נציגו של ראש הממשלה, עו"ד ראבילו, הבהיר היום (ראשון) לשופטי העליון, במהלך הדיון המשפטי  בעתירות נגד העברת המנדט להרכבת הממשלה לבנימין נתניהו, שנגדו הוגש כתב אישום חמור על שוחד, מרמה והפרת אמונים, וכן בהסכם הקואליציוני שנחתם בין כחול לבן לליכוד. כי "ראש הממשלה מודע לעובדה שיהיה בעניינו הסדר ניגוד עניינים. אין לו כל כוונה להיות מעורב במינוי פרקליט מדינה או יועץ משפטי לממשלה". עוד אמר נציגו של נתניהו כי לבית המשפט העליון אין סמכות להתערב בסוגיה של מי יהיה ראש ממשלה.
עוד טען ראביליו כי "מספר הבוחרים הגדול ביותר בתולדות המדינה בחר בנתניהו. האם בית המשפט הנכבד הזה יכול להחליף את הבוחר?"., השופט מני מזוז אמר בתגובה: "השאלה היא החוק. אם יש סמכות ויש שיקול דעת, מה משנה מספר הבוחרים?".

הדיון נערך בהרכב מורחב של  11 שופטי העליון: נשיאת העליון אסתר חיות, המשנה לנשיאה חנן מלצר, והשופטים ניל הנדל, עוזי פוגלמן, יצחק עמית, נעם סולברג, דפנה ברק־ארז, מני מזוז, ענת ברון, ג'ורג' קרא ודוד מינץ.
בית המשפט דן בשבע עתירות אותן איחד לדיון אחד. אחת מהן הוגשה על ידי בכירי המשק המיוצגים על ידי עו"ד דפנה הולץ לכנר. ם התנועה לאיכות השלטון באמצאות ראש התנועה, עו"ד אליעד שרגא, עמותת "חוזה חדש" באמצעות יועז הנדל ואביגדור פלדמן, התנועה לטוהר המידות, סיעת יש עתיד-תל"ם, העמותה לדמוקרטיה מתקדמת ועו"ד שפיק רפול.

נציג הליכוד, עו"ד אבי הלוי טען כי מרשיו "חוששים שהפקידים ידיחו את ראש הממשלה בעצם הגשת כתב אישום", "אנחנו חוששים מסיטואציה שבה הפקידים ידיחו את ראש הממשלה בעצם האקט של הגשת כתב אישום. ההליך הוא הליך חוקתי ולא הליך מנהלי…ההוגה בחשיבה הדמוקרטית המדינית חשש בדיוק מהמקרה שבו אנחנו נמצאים, שבו פקידים באמצעות כתב אישום יסכלו את רצון העם. זה בהחלט היה אחד הנימוקים שעמדו בבסיס החוק".
לתפיסתו של נציג הליכוד: "לא ראוי שבית המשפט יתערב בשיקול הדעת של העם, הח"כים, הנשיא ושל נתניהו", לדבריו "שיקול הדעת הוא חוקתי ולא ראוי שבית המשפט הנכבד יתערב בשיקול דעת חוקתי לא של העם, לא של חברי הכנסת, לא של הנשיא ולא של בנימין נתניהו".

עו"ד ענר הלמן, מנהל מחלקת הבג"צים בפרקליטות, שייצג בדיון את עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, ולפיה אין מניעה להטיל את הרכבת הממשלה על נתניהו. עם זאת, הוא אמר כי לשיטתו של היועמ"ש, ייערך הסדר ניגוד עניינים שבמסגרתו יימנע מנתניהו מעיסוק במינויים במערכת אכיפת החוק. "העובדה שנגד ראש הממשלה הוגש כתב אישום בעבירות טוהר המידות – לא נשיא המדינה הוא שצריך לשקול את השיקול הזה. אנחנו בסיטואציה אחרת מבחינה משטרית. זה מעבר לזה שנשיא המדינה חסין מתקיפה בבג"ץ, אך ניתן לתקוף את פעולותיו. לדעתנו שיקול הדעת העיקרי שצריך לתקוף הוא של חבר הכנסת שמקבל על עצמו להרכיב את הממשלה". "איך אדוני הגיע למסקנה הזו?", שאל השופט עוזי פוגלמן והלמן השיב כי "היועץ המשפטי לממשלה סבור שהמוקד של הביקורת השיפוטית הוא חבר הכנסת שמקבל את ההצעה. עם זאת, היועץ אומר שאפשר לעשות את זה גם דרך החלטת הנשיא". "הדבר המרכזי הוא 61 חברי כנסת ששיקול דעתם עומד לביקורת", אמר נציג היוע"מ,

הלמן הסביר לבית המשפט כי הם חשבו על שני מודלים למצב החוקתי שאנחנו נמצאים בו: "המודל הראשון הוא מודל 'לשון החוק'. לפי המודל הזה, החוק הוא מודל ממצה שהכנסת קבעה, ואין בו לקונות ואין בו חוסרים. לפי המודל הזה, העובדה שנגד חבר כנסת הוגש כתב אישום חמור בעבירות של טוהר המידות לא מונעת ממנו לכהן כראש ממשלה. המודל השני, מודל 'שיקול הדעת' מוכר מכהונות של שרים וראשי ערים שהוגשו נגדם כתבי אישום חמורים בעבירות כאלה, ולפי המודל הזה לצד תנאי הכשירות, יש שאלה של סבירות שהגוף הממנה או המפטר צריך להביא בחשבון".

"לטעמנו אין הכרח להכריע בין המסלולים, כי היועמ"ש סבור ששני המסלולים מגיעים לאותה תשובה – שאין מניעה שח"כ נתניהו ירכיב את הממשלה ה-35 של מדינת ישראל, למרות שהדבר מעורר קשיים משפטיים. עם זאת, יכול להיות שההכרעה תהיה שהתוצאה אינה זהה בשני המסלולים, ולכן יש הכרח להכריע ביניהם", הסביר הלמן.

מחוץ לבית המשפט הפגינו כמה מאות מפגיני הדגל השחור וחלקם הפגים מול מעון ראש הממשלה. המפגינים נשאו שלטים ובחלקם נכתב: לא ממשלת חירום – ממשלת שחיתות", "לא יסתמו את הפה לדמוקרטיה", "מושחתים נמאסתם" ועוד.

עו"ד יועז יובל המייצג יחד עם עו"ד טביגדור פלדמן את עמותת חוזה חדש טען כי "כאשר מוגש כתב אישום נגד ראש ממשלת קבע צריך להפעיל את אותם מבחנים המופעלים בהלכת דרעי-פנחסי… אם כתב האישום מקבל מאפיינים של חומרה הרי שהדבר צריך להקים חזקה, אבל זה איננו השיקול היחיד שצריך לעמוד נגד מקבל ההחלטה".

עו"ד דפנה הולץ-לכנר עוררה את תרעומת השופטים כשסיימה את דבריה בציטוט מדבריו של מנחם בגין: "המשפט הבלתי תלוי הוא למעשה המבצר האחרון של חירות האדם בימינו… בנפול מבצר המשפט אין עוד מציל לאדם הנשחק בין אבני הריחיים של השררה, ואני אומר, אזרחים ואזרחיות… שמים את כל יהבם ומבצרם האחרון ביום גורלי בידי כבודכם". הנשיאה חיות תקפה מיד את עורכת הדין: "הטיעון הזה לא במקום. שום מבצר לא נופל. דיברנו על פופוליזם קודם, זה פופוליזם באותה מידה. לא ייתכן שצד יעמוד כאן ויגיד שאם לא נקבל את עמדתו, המבצר נפל".
בהמשך דבריה ציטטה עורכת הדין את דברי האלוף במילואים אילן בירן: "ברוח זו אומר אני כאן לפניכם, אותו קול זך וטהור אשר שם, קולו היה כקול הפיקולו". אחד השופטים קטע אותה וענה לה: "אנחנו לא פיקולו". חיות סיכמה: "באמת יש גבול".

עו"ד דפנה הולץ-לכנר (ראיין וצילם: רפי מיכאלי)

עו"ד אליעד שרגא מהתנועה לאיכות השלטון. שרגא טען בפני בית המשפט כי שיקול הדעת שמפעילים חברי הכנסת בבחירה דומה יותר לשיקול דעת מינהלי, ולא לשיקול דעת חקיקתי, ואז האפשרות של בית המשפט להתערב רחבה יותר. השופטים הקשו עליו וניכר שהתקשו לקבל עמדה זו.הם חזרו והבהירו שאינם רואים את שיקול הדעת של חברי הכנסת כשיקול מנהלתי ומכאן שיהיה חשוף לביקורת שיפוטית.
עו"ד יובל יועז מעמותת "חוזה חדש", טען כי יש לקבוע כי הלכת דרעי-פנחסי חלה גם על ראש ממשלה. "הטענה שלנו שהלכת דרעי-פנחסי חלה על ראש ממשלה גם בעת כהונתו. הטיעון לא מתמצא בשאלה של מועמד לראשות ממשלה ובשאלת הטלת הרכבת הממשלה תחת כתב אישום. גם בעת כהונתו כשהוא עומד בראש ממשלת קבע, מתקבלת החלטה סופית להעמיד אותו לדין בעבירות חמורות".

עו"ד אביגדור פלדמן, שהצטרף לאחרונה לייצוג עתירת  "חוזה חדש", הצטרף לטענה כי לבית המשפט יש סמכות לבקר את שיקול דעתם של חברי הכנסת שממליצים לנשיא על מי להטיל את הרכבת הממשלה. ואמר: "זה מעשה ציבורי. ולמעשה הזה קודמת הסכמה בין חברי הכנסת, שהיא ההסכם הקואליציוני. ההסכם הקואליציוני הרבה יותר פוליטי מהפניה לנשיא. אותם עקרונות שאפשרו לבית המשפט לבקר הסכמים קואליציוניים, החליטו השופטים שלמרות שזהו מעשה שנטוע לגמרי במגרש הפוליטי, אפשר להתערב בו".

הסיבה שנאשם אינו יכול להיות ראש ממשלה:  כל החלטה מטעמו וכל מדיניות שיכתיב, נגועות בניגוד עניינים מובנה וקיצוני בין האינטרס שלו להימלט מאימת הדין לבין האינטרס הקיומי שלנו

גורם משפטי אמר למגפון כי בעקבות שמיעת טיעוניו של מנהל מחלקת הבג"צים  המייצג את עמדת היועץ המשפטי לממשלה שלפיה נתניהו יכול להרכיב ממשלה חדשה ולכהן כראש ממשלה חדשה זו, חרף הקושי המשפטי שטמון בכך וטוען שייערך הסכם ניגוד עניינים במסגרתו ייאסר על ראש הממשלה הנאשם, לעסוק במינויים במערכת אכיפת החוק, צריך להבין שמדובר בפיקציה:  "נציגי הליכוד בוועדה לבחירת שופטים וכן שרי הליכוד שאמורים להצביע בממשלה בנושאי מינויי היועץ המשפטי לממשלה (שהוא ראש התביעה הכללית), פרקליט המדינה ומפכ"ל משטרת ישראל, יפעלו אך ורק בהתאם להוראותיו המפורשות של נתניהו או בהתאם לרוח המפקד הנאשם.  זה פשוט בלתי אפשרי. לדבריו אי אפשר להעמיד חומה שתחצוץ בין הנאשם בפלילים חמורים לבין המינויים הללו. "כשם שברור ששרי התקשורת איוב קרא ודוד אמסלם ביצעו או מבצעים אך ורק את מדיניות אדונם שהורחק ממשרד התקשורת בשל מעשיו הפליליים לכאורה במשרד זה. מעשים בעטיים ספג כתב אישום כה חמור.  לכן זה פשוט בלתי אפשרי. בלתי הגיוני. בלתי קביל. שהדברים יתנהלו אחרת. כבר עתה רואים את שליחו של נתניהו, אמיר אוחנה מנסה בכל כוחו לפגוע בפרקליטות ומנסה למנות אדם שידע לפעול לפי  רוח המפקד. "זו בדיוק הסיבה שנאשם אינו יכול להיות ראש ממשלה:  כל החלטה מטעמו וכל מדיניות שיכתיב, נגועות בניגוד עניינים מובנה וקיצוני בין האינטרס שלו להימלט מאימת הדין לבין האינטרס הקיומי שלנו להבטחת שלטון חוק, רשות שופטת עצמאית, מנהל תקין, טוהר מידות, שוויון לפני החוק וקבלת החלטות עניינית". "אפשר לדעת שמדובר בדיני נפשות. לא פחות", אמר הגורם.