Skip to content

איך "עושים" בנין? הסיפור שמאחורי הקמת היכל המשפט בתל אביב

"רהיט בתוך עיר", כך מכנה האדריכל אמנון רכטר את מגדל בית המשפט בתל אביב שעל תכנונו ובנייתו הוא חתום. עיון בספרו "חשוף", מגלה את סיפור הקמתו ובנייתו של מגדל בית המשפט החדש בתל-אביב, תהליך בנייתו, ההיסטוריה שלו והקשר שנוצר בינו לבין משפט וצדק
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

האדריכל אמנון רכטר, נצר לשושלת האדריכלית המרשימה של משפחת רכטר, חתום על פרויקטים רבים וידועים בארץ ובעולם, אך הפרויקט הקרוב ביותר לליבו, רגשית ומקצועית, היה תכנון ההרחבה של היכל המשפט בתל אביב. סבו האדריכל זאב רכטר, שהגיע לארץ ב-1919, ייסד את משרד האדריכלים אליו הצטרף מאוחר יותר, בנו יעקב. האב והבן הגישו הצעות נפרדות למכרז התכנון של בית המשפט בתל אביב. זאב זכה במקום הראשון ויעקב במקום השני. הזכייה הוכרזה בשנת 1959, אך ב-1960 נפטר זאב ובנו קיבל את הפרויקט לביצוע. הבניין נחנך ב-1966. ב-2000 זכה המשרד בפרויקט תכנון ההרחבה שעליה עבדו זאב ובנו אמנון, אך ב-2001 נפטר יעקב ובנו המשיך את הפרויקט אחריו. "הפרויקט הזה התחיל ממש לקראת מותו של אבא שלי, בסוף חייו. ידעתי שסופו מתקרב. בשנתיים האחרונות לחייו אבא שלי כמעט לא היה במשרד, הוא היה מאוד חולה. הוא התמודד בגבורה במחלה שלו והשרביט באופן טבעי עבר אליי, אבל הוא עדיין היה שם. הוא תפקד ומדי פעם בא לישיבות" מספר אמנון בספרו. "אבא עשה סקיצה מאוד יפה. הוא התווה שני רעיונות ארכיטקטוניים חזקים. אני לקחתי את הרעיון הראשון והפכתי אותו למשהו אחר, אבל המשכתי את הרעיון שלו. את הרעיון השני שלו אני לא אהבתי והיו לנו ויכוחים קשים עליו. בסופו של דבר, הוא כבר לא היה בין החיים ויכולתי להחליט באופן קטגורי לא לעשות אותו". המגדל נחנך ב-2014.

תרשים חזית המבנה:

צילום מתוך הספר "חשוף"/אמנון רכטר

איך מתכננים בית משפט שיהיה פלורליסטי, ליברלי, מגן צדק ודמוקרטי?

רכטר חושף את המשוואה: "בית המשפט בתל אביב, כבתי משפט אחרים, בנוי משלוש פרוגרמות או שלושה נרטיבים נפרדים. שלושת הנרטיבים הנפרדים האלה מנותקים באופן מודע ובאופן נחרץ זה מזה. הם נפגשים במקום אחד בלבד: באולם בית המשפט. לכן שלושת הנרטיבים האלה הם: הסיפור של רוב הקהל – התובעים, עורכי הדין, הצופים ובני המשפחות – איך הם מגיעים לבניין ועולים לאולם המשפט; סיפורו של השופט – איך הוא מגיע לבניין ועולה לאולם המשפט; וסיפור העציר – איך הוא מגיע לבניין ועולה לאולם המשפט". הפרשנות התכנונית לצרכים אלו משתמשת בכניסה בלתי טקסית מרחוב ויצמן, כאשר בהמשכה ניתן לצאת לרחבת מוזיאון תל אביב. על קומת המסד הישנה מונחים שני מבנים, כאשר על המשכה החדש, מונח המגדל החדש. שלושת המבנים משתלבים בהרמוניה בעיצוב המרחבי.

"בסופו של דבר", מסביר רכטר "העבודה נבחנת גם ביכולת של הקהל להיכנס לבניין ולמצוא את המעלית ולהגיע בשלום למקום שהוא צריך להגיע אליו. המבנה בנוי משלוש כניסות עצמאיות. כניסה אחת היא הכניסה הראשית לבניין, והיא דומה לכניסות הקיימות בבניין הישן שאבא שלי תכנן, ומחוברת אליהן ואל הכניסות החדשות האחרות באמצעות טרקלין-מבואה גדול שמחבר בין כל אולמות המשפט. הקהל יכול להיכנס מכל אחת מהכניסות ולהגיע דרכן לכל אחד מהאולמות הישנים והחדשים".

מבט למעבר לאגף החדש:

צילום מתוך הספר "חשוף"/אמנון רכטר

בית המשפט המחוזי שוכן במגדל החדש. גובהן של אולמות המשפט הוא כשבעה מטרים עם חלל מרשים וניטרלי, הוא נראה כאולם תיאטרון כשעל הבמה יושבים השופטים. "חדרי השופטים ממוקמים בגלריה כך שהשופט מגיע לאולם מהצד האחורי שלו בהליכה על אותה גלריה. הוא חוצה את האולם מהצד השני שלו ונכנס מהצד האחורי מפני שאסור לקהל ולשופטים להיפגש אף פעם. יש כאן ניצול של שבעת המטרים, המחולקים בעצם לשתי קומות בנות שלושה וחצי מטרים כל אחת. יש לנו אולם שהוא קומה כפולה. יש את קומת הלשכות ומתחתיה יש את קומת הקהל".

גלריית השופטים:

צילום מתוך הספר "חשוף"/אמנון רכטר

אולם משפט באגף החדש:

צילום מתוך הספר "חשוף"/אמנון רכטר

קומת המסד החדשה של המגדל עשויה מבטון וממשיכה את התכנון הברוטליסטי של המבנה הישן. הטכניקה שונה ובנויה מלוחות הבטון בטקסטורות שונות שנוצקו באתר, המייצרות קיר עיצובי מעניין.

צילום מתוך הספר "חשוף"/אמנון רכטר

קיימות באדריכלות המגדל

כל אחת מחזיתות המבנה תוכננה בהתאם לאיפיונה האנרגטי הייחודי התואם למהלך השמש ולרוחות השמיים. יחידת החלון מורכבת מזגוגיות שביניהן עובר אוויר מקורר המונעת התחממות החלון ומכילה מערכת הצללה חכמה. מערכת החשמל מבוססת על פסי צבירה והתאורה משתמשת בנורות לד נצילות. גם מערכת המיזוג מבוססת על פעילות אנרגיה ירוקה ומווסתת.

צילום מתוך הספר "חשוף"/אמנון רכטר

אמנות

באגף החדש שובצו 6 יצירות אמנות של 6 אמנים ואמניות היוצרים בישראל שבהן ניתן לצפות בשעות הפעילות של בית המשפט. האמנים המציגים: מיכל היימן, גל וינשטיין, צביקה קנטור, סשה סרבר, אורי ניר, אליעזר זוננשיין.

הצילומים המופיעים בספר הם פרי עמלם של: יצחק פרקל, איתי סיקולסקי, משה גרוס, יצחק קלטר, רן ארדה

עוד בספר: עדי אנגלמן על האוצרות האדריכלית, דנה גורדון במאמר על הרעיון הייחודי, עמוס גיתאי בשיחה אינטימית עם אמנון רכטר, תומר גניהר עם צילומים של בית המשפט הלילי.

***

היכל המשפט על כל חלקיו, מהווה נקודת ציון מאפיינת בהיסטוריה של האדריכלות הישראלית. כמעט מידי שנה, נערך בו סיור אדריכלי מיוחד, במסגרת "בתים מבפנים" תל אביב. בסיור שהשתתפתי, קיבלנו הדרכה מקפת על הרציונל של בנית ההיכל הישן תוך מעבר לעולם המודרני הנמצא באגף החדש. מומלץ ביותר לביקור לכשיתאפשר.

במלאת 100 שנה למשרד רכטר אדריכלים, הוקם "מרכז רכטר לאדריכלות" במטרה ליזום, לייצר ולתווך מחשבה עצמאית, מעמיקה, מקורית ורחבת היקף על האדריכלות בישראל והשפעתה על התרבות והחברה בישראל. המרכז מתפקד כפלטפורמה לשיח ודיון באמצעות ענפי פעילות הכוללים סיורים, תערוכות, ארכיון מקוון, סדרות מפגשי שיח והרצאות, מחקר ופרסומים. ארכיון משרד רכטר אדריכלים נתרם למרכז ומהווה נכס תרבותי ומחקרי.

אמנון רכטר בשיחה על הספר:

 

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן