פעם ניסיתי לקום בבוקר מהמיטה דרך הקיר

באמת! אני תולה את האשמה (או האחריות) בטרשת הנפוצה, אבל לא בטוח שיש קשר… סיפור קצרצר. ניסוי פנומנולוגי

פעם ניסיתי לקום בבוקר מהמיטה דרך הקיר

באמת! אני תולה את האשמה (או האחריות) בטרשת הנפוצה, אבל לא בטוח שיש קשר… סיפור קצרצר. ניסוי פנומנולוגי

צילום: Unsplash

רעש עמום. כאב וקור במצח ובאף.
רעש – פנימי? חיצוני?
פקחתי עיניים וראיתי לבן.
ריח מוזר עמד באוויר.
אצבעותיי מיששו, ודיווחו לשוֹלחן שאין פצע מסכן חיים.

פעם ניסיתי לקום בבוקר מהמיטה דרך הקיר.

הצליל, הכאב, הקור והלבן בעיניים התחברו להכרה שאכן יש שם קיר. קודם הוא היה בגדר השערה בלבד. המלצה ידידותית. היפותזה שניתן להפריך. אינני יודעת. לא הקדשתי לכך מחשבה. זה גם לא קרה לי קודם לכן, אז אין לי חוויה להשוות אליה.

זו יכולה להיות פתיחה נהדרת לעוד סיפור קצר, חשבתי, ומייד רשמתי סקיצה בצד. התקשיתי להעביר את החוויה מהגוף אל הנייר. השכל, היד והעט כמו חברו יחדיו כדי למנוע ממני את התיעוד המדויק.

הבוקר נזכרתי בחוויה ההיא; זיכרון הכאב והקור עטף אותי שוב; תכף ומייד בחרתי להרחיק אותה ממני בפעם השנייה: מכתב היד המבולגן והמבולבל לפונט מאורגן ומסודר, שחור על גבי לבן, על גבי מסך מחשב. להבדיל, הפעם היה קל להקליד את הטקסט.

צילום: Unsplash

רעש עמום. כאב וקור במצח ובאף.
רעש – פנימי? חיצוני?
פקחתי עיניים וראיתי לבן.
ריח מוזר עמד באוויר.
אצבעותיי מיששו, ודיווחו לשוֹלחן שאין פצע מסכן חיים.

פעם ניסיתי לקום בבוקר מהמיטה דרך הקיר.

הצליל, הכאב, הקור והלבן בעיניים התחברו להכרה שאכן יש שם קיר. קודם הוא היה בגדר השערה בלבד. המלצה ידידותית. היפותזה שניתן להפריך. אינני יודעת. לא הקדשתי לכך מחשבה. זה גם לא קרה לי קודם לכן, אז אין לי חוויה להשוות אליה.

זו יכולה להיות פתיחה נהדרת לעוד סיפור קצר, חשבתי, ומייד רשמתי סקיצה בצד. התקשיתי להעביר את החוויה מהגוף אל הנייר. השכל, היד והעט כמו חברו יחדיו כדי למנוע ממני את התיעוד המדויק.

הבוקר נזכרתי בחוויה ההיא; זיכרון הכאב והקור עטף אותי שוב; תכף ומייד בחרתי להרחיק אותה ממני בפעם השנייה: מכתב היד המבולגן והמבולבל לפונט מאורגן ומסודר, שחור על גבי לבן, על גבי מסך מחשב. להבדיל, הפעם היה קל להקליד את הטקסט.

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן