העליון דחה עתירת תושבי רחביה טלביה נגד ההפגנות כנגד ראש הממשלה

שופטי בית המשפט קבעו כי יש לאפשר את המשך קיום המחאות השבועיות בהתאם להגבלות אכיפת הרעש. שופטי העליון דחו גם בקשת העותרים להעתקת מיקום ההפגנות לאזור אחר וכתבו: "העותרים לא הצביעו על פגם בשיקול דעתה של המשטרה"

העליון דחה עתירת תושבי רחביה טלביה נגד ההפגנות כנגד ראש הממשלה

שופטי בית המשפט קבעו כי יש לאפשר את המשך קיום המחאות השבועיות בהתאם להגבלות אכיפת הרעש. שופטי העליון דחו גם בקשת העותרים להעתקת מיקום ההפגנות לאזור אחר וכתבו: "העותרים לא הצביעו על פגם בשיקול דעתה של המשטרה"

בית המשפט העליון דחה היום (רביעי)  את עתירת תושבי רחביה וטלביה שדרשה להטיל מגבלות חמורות על ההפגנות נגד ראש הממשלה המתקיימות בירושלים והעתקתן למיקומים בהם לא יפריעו את מנוחת התושבים. הרכב השופטים: השופט עוזי פוגלמן, השופטת יעל וילנר והשופט אלכס שטיין, קבי פה אחד כי כי אין מקום להתערב בשיקול דעתה של משטרת ישראל בתנאים שקבעה להפגנות המתקיימות מול המעון הרשמי של ראש הממשלה. זאת, בכפוף למתווה שהציגה המשטרה, לפיו הן בהפגנות המתקיימות באמצע השבוע, הן בהפגנות המתקיימות במוצאי השבת – החל מהשעה 21:30 תיאסר הרעשה באמצעות צופרי אוויר, תופים, כלי הקשה ואמצעי הרעשה אחרים שאינם אמצעי כריזה והגברה (כגון רמקול או מגאפון). לאחר השעה 23:00 ייאסר השימוש גם באמצעי ההגברה.

צילום: ציפי מנשה

בית המשפט העליון דחה היום עתירה שהגישו כ-60 מתושבי השכונות רחביה וטלביה בירושלים, המתגוררים בסמוך למעון ראש הממשלה, שביקשו להורות על העברת ההפגנות המתקיימות בחודש האחרון ליד המעון למיקום אחר – או לחלופין להחמיר את המגבלות הקיימות עליהן. בפסק הדין קבעו השופטים פוגלמן, ושטיין כי אין מקום להורות על שינוי מקום ההפגנות, נוכח חשיבותו הסמלית של מעונו הרשמי של ראש הממשלה, סמל שלטוני מובהק, ולעניין זה די בהגבלות האחרות שהציבה המשטרה על משך ההפגנות ותדירותן.
לגבי מפגעי הרעש במהלך ההפגנות צוין כי המתווה שהציגה המשטרה מאזן כראוי בין זכותם של המפגינים לקיים את ההפגנות ולהפיץ את מסריהם, לבין חירותם של התושבים לקיים את שגרת חייהם. עוד נקבע כי הוראות הדין לעניין מפגעי רעש הן נקודת המוצא בענייננו, ומהן אין לחרוג. לפי המתווה שהוצע בנושא זה, השימוש באמצעים מרעישים במיוחד (כגון צופרי אוויר) ייאסר החל מהשעה 21:30 בעוד שהשמעת דברים תוך העזרות באמצעי הגברה, תהיה מותרת עד השעה 23:00. בית המשפט מצא כי מתווה זה מאזן כנדרש בין חירות הביטוי ובין מניעת פגיעה יתירה באורח החיים של הדיירים.

