הקדמת עורך (אליק מאור):
לאחרונה גוברים הסימנים להתגברות האלימות כלפי מפגיני מחאה כנגד הממשלה בכלל והעומד בראשה בפרט. בדיון שנערך בתחילת השבוע בבית משפט השלום בירושלים, בבקשת מובילי מחאה למנוע מבן ראש הממשלה, יאיר נתניהו להסיר ולהפסיק את פרסומיו בהם קרא לציבור אוהדיו להגיע אל בתיהם תוך פרסום פרטיהם האישיים מתוך מרשם התושבים, ציין עורך הדין גונן בן יצחק כי אחד מהם, חיים שדמי, מאובטח בימים אלו. "כרגע מר שדמי מסתובב כרגע עם אבטחה בגלל איומים על  חייו. משפחתי עזבה את הבית בגלל איומים לשרוף אותנו חיים". יאיר נתניהו נאלץ להסיר את הפוסט והציוץ שפרסם, אך מיד המשיך ואמר בראיון לתחנת הימין הקיצונית, גלי ישראל כי המפגינים חייזרים והמשיך והשמיץ. לאר מכך, העלה סוג של "הבהרה", בציוץ ובפייסבוק, לפיו התכוון רק לאלו שמתחפשים לכאלו ולא לכלל המפגינים. ציוץ שנראה כי נכתב כהגנה מפני תביעה אפשרית. אביו, ראש הממשלה בנימין נתניהו, בחר אתמול, יום ראשון, לפתוח את ישיבת הממשלה בתקיפה קשה של המפגינים נגדו. "בשם הדמוקרטיה", הוא אמר על המפגינים, "מתקיפים את הדמוקרטיה". הוא לא ניסה ולו לרגע לקרא להורדת רף האלימות ולגנותו. בשפה רפה גינה אלימות ומייד עבר לטענות שאין להן ביסוס עובדתי, כי מאיימים ברציחתו ובפגיעה בבני משפחתו. אבל זה ידוע, ככל שתרבה לחזור על דבר שקר, פעם אחר פעם, בסופו של יום הוא יראה כאמת. כראה שלשם חותר נתניהו.
אין ספק כי בקרב ציבור המפגינים  שמתפשט ומתרחב מידי שבוע מתגברת ההרגשה שה"יונה אבורושמי" (רוצח אמיל גרינצוייג) הבא מצוי בפתח ודמם מותר מיום ליום.
במוצאי שבת האחרונה, התגברה האלימות כלפי מפגינים ותקשורת כאחד. בדרום נפגע מפגין בדקירה בצווארו, מפגינים אחרים רוססו בגז,  נוסע ברכב התיז נוזלים לעבר המפגינים. יומיים לפני כן הותקפו מפגינים באלימות על ידי קבוצת קיצונים מתל אביב.

הלילה, (שני) כתב ישי הדס, ממובילי המחאה את הטור הבא.
מגפון מביאו כלשונו לפניכם:

ישי הדס

למי יש אינטרס בליבוי האלימות ומי מסוכן?

מי יש אינטרס בליבוי האלימות בעת הזו ומדוע?

מי מסוכן באמת ומי פחות?

מה בשליטה ומה פחות?

מה חייבים לעשות.

אז מי במשחק?

1. ביביסטים חברי הכת חלקם בתשלום – רן כרמי, רמי בן יהודה וכד' – קולניים, מקללים, דרמטיים – לא מסוכנים בעליל.
2. קבוצות צעירים נאו פשיסטיות כמו לה פמיליה והפנאטיקס – לא יתקפו ישיר או בהכרח קטלני, ימתינו בסימטאות חשוכות או בחבורות כדי להרביץ, לדקור ולברוח – מסוכנים ברמה בינונית. חשד שיש גורמים במשטרה שמעלימים מהם עיין.
3. הסכנה הגדולה ביותר והכי פחות נשלטת – מפגע בודד תואם אברושמי. מוסת, לא יציב, "אידאליסטי". קשה מאד לאתר ולמנוע. גם קשה לקבל מודיעין אמין.
4. נסיונות חיסול או הפללה ממוקדים של "מובילי המחאה" – בטוח שיהיה מי שלא יהסס להפעיל במידת הצורך במידה ויחשוב שמשרת את מטרותיו. נראה שיש הפנמה שלא יסייע כרגע ואף יזיק.

