"בלאדשוט" מבוסס על חוברות הקומיקס אודות גיבור-העל עם אותו השם, בהוצאת 'וליאנט קומיקס'. הגיבור הוא אחת מן הדמויות המפורסמות ביותר של ההוצאה שהוקמה בסוף שנות ה-80. הגיליון הראשון עם גיבור-העל 'ננו' הופיע בראשית שנות ה-90. בשנות האלפיים נסקה חברת 'וליאנט קומיקס' והפכה למו"ל הקומיקס השלישי המצליח בעולם – אחרי מארוול ו-DC. "בלאדשוט" הוא סרטו העלילתי הראשון של הבמאי דן וילסון, שלמרות סרט הביכורים שלו – זכה להוציא תקציב הפקה מפואר של למעלה מ-40 מיליון דולר.

הנחת יסוד של הסרט מטורפת ועתידנית כאחד: לחיילים לשעבר מוזרק נוזל מסתורי, דרכו נוצרים אינספור ננו-רובוטים קטנים בדם, אשר בתורם גורמים לרפלקסים יוצאי דופן ולכוח עצום לבני האדם. כמובן, אסור לצפות לטיפת היגיון או קריצה למציאות מסרט כמו "בלאדשוט". ברם, אם תעזו להיכנס לקולנוע תחת תנאי זה, ופשוט תיכנעו לחוסר ההיגיון, בדיוק כמו בסרטים מופרכים אחרים השואפים ממשחקי וידיאו, כמו "היטמן" או "המעניש", אזי "בלאדשוט" יכול להבטיח הנאה מבדרת.

האווירה המשעשעת נובעת בעיקר בזכות וין דיזל השקט והכריזמטי, שנראה רגוע בתפקיד, כפי שגילם את הדמות הראשית בסרט "פיץ' בלאק" – כמכונת לחימה נקמנית. בעוד שהבעות הפנים של דיזל מינימליסטיות כמקובל, וממילא מאוד מוגבלות, חבילת השרירים נוצצת מתמיד ומזוקקת באלימות גולמית בסצנות הפעולה והמכות. למרבה הצער, לא ניתן לומר את אותו הדבר על האנטגוניסט. בניסיון עלילתי להגדיל ולהעצים את תפקידו, טובי קבל חסר כל רושם, כפסיכופת חיוור ולא ממש ממוקד.

הדבר נכון גם לרוב האפקטים המיוחדים. מההתנגשות (המאסיבית במיוחד) בין משאית לשיירת רכבי שטח במנהרה, דרך כמה קליעים הקופצים מבטנו של הדמות הראשית, ועד 'הננו-רובוטים' הזורמים בעורקי הגיבור: הוויזואליות של ה-CGI מזכירה לעתים קרובות אסתטיקה זולה וקמצנית של משחקי מחשב מיושנים ומציעה רק כמות קטנה של הדר חזותי. חלק מסצינות האקשן – שרובן מורכבות מלחימת כפיים – משכנעות בזכות עבודת המצלמה המהירה והעריכה הקצבית ביותר.

בסופו של דבר, אם תגיעו לקולנוע בלי ציפיות גבוהות מדי מסרט פעולה פשוט אך מלוטש, לא תתאכזבו יתר על המידה מ-"בלאדשוט", כיוון שלפעמים העיבוד לספרי הקומיקס עשוי להיות כייפי. עם זאת, כדי לשרוד בז'אנר גיבורי העל הרווי, הצופים עדיין זקוקים לדמויות עמוקות יותר, קטעי פעולה המבוימים טוב יותר, דיאלוגים פחות שטוחים וקצת יותר עומק, מה שאפשר היה לעשות גם בסרט זה. כאמור, בהחלט לא כישלון מוחלט, אבל גם לא סרט שתזכרו הרבה זמן אחרי כותרות הסיום.