הרנסנס המנסה להתרחש בכיכר פריז בואכה בלפור, לא יכול היה למצוא מיקום יותר סימבולי מלהתמקם לצידו של בנין ה"קולג' טרה סנטה" החולש על הכיכר במלוא הדרו הקלאסי רנסנסי.

המבנה הניאו-קלאסי היפהפה, נבנה ב-1927 עבור האגודה הדתית סן פאולו ממילנו כשעל ראשו ניצב פסל המדונינה – ההעתק של פסל המדונה הנמצא על גג הקתדרלה של מילנו.

ב-1929 המבנה הועבר מהאגודה הפאולינית לרשות הכנסיה הפרנציסקנית, במטרה לשמש כמרכז חברתי. עם הקמת ימק"א, התייתרה המטרה והמבנה הוסב לבית ספר יסודי ותיכון לבנים. בית הספר (הקולג') נחשב אז כאחד מבתי הספר הטובים ביותר בירושלים לחינוך אירופאי ולמדו בו 270 תלמידים כאשר מתוכם רק 100 קתולים והשאר יהודים ומוסלמים. במהלך שנות השלושים גדל חשיבותו של בית הספר וכך גם גדל מספר התלמידים. בשנים 1936-37 למדו בו 360 תלמידים בני דתות שונות: 85 נוצרים לטיניים, 171 נוצרים אורתודוכסים יוונים, ארמנים, סורים, קופטים ופרוטסטנטים, 53 מוסלמים ו- 31 יהודים. בשנים 1940-41 היו 475 תלמידים והמספר גדל עד לסגירת בית הספר בשנת 1947, כאשר הבריטים הגדירו אותו כאזור בטחון בריטי. עם הכרזת העצמאות, מדינת ישראל חכרה את המקום לטובת ביתה הזמני של האוניברסיטה העברית בירושלים מחוץ לחומות ועקב ניתוקה של האוניברסיטה שבהר הצופים מתלמידיה. עם הקמת האוניברסיטה בגבעת רם והעברת כל מחלקותיה לשם, דרשו בעלי המתחם, הקסטודיה די טרה סנטה, לקבל חזרה את המבנה ובשנת 1999 לאחר מאבק משפטי, המתחם הוחזר לבעליו.

לפי הדיווח של "קסטודיה די טרה סנטה", האחראית בישראל על המסדר הפרנציסקני, כיום מתגוררים בקולג', כמה מהאזרחים הפרנציסקנים המשרתים את ארץ הקודש במגזרים שונים: "האפוטרופוס של האחווה, האב אלברטו פארי, מנהל המגניפיקאט, בית הספר למוזיקה של הקסטודיה, וכן הממונה על היחסים עם העולם היהודי. מתגוררים שם גם נוצרים דתיים ותלמידי הסטודיום ביבליקום פרנציסקום וכן קבוצה דתית של קהילת האחיות הפרנציסקניות המטפלות בניהול הבית. כמו כן פועלת שם גם מחלקת התקשורת של הקסטודיה, את מערכת המגזין הצרפתי Terre Sainte Magazine  ואת מרכז המדיה הנוצרית המפיק שידורים בשפות שונות".

מקובל לייחס את הבניין לאדריכל האיטלקי אנטוניו ברלוצי שבנה אותו בסגנון ניאו קלאסי עם השפעות מהרנסנס. הבנין נחנך ע"י יורש העצר האיטלקי הנסיך אומברטו בשנת 1929. ברלוצי הקדיש את חייו לארץ הקודש ותכנן תשעה מבני דת עבור הקסטודיה הפרנציסקנית בארץ ישראל. הוא בנה ושיחזר 24 כנסיות, בתי חולים ובתי ספר בין השנים 1912 עד 1955. ברלוצי נחשב כמעצב מחדש את נופה הנוצרי-קתולי של ארץ ישראל. הוא אחראי על בנייתם של כנסיית היגון בגת שמנים, כנסיית ההשתנות על הר תבור, כנסיית הביקור בעין־כרם, כנסיית הר האושר, בית החולים האיטלקי בירושלים שמשמש כיום את משרד החינוך ועוד. הוא סיים את לימודי ההנדסה באוניברסיטת רומא בשנת 1907 ונשלח לפלשתינה בשנת 1912, כדי לעזור לאחיו הבכור, שאף הוא היה ארכיטקט, בבניית בית החולים האיטלקי בירושלים. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה נאלץ ברלוצי לחזור לאיטליה. הוא הצטרף לפלוגה האיטלקית שהשתתפה בכיבוש פלשתינה בשנת 1917 ושב לפלשתינה כאחד מ־300 חיילי הפלוגה האיטלקית, והיה בין אלה שעמם הגנרל אלנבי נכנס לירושלים. אחרי עלייתו של מוסוליני לשלטון באיטליה, בשנת 1922, הוקמו בפלשתינה שלושה תאים פשיסטיים בריכוזי האוכלוסייה האיטלקית בירושלים, בחיפה וביפו. ברלוצי מונה למזכיר התא הפשיסטי בירושלים. בתוקף תפקידו, הופיע ברלוצי בנאומים בפני צליינים איטלקים ובפני חבריו לתא. בנאומיו הצהיר שהאינטרס האיטלקי הוא להפוך את הערבים לידידים, וכי בתי הספר האיטלקיים והמיסיונרים האיטלקים ישמשו להגשמת מטרה זו. בעת מלחמת העולם השניה, שב ברלוצי לאיטליה והתגורר בסרדיניה. ב-1947 שב לארץ להשלמת פרויקטים ושהה בה עד 1958. שנתיים מאוחר יותר נפטר ברומא.

תעלומה: האומנם אכן תוכנן בניין טרה סנטה על ידי ברלוצי?

שמו של ברלוצי כמתכנן הבניין מופיע על לוח שתלתה עיריית ירושלים בחזית המבנה, אך לפי מחקרה של מאשה הלוי במאמרה "לאומן איטלקי ואמן דתי: אנטוניו ברלוצי ופעילותו לקידום האינטרסים האיטלקיים בארץ הקודש", היא טוענת כי "המבנה המפואר לא הוזכר בשום מקום בקורות חייו של ברלוצי, אף שהוזכרו שם גם מיזמים קטנים ביותר ומיזמים שלא בוצעו. המבנה לא הוזכר גם בשום מסמך בארכיון של ברלוצי, ותכניתו חסרה. בארכיון משרד החוץ של איטליה ובארכיון של 'אנסמי' שמורים מסמכים רבים הנוגעים בבניית המבנה, אך שם הארכיטקט לא הוזכר ולו באחד מהם. בשל הסגנון הארכיטקטוני של המבנה והיעדר כל אזכור שלו בארכיון של ברלוצי מסתבר שקולק טעה וניקולסון וקרויאנקר הלכו בעקבותיו. אף שברלוצי כנראה לא בנה את המבנה, הוא ועמו מנצ'יני, מנהל בית החולים האיטלקי בירושלים ומזכיר התא הפשיסטי בעיר דאז, והמהנדס פייטרו אדלקי ריצ'י שעבד עם ברלוצי בבניית מספר כנסיות, היו אמורים להיות מרצים באוניברסיטה החדשה של הפטריארכיה והאגודה הפאולינית, שאמורה הייתה לקום במבנה. כך או אחרת, ברלוצי היה מעורב במיזם". למרות זאת, טדי קולק בספרו, מייחס לברלוצי את בניית המתחם והתייחסות זו יצרה את הקביעה שצותתה בהמשך.

שטח הטרה סנטה משתרע על פני 11 דונם ובו 3 בניינים: בנין מרכזי, כנסייה ובניין דרומי. על פי המועצה לשימור אתרים, הבניינים נבנו בשלבים: "רוב הבניין המרכזי וכן בניין הכנסייה הוקמו בשנת 1926. בשנת 1938 האגף המערבי של הבניין המרכזי הוארך על ידי תוספת בנייה באורך כ-12 מטר עם שלושה מודולים של חלונות. הבניין המלבני של האגף הדרומי על שתי קומותיו ,נבנה בשנת 1933. מגרשי הטניס שמדרום לכנסיה נבנו בשנת 1932. שני הצריפים בצד הדרומי של החצר הוקמו על ידי האוניברסיטה העברית בראשית שנות ה-50". המבנה הפינתי בקרן הרחובות מקשר את האגף המערבי והמזרחי עם חדר מדרגות רחב שנמצא בהמשך למבואת הכניסה. היציאה לחצר האחורית, ממוקמת בסמוך למדרגות וממנה מגיעים לכנסייה. בנין הכנסייה המלבני בגובה 6 מ' עם תקרה שטוחה.

המתחם היה פתוח לסיורים לקהל הרחב במסגרת בתים מבפנים ירושלים.