לקראת סיום, כשחלה תפנית מפתיעה בעלילה, הבמה מתעוררת לחיים. רמת המשחק אחידה פחות או יותר, בולטים לטובה הנרי דוד ונטע שפיגלמן, שמצליחים לגלם דמויות שלמות יותר ולעיתים גם נוגעות ללב.

"הנודדים" בתיאטרון גשר היא הצגה שמצליחה לגעת, אבל לא מצליחה להלהיב.

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן