אני לא מספר. אני בן אדם

הרהורים בצל התפשטות נגיף הקורונה

אני לא מספר. אני בן אדם

הרהורים בצל התפשטות נגיף הקורונה

מספר שתיים החדשה: בוקר טוב, מספר שש.
מספר שש: מספר מה?
מספר שתיים החדשה: מספר שש. למטרות רשמיות, לכל אחד יש מספר. שלך הוא מספר שש.
מספר שש: אני לא מספר. אני בן אדם.

הודעת עדכון לציבור: חולה קורונה מספר 7. הודעת עדכון לציבור: חולה קורונה מספר 64. הודעת עדכון לציבור: חולה קורונה מספר 101.

בסביבות החולה השמונים קפאתי. אני מעדכנת את מבזקי נגיף הקורונה של מגפון ניוז כבר קרוב לחודשיים. מאז ההתפרצות בווהאן שבסין. אני מקבלת עדכונים מגופים רשמיים שונים מסביב לשעון, וגם קוראת מידע מסוכנויות תקשורת זרות.

תוך כדי כתיבת שורות אלו מהבהבת לי הודעת עדכון לציבור: חולה קורונה מס' 102. זה התינוק בן חצי השנה שדיווחתי על איבחונו אתמול. ועכשיו גם קיבלתי הודעה על מדריך הטיול של קבוצת התיירים מגרמניה שעם חזרתם לארצם אובחנו כמה מהם בנגיף הקורונה. הוא חולה מספר 106.

שקועה בהרהורים, אני רואה את פטריק מקגוהן רץ ריצת אמוק. מאחוריו בועה לבנה. "אני לא מספר! אני בן אדם," הוא ממלמל, "אני לא מספר! אני בן אדם," הוא שב על המנטרה.

זה לא עוזר.

ב"כפר" בו הוא מוחזק אין לאסירים שמות, רק מספרים.

הבוגרים שביניכם, אלה שנמצאים בקבוצת סיכון כזו או אחרת לנגיף הקורונה, בוודאי זוכרים את סדרת הטלוויזיה הבריטית "האסיר" (The Prisoner), בה כיכב מקגוהן. הסדרה משנת 1967, שודרה בטלוויזיה החינוכית בסוף שנות השמונים ותחילת התשעים של המאה הקודמת.

הסיפור שם כמובן היה שונה, אבל החיבור נעשה במוחי מתוקף הנסיבות.

פטריק מקגוהן ב"האסיר". צילום: ויקימדיה

בינתיים בזווית העין אני רואה עדכונים נוספים ממשרד הבריאות. אני מנסה להתעלם. לפחות לקצת זמן. מתישהו אמשיך לעדכן. חולה מספר 108. חולה מספר 109.

לכל אחד מהחולים יש שם. לכל אחד מהם יש משפחה, חברים, סיפור חיים.

להבדיל אלפי הבדלות, נזכרתי איך התרגשתי לקרוא בעיתון "איל ג'ורנו" האיטלקי כתבה אנושית ומחבקת על חמשת הקורבנות הראשונים של הנגיף. העיתון פרסם את שמותיהם, תמונותיהם ואת סיפור חייהם של אותם אנשים חביבים ופשוטים, שחיו חיים שלווים ורגילים. אנשים שאלמלא אתרע מזלם לא היינו שומעים עליהם בנסיבות אחרות.

היום, באותו העיתון, מתנוססת כותרת עצובה המעדכנת על 15,113 נדבקים, 12,839 חולים ו- 1,106 מקרי מוות כתוצאה מהנגיף.

וכרגע שמעתי את ד״ר הגר מזרחי, מנהלת המרכז הרפואי פדה-פוריה, מעדכנת כי השתפר מצבו של נהג אוטובוס התיירים מיוון, חולה הקורונה שמאושפז אצלם. הוא נושם בכוחות עצמו ומצבו מוגדר עתה בינוני. חדשות טובות. אז בנימה אופטימית זו, אני לוקחת פסק זמן לעצמי. המבזקים יחכו. אחזור לעדכן אותם בהמשך.

מספר שש: מי את?
מספר שתיים: מספר שתיים החדשה.
מספר שש: מי מספר אחד?
מספר שתיים: אתה מספר שש.
מספר שש: אני לא מספר! אני אדם חופשי!
מספר שתיים: [צוחקת]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מספר שתיים החדשה: בוקר טוב, מספר שש.
מספר שש: מספר מה?
מספר שתיים החדשה: מספר שש. למטרות רשמיות, לכל אחד יש מספר. שלך הוא מספר שש.
מספר שש: אני לא מספר. אני בן אדם.

הודעת עדכון לציבור: חולה קורונה מספר 7. הודעת עדכון לציבור: חולה קורונה מספר 64. הודעת עדכון לציבור: חולה קורונה מספר 101.

בסביבות החולה השמונים קפאתי. אני מעדכנת את מבזקי נגיף הקורונה של מגפון ניוז כבר קרוב לחודשיים. מאז ההתפרצות בווהאן שבסין. אני מקבלת עדכונים מגופים רשמיים שונים מסביב לשעון, וגם קוראת מידע מסוכנויות תקשורת זרות.

תוך כדי כתיבת שורות אלו מהבהבת לי הודעת עדכון לציבור: חולה קורונה מס' 102. זה התינוק בן חצי השנה שדיווחתי על איבחונו אתמול. ועכשיו גם קיבלתי הודעה על מדריך הטיול של קבוצת התיירים מגרמניה שעם חזרתם לארצם אובחנו כמה מהם בנגיף הקורונה. הוא חולה מספר 106.

שקועה בהרהורים, אני רואה את פטריק מקגוהן רץ ריצת אמוק. מאחוריו בועה לבנה. "אני לא מספר! אני בן אדם," הוא ממלמל, "אני לא מספר! אני בן אדם," הוא שב על המנטרה.

זה לא עוזר.

ב"כפר" בו הוא מוחזק אין לאסירים שמות, רק מספרים.

הבוגרים שביניכם, אלה שנמצאים בקבוצת סיכון כזו או אחרת לנגיף הקורונה, בוודאי זוכרים את סדרת הטלוויזיה הבריטית "האסיר" (The Prisoner), בה כיכב מקגוהן. הסדרה משנת 1967, שודרה בטלוויזיה החינוכית בסוף שנות השמונים ותחילת התשעים של המאה הקודמת.

הסיפור שם כמובן היה שונה, אבל החיבור נעשה במוחי מתוקף הנסיבות.

פטריק מקגוהן ב"האסיר". צילום: ויקימדיה

בינתיים בזווית העין אני רואה עדכונים נוספים ממשרד הבריאות. אני מנסה להתעלם. לפחות לקצת זמן. מתישהו אמשיך לעדכן. חולה מספר 108. חולה מספר 109.

לכל אחד מהחולים יש שם. לכל אחד מהם יש משפחה, חברים, סיפור חיים.

להבדיל אלפי הבדלות, נזכרתי איך התרגשתי לקרוא בעיתון "איל ג'ורנו" האיטלקי כתבה אנושית ומחבקת על חמשת הקורבנות הראשונים של הנגיף. העיתון פרסם את שמותיהם, תמונותיהם ואת סיפור חייהם של אותם אנשים חביבים ופשוטים, שחיו חיים שלווים ורגילים. אנשים שאלמלא אתרע מזלם לא היינו שומעים עליהם בנסיבות אחרות.

היום, באותו העיתון, מתנוססת כותרת עצובה המעדכנת על 15,113 נדבקים, 12,839 חולים ו- 1,106 מקרי מוות כתוצאה מהנגיף.

וכרגע שמעתי את ד״ר הגר מזרחי, מנהלת המרכז הרפואי פדה-פוריה, מעדכנת כי השתפר מצבו של נהג אוטובוס התיירים מיוון, חולה הקורונה שמאושפז אצלם. הוא נושם בכוחות עצמו ומצבו מוגדר עתה בינוני. חדשות טובות. אז בנימה אופטימית זו, אני לוקחת פסק זמן לעצמי. המבזקים יחכו. אחזור לעדכן אותם בהמשך.

מספר שש: מי את?
מספר שתיים: מספר שתיים החדשה.
מספר שש: מי מספר אחד?
מספר שתיים: אתה מספר שש.
מספר שש: אני לא מספר! אני אדם חופשי!
מספר שתיים: [צוחקת]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן