בטקס  הרמת כוסית לכבוד השנה החדשה, שנערך היום (שני) בירכו שר המשפטים, אבי נסנקורן, היועץ המשפטי למשלה אביחי מנדלבליט וממלאת מקום מנכ"לית משרדה המשפטים סיגל יעקובי את עובדי משרד המשפטים בפרט,  ואת הציבור בכלל. ניסנקורן התייחס לסגרים בפניהן עומד הציבור ואמר כי זכות ההפגנה תשמר למרות הסגר. "דאגנו גם בסבב הזה שזכות ההפגנה תישמר. אף אחד לא רוצה לחיות במדינה שבה הממשלה אוסרת על מחאה נגדה. דמוקרטיות חזקות נבחנות בשעת משבר, ואנחנו נצלח את המבחן הזה", אמר השר.
היועץ המשפטי לממשלה הדגיש כי מתפקידו שלו כיועץ וממשרד המשפטים  מצופה "בראש ובראשונה, הגנה על הדמוקרטיה במדינת ישראל. דמוקרטיה במובן המהותי, המבוססת על ערכים של שלטון החוק, הפרדת רשויות, הגנה על זכויות האדם ושמירה על מנהל תקין. דמוקרטיה של איזונים ובלמים. דמוקרטיה של כיבוד הכרעות של ערכאות שיפוטיות".

מנדלבליט: מתנהל נגדי ונגד הפרקליטות קמפיין יומם ולילה רצוף בשקרים וכזבים

מנדלבליט תקף בחריפות את קמפין ההסתה נגדו ונגד הפרקליטות. "כמו שאתם יודעים, מזה זמן, ובמיוחד בעת האחרונה, גורמים בעלי עניין מנהלים קמפיין שלם, קמפיין שנמשך יומם ולילה, שמטרתו להטיל דופי בעבודת הייעוץ המשפטי לממשלה, בעבודת פרקליטות המדינה ובעבודתי שלי", אמר היועץ, "הקמפיין הזה מתקיים ברשת, גם בחלק מהתקשורת, ובזירה הציבורית והפוליטית. אלו שמחוללים את אותו קמפיין אולי מקווים שהשמצות למיניהן נגדי או נגד בעלי תפקידים אחרים, וכל מיני עלבונות ושקרים, ישפיעו על החלטה כזו או אחרת שלנו", "אם זה מה שהם חושבים, טעות גדולה בידם", אמר מנדלבליט והוסיף בהקשר לכך: "אמרתי בעבר שהחלונות כאן בצלאח א-דין אטומים לרעשים מבחוץ. "אמרתי את זה כשהרעשים באו מכיוון אחד, ועכשיו אני אומר את זה כשהם באים מכיוון אחר. רעשים לחוד, והכרעות משפטיות לחוד".

משפטו של האזרח בנימין נתניהו יתנהל כמו כל משפט פלילי אחר

מנדלבליט המשיך וטען כי עמדתו שלפיה נתניהו יכול להמשיך לכהן כראש ממשלה עת ניהול משפטו הפלילי יכול לא השתנתה, "אני עומד מאחורי העמדה המשפטית שלי שאף אומצה בבג"צ, שראש הממשלה יכול לכהן בתפקידו תחת כתב אישום. זה המצב המשפטי, בכפוף להסדרת ניגודי העניינים של ראש הממשלה הנובעים מהמשפט הפלילי המתנהל", אמר היועץ והוסיף: "בנימין נתניהו הוא ראש הממשלה של כולנו. כך אנו עובדים, כך עובדת הממשלה".

אבל, ציין היועץ כי "בתוך כך, ראש הממשלה הוא גם אזרח של המדינה, כמו כולם" ולכן "אנו נמשיך לעמוד על כך שמשפטו של האזרח בנימין נתניהו יתנהל כמו כל משפט אחר בפלילים. המשפט הזה יתנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים, בפני שלושת שופטי ההרכב. שם רק הראיות ידברו, שם תישמע כל טענה של מי מהצדדים, ובית המשפט יאמר את דברו ויכריע בטענות".
הוא המשיך ותקף את טענות נתניהו כי חוברים להפילו מכיסאו, או ההכפשות היוצאות מטעמו ומהדהדות על ידי שריו וחבר נאמניו של ראש הממשלה ואמר:  "למרות מושכלת היסוד הזו, הנובעת מהעיקרון של שוויון הכול בפני החוק, יש ניסיון נמשך, עקבי, יום יומי, להעתיק את משפטו של ראש הממשלה לפורומים אחרים".

על דרישת נתניהו לשידור חי של משפטו: זו לא תכנית ריאליטי ולא דיון בכיכר העיר

מנדלבליט הגיב גם ל"דרישות" נתניהו לשידור חי של המשפט על מנת שידע הציבור את "כל האמת" ואמר: "היו בקשות לקיים את השימוע בתקשורת, ולאחר מכן לשדר את כל המשפט בתקשורת, כאילו מדובר בסקר דעת קהל, או בתכנית ריאליטי, ולא במשפט פלילי. כמובן שזו דרישה שלא יכולה לעמוד. במדינה דמוקרטית הכרעה בפלילים יכולה להיות רק ע"י בית משפט מוסמך, לפי הראיות והדין המהותי, לא בכיכר העיר, אפילו לא זו המודרנית ברשתות החברתיות", "אנחנו לא ננהל את המשפט בטלוויזיה. אנחנו ננהל אותו בין כותלי בית המשפט, בהליך הוגן ותקין".
מנדלבליט הגיב גם לניסיונות נתניהו לדרוש את "חקירת החוקרים", בטענה שמשפטו זוהם על ידי הדלפות מסמכי חקירה וכי נערכה לגביו "אכיפה בררנית", ואמר: "עכשיו עולה דרישה חדשה לקיים את המשפט בפני ועדת חקירה פרלמנטרית, שחבריה ייבחרו ע"י הדרג הפוליטי. ועדת חקירה כזו תנסה להפוך את התביעה הכללית לנאשמת, או כפי שגורמים מסוימים חוזרים על אותה מנטרה: "לחקור את החוקרים".

"מדובר בהיפוך יוצרות, ובניסיון לרסק את העיקרון הבסיסי בדמוקרטיה לפיו כולם שווים בפני החוק. נאשמים רבים בפלילים היו שמחים להיפרע ממי שהאשים אותם, להקים לעצמם ועדת חקירה שהם ימנו את חבריה ושתחקור את התובעים שלהם".
"אבל באיזו מדינה היינו חיים אם זה היה המצב?", שאל היועץ, "האם זו הייתה דמוקרטיה?"

הטענה של נתניהו כי פרקליטות המדינה קבעה שאבו אל קיעאן שנהרג מירי שוטרים באירוע באום אל חיראן, הוא מפגע – זה שקר וכזב

"בימים האחרונים, רבו הפרסומים אודות כשלים כביכול של פרקליטות המדינה בהקשרים שונים ומשונים. חלק מהפרסומים מתייחסים לטענות שקרובות כביכול יותר לתיקי ראש הממשלה; חלקם לא נוגעים לתיקים בשום דרך שהיא, ובכל זאת – נעשה ניסיון להציג אותם כאילו הם קשורים לכך"  אמר היועה"מ, "השיא הוא כמובן העלילה שפרקליטות המדינה קבעה כביכול שאבו אל קיעאן זכרונו לברכה, שנהרג מירי שוטרים באירוע הריסת בתים באום אל חיראן, הוא מפגע, ושהדבר נעשה בגלל הטיפול בתיקי ראש הממשלה. זה שקר וכזב"!
"את השקרים הבוטים האלה צריך לחשוף ולהוקיע. ככל שישנן טענות ענייניות, צריך לברר אותן בפורומים המוסמכים המתאימים". שם "טענות על התנהלות פרקליטות המדינה, ואף טענות על ההתנהלות שלי כיועץ המשפטי לממשלה, בהחלט יכולות להתברר", אמר היועץ.

הוא התייחס גם להחלטת שר המשפטים אבי ניסנקורן לבדוק את שלל טענות נתניהו ואוחנה לגבי הרעגתו של אל קיעאן: "אתמול הודיע שר המשפטים כי הוא פנה לנציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, בבקשה שיברר את הטענות שעלו אודות הטיפול של פרקליטות המדינה בעניינו של אבו אל קיעאן. אנו כמובן מכבדים את פניית השר. אנו נשתף פעולה באופן מלא עם הבדיקה, כמקובל וכנהוג".

דברי השר אמיר אוחנה הם פיגוע בדמוקרטיה

הניסיון לעקוף את המוסדות המוסמכים – חותר תחת עיקרון השוויון בפני החוק המהווה עיקרון בסיסי בדמוקרטיה", אמר מנדלבליט והסביר:  "כך גם הטענה שנשמעה השבוע מפי השר לביטחון הפנים, ואני מצטט: "הגשת כתב אישום נגד נבחר ציבור, בוודאי ראש הממשלה, היא פיגוע בדמוקרטיה".
"עצם העלאת הטענה הזו, שלפיה יש מי שנמצאים מעל החוק וצריכים להיות מוגנים מפני מרותו של המשפט הפלילי, היא, היא הפיגוע בדמוקרטיה", זעם היועץ ואמר: בוודאי כשהיא באה מפיו של השר האמון על עבודת המשטרה, שתפקידה לאכוף את החוק באופן שוויוני".

מנדלבליט לאוחנה: אדוני השר, מדינה מושחתת היא מדינה שבה מעשי שחיתות שלטונית אינם מטופלים

מנדלבליט המשיך והתחשבן עם השר לביטחון פנים הסביר  כי "עוד טען השר לביטחון הפנים כי מערכות אכיפת החוק ואני שוב מצטט: "זה מערכות מושחתות. עמדו בראשן אנשים מושחתים".

"אדוני השר", הגיב היועץ, "מדינה מושחתת היא מדינה שבה מעשי שחיתות שלטונית אינם מטופלים. מדינה מושחתת היא מדינה שבה פסיקתו של בית המשפט אינה מכובדת. מדינה מושחתת היא מדינה שבה הגשת כתב אישום נגד נבחר ציבור מוגדרת כ"פיגוע בדמוקרטיה".

מנדלבליט תהה בקול: "ואם בארזים נפלה שלהבת, מה יגידו אזובי הקיר?", "אבל מדינת ישראל אינה מדינה מושחתת ואנו נעמוד על כך שהיא לא תהפוך לכזו."

מנדלבליט: "כשביקשנו להגביר את הפיקוח הפרלמנטרי על הסמכויות שהוענקו בממשלה, נתקלנו בקשיים"
היועץ המשפטי סיפר כי "כבר בראשית הדרך, מתוך פרשנות תכליתית שנועדה להעמיד לרשות הממשלה כלים אפקטיביים למאבק בנגיף, אישרתי באופן תקדימי מבחינה משפטית את השימוש בתקנות שעת חירום לצורך הענקת סמכויות מרחיקות לכת לגופי הממשלה הרלוונטיים. ואולם, למרבה הצער, כאשר היה צורך להמיר את תקנות שעת החירום בחקיקה של הכנסת, ולמעשה להגביר את הפיקוח הפרלמנטרי על הסמכויות שהוענקו בממשלה, נתקלנו בקשיים להסביר שבמדינה דמוקרטית, תקנות שעת חירום הן בגדר חריג שבחריגים, ושנדרש פיקוח פרלמנטרי דווקא בעת כזו", אמר היועץ והמשיך: "בית המשפט העליון קיבל מבחינה עקרונית את ההכרח להשתמש בתקנות שעת חירום בראשית הדרך, אך הוסיף וקבע שחיוני לעבור לשימוש בחקיקה ראשית, תוך קיום ביקורת פרלמנטרית אפקטיבית בהקדם האפשרי.

אני עומד ושומר על חופש הביטוי, חופש תנועה לעיתונאים והזכות להפגין

מנדלבליט: "בנוסף לכך, נדרשנו פעם אחר פעם לעמוד על כך שגם אל מול צעדי החירום הננקטים, עקרונות היסוד הדמוקרטיים יישמרו – זכות הגישה לערכאות ופעילותם הרציפה ככל הניתן של בתי המשפט; המשך העבודה האפקטיבית של הכנסת בפיקוח פרלמנטרי על הממשלה; וכמובן – חופש הביטוי בהקשרים שונים, החל מחופש התנועה של עיתונאים, וכלה בזכות היסוד להפגין אשר עוגנה בחוק, שמעגן את האיזון המחייב בין הצורך להתמודד עם איום נגיף הקורונה לבין חירויות הפרט. העמידה על עקרונות אלו כפי שתיארתי מבוססת על היותה של מדינת ישראל מדינה דמוקרטית, גם כשהיא נאבקת באיומים קשים, כמו התפשטות נגיף הקורונה" אמר היועץ המשפטי לממשלה.