היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, הודיע הערב (רביעי) כי הוא מסיר את התנגדותו ומאשר את החלטת שר המשפטים, אמיר אוחנה, למנות את מנהל המחלקה הכלכלית בפרקליטות דן אלדד לממלא מקום פרקליט המדינה. במכתב חריף לחברי הנהלת פרקליטות המדינה כתב מנדלבליט: "החלטתי – לא בלי היסוס – כי במצב הדברים הנוכחי לא אעמוד על התנגדותי למינויו לתפקיד, לעת הזאת". מנדלבליט חזר וקבע חד משמעית מינוי של אלדד לא רצוי וכי איננו מתאים לתפקיד פרקליט המדינה וכתב:  מתאים לתפקיד ממלא מקום פרקליט המדינה, ואשר אף על פי כן הסכים לקבל על עצמו את המינוי". הוא מתח ביקורת על אלדד, וכתב כי אוחנה "שגה בכך שהסכים בנסיבות הקיימות לקבל על עצמו את התפקיד. צר לי כי בחר לפעול כפי שפעל".

"שר המשפטים החליט, מטעמיו, למנות דווקא מועמד שהסברתי לו בפירוט כי אינו מתאים לתפקיד ממלא מקום פרקליט המדינה, ואשר אף על פי כן הסכים לקבל על עצמו את המינוי". הוא מתח ביקורת על אלדד, וכתב כי "שגה בכך שהסכים בנסיבות הקיימות לקבל על עצמו את התפקיד. צר לי כי בחר לפעול כפי שפע", כתב היועץ המשפטי.

"בשבועות האחרונים קיימתי שיח מעמיק עם שר המשפטים מתוך רצון להגיע למועמד מוסכם שימונה לתפקיד רגיש זה", הוסיף מנדלבליט  "במסגרת זו, הצגתי לשר את חוות דעתי התומכת בהתאמתם לתפקיד של שבעה מועמדים שונים מקרב בכירי פרקליטות המדינה. יצוין כי עד היום, משום מה, לא הוצג נימוק ממשי כלשהו – לא בפניי ולא בפני הציבור – בדבר היעדר התאמתם של מועמדים אלו לתפקיד ממלא מקום פרקליט המדינה".

מנדלבליט ציין גם כי הבהיר לאוחנה לפני כחודשיים כי עליו להיוועץ עמו בנוגע למינוי ממלא מקום פרקליט המדינה בשל "העצמאות ואי-התלות הנדרשים ממי שמכהן בו, וכאשר על הפרק עומדים נושאי אכיפת חוק משמעותיים הקשורים לנבחרי ציבור, ובראשם כתב האישום שהוגש נגד ראש הממשלה". הוא הוסיף כי החליט לתמוך במינוי חרף הסתייגויותיו, שכן "מצב שבו מינויו של ממלא מקום פרקליט המדינה הופך לזירת עימות – איננו רצוי", ועלול לפגוע בעבודת הפרקליטות ובאמון הציבור.

כזכור הציע אוחנה את התפקיד לעורכת הדין אורלי בן ארי-גינזברג, מפרקליטות פלילים במחוז תל אביב, אך זו הודיעה כי אינה מעוניינת בתפקיד, השר והיועמ"ש נפגשים מדי שבוע כדי לדון במינוי ממלא מקום תפקיד המדינה. מנדלבליט העביר לאוחנה עד כה שמות של שבעה מועמדים שהוא תומך בהם, והם: המשנה הפלילי לפרקליט המדינה שלמה למברגר, המשנה האזרחי אורית קוטב, המשנה הכלכלי ליאת בן ארי כלכלי והמשנה נורית ליטמן; ופרקליטי המחוז הוותיקים עמית איסמן (חיפה פלילי), ליאורה חביליו (ת"א פלילי) וציון אילוז (דרום אזרחי), אך השר פסל את כולם.

אקים ועדה לבדיקת התנהלות מח"ש

מוקדם יותר קרץ שר המשפטים למצביעים יוצאי אתיופיה כשהודיע כי בכוונתו להביא לאישור הממשלה הקמת ועדת בדיקה ממשלתית שתבחן טענות יוצאי אתיופיה כלפי מח"ש, על רקע מותו של סלומון טקה שנפגע מירי קצין משטרה בקרית חיים. היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, הודיע כי הוא מתנגד להקמת הוועדה כעת, וסבור כי יש מניעה משפטית לבצע מהלך כזה בזמן ממשלת מעבר. אוחנה התייחס לכך בהודעה ואמר כי "עלתה טענה מהגורמים המשפטיים הבכירים לפיה בתקופת הבחירות יש בעייתיות בהקמת ועדת בדיקה שכזו, שהיא אירוע נדיר בתולדות המדינה". לדבריו הקמת הוועדה היא חלק מההסכמות של הליכוד עם ח"כ גדי יברקן, שעבר למפלגה מכחול לבן בחודש שעבר, שהושגו על רקע טענות שעלו מהטיפול בשוטר שירה בצעיר.
אוחנה נועץ את הסיבות להקמת הועדה בחיזוק אמון הציבור במערכת ואומר כי הועדה תבחן את הטיפול המערכתי בעבירות שוטרים, נהלי העבודה, אופן ניהול החקירה בתיקים בהם הוחלט לנהל חקירה, קיומם של מנגנוני בקרה ופיקוח על פעילותה של מח"ש, הטענות בנוגע להתנהלותה, למבנה הארגוני ולכפיפות שלה. לדברו כדי לא לכבול את ידיה של הממשלה הבאה שתיבחר, מסקנות הוועדה תוגשנה לממשלה רק בעוד ארבעה חודשים והממשלה הבאה תוכל להחליט באם לקבל את המלצות הוועדה או לא.

צילום: דוברות שר המשפטים

שר המשפטים התייחס בדבריו להתנגדותו של היועמ"ש למהלך זה ואמר כי " עלתה טענה מהגורמים המשפטיים הבכירים לפיה בתקופת הבחירות יש בעייתיות בהקמת ועדת בדיקה שכזו, שהיא אירוע נדיר בתולדות המדינה". אך הוסיף כי ההחלטה על הקמת הועדה התעכבה עד כה גם על מנת שלא תתפרש כניסיון להשפיע על ההחלטות בעניין משפט השוטר שירה בטקה.
בראשות הוועדה יעמוד השופט (בדימוס) הרן פיינשטיין, וחבריה יהיו פרופ' אברהם דיסקין ופרופ' רינת קיטאי-סנג'רו. לדברי השר, מה שהציף את העיסוק במח"ש, שעלה גם בשיחותיו עם ח"כ יברקן, הוא מותו של סלומון טקה מירי שוטר. הוא הוסיף כי מלבד התנגדות הגורמים המשפטיים, סבר שהקמת הוועדה במועד מוקדים יותר תתפרש כניסיון להשפיע על ההחלטה בעניין טקה. אולם, לאחר שהשבוע הוגש כתב אישום נגד השוטר היורה, שמואשם בגרימת מוות ברשלנות, הודיע על כוונתו להקים את הוועדה. ""העולם שבחוץ איננו קופא על שמריו רק משום שיש עוד בחירות, והציבור זכאי למענה. הציבור גם זכאי לגופי אכיפה טובים ויעילים, הוגנים ושקופים – הנכונים גם לעמוד בפני ביקורת", אמר אוחנה.  מאז מינוי כשר משפטים על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו המואשם כיום בשוחד, מרמה והפרת אמונים, תקף אוחנה את מערכות החוק והמשפט. בסמוך לכניסתו לתפקידו כשרה המשפטים כינס מסיבת עיתונאים בה תקף קשות את מערכות החוק והמשפט הנתונות תחת מרותו – "הפרקליטות בתוך הפרקליטות מנהלת יחסי תן וקח עם עיתונאים, היום יש שיכנו זאת יחסי שוחד, ומדליפה להם בצורה חד-צדדית בניגוד לחוק הפלילי חומרי חקירה שהגיעו אליהם מתוקף תפקידם", תקף שר המשפטים במסיבת העיתונאים. הוא תקף את המערכת תוך שהוא מדבר על תפירת תיקים ופגיעה בזכויות חשודים, ומקשר זאת למצבו המשפטי של ראש הממשלה. היועץ המשפטי, אביחי מנדלבליט הגיב לדבריו ואמר: "היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה מצרים מאד על דבריו של שר המשפטים. אנו דוחים את הניסיון להטיל דופי בעבודתם של מי מגורמי המשטרה והפרקליטות ללא כל ביסוס עובדתי. מערכת אכיפת החוק לא תיגרר לשדה הפוליטי, כפי שלא נגררה בעבר."