צילום: ציפי מנשה

בית המשפט הוסיף ודחה את הטענות כי יש להטיל מגבלות נוספות על ההפגנות בשל התפרצות הקורונה – מעבר לעטיית מסכות והקפדה על כללי הריחוק החברתי. כמו כן נדחו טענות העותרים נגד מידת האכיפה של המשטרה את המגבלות. נקבע כי אין מקום להורות מראש על דרך פעולה כזו או אחרת לעניין אכיפת הנחיות המשטרה לאחר שהמשטרה הבהירה כי היא אינה מתנערת מחובתה לאכוף וליישם את המגבלות אשר הוטלו על ידה בעניין ההפגנות. זאת, בהינתן האיזונים המתחייבים ממשימתה המורכבת לשמור על שלום הציבור והסדר הציבורי תוך קיום חובתה להגן על חופש ההפגנה וחופש הביטוי.
" אני סבור כי על אף הפגיעה הבלתי נמנעת בשגרת חייהם של התושבים כתוצאה מחסימת הדרכים, אין מקום להצר את הפעלת הסמכות של המשטרה להגביל את הגישה לאזור ההפגנות במקרה דנן, באופן נקודתי ומוגבל בזמן, כחלק מתפקידה להבטיח את קיומו של הסדר הציבורי ואת שלום המפגינים. הגבלות אלו הן חלק ממציאות החיים של תושבי הערים המתגוררים בסמיכות לכיכרות מרכזיים ככלל, ומהנטל שבו נדרשים", פסק אמר פוגלמן וציין כי בנוגע לפגיעה באיכות חיי התושבים "אני סבור כי על אף הפגיעה הבלתי נמנעת בשגרת חייהם של התושבים כתוצאה מחסימת הדרכים, אין מקום להצר את הפעלת הסמכות של המשטרה להגביל את הגישה לאזור ההפגנות במקרה דנן, באופן נקודתי ומוגבל בזמן, כחלק מתפקידה להבטיח את קיומו של הסדר הציבורי ואת שלום המפגינים. הגבלות אלו הן חלק ממציאות החיים של תושבי הערים המתגוררים בסמיכות לכיכרות מרכזיים ככלל, ומהנטל שבו נדרשים לשאת תושבים שחיים בסמוך למבנה שהוא סמל ציבורי שלטוני מובהק כמעון ראש הממשלה". פוגלמן הוסיף כי גם סמכות הממשלה מוגבלת בדיכוי ההפגנות.

פוגלמן: "גם סמכותה של הממשלה להתקין תקנות לעניין שמירת מרחק או לעניין מגבלות על התקהלות במרחב הציבורי הוגבלה – בקשר לתנאים לעניין אופן קיום הפגנה – רק לתנאים החיוניים למניעת התפשטות נגיף הקורונה, ובלבד שלא יהיה בהם כדי למנוע קיום הפגנה".
השופטת יעל וילנר הוסיפה כי התוצאה של שימוש ב"אמצעי רעש קיצוניים היא פגיעה משמעותית וקשה בזכויות של תושבי השכונה, והיא יוצרת מטרדים ממשיים הפוגעים באופן ניכר באורח חייהם ובאיכותם". בעניין תפקוד המשטרה, קבעה כי "הגבלת השימוש באמצעי הרעש הקיצוניים עד השעה 21:30 אומנם משקפת את האיזון הראוי בין הזכויות המתנגשות, ואולם לאיזון זה לא יהא ערך אם לא יקבל ביטוי ממשי בפועל ואם יישאר כאיזון תיאורטי, הקיים 'על הנייר בלבד'. משכך, על איזון זה לבוא לידי ביטוי בשטח, וזאת באמצעות אכיפתו האפקטיבית".

השופט אלכס שטיין, שמתח ביקורת בדיון הקודם על תפקוד המשטרה באכיפת הרעש בהפגנות, קבע גם בפסק הדין כי "מציאות שבה פורעי חוק יכולים לכפות את עצמם על אלו שסביבם איננה מתקבלת על הדעת, ועמה אין להשלים. מציאות כאמור מנוגדת לעיקרון החוקיות". הוא התריע מפני התערבות עתידית של בית המשפט בסוגיה. "אף שבנוגע להפגנות שבהן עסקינן נחה דעתי כי בהתנהלות המשטרה לא נפל פגם הקורא להתערבותנו, אין פירושו של דבר כי מסקנה זו תעמוד על כנה גם בעתיד אם נמצא שחוקי המדינה אינם נאכפים כלל, או אינם נאכפים כדבעי, ומפריהם חוגגים על גבם של שומרי חוק", נכתב בפסק הדין.

עו"ד יובל יועז, שייצג בעתירה את עמותת חוזה חדש הגיב: "בית המשפט העליון קיבל את עמדתנו כי עם כל הצער וההבנה לטרדה שנגרמת לתושבי אזור מעון ראש הממשלה, בדמוקרטיה זכות היסוד להפגין גוברת על טרדת השכנים. מפגיני בלפור נגד נתניהו יכולים להמשיך לקיים את המחאה וחובתה של המשטרה לאפשר להם זאת, בלא התנגשויות אלימות ומבלי להפוך אותם לעבריינים".

מתנועת "קריים מיניסטר" נמסר כי זהו "עוד ניסיון של המושחת מבלפור ועושי דברו להגביל את המחאה כשל. בית המשפט שמר על זכות ההפגנה כזכות יסוד בסיסית בדמוקרטיה ואנו מקווים שלמרות הפחד וטירוף המערכות השוררים בבלפור,היה זה ניסיון השתקה אחרון. הציבור שרואה את הקריסה הכלכלית והניהול הכושל ימשיך להגיע בהמוניו מדיי שבוע ויאמר בקול ברור שראש ממשלה מושחת וכושל חייב ללכת".

עורך הדין גונן יצחק פרקליט "קריים מיניסטר", מסר: "אני שמח שבית המשפט העליון חזר וחיזק את העיקרון של חופש ההפגנה. יחד עם זאת אני מצר על התבטאויות בפסק הדין שכינו מפגינים בשם "פורעי חוק". הדבר אינו מוצדק, בטח כאשר הוא בא מצד שופט שאת מרבית חייו לא חי בישראל ובטוחני כי גם לא השתתף בהפגנות בשנים האחרונות."

 

בית המשפט העליון דחה היום (רביעי)  את עתירת תושבי רחביה וטלביה שדרשה להטיל מגבלות חמורות על ההפגנות נגד ראש הממשלה המתקיימות בירושלים והעתקתן למיקומים בהם לא יפריעו את מנוחת התושבים. הרכב השופטים: השופט עוזי פוגלמן, השופטת יעל וילנר והשופט אלכס שטיין, קבי פה אחד כי כי אין מקום להתערב בשיקול דעתה של משטרת ישראל בתנאים שקבעה להפגנות המתקיימות מול המעון הרשמי של ראש הממשלה. זאת, בכפוף למתווה שהציגה המשטרה, לפיו הן בהפגנות המתקיימות באמצע השבוע, הן בהפגנות המתקיימות במוצאי השבת – החל מהשעה 21:30 תיאסר הרעשה באמצעות צופרי אוויר, תופים, כלי הקשה ואמצעי הרעשה אחרים שאינם אמצעי כריזה והגברה (כגון רמקול או מגאפון). לאחר השעה 23:00 ייאסר השימוש גם באמצעי ההגברה.

צילום: ציפי מנשה

בית המשפט העליון דחה היום עתירה שהגישו כ-60 מתושבי השכונות רחביה וטלביה בירושלים, המתגוררים בסמוך למעון ראש הממשלה, שביקשו להורות על העברת ההפגנות המתקיימות בחודש האחרון ליד המעון למיקום אחר – או לחלופין להחמיר את המגבלות הקיימות עליהן. בפסק הדין קבעו השופטים פוגלמן, ושטיין כי אין מקום להורות על שינוי מקום ההפגנות, נוכח חשיבותו הסמלית של מעונו הרשמי של ראש הממשלה, סמל שלטוני מובהק, ולעניין זה די בהגבלות האחרות שהציבה המשטרה על משך ההפגנות ותדירותן.
לגבי מפגעי הרעש במהלך ההפגנות צוין כי המתווה שהציגה המשטרה מאזן כראוי בין זכותם של המפגינים לקיים את ההפגנות ולהפיץ את מסריהם, לבין חירותם של התושבים לקיים את שגרת חייהם. עוד נקבע כי הוראות הדין לעניין מפגעי רעש הן נקודת המוצא בענייננו, ומהן אין לחרוג. לפי המתווה שהוצע בנושא זה, השימוש באמצעים מרעישים במיוחד (כגון צופרי אוויר) ייאסר החל מהשעה 21:30 בעוד שהשמעת דברים תוך העזרות באמצעי הגברה, תהיה מותרת עד השעה 23:00. בית המשפט מצא כי מתווה זה מאזן כנדרש בין חירות הביטוי ובין מניעת פגיעה יתירה באורח החיים של הדיירים.

צילום: ציפי מנשה

בית המשפט הוסיף ודחה את הטענות כי יש להטיל מגבלות נוספות על ההפגנות בשל התפרצות הקורונה – מעבר לעטיית מסכות והקפדה על כללי הריחוק החברתי. כמו כן נדחו טענות העותרים נגד מידת האכיפה של המשטרה את המגבלות. נקבע כי אין מקום להורות מראש על דרך פעולה כזו או אחרת לעניין אכיפת הנחיות המשטרה לאחר שהמשטרה הבהירה כי היא אינה מתנערת מחובתה לאכוף וליישם את המגבלות אשר הוטלו על ידה בעניין ההפגנות. זאת, בהינתן האיזונים המתחייבים ממשימתה המורכבת לשמור על שלום הציבור והסדר הציבורי תוך קיום חובתה להגן על חופש ההפגנה וחופש הביטוי.
" אני סבור כי על אף הפגיעה הבלתי נמנעת בשגרת חייהם של התושבים כתוצאה מחסימת הדרכים, אין מקום להצר את הפעלת הסמכות של המשטרה להגביל את הגישה לאזור ההפגנות במקרה דנן, באופן נקודתי ומוגבל בזמן, כחלק מתפקידה להבטיח את קיומו של הסדר הציבורי ואת שלום המפגינים. הגבלות אלו הן חלק ממציאות החיים של תושבי הערים המתגוררים בסמיכות לכיכרות מרכזיים ככלל, ומהנטל שבו נדרשים", פסק אמר פוגלמן וציין כי בנוגע לפגיעה באיכות חיי התושבים "אני סבור כי על אף הפגיעה הבלתי נמנעת בשגרת חייהם של התושבים כתוצאה מחסימת הדרכים, אין מקום להצר את הפעלת הסמכות של המשטרה להגביל את הגישה לאזור ההפגנות במקרה דנן, באופן נקודתי ומוגבל בזמן, כחלק מתפקידה להבטיח את קיומו של הסדר הציבורי ואת שלום המפגינים. הגבלות אלו הן חלק ממציאות החיים של תושבי הערים המתגוררים בסמיכות לכיכרות מרכזיים ככלל, ומהנטל שבו נדרשים לשאת תושבים שחיים בסמוך למבנה שהוא סמל ציבורי שלטוני מובהק כמעון ראש הממשלה". פוגלמן הוסיף כי גם סמכות הממשלה מוגבלת בדיכוי ההפגנות.

פוגלמן: "גם סמכותה של הממשלה להתקין תקנות לעניין שמירת מרחק או לעניין מגבלות על התקהלות במרחב הציבורי הוגבלה – בקשר לתנאים לעניין אופן קיום הפגנה – רק לתנאים החיוניים למניעת התפשטות נגיף הקורונה, ובלבד שלא יהיה בהם כדי למנוע קיום הפגנה".
השופטת יעל וילנר הוסיפה כי התוצאה של שימוש ב"אמצעי רעש קיצוניים היא פגיעה משמעותית וקשה בזכויות של תושבי השכונה, והיא יוצרת מטרדים ממשיים הפוגעים באופן ניכר באורח חייהם ובאיכותם". בעניין תפקוד המשטרה, קבעה כי "הגבלת השימוש באמצעי הרעש הקיצוניים עד השעה 21:30 אומנם משקפת את האיזון הראוי בין הזכויות המתנגשות, ואולם לאיזון זה לא יהא ערך אם לא יקבל ביטוי ממשי בפועל ואם יישאר כאיזון תיאורטי, הקיים 'על הנייר בלבד'. משכך, על איזון זה לבוא לידי ביטוי בשטח, וזאת באמצעות אכיפתו האפקטיבית".

השופט אלכס שטיין, שמתח ביקורת בדיון הקודם על תפקוד המשטרה באכיפת הרעש בהפגנות, קבע גם בפסק הדין כי "מציאות שבה פורעי חוק יכולים לכפות את עצמם על אלו שסביבם איננה מתקבלת על הדעת, ועמה אין להשלים. מציאות כאמור מנוגדת לעיקרון החוקיות". הוא התריע מפני התערבות עתידית של בית המשפט בסוגיה. "אף שבנוגע להפגנות שבהן עסקינן נחה דעתי כי בהתנהלות המשטרה לא נפל פגם הקורא להתערבותנו, אין פירושו של דבר כי מסקנה זו תעמוד על כנה גם בעתיד אם נמצא שחוקי המדינה אינם נאכפים כלל, או אינם נאכפים כדבעי, ומפריהם חוגגים על גבם של שומרי חוק", נכתב בפסק הדין.

עו"ד יובל יועז, שייצג בעתירה את עמותת חוזה חדש הגיב: "בית המשפט העליון קיבל את עמדתנו כי עם כל הצער וההבנה לטרדה שנגרמת לתושבי אזור מעון ראש הממשלה, בדמוקרטיה זכות היסוד להפגין גוברת על טרדת השכנים. מפגיני בלפור נגד נתניהו יכולים להמשיך לקיים את המחאה וחובתה של המשטרה לאפשר להם זאת, בלא התנגשויות אלימות ומבלי להפוך אותם לעבריינים".

מתנועת "קריים מיניסטר" נמסר כי זהו "עוד ניסיון של המושחת מבלפור ועושי דברו להגביל את המחאה כשל. בית המשפט שמר על זכות ההפגנה כזכות יסוד בסיסית בדמוקרטיה ואנו מקווים שלמרות הפחד וטירוף המערכות השוררים בבלפור,היה זה ניסיון השתקה אחרון. הציבור שרואה את הקריסה הכלכלית והניהול הכושל ימשיך להגיע בהמוניו מדיי שבוע ויאמר בקול ברור שראש ממשלה מושחת וכושל חייב ללכת".

עורך הדין גונן יצחק פרקליט "קריים מיניסטר", מסר: "אני שמח שבית המשפט העליון חזר וחיזק את העיקרון של חופש ההפגנה. יחד עם זאת אני מצר על התבטאויות בפסק הדין שכינו מפגינים בשם "פורעי חוק". הדבר אינו מוצדק, בטח כאשר הוא בא מצד שופט שאת מרבית חייו לא חי בישראל ובטוחני כי גם לא השתתף בהפגנות בשנים האחרונות."

 

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן