הקצב האיטי בו נקט המנצח הפך את יוהנס פסיון מאוונגליון מלא זעם לוהט על "רוצחי האל" –  היהודים –  ליצירה אמנותית מתונה רחוקה מהשגב הבאכי וגדושה בפרטי פרטים של יופי אמנותי; אנדרס  מוסטונן מנצח על המקהלה הקאמרית קולגיום מוזיקל (אסטוניה) וסולנים, בליווי תזמורת הקאמרטה, תאטרון ירושלים, 18.2.2020

יוהנס פסיון נחשב לאוונגליון הכי "קרבי" בגישתו- היינו הפעם מוטלת האשמה על רצח האל במפורש על היהודים.  ולא זו בלבד שמתוארת בדקדקנות מפורטת צליבתו של ישו וייסוריו  אלא שגם אשמת היהודים מוצהרת כאן.

כיום מקובלים מקצבים מהירים יותר לביצוע באך. לא על-פי אסכולת המנצח שהיה קצת "כבד" והבליט את המקצב המרובע. גישתו הייתה מאד מתונה ונינוחה. שמעו את ההקפדה על דיקציה בגרמנית במקהלה וכן את קולות האלט והטנור. אך המקהלה שרה בהעדר לכידות את הפוגה כאשר קולות הסופרן בולטים בשירתה. רק בכורלים שמעו גם את קולות הבס והטנור. לסולן הראשי – הטנור אנטו טוניס  –  היה קול גבוה לעתים כמעט צליל ראש של סופרן והוא שר נקי ובכישרון דרמטי. קולו ה"קטן" בלט בעיקר בטוהר שירתו. הוא לא "לחץ" ולא אינפף, אלא שר הכול באותה עוצמה: במצו פורטה עד פורטה; הוא לא התרגש וגם לא היה מרגש.  תפקיד המספר היה כמעט אנונימי בביצוע זה. אפילו כאשר שר את ה"אריוזו" ונטה להתבכיין  – הכול נעשה באורח אמנותי. התזמורת כיסתה את שירתו ולא תמיד הייתה יחד אתו.  רק כששר "וייסרוהו בשוטים" היה דרמטי והתזמורת הצטרפה לריתמיות של הביצוע.

לישו, הבס ארה סאל היה קול יפה ונוכחות דרמטית, אך הוא שר כלפי פנימה ולא תמיד נקי.  הוא הגיש  גרסה "אופראית" לפילאטוס.

אצל באך גם לכלים בתזמורת דוגמת האבוב והכינור תפקידים של קולות סולניים. כך בלט גם בביצוע הקאמרטה. פסגת היופי בביצוע הייתה שירתה של זמרת האלט איריס אויה. למרות ששרה בוויבראטו ניתן היה להתענג על שפע הגוונים הכהים של קולה. שירתה החלומית  הייתה אכן "משחררת מהחטא". המענה התזמורתי – בעיקר של כלי הנשיפה – היה מלא קסם.     למגינת הלב, לא תמיד ניגנה החלילנית נקי, – גם בדיאלוג שלה עם הסופרן.  הסופרן מריה ולדמה שרה בניקיון מרשים, לעתים קצת מעל הרגיסטר הטבעי שלה.

בפסיון מתאר באך בשפה מוזיקלית "מלאכית" טקסט המפרט באכזריות את המכות שישו מקבל.  המקהלה לא תמיד שרה בלכידות, – אך, כשנדרש, הייתה ריתמית, ומסכה "אש". התזמורת מצדה מסכה גם היא ריתמיות ו"סיכמה" את העלילה.  אך הביצוע היה נטול תשוקה וזעם. לא הייתה פוליפוניה אבל את רוב הכוראלים שרה המקהלה בליריות. הקצב האיטי שבחר המנצח "פירק" את המתח וכן נעדר בו עיצוב של ניגודים בדינמיקה. לא הייתה הבלטה של המילים החשובות ולא היו דגשים על הפעמה וכך לא הייתה משמעות ללגאטו אחרי הסטקטו. קולות הסופרן בלטו בשירת המקהלה שלא תמיד שרה בלכידות. אפילו כאשר שרה "אין לנו רשות להמית איש" שמעו בעיקר את קולות הסופרן ומעט בריטונים.

המנצח אנדרס מוסטונן, תמונה של יוסי לוי

באוונגליון של יוהנס –  פילטוס, הנציב הרומי,  מתנער מאשמה. האשמה בגרסת האוונגליון היא של היהודים שהסגירו אותו והסיתו את פילטוס לצלוב אותו: "צלֹב! צלֹב!"  (Kreuzige! Kreuzige!) שרים היהודים. וכמו כדי להסיר ספק, ישו עצמו טוען שהאשמה היא על מי שהסגיר אותו. רק בחלק מהכוראלים שמעו את כל קולות המקהלה: לרוב כיסו קולות הסופרן את השירה.  במיטבה הייתה המקהלה כששרה את הפוגה Wir haben ein Gesetz" והסבירה מדוע  על-פי חוקי התורה ישו חייב במיתה משום שהמליך את עצמו לבן אלוהים. המקהלה שרה בדיקציה ברורה ונענתה בליריות לשירתו של הבס, שלעתים הייתה חדה.

המקהלה הייתה מצוינת בשירת הלייטמוטיב "Wohin", – אם כי היא לא הייתה מנוקדת.  תיאור הדם של ישו היה מאד אמנותי.

רק בחלק מהכוראלים שמעו את כל קולות המקהלה: לרוב כיסו קולות הסופרן את השירה.  במיטבה הייתה המקהלה כששרה את הפוגה "Wir haben ein Gesetz"  והסבירה מדוע  על-פי חוקי התורה ישו חייב במיתה משום שהמליך את עצמו לבן אלוהים. המקהלה שרה בדיקציה ברורה ונענתה בליריות לשירתו של הבס, שלעתים הייתה חדה.

הסופרן מריה ולדמה שרה את סלסולי הקולורטורה בניקיון מרשים כאשר הקלרניתן ונגן הפגוט מלווים אותה בליריות.

באך התייחס לכלים כקולות אנושיים, – וכך, בביצוע זה, הרשים הסולו של הצ'לי עם הטנור, כמו גם זה של הכנרת עם הטנור.

באריה, בה תיאר הטנור בשירתו את הקשת בענן כאות לחסד האל, – היה לו צליל ראש מרשים.    Als Gottes Gnadezeichen steht ""Der allerschönste Regenbogen
סוערת ודרמטית הייתה הפוגה של "הצלב", עם דיקציה נהדרת. ישו שר בבס מרשים ודרמטי.

רק בכוראל בו מתוארת החירות שהעניק ישו בצליבתו למאמינים שמעו את קולות האלט והבסים במקהלה. לשיא של דרמה הגיעה המקהלה בשירת הפוגה "אין לנו מלך!" הפוגה בה ענתה המקהלה – "לאן" Wohin – הייתה מרשימה אך לא מנוקדת. התזמורת חיקתה את השאלה "לאן"? אך הביצוע היה "מרוח".

וגם כאן, מי שהפליאה בשירתה הייתה זמרת האלט איריס אויה. היא הבליטה את "השעה האחרונה" והייתה מאד ריתמית בסיומת. היא שרה בדרמטיות ועם דינמיקה משכנעת! ההאטה שלה בסוף הייתה במקומה אבל מופרזת. האטות הפתע של המנצח – לא תרמו לדרמה – רק פגעו בזרימה וברצף. שירתה של הסופרן התאפיינה ברכות כאשר האבוב והקלרינט מלווים אותה בליריות. אבל גם כאן פגע הקצב האטי של המנצח ברצף.

רק בכוראלים החותמים ניתן היה ליהנות מפוליפוניה בשירת המקהלה.

למרות שנעדרו מביצוע זה להט של זעם ותשוקה- עדיין יכול היה הקהל ליהנות מבאך במיטבו.

קרן מוצרי, סופרן (ישראל־הולנד)

איריס אויה, מצו סופרן (אסטוניה)

אנטו אוניס, טנור, אוונגליסט (אסטוניה)

אנדריק אוקסברב, טנור (אסטוניה)

ארה סאל, בס (אסטוניה)

אנדרס מוסטונן, מנצח