זוכרים שדברנו על תהליכים? כיצד זה קורה לאט לאט, בזחילה איטית ולא מאיימת, עד שאתה מתעורר בוקר אחד ומגלה שאתה חי בדיקטטורה? אבל איזה דיקטטורה איזה, כשרק לפני רגע שלחו אותנו לדובאי? אז זהו, כזאת בדיוק!

אתמול (שבת), במצור על בלפור, שהתרחש בשבוע ה-27 למחאה כנגד ראש הממשלה הנאשם בפלילים, לצד האלימות המטורפת שהפגינה משטרת ישראל, היא מתחה עוד קצת את הגבולות שמזמן נפרצו. זה לא נעים כשתופסים אותך לא מוכן. שבת, שנ"צ, יש כמה מוקדי הפגנות, ערב עמוס וסוער לפנינו, וככה, בקפה שלפני, נצ"מ קובי יעקובי, מפקד משטרת מוריה, ניתפס פעם רביעית, לא מוכן.
3 אוטובוסים נחתו מול הווילון השחור בבלפור לקראת השעה 4 אחר הצהרים, כשהם מפתיעים את השב"כ והמשטרה – לפידים, שירי מחאה והרבה חיוכי ניצחון של המפגינים, שכמו תמיד, נמנעו מכל אלימות כלפי כוחות הביטחון.

אז החבר'ה מהיס"מ והמג"ב הגיעו מהר, מהר, יש לשער שהצעקות מלמעלה לא הוסיפו להם נחת נוכח מה שחיכה להם ברחוב בן מימון, ואת התסכול והעצבים הם הוציאו על המפגינים. כבר לא מעניין המצלמות שמצלמות, כבר לא אכפת להם שהכל מתועד, אף אחד לא עוצר רגע להערכת מצב וניהול האירוע בצורה עניינית וחוקית. בשביל זה יש למשטרת ישראל יס"מ, וכוכב עולה אחד, שוטר בשם אעבד נהרני. הקרח עם הזקן הג'ינג'י מככב במחאת בלפור כבר חצי שנה, בסצנות אלימות שיש להניח שיש מומחים שיוכלו להגדיר אותם בקלות כהתנהגות פסיכופתית. העניין הוא, שאנחנו פשוט מתרגלים. תהליכים. סף הזעזוע נמתח ונמתח ונמתח עד שהוא כבר לא אלסטי ואפשר לעשות מה שרוצים, בהתאם להוראות השר הממונה מטעם.

על עבאד נהרני- הסטאר החדש, על נצ"צ יעקובי ושני הביבסטים שנותרו לביבי

אלא שעם כל הכבוד להתפרעות משולחת הרסן של אעבד נהרני, מי ששבר אתמול את השיא היה דווקא המפקד המעומלן של משטרת מוריה, נצ"מ קובי יעקובי. בניצוחו על האירוע הוא ניסה להחזיר את האזור שמול הווילון השחור לשטח סטרילי. אלא שבשעה שהשוטרים שלו והוא עצמו, פינו את המפגינים באלימות אל מעבר למחסומי הלחץ, ומנעו ממפגינים נוספים להגיע לאזור, בני הזוג חני ואיציק זרקא, שנותרו כנראה קו ההגנה האחרון של נתניהו, שעדין מוכן לצאת לרחוב ולהזיע עבורו, הגיעו לאזור הפינוי, ובעוד המפגינים חוטפים מכות, החלו להעלות סרטוני לייב לרשת, תוך כדי התגרות בוטה במפגינים. בשעה שנצ"מ יעקובי פינה מהאזור את כולם, כולל צלמים שלא נשאו תעודות עיתונאי, גברת זרקא קיבלה פס ירוק להמשיך ולהסתובב בשטח. רק אחרי פניות חוזרות ונשנות של המפגינים ושלי, הוא פינה אותה מהאזור, בחיבוק חברי ובעדינות מעוררת קינאה. מה לעשות, מצלמות הסלולרי בימינו רואות את הכל.
כמה דקות אחרי שגברת זרקא זכתה לליווי אישי מחבק מיעקובי, אל מעבר למחסומי המשטרה, הוא תפס את אפרת ספרן, המתעדת עבור קבוצת המחאה של "חקירה עכשיו" את ההפגנות. מכיוון שהיא לא נושאת בתעודת עיתונאי, יעקובי משך בידה ודחף אותה החוצה. כששאלתי אותו למה הוא מפנה אותה בצורה כזאת ולא בדומה ליחס שקיבלה גברת זרקא, זה כבר היה יותר מדי. לאורך התיעוד שלי, שאלתי שוב ושוב כיצד זה יכול להיות שבשטח סטרילי מסתובבים פרובוקטורים ללא מפריע, בשעה שהמפגינים מפונים באלימות.
אז מה עושים כשיש שאלות לא נעימות? פשוט מאוד, מסלקים משם את התקשורת שלא מתאימה למשטרה. ככה פשוט. קובי יעקובי דחף אותי והורה לשוטריו להוציא אותי מהאזור למרות שנותרו בו עוד מפגינים ועוד אנשי תקשורת. לא חלפו עשר דקות והעיתונאית העצמאית אורלי בר-לב, זכתה בדיוק לאותו טיפול שאני קיבלתי. גם היא העזה לתהות לגבי ההתנהלות שבה המשטרה מאפשרת לפרובוקטורים ביבסטים להסתובב בשטח שהוגדר כסטרילי, ובאכיפה בררנית מחליטה מי מתאים לה שיישאר באזור ויתעד ומי פחות נוח לאג'נדה שבלפור מורה עליה.

בהמשך הערב, חציתי שוב את המחסום בעזרת תעודת העיתונאי שלי, לצלם כמה דקות את המחאה שעמדה על מחסומי הלחץ. כאשר הצוללות מהצעדה הגיעו למחסום, ביקשתי לעבור שוב לאזור שבו מתירים לתקשורת להיות, כדי לצלם משם. הפעם יעקובי היה כבר בסביבה והורה לשוטר במחסום למנוע את הכניסה שלי.


מעצרה של מאי ועקנין (צילום: רוית כהן)

מאי ועקנין מספרת על המעצר (צילום: ציפי נשה)

ב-13.10.2020 נערך דיון בבג"צ בנושא מחאות בלפור. "תפקידה של המשטרה לאפשר הפגנות" נקבע שם, "לא להפריע, לא להקשות על ההפגנות". אבל במציאות המטורפת אליה נקלעה מדינת ישראל תודות לנאשם בפלילים, שכבר מזמן חצה כל גבול, יש את חוקי המדינה והחלטות בג"צ ויש את המציאות העגומה בשטח, שבה משטרה המתנהלת בצורה כה פוליטית, לכאורה פועלת לפי ההנחיות הישירות המגיעות מבלפור. זכרו את המלה – תהליכים. סגר נעים!