מאת: צבי רביב

בהונג קונג יושב ישראלי, תעשיין שיש לו מספר בתי חרושת בסין וכוסס ציפורניים. חרד לגבי המצב במדינה – כמו מאות אלפי ישראלים אחרים הגרים בחו"ל בשל סיבות שונות- אבל בניגוד לאחרים, הוא עושה מעשה. אם חסרות מסיכות לצוותים הרפואיים, הוא נוטל 30 אלף דולר מכספו וקונה 30 אלף מסיכות כתרומה למי שמחרפים נפשם למעננו.

לאחר הקניה המתואמת עם משרד הבריאות הוא פנה אליהם, והודיעם כי רכש את המסכות. אלא שבמשרד הבריאות לא התלהבו יתר על המידה וטענו בפניו כי למשרד אין יכולת "למשוך " את המסיכות מסין, אבל במשרד הוסיפו כי הם צריכים אותם בדחיפות.
אותו ישראלי מודאג, החליט להמשיך ולתרום והוציא מכיסו עוד אלפי דולרים למשלוח אוויר דרך חברת המשלוח העולמית  DHL לנתב"ג.
חשבתם כי כאן יעמדו וימחאו כפיים? , טעיתם.
כאן – מסתבר- צריך לשלם מע"מ (על תרומה של ציוד רפואי???) בגובה 28.000 ש"ח. ללא עיכובים מיותרים שותפו הישראלי של איש העסקים הישראלי בסין. מיהר ושילם את המע"מ הנדרש. אבל אז התעורר המכס וטען כי לא יתכן שכל מסיכה עלתה דולר ומחירה הריאלי הוא דולר וחצי, ולכן על מנת לשחרר את המטען (הפטור ממכס בלאו הכי..) חייבים להשיג אישור נפרד מסין שהמחיר הוא דולר ליחידה ולא דולר ומחצה.

חשבון פשוט מראה כי התיאום עם משרד הבריאות ארך כשבוע, בעוד הרכישה והשיגור לארץ 3 ימים. והמטען, תשאלו? מה איתו?, הוא נותר  תקוע בנתב"ג מיום חמישי שעבר ורק בערב חג הפסח שוחרר.   ובכל הזמן הזה הסתובבו בבתי החולים אנשי צוות רפואי, בלי המסכות שהשתזפו להן בנתב"ג.

השאלה היא מדוע?

זה פשוט, כי במדינת ישראל מעדיפים מצב בו אין "מפקד" לאירוע, אין תיאום, אנשים מתרוצצים עם המון רצון טוב, תעשיינים ופילנטרופים ישראלים מתחננים שיתנו להם לעזור לנצל את הקשרים שלהם בעולם (כל לדוגמה האם ידעתם ש-11 המטוסים אשר ראש הממשלה בנימין נתניהו מתגאה שהוא משנע בהם חומרים ועושה פוזות של "אבו ג'ילדה הגדול" הם בעצם מטוסים של כי"ל אשר העמידו עצמם למען המטרה וללא תשלום)

אין יד מכוונת, כי משרד הבריאות לא בנוי לטפל במשבר כזה,לעומת כך, צה"ל יכול. אך, כוחות הביטחון הוכנסו אל תוך האירוע מבלי שהם "מפקדים עליו". צה"ל בדרגת "עוזר" ולא מנהל את העסקוכך, בכל הזמן הזה שמבוזבז הרצון הטוב של מאות או אלפי אנשים שהם עמוד השדרה של הכלכלה והחברה הישראלית, לא יכולים להשתתף במאמץ, כי ביבי ומנכ"ל משרד הבריאות משה סימן טוב, השתלטו על המסך, מסיבות פוליטיות גרדא ווליצמן, תשאלו. מה איתו?….. הוא כנראה מחכה למשיח.

ובניהול כזה, שכבו 30,000 מסיכות שלא עלו למדינת ישראל פרוטה שחוקה בנתב"ג ומפלס הזעם של מי שמתמצא בסיפור התעצם.

באותו זמן, צפינו במאמצים ובזמן שמשקיע ביבי כדי להעביר חברי כנסת מכחול לבן לקואליציה שלו, כדי לכופף עוד ו"לדפוק" את בני גנץ.

סיפור שני

אותו תורם ישראלי שסיפרתי לכם עליו, הוא בעלי מפעלי פלסטיק בסין ועינו "צדה" את כיסויי הפנים מפלסטיק, אשר מונעים מאיתנו לגעת בידינו בפנים וכיון שכך, מגנים עלינו מפני הקורונה.

רץ אותו יזם ובמקביל, ביקש לברר כמה משלמת מערכת הבריאות בישראל על אותם כיסויי פנים ולאחר בירור נאמר לו שהמדינה משלמת 4 ש"ח למסכה אחת.

איש העסקים הזה בדק ועשה חשבון, מהי עלות יצור המסיכה במפעליו  וגילה שהעלות היא 45 סנט. פחות מחצי דולר (בערך שקל וארבעים). לכן הוא מיד הודיע למשרד הבריאות, כי הוא יכול לספק, כל כמות במחיר העלות (או אפילו פחות, כתרומה) הכל בהתנדבות כדי להגן על הצוותים הרפואיים בישראל.
הוא לא חיכה. עוד בטרם קיבל תשובה רשמית, ייצר היזם, 300 אלף יחידות (למרות שאין עיסוקו בכך) ובמשרד הבריאות עוד התחבטו, לשלם מחיר עלות או 4 ₪ למסכה. בינתיים רבותי הקוראים, האמריקאים עלו על הסיפור ומיד קנו ממנו כ-120,000 מסך הייצור.

בתו של אותו יזם ישראלי מתרוצצת ונמצאת כבר למעלה משבועיים בדיונים עם משרד הבריאות, אבל אין שם מישהו המסוגל בכלל לקבל החלטות! ובארצנו בינתיים הצוותים לא מוגנים!

לעומת זאת, הייתה צריכה להגיע פניה אחת של הרבי, אל ליצמן, אשר ממיטת חוליו (וגם על זה צריך לקיים דיון ציבורי) טיפל באופן אישי, בשיחות עם ספקי ביצים והצליח לארגן משאית ביצים אשר חולקו למצביעיו בבית שמש, מבלי ששילמו על כך (מי כן שילם?) ומבלי ששולמו עלייהם המיסים (למה?).  ואם בביצים עסקינן, מגדלי הביצים. מהם נדרשת אמות מידה לייצור הביצים ופיקוח כשרות על מנת שהציבור ירכוש ביצים "כשרות" לפסח. משלוח בהול של מיליון ביצה לישראל הגיע מבלי שהוכשר ומבלי שנדרש לעמוד בעלויות הפיקוח הרבני.
כן. כך זה עובד.

אז הטמטום חוגג ובינתיים, ביבי משך את גנץ, פרץ וחבורתם, אל תוך מלכודת "דבש", הצליח "להטביע אותם במתיקות" לזה, כנראה יש לו זמן!

אז כאשר ביבי עוסק בהישרדות וביחסי ציבור במקום לנהל את המשבר אשר ישפיע על דור שלם מבחינת תעסוקה וזכויות סוציאליות, וליצמן עוסק בארגון "משאית ביצים" עומד ממול אזרח המדינה, המנסה לסייע עם מסיכות פנים היכולות לעזור לכולנו ולא מקבל שום תשובה.
ואנחנו מלגלגים על חלם ופרנסיה ולא מבינים שאנחנו- בעצם- הם!

*כותב טור הדעה, צבי רביב, כיהן בעבר כיועץ ראש העיר בעיריית ירושלים וכמנהל בכיר בקרן היסוד.