ההסתה הקיצונית שאנו חווים כרגע מופנית בעיקר עבור קבוצות 2-3 הקבוצות הניאו פשיסטיות והמפגע האידיאולגי.

היות ואין למשטר גייסות אמיתיים של תומכים נורמטיביים שילחמו עבורו את "מלחמת האזרחים" המובטחת, הוא נאלץ להסתמך בלית ברירה על קבוצות השוליים האלימות על בסיס קבוע, אשר יקבעו בציבור ובתקשורת מצג של "אלימות משתוללת ברחובות".

המטרות ביצירת אוירה כזו הן:

1. תיקווה שהציבור המתון הנורמטיבי והזהיר המרכיב את המחאה העממית, יורתע מלצאת לרחובות האלימים והמחאה תיחלש.
2. במידה וזה לא קורה, הגברת האלימות היזומה עד למצב שהשילטון "נאלץ" לשחק את תפקיד "המבוגר האחראי" ולאסור על ההפגנות כליל לצרכי "הגנה" על בטחון הציבור – ולקבל לגיטימציה לדכא את ההפגנות בכח.

המשטר מפחד להשתמש בעוצר על רקע רפואי לדיכוי ההפגנות כיוון שהוא יודע שאיבד מזמן את אמינותו בקרב ציבורים רחבים וקיים סיכוי גבוה שציבור המוחים המתרחב במהירות לא יציית להוראות, והמשטר יוצג כחסר יכולת שליטה וכחסר אונים.

כרגע אנו נמצאים בנקודה המסוכנת ביותר!

ההסתה חוצה קווים אדומים, משטרת ישראל נחלקת לממלכתיים מצד אחד ולתומכי משטר מצד שני והמלחמה בינהם בעיצומה!

לאור כל הנסיבות שצוינו לעיל, סיכוי סביר שמופעי האלימות שראינו עד כה יתגברו ויתעצמו.

קוראים מכאן ועכשיו לכל נבחרי הציבור ולכל בעל השפעה בציבוריות הישראלית והבינלאומית:

הדרך היחידה והבטוחה למנוע הסלמה נוראה ומסכנת חיים, הינו לנטרל את הגורם היחידי המייצר אותה: קרי הוצאת בנימין נתניהו לנבצרות מיידית בצורה חוקית או הדחתו מתפקיד ראש הממשלה בכל דרך חוקית אחרת.

הניסיונות של בלפור לייצר מצג של "קלות ראש" ביחס להפגנות – הוא מצג שווא שיקרי ומסוכן.

אין כל ספק שהמשטר מרגיש מאויים מאד להישרדותו ומגיב בפאניקה מורגשת.

הקריאות לנתניהו לפרוש מתפקידו מיותרות ונאיביות:

כל מנהיג אחראי ורציונאלי אחר ביולם הדמוקרטי, היא פורש בתנאים הנוכחיים מזמן מתפקידו

לנתניהו, עקב מבנה אישיותו הבעייתי והעובדה שיש לו את כל הסיכוי להפסיד את כל עולמו בהליך המשפטי המתקרב אין שום דרגות חופש. הוא חייב כמו כל דיקטטור דה – פקטו להילחם על חייו, גם כחייה פצועה. יש לו רק עוד אופציה נוספת אחת – בריחה. המלטות שלפחות תציל אותו לדעתו בסיכוי מסוים מהתהליך המשפטי. כך או כך או כך – נתניהו חייב ללכת לפני שיהיה מאוחר מידי!
דם הנפגעים יהיה על ידיו בראש ובראשונה ולאחר מכן על כל נבחרי הציבור אשר מבינים היטב את המציאות אבל אינם לוקחים אחריות!!
"אין לי כל ספק שניתן להתגבר על המשבר החמור בצורה חוקית."