האם החברה שלנו קנתה לה את הזכות המוסרית לפגוע באחרים כדי לקדם (כביכול) בריאות של בני-אדם? שאלות של מוסר ביוזמת עמותת "תנו לחיות לחיות" והמרכז האקדמי אונו

מאת מערכת מגפון בעלי חיים

ביום ראשון הקרוב (18.3)  יקיימו עמותת "תנו לחיות לחיות" והמרכז האקדמי אונו כנס על ניסויים בבעלי-חיים. במשך אחר-צהריים שלם יופיע בזה אחר זה על הבמה אנשים עם השקפות קוטביות בנוגע לניסויים.

הכנס הוא אחד התוצרים של פרויקט שהחל בשנת 2011: עמותת תנו לחיות לחיות, בשיתוף מרכז אונו למשפט חברתי, בראשותה של ד"ר ג'ודי ברודר, פתחו בתחילת שנת הלימודים  האקדמית קליניקה יישומית ראשונה בישראל העוסקת בהגנה על זכויות בעלי חיים. את הקליניקה מנהלים היועץ המשפטי לעמותה, עו"ד גיא נוסן, ועו"ד יוסי וולפסון, מומחה לדיני בעלי חיים.

טעימה ממה שצפוי בכנס ניתנה ב"שולחן עגול" שנערך ב-6.3 בסמינר אורנים, במסגרת כנס שכותרתו "בני אדם ובעלי חיים – מוסר, חובות ואחריות". השולחן העגול, בהנחיית פרופ' עדו יצחקי, עסק בניסויים בבעלי-חיים במעבדות מחקר.

בהטלת מטבע ניתן לחזות את התוצאה באדם בהסתברות גבוהה יותר

אחד הדוברים בשולחן העגול, ד"ר אנדרה מנשה, שירצה גם בכנס של "תנו לחיות לחיות" בקריה האקדמית אונו, הסביר את הבעיה שבשימוש בבעלי-חיים במחקר יישומי. מחקר כזה מיועד לחזות את ההשפעה של תרופה, חומר או הליך רפואי כלשהם על בני-אדם. אולם התוצאה של הניסוי משתנה ממין אחד של בעלי-חיים למשנהו, ורק ב-30% מהמקרים תואמת את התוצאה שמתגלה בסופו של דבר באדם. כלומר, בהטלת מטבע ניתן לחזות את התוצאה באדם בהסתברות גבוהה יותר.

לדברים אלה השיב ד"ר רמי רשף, העורך ניסויים בבעלי-חיים, כי הוא כלל אינו עורך את הניסויים כדי לחזות את התוצאה באדם, אלא מתוך סקרנות אינטלקטואלית, שהיא לדידו נימוק טוב מספיק לעריכת הניסויים.

גם פרופ' אלכס צפרירי טען שאין חיה כזו "ניסוי מציל חיים", אולם לטענתו, מתוך המחקר הבסיסי הרחב, שנועד לסיפוק סקרנות אינטלקטואלית, צומחות לעתים תובנות שיכולות לבסס פיתוחים יישומיים. על כך השיב תמיר לוסקי מעמותת "מאחורי דלתות המעבדה", שיש לבדוק באופן היסטורי לא רק אם ניסויים בבעלי-חיים היו חלק מהרקע של פיתוח זה או אחר, אלא מה היה התפקיד שלהם בפיתוח. בדיקת ההיסטוריה הרפואית מראה שניסויים בבעלי-חיים לא היו נדבך חיוני או חשוב בהתפתחות הרפואה, ולעתים אף עיכבו פיתוחים רפואיים (משום שהחשיבה המדעית היתה מקובעת להיבט מסוים של מחלה, למשל, שהוא שונה בין בעלי-חיים ממינים שונים לבין האדם).

עו"ד יוסי וולפסון מ"תנו לחיות לחיות" עמד על כך שגם לפי המוסר החברתי המקובל, ולא רק לפי ההשקפה של זכויות בעלי-חיים, ניסויים בבעלי-חיים הם דבר שעדיף להימנע ממנו. גם פרוצדורות לגמרי סטנדרטיות במעבדות, כמו לקיחת דם מחולדות, פיטום עכברים בצינור או עצם ההחזקה בכלובים משמימים בחדרים מוארים באור פלורוצנטי, גורמים סבל חריף לבעלי-החיים. זה מטיל על מי שמבקש לערוך ניסויים בחיות נטל כבד: מוטל עליו הנטל לשכנע את החברה שהניסוי שלו יעיל להשגת מטרתו, ושהמטרה הזו מספיק חשובה. סיפוק סקרנות אינטלקטואלית אינו מטרה חשובה מספיק. ההסתברות שמתישהו, אולי, תצמח מהניסויים תועלת יישומית, היא לא מספיק גבוהה כדי להצדיק את העינוי הוודאי של המוני בעלי-חיים. הטענות המדעיות שמעמידות בספק את היכולת ליישם נתונים ביולוגיים מבעלי-חיים אחרים לבני-אדם מכבידות עוד על מי שמנסה לשכנע את החברה להרשות לו לערוך ניסויים בבעלי-חיים.

• הכנס יתקיים ב-18.3.12 באולם 4 הקרייה האקדמית אונו, ברחוב צה"ל 104 קריית אונו, משעה 16:00