עַם רוֹקֵד גַּלִּים גַּלִים
עַם שָׂמֵחַ, טַף צוֹהֵל –
חַג הַיּוֹם לְיִשְׂרָאֵל.
מה אתם מרגישים כשאתם רואים את הדגל? …
בכל מזג אוויר. צילום יהודית הרפז
גילגוליו של דגל המדינה
:אין לנו דגל. אנו זקוקים לדגל. בשעה שרוצים להנהיג אנשים רבים מן ההכרח הוא להניף סמל מעל לראשיהם. אני מתאר לעצמי דגל לבן עם שבעה כוכבי-זהב. היריעה הלבנה מסמלת את החיים החדשים, הטהורים; הכוכבים הם שבע שעות-הזהב של יום העבודה שלנו, שכן בסימן העבודה הולכים היהודים אל הארץ החדשה."
הדגלים הראשונים שהונפו בארץ
לראשונה הונף דגל ביישוב העברי בארץ ישראל, בשנת 1885 בראשון לציון. זה היה בחגיגות יום ההולדת שלוש שנים להקמתה של המושבה העברית הראשונה. ישראל בלקינד ממייסדי תנועת הבילויים, ומחלוצי העלייה הראשונה הניף את הדגל שתפרה פאני מאירוביץ. דגל זה, שכונה "דגל ראשון לציון", מזכיר בצורתו את דגל הלאום של מדינת ישראל שנבחר לאחר הקמתה. בלקינד תיאר אותו: "יריעת אריג לבנה: שתיים-שתיים רצועות של תכלת משני קצותיה, דוגמת הטלית שלנו, ומגן דוד של תכלת באמצע".
הגירסה המקובלת היא שהצבעים כחול ולבן הם צבעי העם היהודי, מבוססת על צבעי הטלית בעלת פתיל תכלת, המצויין בספר במדבר ט"ו , ל"ח: וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת. מסתבר שסוד צבע התכלת, שהפיגמנט שלו הופק מחילזון ימי הנקרא ארגמון קהה קוצים, היה שמור אצל היהודים.
הדגל באירועים היסטוריים מכוננים
ישנם אולי שני אירועים היסטוריים של הנפת הדגל ממלחמות ישראל שנטבעו בתודעה הקולקטיבית הישראלית. הראשון הוא הנפת הדגל באום רשרש, הלא היא אילת במלחמת העצמאות. הנפת דגל הדיו – מבט לכיוון הים. הצילום ההיסטורי הזה צולם על ידי מיכה פרי סגן מפקד הגדוד התשיעי בחטיבת הנגב.
הצילום הופיע לראשונה בעיתון "דבר לילדים " ב-1954 בגליון לציון חמש שנים לשחרור אילת, וליווה כתבה של הסופר נתן שחם על הקרב לשחרור העיר הדרומית. מאז הפך לצילום איקוני שנחקק בתודעה הקולקטיבית בישראל. האירוע השני שנחקק בזכרון הוא הנפת דגל ישראל על הר הבית במלחמת ששת הימים.
מי באמת הניף את הדגל מעל הר הבית במלחמת ששת הימים?
אירוע היסטורי מכונן נוסף הוא הנפת הדגל על הר הבית עם כיבוש ירושלים במלחמת ששת הימים, על ידי חטיבת הצנחנים 55 תחת פיקודו של מוטה גור, לאחר שהכריז "הר הבית בידנו".
כשערכתי את התחקיר לכתבה שלי על הדגל מצאתי לא פחות מ-4 מקורות שונים ובהם מצוייני אישים שונים שהניפו את הדגל על הר הבית. והשאלה המתעוררת בעוז היא: למי להאמין?…
נתחיל בויקיפדיה שם כתוב: "סגן מפקד החטיבה, משה סטמפל ומפקד פלוגה א', יורם זמוש, עלו אל בניין המחכמה וממנו הניפו את דגל ישראל מעל לכותל".
במאמר אחד בעיתון "מקור ראשון" מתאריך 24/12/2019 שעליו חתום העיתונאי ארנון סגל מופיע ראיון עם יורם זמוש שבו הוא מתואר כ"קצין הצנחנים הוותיק ודאי יודע שמאז הניף את הדגל בתשכ"ז"…
במאמר אחר באותו עיתון אותו עיתונאי מפרסם כתבה אחרת על אותו נושא ומראיין גיבור אחר תחת הכותרת : "הסיפור המלא: כך תליתי את הדגל על כיפת הסלע ב-67'" וזהו הפתיח: סא"ל (במיל') עזרא אורני היה סגן צעיר בעת שחרור ירושלים במלחמת ששת הימים. בתיעוד מיוחד הוא מספר את הפקודה של מוטה גור להניף את הסמל הישראלי על הכיפה המוזהבת, וכיצד שעה וחצי לאחר מכן הגיעה הוראתו של רה"מ אשכול להסיר את הדגל" -הכתבה היא מיום 2/5/2016.
וזה הקישור לכתבה ובה העדות של עזרא אורני שתלה את הדגל על הר הבית תחת אש צלפים. באותה כתבה אגב, מוזכרים גם הגיבורים משה סטמפל ויורם זמוש, שהניפו את הדגל באתר אחר בהר הבית, מעל הכותל המערבי.
https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/1/ART2/773/963.html
גיבור נוסף שטוען להנפת הדגל על הר הבית במלחמת ששת הימים, הוא דני בירן, שמופיע יחד עם הצילום של הר הבית בצילום של יהודית הרפז. וזוהי הכותרת לצילום באתר של הצלמת: "תליתי את הדגל על הר הבית". ומידע על דני בירן עצמו חותם את האתר: "דני בירן – במלחמת ששת הימים, היה דני בירן צנחן צעיר שהשתתף בפריצה לירושלים כחייל מילואים בחטיבה 55. כשהגיעו הצנחנים להר הבית נשלח דני להניף את דגל ישראל על מבנה כיפת הסלע, לאחר שניסיון קודם להנפה כזו נכשל עקב ירי צלפים…" לימים יוציא בירן ספר משלו ובו הוא מציג את תולדות דגל ישראל.
כך כותבת ד"ר לאה מזור מהאוניברסיטה העברית בסקירתה על הספר "איש על דגלו": שני חיילים מחטיבת הצנחנים 55 נמצאים בתוך מסגד אל אקצא ומחפשים את הכניסה למסדרון הצר המוביל למרומי כיפת הזהב שלו, כדי לעלות ולתלות שם את דגל ישראל. הם מטפסים בזהירות על הכיפה החלקה וקושרים בראשה את דגל ישראל. 4 שעות תמימות התנופף דגל ישראל מעל כיפת המסגד עד שבפקודת משה דיין הצטוו שני הסמלים הצעירים לטפס שנית על הפסגה החלקלקה ולהוריד את הדגל, שעלול היה לגרום לשלהוב יצרים מסוכן. היה זה ביוני 1967, ואחד משני הסמלים היה דני בירן (הדגשה שלי ס"ג), מחבר הספר ״איש על דגלו: מסע אישי בעקבות המורשת ההיסטורית של דגל ישראל״ שראה אור בשנת 2017. הפרק הראשון שלו, ׳דגל על כיפת הסלע: עם הצנחנים בהר הבית׳, מתאר בהרחבה את האירוע הדרמטי הזה.
ובהזמנה לאירוע השקת הספר כך נכתב: אירוע השקת הספר: בהשתתפות דמויות חשובות והיסטוריות בהנפת דגלים
ב-6 באפריל 2017 (יום ה’) יתקיים אירוע השקת הספר “איש על דגלו”, בנחלת ראובן (רחוב תרמ”ג) בנס ציונה, שיחל בשעה 19:00. באירוע ישתתפו כמה מהדמויות שנודעו סביב הנפת דגלים במעמדים היסטוריים, בהן יורם זמוש, שהניף את הדגל על הכותל המערבי במלחמת ששת הימים, אורני עזרא, אחד הקצינים שעלה לפני בירן על כיפת הסלע כדי להניף את הדגל ונתקל באש צלפים; הטייס רמי הרפז… "
אז מי באמת הניף את הדגל מעל הר הבית? משה סטמפל ויורם זמוש? עזרא אורני? או דני בירן?… – לאלוהים פתרונים…
ובין האירועים המיוחדים שבהם שימש דגל ישראל כסמל הירואי של גבורה היו למשל דגל ישראל ענק שעטף את בניין תיאטרון הבימה במלחמת המפרץ הראשונה תחת מטר טילים שנורו על תל אביב. גם ספורטאים שזוכים במדליות זהב בתחרויות ספורט עולמיות נעטפים בדגל הלאום. והאסטרונאוט הישראלי אילן רמון ז"ל, שנספה באסון מעבורת קולומביה שהתרסקה במהלך חזרתה לכדור הארץ, לקח עימו לחלל את דגל מדינת ישראל, יחד עם ציור של ילד יהודי שנספה בשואה, גביע לקידוש יין, ספר תורה קטן, ומכתב מאת הנווט הישראלי הנעדר רון ארד.
לסיום הסקירה הזאת, באווירת הסגר של מגפת קוביד 19, אני מעלה שני צילומים שלי שבהם התרגשתי לראות את דגל ישראל . אלה היו רגעים מעל השמים של הולנד. התמונות צולמו בטיסת בוקר של חברת אל על לאמסטרדם.
זה היה ממש כמה רגעים לפני שנחתתי בהולנד לקראת הטיול שהדרכתי בעקבות ואן גוך. ואת תשומת ליבי משך השילוב היפהפה בין צבעי הדגל שעל המטוס לבין העננים הלבנים שפרחו מתחתנו כמו שטיח רך שצף תחת שמיים כחולים.
וכן, אז עוד יכולנו לחוות את החופש לטוס, להתנועע באופן חופשי בארצנו ומחוצה לה, ולהדריך קבוצת ישראלים אוהבי אמנות בארץ של גאון האמנות אדום השיער. עכשיו אנחנו יכולים רק לקוות שהשמים ייפתחו מחדש במהרה בימינו. ושכבר לא נפחד להיות עם חופשי בארצנו כשאנו סגורים בכלא קורונה.