Skip to content

האומץ של אורנה בנאי, השתיקה של שלמה ארצי

"מי שלא מביע דעה, אינו אמן, אלא בדרן", אמר אביב גפן בעצרת בתל-אביב לציון 25 שנים לרצח רבין. "נתניהו מתיר את דמם של המפגינים", אמרה אורנה בנאי בכיכר ציון בירושלים. גפן ובנאי הם בין האמנים הבודדים, שאינם חוששים להביע את דיעותיהם הפוליטיות בפומבי. מה עוד צריך לקרות כדי שאמנים חשובים, יוצרים ואנשי רוח ישברו את […]
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

בניגוד לאמנים מובילים בארה"ב, שלוקחים צד בבחירות בין טראמפ לביידן, אמני ישראל, ברובם, ממשיכים לשתוק ולהתבצר באזור הנוחות שלהם. מלבד מעטים, שאינם חוששים לבטא בקול רם את דיעותיהם הפוליטות. אביב גפן אמר בסוף השבוע שעבר, בעצרת בתל-אביב במלאת 25 לרצח ראש הממשלה יצחק רבין – "מי שלא מביע את דעתו, אינו אמן, אלא בדרן". אולי הוא מגזים, אבל המסר ברור.

"הרצח הפוליטי באוויר". בנאי בכיכר ציון בירושלים. צילום מסך

גפן הוא בין הבודדים, שאינם פוחדים לדבר, והיה גם בין האמנים המעטים, שנענו לקריאתו של צ'יץ', ראש עיריית תל אביב לפני 25 שנים, להופיע בעצרת השלום, שבסיומה רבין נרצח. שלמה, ארצי, שלום חנוך, גדי גוב ואמנים חשובים אחרים, סירבו להופיע. גפן, אחינועם ניני ומירי אלוני – הופיעו.

גם היום, ארצי, חנוך, גוב ואמנים מובילים נוספים, צעירים ומבוגרים, בעלי עמדה והשפעה, מעולם המוזיקה, התיאטרון והקולנוע, מסרבים בתוקף לומר את מה שהם חושבים ומרגישים. הם יודעים לכתוב שירים יפים, אבל אינם מסוגלים להצטרף למחאה נגד השחיתות ולומר לנתניהו את המילה "לך".

ממה הם פוחדים? אנחנו יודעים שרובם פוחדים לאבד קהל ופרנסה. חלק מהם אזרו אומץ, אמרו משהו – וחטפו קללות ואיומים, שגרמו להם לסגת ולשתוק. כמה מהם סתם פחדנים. אחרים טוענים שאינם מבינים בפוליטיקה.

מה בדיוק הם צריכים להבין, שהמדינה בוערת? שישראל מתפרקת? שאנשים מיואשים? שבראש המדינה עומד נאשם בפלילים, שחשוד בעבירות פליליות חמורות, שעשה קריירה על הסתה, שנאה ופילוג? מה הם צריכים להבין, שאת המדינה מנהלת כנופיית פשע, שמטרתה לרמוס את שלטון החוק? מה הם צריכים להבין, שלצד הנאשם בפלילים מתייצבים שופרות ועיתונאי חצר, שמפמפמים את הספינים שלו? מה הם צריכים להבין? אולי הם צריכים לקרוא את "קרנפים" של יונסקו.

היה בכיכר גם לפני 25 שנים. גפן בעצרת בתל-אביב. צילום: דן בר דב

אמנים, יוצרים ואנשי רוח, תפקידם לא רק לשיר, לרקוד, לשחק ולכתוב. הם אמורים לייצג ערכים, שהם חלק חשוב ובלתי נפרד מהיצירות שבהן הם עוסקים. אינני מתכוון לאמנים זניחים, או כאלה שמכנים את עצמם אמנים, שהם לכל היותר בדרנים זולים, או לכאלה, שעוסקים בתת תרבות. ערכים אינה מילה גסה. אמנים חשובים בכל העולם עלו על בריקדות כדי להשפיע, לשנות, לחולל מהפכות. חלקם שילמו מחיר. אבל יכלו לקום בבוקר ולהביט במראה ולא להתבייש.

מה רואה כל בוקר שלמה ארצי כשהוא מביט במראה? מה רואה שלום חנוך? מה רואה ריטה? מה רואה קובי אוז? מה רואה יונה אליאן? לאן נעלמה גילה אלמגור? והרשימה של אמנים, יוצרים ואנשי רוח ארוכה. זה בסדר גם לתמוך בשלטון, לא כולם חייבים להיות נגד. אבל גם אלה שתומכים בנאשם מבלפור, מגמגמים ברובם הגדול. לא מתקיים דיאלוג בין הצדדים.

בין האמנים שמדברים, וסופגים ריקושטים ואיומים, נמצאת אורנה בנאי. בסוף השבוע שעבר, זה קרה שוב: בנאי נאמה בעצרת בכיכר ציון בירושלים, שבה, לפני 25 שנים, נתניהו, אז ראש האופוזיציה, עמד על המרפסת וראה איך האספסוף למטה קורע לגזרים את רבין, מלביש אותו במדי אס. אס. וקורא פשוט להרוג אותו. זה היה חודש לפני הרצח.

בשבוע שעבר ציינו בכנסת את יום השנה ה-25 לרצח רבין. בין הנואמים היה גם נתניהו, שעמד בראש ההסתה שהביאה לרצח.  ונתניהו, ברוב חוצפתו, אמר שכמו אז, כשאיימו על רבין, מאיימים עכשיו עליו ברצח. הנאום ההזוי עורר, בצדק, סערה גדולה, אבל נתניהו כמו נתניהו, אטם את אוזניו ואת ליבו, התעטף בחיוך ציני ויהיר, ונתן לדובריו, עבדיו ומלככי פינכתו לדקלם את מסריו לכל עבר.

גם היא מתגייסת למחאה. רבקה מיכאלי. צילום: דן בר דב

גם אורנה בנאי, בנאומה בכיכר ציון, התייחסה לדברים: "נתניהו הוא העבריין האלים. אין גבול לציניות שלו, לחוצפה שלו. אף אחד לא מאיים עליו. בכיכר ציון נזרע זרע הפורענות. הרצח הפוליטי באוויר, מרגישים את זה בהפגנות. אנחנו מפחדים על החיים שלנו הרבה פעמים. מרגישים את אווירת השנאה.

"האווירה יותר גרועה מהתקופה שלפני רצח רבין. איך הם רצחו וירשו. 25 שנה ואותו האיש עדיין על המרפסת. הוא מעולם לא ירד ממנה. שיסוי, פילוג והסתה הם מפעל חייו. גם ההתקרבנות היא חלק ממפעל ההסתה. ביום השנה לרצח רבין ביבי בחר לדבר על עצמו ולהמציא איומים ברצח כלפיו וכלפי משפחתו כדי להתיר את דמם של המפגינים".

דברים קשים, שבקושי זכו להתייחסות בכלי התקשורת. בנאי אמרה את מה שאמנים רבים אחרים חושבים. אבל הם ממשיכים לשתוק. בנאי היא אמיצה. הקול שלה צלול ובהיר. הקול שלהם לא נשמע. מה עוד צריך לקרות כדי שהם יתעוררו?

 

 

 

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן