למרות התנגדות הוועדה לשירותים חשאים בראשות רב אלוף (מיל) ח"כ גבי אשכנזי שתבע מנתניהו הבהרות הנוגעות בשימוש באמצעי איכון דיגיטליים המשמשים את שירות הביטחון הכללי למלחמה בטרור, החליט ראש ממשלת המעבר בנימין נתניהו לעקוף כל התנגדות על מנת להשיג את מבוקשו.

הממשלה אישרה לפנות בוקר (שלישי) פה אחד תקנות לשעת חירום לאיסוף נתוני מיקום סלולריים ונתונים אישיים נוספים של חולי קורונה או מי שחשודים שנדבקו בנגיף. זאת, לצורך התרעת נדבקים פוטנציאליים ואכיפת הנחיות הבידוד. השרים, שאישרו את המהלך במשאל טלפוני מיוחד, עקפו בכך את הכנסת, שלא הספיקה לדון במהלך – אף שמשרד המשפטים התחייב שכך יהיה. הממשלה אישרה בנפרד גם תקנות חירום בנושא למשטרה וגם תקנות לשב"כ.

תקנות החירום לאושרו למשטרה:

■ ניתן יהיה לאכן טלפונים סלולריים של חולי קורונה או מי שחשודים כחולים ללא צו בית משפט.

■ הנתונים ישמשו כדי להתריע בפני אנשים שבאו איתם במגע ולפקח על האזרחים שבבידוד.

■ המידע יימחק רק בתום תוקפן של התקנות, שיכול להתארך.

■ משרד הבריאות יוכל לשמור את המידע למשך עוד 60 ימים אחרי ביטול התקנות.

■ לא מוזכרות סנקציות על שימוש אחר במידע.

בהודעה שפרסם השב"כ נמסר כי היום (17/3/2020) הסמיכה ממשלת ישראל, את שירות הביטחון הכללי להעמיד את יכולותיו הטכנולוגיות המתקדמות בשירות המאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגיף הקורונה. וכי "התפשטות נרחבת של מגיפת הקורונה מהווה איום משמעותי על הציבור, המשק והביטחון הלאומי של המדינה ועל רקע זה נקרא שב"כ לסייע במשימה הלאומית לריסון התפשטות המגיפה".

ראש שירות הביטחון הכללי, נדב ארגמן התייחס להחלטת הממשלה ואמר כי "שירות הביטחון הכללי נענה לבקשת הדרג המקצועי במשרד הבריאות מתוך אחריות לאומית והבנה  שיש בידינו לסייע בהצלת חיים של אזרחי מדינת ישראל".

לדבריו הפניה התקבלה בשב"כ, לאחר שהתברר שלרשויות אחרות במדינה אין את היכולות הטכנולוגיות הנדרשות, כדי לסייע במאמץ זה. לאחר שהתקיים ברור ראשוני ממנו עלה כי לשב"כ היכולות המתאימות, התקיימה שורה של דיונים עם גורמי משרד המשפטים, בראשות היועץ המשפטי לממשלה, אשר נתן את אישורו לשילוב *היכולות הטכנולוגיות של שב"כ במאמץ הלאומי, לצורך הצלת חיים.

ארגמן ער לעובדה שהסמכות המוזרה והחריגה ומפחידה, יש לומר, הוענקה לשב"כ לחדור לחייהם הפרטיים של אזרחי ותושבי המדינה ואמר כי "השב"כ ער לכך שמדובר בעיסוק החורג מפעילותו השוטפת בסיכול טרור ולכן הבקשה נדונה ואושרה על ידי היועמ"ש לממשלה ונקבעו מנגנוני פיקוח ובקרה סדורים בתהליך.

"כראש שירות הביטחון הכללי" אמר ארגמן "אני מבקש להבהיר כי רגישות העניין ברורה לי היטב ועל-כן הוריתי כי רק קבוצה מצומצמת מאוד של אנשי שירות תעסוק בנושא וכן כי המידע לא ישמר במאגרי השב"כ, מו כן, המידע יימסר ישירות למנכ״ל משרד הבריאות או לראש שירותי בריאות הציבור, אשר יעשו שימוש במידע רק לצורך מתן הנחיות שתכליתן הצלת חיי אדם" אמר ראש השירות.

ארגמן: "אני מבקש להדגיש כי  שב"כ לא יעסוק בשום שלב באכיפה או פיקוח על חייבים בבידוד. הסיוע הטכנולוגי שנתבקש השב"כ לספק למשרד הבריאות, נועד לתכלית אחת בלבד- הצלת חיי אדם. הסיוע יבוצע אך ורק על-פי הנדרש, לצורך התמודדות עם התפשטות המגיפה ותחת מגבלות וריסונים ברורים ומוגדרים, אשר סוכמו עם הגורמים המשפטיים הבכירים במדינה. ייעודו של  שירות הביטחון  הכללי הוא בראש ובראשונה להציל חיי אדם, מפני איומי טרור, ובנסיבות החריגות אליהן נקלעה מדינת ישראל מעמיד השירות את יכולותיו להצלת חיים, במסגרת המאמץ הלאומי הנוכחי".

"כראש שירות הביטחון הכללי, אני סבור כי במצב הדברים שתואר לעיל, נכון וראוי  ששב"כ ירתם  למשימה הלאומית, לא יעמוד מנגד, ויתרום מיכולותיו הייחודיות למאבק בהתפשטות הנגיף", הודיע ראש השב"כ.

לסיכומו של דבר, מעתה כל אזרח במדינה נכנס לעידן חדש בו המשטרה תהיה רשאית להעביר למשרד הבריאות את נתון המיקום האחרון של המנוי לצורך פיקוח על קיום הוראות הבידוד. משרד הבריאות והמשטרה אמורים לקבוע בהמשך נוהל פנימי לתקנה זו, שיסדיר את העיון במידע.  זה  המקום לציין כי התקנה פורסמה באישון ליל ברשומות המדינה, אף שתחילה נטען כי לא ניתן יהיה לעיין בה בשל חיסיון. השב"כ מצדו יוכל לצוטט טלפונית לכל אחד מאתנו ללא אישור בית משפט. כשהשב"כ אמור להתמקד באיתור כל המגעים של מי שחשוד כחולה בקורונה בזמן שקדם לאבחונו באמצעות טכנולוגיה מתקדמת השמורה בדרך כלל למלחמה בטרור. תקנות אלה הוגבלו מעט יותר מאלה של המשטרה על ידי הממשלה. לצורך כך ניתן יהיה להשתמש בכל מידע טכנולוגי שאינו שיחה. השב"כ לא יעסוק בפיקוח על הבידודים – רק המשטרה.

בסוף השבוע הודיע נתניהו כי למרות שהוא יודע כי מדובר בפגיעה בפרטיות הציבור השב"כ ינהל מעקב סלולרי אחר חולי קורונה, אמצעי ששימש עד כה למאבק בטרור, מבלי להזדקק לאישורם או לצו מבית משפט. נתניהו טען והצדיק את המעשה בכך "כדי שניתן יהיה לשלוח הודעות למי ששהו בקרבתם". עוד הובהר כי המעקב יימשך 30 יום, שבהם שב"כ יעביר את המידע שייאסף למשרד הבריאות ולא יעשה בו כל שימוש אחר. לאחר מכן, כך טענו בממשלה, אמור כל המידע להימחק.

בעקבות הביקורת הציבורית והתרעומת הקשה הודיע היועץ המשפטי למשלה כי לשם כך הממשלה והכנסת יידרשו לאשר את המהלך. ואולם נתניהו התעלם מהנחיית מנדלבליט והממשלה אישרה אותה הלילה מבלי שקיבל את אישור הכנסת.

כזכור, רק אתמול פרסמנו במגפון כי ועדת השירותים החשאיים בראשות אשכנזי דנה בבקשת הממשלה לאכן טלפונים של חולי קורונה ושל אנשים ששהו בסביבתם, אך לא השלימה את הדיון ולא אישרה את המהלך. יו"ר הוועדה גבי אשכנזי וחבריה משה יעלון, יאיר לפיד, גדעון סער, יואב קיש ויואב בן צור ביקשו לדון במהלך לעומק ולשמוע סקירות של מומחים, אך הדיון נקטע לטובת השבעת הכנסת ה-23.  נתניהו ביקש שהוועדה תאשר את המהלך ללא דיון, אך אשכנזי דחה את הבקשה.  ברור שלאחר השבעת הכנסת החדשה פיזור הכנסת הישנה על וועדותיה, הדיון בדרישת נתניהו לחדירה כה עמוקה לחיי אזרחי המדינה ותושביה, עד פגיעה ממשית בחוק כבוד האדם וחירותו, בשיטות המשמשות מדינות דיקטטוריות , אמור היה להתחדש רק כשתוקם וועדת השירותים החשאיים ותאויש מחדש. מועד איוש הוועדה הזו גם הוא לא ברור בשל המאבק של ממשלת נתניהו הצפוי על חלוקת המושבים בה תחת משבר הקורונה.
הסופר ג'ורג' אורוול, שכתב את ספרו שעורר סערה קשה – "1984", על האח הגדול הצופה בכל אחד ואחת מאתנו אמר כבר ב־1931, "לא יכולתי לומר בוודאות אילו מלחמות ומהפכות יתחוללו, אך כשהן באו, מעולם לא הפתיעו אותי", כבר היה על ערש דווי. השאר היסטוריה. 72 שנה אחרי פרסום "1984", אורוול נוכח כאן. ברוכים הבאים לעידן האח הגדול.

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט מיהר הבוקר להבהיר כי  "אנו בייעוץ המשפטי לממשלה, ואני באופן אישי, מלווים את עבודת הממשלה מתחילת המשבר, ופועלים כדי להעמיד לרשות רשויות המדינה את הכלים המשפטיים הדרושים לשם התמודדות אפקטיבית עם הנגיף, תוך הקפדה על כך שצעדים אלו ייעשו על פי דין. אף בשעת חירום – וזוהי אכן שעת חירום – על הממשלה לפעול לפי החוק, וכך גם נעשה בפועל".

היועץ המשפטי התייחס לחומרת ההחלטה לחדור לחיי הפרט והגיב : "בין הצעדים הרבים שננקטים, אישרה היום (17.3.20) ממשלת ישראל תקנות לשעת חירום המסמיכות את שירות הביטחון הכללי לעשות שימוש באמצעים טכנולוגיים עבור משרד הבריאות שתכליתם צמצום התפשטות נגיף הקורונה. גם מהלך זה, אותו יזם משרד הבריאות, לווה מראשיתו ע״י גורמי הייעוץ המשפטי לממשלה, ועל ידי באופן אישי. הדבר נעשה תוך קיום שיח רצוף עם הדרג המדיני, גורמי המקצוע במשרד הבריאות, במשטרה ובשירות הביטחון הכללי. שיח שתכליתו להבטיח, כי האמצעים שיינקטו נועדו לתכלית ראויה, אינם פוגעניים מעבר לנדרש, ומאזנים נכונה בין האינטרס הלאומי של הגנה על שלום הציבור ובריאותו לבין זכויות האדם, ובראשן – הזכות לפרטיות".  הוא אמר כי מטרת התקנות היא הצלת חיים בשעת חירום. פשוטו כמשמעו. "ממשלת ישראל מחויבת לנקוט בצעדים לשם הגנה על זכותם של אזרחיה ותושביה לחיים, המהווה את הזכות החוקתית המוגנת הראשונה במעלה", הדגיש מנדלבליט והססביר כי "לפי עמדתם החד-משמעית של גורמי המקצוע במשרד הבריאות, שהוצגה בפנינו ובפני הממשלה, הענקת הסמכויות לשירות הביטחון הכללי נועדה לקצר באופן משמעותי ביותר את פרק הזמן של זיהוי נדבקים פוטנציאליים בנגיף הקורונה ובכך להחיש את כניסתם לבידוד. על פי עמדת משרד הבריאות ובשים לב לניסיון הנצבר במדינות אחרות, זהו כרגע האמצעי האפקטיבי היחיד שיש ״לשטח את העקומה״ ולצמצם את ממדי ההידבקות. יובהר, כי ההסתייעות בשב"כ היא כמובן חריגה, אך לאחר שקילת החלופות השונות, באו גורמי המקצוע לכלל מסקנה כי רק האמצעים שבידי השירות יוכלו לספק מענה אפקטיבי לבעיה".
לדבריו נעשו מאמצים רבים כדי להבטיח שהסמכות המוקנית לשירות הביטחון הכללי תהיה קצובה בזמן, גדורה בהיקפה ומאוזנת ונתונה לפיקוח משפטי. בין היתר, מסביר היועה"מ נקבעו המגבלות הבאות:

• הסמכות לאסוף את המידע מתייחסת אך ורק למינימום הנדרש לשם מניעת התפשטות נגיף הקורונה. בפרט, לא ייאסף מידע "תוכני", כמו תוכן של מיילים או הודעות.
• הוגדר מספר מצומצם של גורמים אשר יהיו חשופים למידע, ואף זאת רק לתכלית של מניעת התפשטות הנגיף.
• השב"כ מחויב לדווח על פעולותיו מכוח התקנות ליועץ המשפטי לממשלה, בדגש על היבטים של פגיעה בפרטיות.
• נקבעה עבירה פלילית ייעודית על העברה לא מורשית של מידע שנאסף שעונשה עד מאסר שלוש שנים.

בהתייחסו למחטף שנעשה הלילה אומר היועץ "יובהר, כי בהתאם לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, הדרך המועדפת להקניית הסמכויות לשירות הביטחון הכללי הייתה באמצעות החלטת ממשלה מכוח חוק השב״כ, שתאושר בוועדת חוץ וביטחון של הכנסת. אולם, משהתברר אתמול כי המהלך לא יושלם בכנסת הקודמת לנוכח המועד בו ההצעה הועברה לאישור הוועדה, ומפאת הדחיפות הרבה בהקניית הסמכויות, הוחלט לפעול בדרך של תקנות שעת חירום, אשר אושרו כאמור הלילה ע״י הממשלה". "עם תחילת פעילות הכנסת ה-23, על ועדותיה, יובא העניין גם בפני חברי הכנסת על מנת לאפשר פיקוח ואישור פרלמנטריים של השימוש באמצעים", כותב מנדלבליט. אלא אז גם אם תסגר האורווה, הסוסים כבר מזמן לא יהיו בה.
גבי אשכנזי הגיב להחלטה וצייץ בחשבון הטוויטר שלו: "הממשלה אישרה באישון לילה, במחטף, את תקנות שעת החירום, למרות שוועדת החוץ והביטחון החלה לדון בנושא אתמול – מבלי שניתנה האפשרות לקיים אותו באופן רציני ולהשלימו. לא ראוי שכך יאושר שימוש באמצעי זה. ללא פיקוח פרלמנטרי וציבורי. אני קורא לאפשר את הקמת ועדת חוץ וביטחון עוד היום על מנת לזמן דיון מיידי בנושא, ולהפעיל את הפיקוח המתחייב בחוק."