המרכז לגביית קנסות, ביטל עיקול בחשבון הבנק שהוטל על חשבונה של ט. אלמנה בת 61 ואם לשניים בעקבות חוב שנוצר כביכול לרשות השידור עוד בימים בהם הושת על אזרחי המדינה לשלם אגרת טלוויזיה לטובת הערוץ הראשון (שידורי ישראל).
בעקבות התערבות 'מגפון' והענות מהירה של דוברת המרכז עו"ד שמרית רגב שריבר, בוטל העיקול, ו-ט, שעמדה בפני אפשרות סגירת חשבונה בפניה, הצליחה לשמור על יציבותה הכלכלית המינימלית, שהורעה מאוד בחמשת החודשים האחרונים.  יצוין כי העיקול בוטל עוד בטרם דנה בו וועדת הפטור של מנהל המרכז לגביית קנסות במשרד המשפטים שמתכנסת אחת לחודש.

ט. שנמצאת בחל"ת וללא עבודה ומקור הכנסה, הופתעה לגלות ביום ראשון השבוע כי על חשבונה המדולדל בלאו הכי, הוטל עיקול בסך 2900 ₪ לטובת רשות השידור / משרד האוצר.
נואשת היא פנתה למגפון ובקשה את עזרת העיתון. מבדיקה שנערכה על ידינו עולה כי האישה חייתה בקרית חיים עשרות שנים ושלמה בדייקנות את אגרת הטלוויזיה, שנה בשנה, עד יום מכירת ביתה בשנת 2009. ט. ספרה כי ביתה נמכר זמן לא רב לאחר מות בעלה וקשייה הכלכליים, והיא עברה לדור עם אמה האלמנה, קשישה בסוף שנות ה-70 לחייה. האם מצידה שלמה את אגרות הטלוויזיה עד לשנת 2015, מועד בו הוחלט על הפסקת גביית האגרה. כזכור, ביוזמתו של ראש הממשלה, אז גם שר התקשורת, בנימין נתניהו, פורקה רשות השידור ועל המפרק הזמני הוטל לגבות לטובת האוצר חובות שנותרו עבור הרשות שפורקה.
"קבלתי יום אחד מכתב אזהרה לפני נקיטת צעדים ממשרד עורכי דין בכרמיאל", מספרת ט. "במכתב נאמר כי יש לי חוב לרשות השידור משנת 2009 ועד 2015, פירוק הרשות. מבוהלת התקשרתי למשרד עורכי הדין והופניתי לפקידה שטיפלה בתיקי הוצאה לפועל מטעם המדינה. הבהרתי לה שהקפדתי תמיד  לשלם את האגרות וכי למיטב ידיעתי אין לי חוב ולו בשקל אחד. הפקידה ביקשה שאעביר לה מסמכי מכירת הדירה וכך עשיתי עוד באותו יום באמצעות פקס ווידאתי טלפונית שהוא התקבל באותו משרד.
למחרת היום צלצלתי לאותה פקידה ונאמר לי שהכל סודר ואין לי מה לדאוג. היא הבטיחה לשלוח לי מכתב שני שמבטל את מכתב האזהרה. וכאן עשיתי טעות. היות והייתי משוכנעת שאינני חייבת דבר וידעתי ששילמתי כל אגרה, על שני חצייה (בזמנו התשלום חולק לשניים א.מ), והדירה נמכרה לאדם אחר, הייתי רגועה. הנחתי שבימים הבאים אקבל מכתב כזה".
הימים נקפו, מחד המכתב לא הגיע, ומאידך לא הגיעה שום תביעה נוספת ממשרד עורכי הדין כמו גם מההוצאה לפועל, וט. שכחה את הנושא.  אלא שה"חוב" לכאורה המשיך לחיות במשרדי המפרק הזמני. בתום פעולותיו הוא העביר את רשימת החייבים שמשרדו לא הצליח לגבות מהם כספים לידי המרכז לגביית קנסות.
וכך, בסוף אוקטובר 2019, קבלה ט. התראה מהמרכז לגביית קנסות. מבוהלת היא התקשרה לשם והתבקשה שוב להוכיח כי אינה גרה שם. " על פי רשומותינו את עדיין גרה שם", נאמר לה. "שלחתי להם באמצעות פקס כפי שנדרשתי את מסמכי המכירה החתומים על ידי עורכי הדין שייצגו אותי ואת הקונה, כמו גם נסח ממקרקעי ישראל שמוכיח שהדירה עברה לבעלות הקונה ב- 2009. התקשרתי שוב למוקד המרכז ואז נאמר לי להמתין כמה ימים להחלטה.  לאחר כשבוע התקשרתי שוב ונאמר לי שהם אמתו את עובדת מכירת הדירה, אבל, מ 2009 חייתי בדירה אחרת ולכן עלי לשלם את החוב שנוצר. כל הסבריי שאני חיה עם אמי והיא זו ששלמה את כל אגרות הטלוויזיה בהוראת קבע מחשבונה לא הועילו. לטענתם, כל עוד לא שיניתי מידית את כתובתי במשרד הפנים, גרתי בדירה ההיא (שנמכרה) ועלי לשלם". ט. פנתה למשרד עורכי דין. ועורך הדין שנשכר לייצגה, הוציא מכתב מפורט לידי המרכז לגביית קנסות, בו בין השאר גם הוסבר מדוע לא שונתה כתובתה מידית.
"בתחילה גרתי אצל מספר חברות שנתנו לי כתף ועזרה ותוך כדי כך חיפשתי דירה, זאת היות ומצבי הכלכלי לא אפשר לי לשכור דירה, כשאת סכום המכירה שמרתי בשלמותו לרכישת דירה בת 1.5 חדרים במקום אחר. בימים הספורים לאחר שרכשתי דירה כזו, הורע מאוד מצבה של אמי ובשיחה עם משפחתי הוחלט שאעבור לגור אתה היות ולא היה בידינו לשלם למטפלת שתגור איתה גם לאחר השתתפות הביטוח הלאומי", "מאז ועד שהיא עברה לבית אבות סיעודי לפני מספר שנים, גרתי אתה וטיפלתי בה".
מהמרכז לגביית קנסות לא התקבלה כל תשובה למשרד עורכי הדין, למרות שמכתבו הכולל מסמכים המאמתים את דבריה של ט.  נשלח בדואר רשום. השנים נקפו וביום ראשון השבוע הגיע העיקול לחשבונה בבנק. "הייתי ממש בלחץ אדיר", מספרת ט. "אינני עובדת מאז תחילת משבר הקורונה, מנסה לשרוד, לשלם חשבונות וכלכלה, חוסכת בכל מה שאפשר לחסוך. מצמצמת כל הוצאה עד פגיעה בתרופות אותן אני נדרשת לקחת מידי יום. העיקר לשרוד את התקופה הזו, ולפתע, חשבונך בבנק שגם כך מתוח עד גובה האשראי  שניתן לי, מעוקל. זו הייתה מכה שלא הייתי מסוגלת לשרוד".
בצר לה פנתה ט. לעיתון ואנו פנינו לדוברת המרכז במשרד המשפטים, עו"ד שמרית רגב. שמרית לא התעצלה ונרתמה לעזור לחלץ את ט. מהצרה אליה נפלה שלא באשמתה. שוב נשלחו אליה על ידי מגפון מסמכים המוכיחים את אמיתות דברי ט. ותוך 24 שעות התקבלה התגובה הבאה: "נוכח מסמכים נוספים שהוצגו ולאחר בדיקה במאגרי מידע שעומדים לרשותנו הבקשה הועברה לדיון בוועדת הפטור. לפנים משורת הדין בוטל העיקול עוד בטרם ניתנה החלטה."