תחת תירוץ הקורונה, התערוכה "עושות היסטוריה" ננעלת חודש לפני המועד המקורי

אמני התערוכה המתוסכלים מהנעילה המוקדמת בחסות הסגר, פונים בקריאה לעיריית חיפה ומוזאוני חיפה, לא לנעול את התערוכה ב-18.5, חודש לפני המועד המקורי ועוד לפני שהמוזאונים נפתחו מחדש.

תחת תירוץ הקורונה, התערוכה "עושות היסטוריה" ננעלת חודש לפני המועד המקורי

אמני התערוכה המתוסכלים מהנעילה המוקדמת בחסות הסגר, פונים בקריאה לעיריית חיפה ומוזאוני חיפה, לא לנעול את התערוכה ב-18.5, חודש לפני המועד המקורי ועוד לפני שהמוזאונים נפתחו מחדש.

שירלי סיגל, אמנית המשתתפת בתערוכה "עושות היסטוריה", פרסמה בדף הפייסבוק שלה, מכתב הכואב את צערם של האמנים המופנה לראשת העירייה ומנכ"ל המוזיאונים : "… היו אנשים רבים שתכננו להגיע לראות את הפרוייקט ואת יתר היצירות במוזיאון העוסקות ביצירה נשית. כולם ידעו שיש זמן עד חודש יוני. הופתעתי מאוד לשמוע על החלטתכם החפוזה לסגור את התערוכה כעת, רגע לפני החזרה לשגרה, ומבלי להותיר שום זמן לכל המבקרים לראותה. זוהי אכזבה מרה עבור המבקרים שוחרי האמנות ועוגמת נפש ממשית עבורי. כידוע לכם, אנו האומנים לא קיבלנו כל תמורה או שכר אומן עבור הצגת יצירותינו. השכר שלנו הוא רק החשיפה לקהל ולשוק האומנות. לפיכך ציפינו לחשיפה משמעותית לקהל הרחב בחופשת הפסח, ביום העצמאות ובחג שבועות אולם הדבר נמנע מאיתנו. בין המבקרים הצפויים היו אמורים להגיע גם אספנים, בעלי גלריות, מבקרי אמנות ואוצרים חשובים. סגירת התערוכה כעת גורמת לי וליתר האומנים נזק כלכלי ממשי שמצטרף לנזק הכלכלי שנגרם מחוסר היכולת שלי להציג את התערוכה בחו"ל בימים אלה".

שירלי סיגל, צילום: שרה פלד

במכתב תשובה לאמנים, המנכ"ל יותם יקיר נתן אורכה של שבוע טרם הסרת התערוכה והציע למציגים להזמין את המבקרים שלהם לביקורי VIP מתואמים מראש כנדרש לפי הנחיות משרד הבריאות, "…כל ששת מוזיאוני חיפה (כמו כול המוזיאונים בארץ) נמצאים במצב בו לא היו מעולם. אחרי חודשים של סגירה כפויה, העדר מידע על פתיחה עתידית, ונזקים ודאיים, כבר כעת, במילוני שקלים. כדי להשלים התמונה, אומר גם שקרוב ל 90% (!) מעובדי המוזיאונים שלנו אינם מועסקים כרגע. בהחלט נהיה נאלצים להתמודד עם השלכות קשות שברגע זה אף איננו יודעים לאמוד. במוזיאון חיפה לאמנות – קיים מצב ייחודי נוסף – הקמת תערוכה חדשה בו מחייבת סגירה מוחלטת של המוזיאון למספר שבועות. הדבר נובע מאופי החלל ומוגבלות חללי התצוגה. כול אחד יכול להבין עד כמה לא סביר יהיה, אם אחרי סגירה של חודשים, ייפתח המוזיאון לזמן קצר, ושוב ייסגר להקמות. לא אחראי, לא הגיוני. זו הסיבה היחידה להקדמת הורדת "עושות היסטוריה" ונכון, ההחלטה מעט חריגה, אך הנסיבות חריגות פי מאה. בשיחה היום הבטחתי לשקול הארכה של מספר ימים ולא לפרק, כדי לאפשר לאורחים שלכן, לבקר בתערוכה. המוזיאון סגור כידוע, ולכן יהיו אלו ביקורים נקודתיים, "ביקור VIP", לאורחים שלכן בלבד, הכל כמובן במגבלות משרד הבריאות והתו הסגול".

משיחה עם שירלי סיגל נודע לנו כי התערוכה החדשה המיועדת לתצוגה "דחופה", עוסקת באמנות הקשורה לתקופת הקורונה. כנראה שקורונה קודמת לאמנות ואמנים אמיתיים.

מיכל בלייר ואמניות "עושות היסטוריה" מגיבות להחלטתו של המנכ"ל יותם יקיר בכעס רב על התנהלותו הלקויה: "השיחה שנערכה עם יותם יקיר המנכ"ל (לשעבר דובר הכנסת), נעמה לזימי יו"ר המוזיאונים ויפעת לוי מנהלת קשרי החוץ, יחד עם נציגות האמניות, נעשתה באווירה מאוד טובה אך בסופה יצאנו עם תחושה שהתחזקה ככל שעברו השעות, שלא באמת הובן המסר ושיש ניסיון להרדים ולפייס אותנו כדי שיוכלו להמשיך בהחלטה, שידעו מראש שאין סיכוי שתשתנה.

אפילו העובדה שיותם שלח את המכתב אליי במייל כנציגת החתומות, בבקשה שאני בעצמי אעביר אותו ורק למי שעשתה מחאה ולא לכלל האמניות המציגות, שחלק מהן בחו"ל ואת חלק לא הצלחנו למצוא- כאשר ביקשתי ממנו במפורש כמה פעמים לקחת אחריות ולשלוח הוא, לכולן, מכתב רשמי מהמוזיאון, לא קרה, ומראה לנו שהוא לא ממש מבין את חומרת המקרה ולא מבין את התפקיד שלנו, האמניות והאמנים, במוזיאונים שהוא מנהל.
בשיחה, יותם פירט את הסיבות לקבלת ההחלטה ויצר הרגשה שהוא באמת מאמין שהוא מציל את המוזיאון ושהחלטתו לא תשתנה, אבל הוא מצר על הדרך בה נעשו הדברים ורוצה לראות איך לפצות אותנו. מסתבר שהתערוכה הקרובה שתעלה, תוכננה כבר כל ימי הקורונה למרות שאנחנו קיבלנו את ההודעה על הפירוק ברביעי הקרוב, רק ביום חמישי אחה"צ, תערוכה שלדעתם תביא "אנשים חדשים" ולא רק את קהל שוחרי האמנות המבוגר שגם ככה לא יבוא עקב חשש לבריאותם (מה שאנחנו טוענות שהוא לא נכון ומראה שהוא לא מבין באמת את אופי הקהל הרב שהגיע לתערוכה בגלל הנושא הטעון והמורכב, שהם בעצמם טענו שהיא תערוכת העשור בנושא). כל התגובות שאנחנו מקבלות, ללא יוצא מן הכלל, מכל הקולגות והסביבה שלנו הן שאף אחד לא מבין את ההחלטה שנעשתה ואת ההיגיון מאחוריה, ושדווקא ההחלטה, שיוצרת שם רע, גורמת להם לא לרצות להגיע יותר למוזיאון חיפה. כאשר תיארנו ליותם את הדעות הללו הוא התבצר בעמדתו ואמר שגם אם ההחלטה שלו מוטעית הוא עומד מאחוריה וימים יגידו.
בשיחה העלינו את הטיעונים שלנו לגבי התחושה שלא קיבלנו מספיק חשיפה גם בימי הקורונה- למרות שהם טענו שפרסמו ועשו סיורים דיגיטלים (שאף אחת מהאמניות לא הצליחה כמעט למצוא ומי שכן מצאה דיווחה שהוא ממש לא סוקר את כל האמניות אלא רק מקומות נבחרים כמובן). אין כמעט דימויים מהתערוכה באתר ואלו שיש נעשו ע"י האמניות או צילומי הצבה לא מכבדים שאף אחת לא יכולה להשתמש בהם. בשיחה הנושא עלה אבל לא שוקף במכתב שנכתב ע"י יותם.
גם המוות של האמנית ביאנקה אשל גרשוני ז"ל, שמציגה כיום במוזיאון והיא מחלוצת האמנות הנשית בארץ- לא קיבל כמעט שום הד, והוא הנושא היחיד שיותם התייחס אליו במכתבו שלא הותנה בהתניות.
כל האופציות ל'פיצוי' שעלו הן דרכים שאנחנו מרגישות שלא מחזיקות מים ואין סיכוי שיעמדו בהפקת קטלוג, כי לעשות קטלוג לתערוכה ככ גדולה- גם אם דיגיטלית, ידרוש המון כסף שאין להם. הצעה נוספת שעלתה היא תיעדוף האמניות בשנים הקרובות- גם דבר לא ריאלי שאף לא קיבל ביטוי במכתב בכלל. השבוע הנוסף שקיבלנו לביקורי וי אי פי הוא שבוע מיום א ולא שבוע מיום רביעי כך שבפועל אנחנו מקבלות רק עוד כמה ימים שאנחנו לא מאמינות באמת שישנו משהו, שגם הם מותנים בהתארגנות מסיבית שלנו ובאיך אנחנו מצליחות לגייס בשבוע אחד אנשים, דבר שרובנו לא יכולות באמת לעשות.
אנחנו חושבות שהנושא הוא מהותי ועקרוני, כנשים מול הממסד וכאמניות מול מוסד האמנות, ומבקשות להשמיע את קולנו, ולהראות את הנזק שחווינו, את הצד שלנו כנפגעות משבר הקורונה- צד שלא נשמע כמעט בתקשורת כי כל מה שמדברים עליו כיום הוא האם ובאיזו מתכונת יפתחו הגלריות והמוזיאונים. לא מדובר כמעט על הנזק שנעשה לאמנים והאמניות.
אנחנו מרגישות שגם אם המאבק שלנו לא ישנה את ההחלטה שאף אחת מאיתנו לא מבינה, אם לא נדבר בתקשורת גם ההצעות 'לפיצוי' שמנוסחות ב"נבדוק אפשרות" ו"נשקול"- לא יקרו אם לא נצא לתקשורת, והעניין יקבר במהלך הזמן".

אני קוראת לחובבי האמנות, הגלריסטים, אנשי המדיה הדיגיטלית: בואו לבקר בתערוכה, אמנם יש סיור וירטואלי באתר המוזיאון, אבל אין כמו מראה עיניים!

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שירלי סיגל, אמנית המשתתפת בתערוכה "עושות היסטוריה", פרסמה בדף הפייסבוק שלה, מכתב הכואב את צערם של האמנים המופנה לראשת העירייה ומנכ"ל המוזיאונים : "… היו אנשים רבים שתכננו להגיע לראות את הפרוייקט ואת יתר היצירות במוזיאון העוסקות ביצירה נשית. כולם ידעו שיש זמן עד חודש יוני. הופתעתי מאוד לשמוע על החלטתכם החפוזה לסגור את התערוכה כעת, רגע לפני החזרה לשגרה, ומבלי להותיר שום זמן לכל המבקרים לראותה. זוהי אכזבה מרה עבור המבקרים שוחרי האמנות ועוגמת נפש ממשית עבורי. כידוע לכם, אנו האומנים לא קיבלנו כל תמורה או שכר אומן עבור הצגת יצירותינו. השכר שלנו הוא רק החשיפה לקהל ולשוק האומנות. לפיכך ציפינו לחשיפה משמעותית לקהל הרחב בחופשת הפסח, ביום העצמאות ובחג שבועות אולם הדבר נמנע מאיתנו. בין המבקרים הצפויים היו אמורים להגיע גם אספנים, בעלי גלריות, מבקרי אמנות ואוצרים חשובים. סגירת התערוכה כעת גורמת לי וליתר האומנים נזק כלכלי ממשי שמצטרף לנזק הכלכלי שנגרם מחוסר היכולת שלי להציג את התערוכה בחו"ל בימים אלה".

שירלי סיגל, צילום: שרה פלד

במכתב תשובה לאמנים, המנכ"ל יותם יקיר נתן אורכה של שבוע טרם הסרת התערוכה והציע למציגים להזמין את המבקרים שלהם לביקורי VIP מתואמים מראש כנדרש לפי הנחיות משרד הבריאות, "…כל ששת מוזיאוני חיפה (כמו כול המוזיאונים בארץ) נמצאים במצב בו לא היו מעולם. אחרי חודשים של סגירה כפויה, העדר מידע על פתיחה עתידית, ונזקים ודאיים, כבר כעת, במילוני שקלים. כדי להשלים התמונה, אומר גם שקרוב ל 90% (!) מעובדי המוזיאונים שלנו אינם מועסקים כרגע. בהחלט נהיה נאלצים להתמודד עם השלכות קשות שברגע זה אף איננו יודעים לאמוד. במוזיאון חיפה לאמנות – קיים מצב ייחודי נוסף – הקמת תערוכה חדשה בו מחייבת סגירה מוחלטת של המוזיאון למספר שבועות. הדבר נובע מאופי החלל ומוגבלות חללי התצוגה. כול אחד יכול להבין עד כמה לא סביר יהיה, אם אחרי סגירה של חודשים, ייפתח המוזיאון לזמן קצר, ושוב ייסגר להקמות. לא אחראי, לא הגיוני. זו הסיבה היחידה להקדמת הורדת "עושות היסטוריה" ונכון, ההחלטה מעט חריגה, אך הנסיבות חריגות פי מאה. בשיחה היום הבטחתי לשקול הארכה של מספר ימים ולא לפרק, כדי לאפשר לאורחים שלכן, לבקר בתערוכה. המוזיאון סגור כידוע, ולכן יהיו אלו ביקורים נקודתיים, "ביקור VIP", לאורחים שלכן בלבד, הכל כמובן במגבלות משרד הבריאות והתו הסגול".

משיחה עם שירלי סיגל נודע לנו כי התערוכה החדשה המיועדת לתצוגה "דחופה", עוסקת באמנות הקשורה לתקופת הקורונה. כנראה שקורונה קודמת לאמנות ואמנים אמיתיים.

מיכל בלייר ואמניות "עושות היסטוריה" מגיבות להחלטתו של המנכ"ל יותם יקיר בכעס רב על התנהלותו הלקויה: "השיחה שנערכה עם יותם יקיר המנכ"ל (לשעבר דובר הכנסת), נעמה לזימי יו"ר המוזיאונים ויפעת לוי מנהלת קשרי החוץ, יחד עם נציגות האמניות, נעשתה באווירה מאוד טובה אך בסופה יצאנו עם תחושה שהתחזקה ככל שעברו השעות, שלא באמת הובן המסר ושיש ניסיון להרדים ולפייס אותנו כדי שיוכלו להמשיך בהחלטה, שידעו מראש שאין סיכוי שתשתנה.

אפילו העובדה שיותם שלח את המכתב אליי במייל כנציגת החתומות, בבקשה שאני בעצמי אעביר אותו ורק למי שעשתה מחאה ולא לכלל האמניות המציגות, שחלק מהן בחו"ל ואת חלק לא הצלחנו למצוא- כאשר ביקשתי ממנו במפורש כמה פעמים לקחת אחריות ולשלוח הוא, לכולן, מכתב רשמי מהמוזיאון, לא קרה, ומראה לנו שהוא לא ממש מבין את חומרת המקרה ולא מבין את התפקיד שלנו, האמניות והאמנים, במוזיאונים שהוא מנהל.
בשיחה, יותם פירט את הסיבות לקבלת ההחלטה ויצר הרגשה שהוא באמת מאמין שהוא מציל את המוזיאון ושהחלטתו לא תשתנה, אבל הוא מצר על הדרך בה נעשו הדברים ורוצה לראות איך לפצות אותנו. מסתבר שהתערוכה הקרובה שתעלה, תוכננה כבר כל ימי הקורונה למרות שאנחנו קיבלנו את ההודעה על הפירוק ברביעי הקרוב, רק ביום חמישי אחה"צ, תערוכה שלדעתם תביא "אנשים חדשים" ולא רק את קהל שוחרי האמנות המבוגר שגם ככה לא יבוא עקב חשש לבריאותם (מה שאנחנו טוענות שהוא לא נכון ומראה שהוא לא מבין באמת את אופי הקהל הרב שהגיע לתערוכה בגלל הנושא הטעון והמורכב, שהם בעצמם טענו שהיא תערוכת העשור בנושא). כל התגובות שאנחנו מקבלות, ללא יוצא מן הכלל, מכל הקולגות והסביבה שלנו הן שאף אחד לא מבין את ההחלטה שנעשתה ואת ההיגיון מאחוריה, ושדווקא ההחלטה, שיוצרת שם רע, גורמת להם לא לרצות להגיע יותר למוזיאון חיפה. כאשר תיארנו ליותם את הדעות הללו הוא התבצר בעמדתו ואמר שגם אם ההחלטה שלו מוטעית הוא עומד מאחוריה וימים יגידו.
בשיחה העלינו את הטיעונים שלנו לגבי התחושה שלא קיבלנו מספיק חשיפה גם בימי הקורונה- למרות שהם טענו שפרסמו ועשו סיורים דיגיטלים (שאף אחת מהאמניות לא הצליחה כמעט למצוא ומי שכן מצאה דיווחה שהוא ממש לא סוקר את כל האמניות אלא רק מקומות נבחרים כמובן). אין כמעט דימויים מהתערוכה באתר ואלו שיש נעשו ע"י האמניות או צילומי הצבה לא מכבדים שאף אחת לא יכולה להשתמש בהם. בשיחה הנושא עלה אבל לא שוקף במכתב שנכתב ע"י יותם.
גם המוות של האמנית ביאנקה אשל גרשוני ז"ל, שמציגה כיום במוזיאון והיא מחלוצת האמנות הנשית בארץ- לא קיבל כמעט שום הד, והוא הנושא היחיד שיותם התייחס אליו במכתבו שלא הותנה בהתניות.
כל האופציות ל'פיצוי' שעלו הן דרכים שאנחנו מרגישות שלא מחזיקות מים ואין סיכוי שיעמדו בהפקת קטלוג, כי לעשות קטלוג לתערוכה ככ גדולה- גם אם דיגיטלית, ידרוש המון כסף שאין להם. הצעה נוספת שעלתה היא תיעדוף האמניות בשנים הקרובות- גם דבר לא ריאלי שאף לא קיבל ביטוי במכתב בכלל. השבוע הנוסף שקיבלנו לביקורי וי אי פי הוא שבוע מיום א ולא שבוע מיום רביעי כך שבפועל אנחנו מקבלות רק עוד כמה ימים שאנחנו לא מאמינות באמת שישנו משהו, שגם הם מותנים בהתארגנות מסיבית שלנו ובאיך אנחנו מצליחות לגייס בשבוע אחד אנשים, דבר שרובנו לא יכולות באמת לעשות.
אנחנו חושבות שהנושא הוא מהותי ועקרוני, כנשים מול הממסד וכאמניות מול מוסד האמנות, ומבקשות להשמיע את קולנו, ולהראות את הנזק שחווינו, את הצד שלנו כנפגעות משבר הקורונה- צד שלא נשמע כמעט בתקשורת כי כל מה שמדברים עליו כיום הוא האם ובאיזו מתכונת יפתחו הגלריות והמוזיאונים. לא מדובר כמעט על הנזק שנעשה לאמנים והאמניות.
אנחנו מרגישות שגם אם המאבק שלנו לא ישנה את ההחלטה שאף אחת מאיתנו לא מבינה, אם לא נדבר בתקשורת גם ההצעות 'לפיצוי' שמנוסחות ב"נבדוק אפשרות" ו"נשקול"- לא יקרו אם לא נצא לתקשורת, והעניין יקבר במהלך הזמן".

אני קוראת לחובבי האמנות, הגלריסטים, אנשי המדיה הדיגיטלית: בואו לבקר בתערוכה, אמנם יש סיור וירטואלי באתר המוזיאון, אבל אין כמו מראה עיניים!

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן