"לא משלנו" בתיאטרון ב"ש: באנו לקומדיה, קיבלנו חלטורה

מוטי גלעדי וגבי עמרני הם גיבוריה של קומדיית מצבים שטחית ומביכה, שטובעת בים של קלישאות ובדיחות. עדיף היה שתיאטרון באר שבע, שנחשב לאיכותי בשנים האחרונות, היה מוותר ולא מעלה את ההצגה הרדודה הזו

"לא משלנו" בתיאטרון ב"ש: באנו לקומדיה, קיבלנו חלטורה

מוטי גלעדי וגבי עמרני הם גיבוריה של קומדיית מצבים שטחית ומביכה, שטובעת בים של קלישאות ובדיחות. עדיף היה שתיאטרון באר שבע, שנחשב לאיכותי בשנים האחרונות, היה מוותר ולא מעלה את ההצגה הרדודה הזו

★★★

יש הצגות שכל מטרתן היא להצחיק. בלי דיאלוגים עמוקים או מסרים מורכבים, וזה בסדר. הקומדיה "לא משלנו" היא הצגה כזו, למרות שיוצריה מתיימרים לא רק להצחיק.

להצחיק בכל מחיר. גלעדי ועמרני. צילום: מעיין קאופמן

המחזה, שכתב רן דברת, מספר על במאי, בוגר הפלמ"ח, שבא לעשות סרט דוקומנטרי על ותיקי הפלמ"ח. את הסרט הוא עושה עבור כאן 11. אבל אין מספיק כסף כדי לסיים את הצילומים. למה? בגלל מדונה, שההופעה שלה באירוויזיון חיסלה את כל התקציב של תאגיד השידור.

מכאן מתפתחת קומדיית מצבים מביכה ושטחית עם בדיחות שלא היו מביישות שום חוג דרמטי. יש אומנם ניסיון להציג סיפור אנושי ולתקוף את האתוס הישראלי, ואינני מזלזל בניסיון הזה, אבל הכוונות הטובות טובעות בים של קלישאות.

גיבורי ההצגה הם מוטי גלעדי וגבי עמרני. שני קומיקאים מעולים, שמצליחים לסחוט צחוקים מהקהל. לעמרני בן ה-85 יש אנרגיה של שחקן בן 35. הוא שחקן דרמטי לא פחות טוב משחקן קומי. ומוטי גלעדי זה מוטי גלעדי. ייתכן שההצגה הופקה כדי לאפשר לגלעדי ולעמרני לשחק יחד – כששאר השחקנים על תקן תפאורה. זה בסדר, שתיאטרון רוצה למלא את הקופה בעזרת שמות מוכרים, אבל למה עם חומר  דל וחסר השראה? מי שבכל זאת גונב את ההצגה הוא אבי פניני, בתפקיד קטן, אבל מבריק ומשעשע, שבולט על רקע הבינוניות מסביב.

גונב את ההצגה. פניני ועמרני. צילום: מעיין קאופמן

כל שחקן יודע, שקשה לגלם דמויות אמיתיות ולנהל דיאלוגים אמינים במחזה פלקטי, אלא אם מדובר בז'אנר מסוים. לכן רוב השחקנים נכשלים במשימה והם הופכים לקריקטורות של עצמם. כמו שקורה בהצגה הזו. הבמאי רועי שגב מצליח ליצור כמה סצנות משעשעות, אבל הן מעטות לעומת מצבים מגוחכים רבים, שאינם מכבדים שחקנים מקצועים.

"לא משלנו" היא קומדיה (או פארסה) שמנסה להצחיק בכל מחיר. לפעמים זה מצליח. עדיף היה שתיאטרון באר שבע, שנחשב לאיכותי בשנים האחרונות, היה מוותר ולא מעלה את ההצגה הרדודה הזו, שנראית לפעמים כמו חלטורה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

★★★

יש הצגות שכל מטרתן היא להצחיק. בלי דיאלוגים עמוקים או מסרים מורכבים, וזה בסדר. הקומדיה "לא משלנו" היא הצגה כזו, למרות שיוצריה מתיימרים לא רק להצחיק.

להצחיק בכל מחיר. גלעדי ועמרני. צילום: מעיין קאופמן

המחזה, שכתב רן דברת, מספר על במאי, בוגר הפלמ"ח, שבא לעשות סרט דוקומנטרי על ותיקי הפלמ"ח. את הסרט הוא עושה עבור כאן 11. אבל אין מספיק כסף כדי לסיים את הצילומים. למה? בגלל מדונה, שההופעה שלה באירוויזיון חיסלה את כל התקציב של תאגיד השידור.

מכאן מתפתחת קומדיית מצבים מביכה ושטחית עם בדיחות שלא היו מביישות שום חוג דרמטי. יש אומנם ניסיון להציג סיפור אנושי ולתקוף את האתוס הישראלי, ואינני מזלזל בניסיון הזה, אבל הכוונות הטובות טובעות בים של קלישאות.

גיבורי ההצגה הם מוטי גלעדי וגבי עמרני. שני קומיקאים מעולים, שמצליחים לסחוט צחוקים מהקהל. לעמרני בן ה-85 יש אנרגיה של שחקן בן 35. הוא שחקן דרמטי לא פחות טוב משחקן קומי. ומוטי גלעדי זה מוטי גלעדי. ייתכן שההצגה הופקה כדי לאפשר לגלעדי ולעמרני לשחק יחד – כששאר השחקנים על תקן תפאורה. זה בסדר, שתיאטרון רוצה למלא את הקופה בעזרת שמות מוכרים, אבל למה עם חומר  דל וחסר השראה? מי שבכל זאת גונב את ההצגה הוא אבי פניני, בתפקיד קטן, אבל מבריק ומשעשע, שבולט על רקע הבינוניות מסביב.

גונב את ההצגה. פניני ועמרני. צילום: מעיין קאופמן

כל שחקן יודע, שקשה לגלם דמויות אמיתיות ולנהל דיאלוגים אמינים במחזה פלקטי, אלא אם מדובר בז'אנר מסוים. לכן רוב השחקנים נכשלים במשימה והם הופכים לקריקטורות של עצמם. כמו שקורה בהצגה הזו. הבמאי רועי שגב מצליח ליצור כמה סצנות משעשעות, אבל הן מעטות לעומת מצבים מגוחכים רבים, שאינם מכבדים שחקנים מקצועים.

"לא משלנו" היא קומדיה (או פארסה) שמנסה להצחיק בכל מחיר. לפעמים זה מצליח. עדיף היה שתיאטרון באר שבע, שנחשב לאיכותי בשנים האחרונות, היה מוותר ולא מעלה את ההצגה הרדודה הזו, שנראית לפעמים כמו חלטורה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן