בית המשפט לעניינים מנהליים הוציא הערב (חמישי) צו האוסר על עיריית ירושלים, משטרת ישראלים ואחרים לבצע פעולה כלשהי שתפגע / תהרוס / תפרק  את מאהל המחאה של פעילי המחאה ותנועת 'אין מצב' עד ליום חמישי הבא ה-12 באוקטובר 2020, מועד בו יתקיים דיון בעתירת שלושה פעילי מחאה שהוגשה היום לבית המשפט כנגד כוונת העירייה לפרק את המאהל מידית או בימים הקרובים. העירייה מצידה הודיעה לעותרים כי מבחינתה קיים נוהל שעל פיו מותר להם להקים מידי בוקר ב 07:00 את מאהל המחאה ולפרקו ב-23:00, זאת במשך חמישה ימים בשבוע לא כולל שישי שבת. העותרים תא"ל (מיל') אמיר השכל, תא"ל (מיל') אסף אגמון ורונית ארנפרוינד, באמצעות עורכי הדין תומר רייף, שרון פיאלקוב ממשרד זיסמן, אהרוני גייר ושות', וכן עורכי הדין איתן להמן ויאיר נהוראי. טענו בעתירתם כי עיריית ירושלים חזרה בה מכל ההסכמות שנקבעו בפגישות בין השכל ואחרים לבין ראש העירייה ואחרים בעיריית ירושלים. על פי ההסכמות העירייה השאירה גם את השירותים הציבוריים בגן העצמאות הסמוך פתוחים 24/7 לצרכי פעילי המחאה וגם חיברה את המאהל לחשמל על מנת שהפעילים לא יצטרכו להפעיל גנרטור מרעיש. אלא שמיד לאחר הגשת העתירה של טלי פדידה בשם תושבי רחביה ולביה כנגד הפעילי המחאה, חזרה בה העירייה באורח חד צדדי מכל ההסכמות והתנתה את קיומו ופעילותו של אוהל המחאה כאמור, מידי בוקר ועד ערב בלבד.

בשבוע ה – 20 למחאה בגשרים ובבלפור, מתעורר הרושם שקצה נפש משפחת נתניהו בהפגנות בבלפור בפרט, בקיסריה וברחבי המדינה בכלל. בעיריית ירושלים ככל הנראה קיבלו שיחות בהתאם. וכך לדוגמה השבוע, עם בוא הגשם הראשון, כשפעילי המחאה עטפו ביריעת ניילון גדולה את הגזיבו – אוהל המחאה. 2 ביביסטים שמבצעים תורנויות שמירה באזור "מטעם", הליכוד כביכול, הזדרזו לטלפן למן דהו בעיריית ירושלים וזו מצידה שלחה מיד פקחים להסיר את הניילון בטענה שזה "שינוי מבני". פניות עורכי דין והתקשורת (במיוחד מגפון ניוז), גרמו מידית לשינוי ההוראה ויריעת הניילון נותרה במקומה וכיסתה את המאהל הקטן מפני הגשם הסוחף. אלא שבבלפור ככל הנראה לא אהבו את הרעיון והעירייה כאמור הודיעה לפעילי המחאה ותנועת 'אין מצב', שהיא חוזרת בה מכל ההבנות וההסכמות ועליהם לפרק בלילות את המאהל ולחזור להקימו למחרת היום.

"לאור לחצים פוליטיים כאלו ואחרים אשר הופעלו על העירייה ואף פורסמו בתקשורת, לפתע חזרה בה העירייה מכל ההסכמות בינה ובין מארגני המחאה וזאת במקביל להגשת בג"צ פדידה על ידי תושבי שכונת רחביה וטלביה (שגם הוא לא הגיע מן השמיים א.מ),  העיריה לא הייתה דורשת את פינוי מאהל המחאה כיוון שהיה ברור לכל הנוגעים בדבר אצל העירייה כי מאהל המחאה פועל על פי הסכמות עם העירייה ואין בו כדי להפריע לאיש, לרבות לתושבי השכונות הסמוכות", כתבו פרקליטי פעילי המחאה וציינו גם כי במשך שנים רבות הוקמו מאהלי מחאה רבים מול מעון ראש הממשלה "כמו מאהל המחאה של משפחת שליט אשר הוצב במקום במשך מספר שנים".

בעתירה נטען כי קיום מאהל המחאה בסמוך למעון ראש הממשלה הינו אמצעי קריטי אשר דרוש על מנת לאפשר את זכות המחאה ואת חופש הביטוי הנגזרים מחוק יסוד כבוד האדם וחירותו ובהתאם לפסיקת בג"צ שניתנה לגבי זכות המחאה בסמוך למעון ראש הממשלה. בנוסף, נטען בעתירה כי בית המשפט העליון קבע לא פעם את חשיבות חופש הביטוי, זכות המחאה בכלל ואל מול מעון ראש הממשלה בפרט, כאשר כל פגיעה בזכות המחאה ובחופש הביטוי פורשה בצמצום תוך העדפת הזכות למחות.

בנוסף לעתירה הוגשה גם בקשה דחופה לצו ביניים, שבה נתבקש כי בית המשפט יורה כי המצב הקיים בנוגע למאהל המחאה יוותר על כנו עד להכרעה בעתירה. וזה אכן ניתן.

לעתירה צורף על ידי העותרים גם היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט,  בטענה כי הנוהל של עיריית ירושלים לקיום מחאות אינו חוקי ועל כן מן הראוי שגם היועץ המשפטי לממשלה יאמר את דברו בעניין.