מגיפת הקורונה שחיסלה את המפעל התרבותי בישראל, יצרה מסלול יצירה מקביל באירועים מקוונים ובעיקר בהפגנות נגד הממשל. ה"ארטיביזם" – אמנות אקטיביסטית, משחרר את היוצרים בתלות בממסד ובצנזורה ופועל במלוא עוזו מידי שבוע ברחבי הארץ.

תיאטרון קליפה, המעלה בדרך כלל עבודות עכשוויות המורכבות ממיצגים, תיאטרון ומחול, העלה לרשת 5 יצירות מצוינות שצולמו במרחב הציבורי.

\\ גל וולינץ :"יום בחיי מדחום תקול – פארק וולפסון"

במרכזו של הוידאו מתועד מדחום, כזה שנמצא בפתח של מבנים ציבוריים. המדחום ממוקם בפינות שונות של פארק וולפסון, מיקום שמבטל את הצורך בו. מטרתה הראשונית של פעולה זו היא לברר האם אנשים ימדדו בכל זאת את חום גופם, מתוך התנייה פבלובית .כוונת היוצר לגלות מעבר למטרה הבנאלית, רובד נוסף המייצר סוג פורטרט מלנכולי של אובייקט.

\\ עודד צדוק:  "כולנו פליטים"

יצירה הבוחנת את מצב הפליטים בתוך מציאות חיינו העכשווית, תוך שימוש בתיאטרון רחוב שמפעיל שחקן באמצעות כמה חפצים ותלבושת. היוצר קורא להעלאת המודעות הציבורית ולתמיכה בקהילה שנפגעה באופן המשמעותי ביותר בימי הקורונה.

\\ אורין יוחנן:  "חיי שמורים בחלקה פנויה"

בווידאו ארט העוסק באלימות נגד נשים, בחרה האמנית לנצור את זיכרון הנרצחות על ידי איסוף אבנים ממצבותיהן ונשיאת נטל המשקל על גופה. בהמשך, כאקט סמלי, היא מטילה את משקלה חזרה אל הגברים כדרך של נשיאת אחריות קולקטיבית, בתקווה שיגיע יום בו נשים, לא יצטרכו לפחד יותר לגופן ולחייהן.

\\ קזויו שיונוירי: How you see me

בעשר השנים האחרונות הופרעה פרטיותה ושלוותה של קזויו, אזרחית יפנית החיה בישראל באינספור פעמים ודרכים. רוב ההפרעות נגעו למראה החיצוני שלה. בוידאו היא מנסה לענות לפניות הללו ברחבי תל אביב ולחנך מחדש את הציבור בנוגע לדרך הנכונה והחדשה להציק לאנשים ממוצא אסייתי על רקע גזעני.

אריאל ברונז: "ינעל האולם"

מייצג מחאה שבבסיסו סדרת נעילות של תיאטראות ברחבי תל אביב-יפו על סורג ובריח, בליווי צו פינוי, סגירה והריסה ממשלתי. המייצג מבקש להשמיע את זעקתם של אלה שמסיבות כאלו ואחרות, נדם קולם ולעודד את האומנים ומנהלי אולמות התרבות, לפרוץ את השלשלאות הבדיוניות בהן ננעלו, דרך פריצת המנעולים הפיזיים שהותקנו בפתחם. ״ינעל האולם״ היא קריאת השקמה להשתחרר מכבלי האימה ולסרב לחוקים העברייניים, המקודמים בידי נוכל המואשם בפלילים, המנצל את מעמדו כדי לחמוק מעונש.

ליווי אומנותי: עידית הרמן