אחר כך, יהושע מתארגן לשינה. הוא נשכב על הצד, בכיוון של אשתו. היא נשארת בינתיים במקומה, שוכבת עדיין על הגב, עדיין בוהה בתקרה, מחכה שיאסוף אותה. והוא עוצם את העיניים, מושך אותה קרוב אליו, לא שואל לפני זה אם היא רוצה להתקרב, כי אצלם זה כבר אוטומטי, ומלטף את אבריה בתנועות שחוזרות על עצמן. התנועות האלו חלולות. אין בהן תשוקה. הן לא יותר מאשר הרגל שעוזר לו להירדם. היה יכול גם לגלגל בין האצבעות מחרוזת תפילה, אבל התרגל ללטף את אשתו.

צילום: photostock / FreeDigitalPhotos.net

לפעמים הם מדברים גם במצב הזה. אם יהושע שותק, לא מוציא מילה מהפה, אף מילה על הילדים, אף שאלה על הגב שלה, כאילו אין לו משפחה, היא חושדת שהוא חושב לפני השינה על יהודית. לפעמים, לא תמיד, היא מתקשה להירדם בגלל זה. מנסה כל מיני שיטות, קוראת למשל מהעיתונים שיהושע מביא מהמכולת שלו, אבל שום שיטה לא עוזרת אלא אם היא קמה מהמיטה. היא עוברת בין המיטות של הילדים, מתפעלת כמה הם דומים לאבא שלהם, ומכסה ומנשקת וחוזרת אל המיטה ומכסה ומנשקת גם את יהושע. היא יכולה להירדם עכשיו.

אם היא נשארת בכל זאת ערה, והשעה כבר מאוחרת, ייתכן גם אחרי חצות, היא ניגשת אל המטבח לבשל לילדים ארוחת צהריים למחר שאחר כך היא שומרת במקרר. הבית מתמלא בריחות משפחתיים של שמן רותח, בצל, שום ותבלינים וירקות מבושלים, מרק שהיא עושה מהם, ותפוחי אדמה בטעמים ובישולים שאוהבים אצלה במשפחה. ייתכן שיהושע מחייך כבר מתוך שינה.

אהבה בגיל שלהם היא רביצה מנומנמת בתוך החיים

אהבה בגיל שלהם היא רביצה מנומנמת בתוך החיים. זאת הדעה של ציפקה. הדעה של יהושע שונה, הוא מחפש בה עדיין ריגושים חדשים. ערב אחד, למשל, בשובו הביתה, נעמד בהפתעה גמורה מתחת לחלון של המטבח ושר לציפקה משירת הטרובדורים. הילדים זינקו מיד החוצה בצהלות קולניות וקלקלו לו את ההצגה, אבל ציפקה הספיקה בינתיים להתרגש. יצאה אליו עם פרחים שמצאה במקרה בבית, והוא חילק אותם בין הילדים, פרח לכל הילד ופרח אחד השאיר אצלו, ואז נכנסו כולם פנימה, במקהלה של צהלות, ומאוחר יותר, אחרי שהילדים נרדמו,ציפקה חיכתה לו במיטה בהתרגשות של נערה.

הריגוש האמיתי שלה שהיא מסוגלת לחיות בלי ריגושים חדשים, שהיא ישנה תמיד עם אותו גבר, על אותו מזרן, על אותה מיטה, באותו צד של המיטה, ושהגבר שלה מתקשה להירדם בלעדיה. היא מתרגשת, יותר מכל דבר אחר, שהוא חוזר בכל ערב הביתה, בשעה פחות או יותר קבועה, והיא מגישה ארוחת ערב, אותה ארוחה שהיא מגישה בכל ערב, אותו סלט, מידי פעם בתוספת של פירות קצוצים ותוספות אחרות, ואותה חביתה, לפעמים ביחד עם תפוחי אדמה, לפעמים גם מאכל אחר עם חביתה, ותמיד משהו מחלב, גבינה לבנה או לבן, ולחם שהיא מחממת לפני זה בתנור.

יהושע אומר לה שאהבה היא יציאה מהשפיות, שלא צריכים לדעת מה קורה ומה יקרה, והיא אומרת שאהבה היא התרגשות משגרת החיים ביחד. השיחות האלו מסתיימות ביניהם בדרך כלל רק בדיבורים.