הסיוע המשפטי במשרד המשפטים הגיש ביום שני השבוע למ"מ שר המשפטים ולמ"מ מנכ"לית המשרד את דו"ח הפעילות לשנת 2019, המפרט את פעילות הסיוע המשפטי בתחומי הייצוג השונים: סיוע בחובות וחדלות פירעון, מעמד אישי (גירושין, משמורת, צווי הגנה), זקנה, קטינים ובני נוער, ניצולי שואה, אשפוז כפוי, אימוץ, וייצוג משפחות של נפגעי עבירות המתה וייצוג נפגעי/ות עבירות מין.

לאור ההשפעה המכרעת של מגיפת הקורונה על תחומי הייצוג השונים של הסיוע המשפטי במהלך 2020, בוצעה בדיקה השוואתית בין הפניות לסיוע המשפטי בשנת 2019 לבין הפניות לסיוע המשפטי במהלך 2020.  מנתוני דו"ח הסיוע המשפטי עולה כי ב 2020 חלה עלייה משמעותית בפניות לסיוע המשפטי ובעיקר בתקופת הקורונה, כמו כן חלה עליה חדה של 40% בבקשות לחדלות פירעון (פשיטת רגל)  ושל 22% בבקשות להוצאת צו הגנה עקב אלימות במשפחה לעומת שנת 2019. הקורונה גרמה גם לעלייה של כ-60% בפניות בנושא סכסוכי שכנים; פי-2 פניות לסיוע המשפטי לייצוג בתיקי אפליה; וגם – עלייה משמעותית בבקשות לייצוג מאושפזים בכפייה; ומספר שיא של פניות למוקד הטלפוני של הסיוע המשפטי.
בשנת 2020 (עד סוף נובמבר 2020) נפתחו 22,475 תיקי חובות, מתוכם 9,768 בקשות לפשיטת רגל והליכי חדלות פירעון – עלייה של כ-40% לעומת מספר הבקשות לפשיטות רגל וחדלות פירעון בשנת 2019.
מבדיקת הנתונים של 2020, עולה כי בשנה זו נפתחו 22,475 תיקי חובות (עד סוף נובמבר 2020), מתוכם 9,768 בקשות לפשיטת רגל והליכי חדלות פירעון, עליה של כ- 40% ביחס לכמות הבקשות לחדלות פירעון שהוגשו בשנה הקודמת.
לדברי עו"ד מרב שיבק, ממונה ארצית תחום אזרחי בסיוע המשפטי, "תחום החובות מאפיין אוכלוסיות מוחלשות ואוכלוסיות עוני, ולצערנו בשנים האחרונות הוא גדל בהתמדה ביחד עם הגידול בפעילות הסיוע המשפטי. החל ממאי 2020 וכתוצאה ממשבר הקורונה אנו חשים בהאצה בקצב פתיחת התיקים וכבר ניתן להצביע על גידול משמעותי בבקשות לחדלות פירעון שהוגשו על-ידי לקוחות הסיוע המשפטי. אנו מעריכים כי בשנת 2021 כמות התיקים הנפתחים תלך ותגדל".
שינוי משמעותי נרשם גם בתחום המזונות – בכל הנוגע לתביעות להפחתה, ביטול או הגדלה של דמי מזונות נרשמה עלייה דרמטית במהלך החודשים מרץ-יולי 2020 – עלייה של 39% במספר הבקשות לתביעות בתחום המזונות לעומת התקופה המקבילה בשנת 2019. להערכת עו"ד בת שבע שרמן-שני, ממונה ארצית בתחום מעמד אישי בסיוע המשפטי, עלייה זו נבעה כתוצאה מהמצב הכלכלי אליו נקלעו אזרחים רבים בעקבות משבר הקורונה.

בשנת 2020 נרשמה גם עלייה של 22% בפניות לסיוע המשפטי להוצאת צווי הגנה, כשבחלק מהמחוזות אף נרשמה עלייה דרמטית יותר – במחוז צפון עלייה של 50% לעומת 2019 ובמחוז מרכז עלייה של 46% בבקשות להוצאת צו הגנה.
תחום המעמד האישי בסיוע המשפטי מהווה כ 40% מכלל התיקים הנפתחים מידי שנה (כ-41,000 תיקים). אחד המאפיינים הבולטים לתחום זה בשנת 2020 וביתר שאת מתחילת משבר הקורונה, הוא עלייה דרמטית בבקשות שהוגשו לסיוע המשפטי לייצוג בהוצאת צווי הגנה/הרחקה כתוצאה מאלימות המשפחה – במהלך שנת 2020 נרשמה עלייה של 22% בפניות לסיוע המשפטי להוצאת צווי הגנה, כשבחלק מהמחוזות אף נרשמה עלייה דרמטית יותר (מחוז צפון עלייה של 50% לעומת 2019 ובמחוז מרכז עלייה של 46%).
במסגרת ההיערכות לקראת מצב החירום והטלת הסגרים הוקם מנגנון מיוחד בסיוע המשפטי להקפצת עורך דין לבית המשפט בתוך שעה כשיש פונה לצו הגנה. מבדיקת הסיוע המשפטי עולה כי 62% ממבקשי הסיוע המשפטי בהוצאת צווי הגנה במהלך 2020 היו נשים ו-38% גברים, כשבמחוז צפון התקבל מספר הבקשות הגבוה ביותר (66%), לאחריו מחוז ת"א (17% ומחוז חיפה (7%). בחלוקה על פי דת המבקשים, 48% הם יהודים, 44% מוסלמים, ו-6% נוצרים. יצוין כי אחוז גבוה מהפונים לייצוג באמצעות הקו החם ביקשו צו הגנה כנגד בן משפחה (47%), בהם הורים שביקשו הגנה מפני בן בגיר, או חשש מאחים או בני דודים.

בולטת לעין גם עלייה של כ-60% בפניות לסיוע משפטי בסכסוכי שכנים ברחבי הארץ במהלך 2020 (639 פניות לעומת 404 בשנת 2019). בנוסף נרשמה עלייה בפניות לייצוג במקרים של הטרדה מאיימת (379 פניות).
עוד בולטת העלייה של 25% בפניות לסיוע משפטי בפינוי וסילוק מדירות במהלך 2020 (590 פניות ברחבי הארץ מתוכן 163 בתל אביב, לעומת 471 בכל הארץ בשנת 2019).

מאושפזים בכפייה

במהלך שנת 2020 התקבלו בסיוע המשפטי לייצוג בתחום אשפוז בכפייה 5,884 פניות, לעומת כ- 5,819 פניות בשנת 2019. במהלך 2020 ייצגו עורכי הדין בכ- 11,964 הליכים משפטיים בוועדות פסיכיאטריות מחוזיות ברחבי הארץ.

סקר מיוחד: במהלך שנת 2019 ערך הסיוע המשפטי שאלון מקיף שהופנה למיוצגים בכפייה ברחבי הארץ הבודק את תנאי אשפוזם ונתונים נוספים חשובים הנוגעים לאשפוזם. 1318 שאלונים מולאו, שעיקרם מובא להלן:

• כ-75% מהמשיבים השיבו שכשאושפזו בכפייה ונלקחו לבית החולים איש לא הציג בפניהם את הוראות האשפוז מכוחה ניתן לאשפזם בכפייה.
• רק ב-92 מקרים מונה לאדם אפוטרופוס ומכאן שרוב המכריע (94%) של המאושפזים בכפייה אין להם אפוטרופוס. ניתן להסיק מכך, כי מרבית המאושפזים בכפייה מקבלים טיפול וחוזרים לתפקד בחברה ללא סיוע של אפוטרופוס.
• טיפול בנזקי חשמל (ect) למאושפזים בכפייה – נבדק האם התבקשה הסכמה של המטופל לטיפול זה למרות שהאשפוז כולו נעשה בכפייה ונמצא, כי ב-6 מקרים התבקשה הסכמה של המטופל ואילו ב-5 מקרים לא התבקשה הסכמה.
• קשירת מטופלים – נמצא כי ב-102 מקרים אירעו אירועי קשירה שדווחו על ידי המאושפזים. מדובר בצמצום ניכר של מספר אירועי הקשירה ביחס לשנים קודמות, המלמד שהמאבק סביב ביטול הקשירה והבידוד של מטופלים בבתי חולים פסיכיאטרים נשא פירות ומחדד את ההצדקה של פרסומו של חוזר מנכ"ל המגביל את הקשירה בצורה ניכרת. עמדת הסיוע המשפטי היא כי יש לעגן נושא זה בחוק.

כך לדוגמה מאושפזת בכפיה ביקשה לבצע הפלה אך סורבה על ידי בית החולים הפסיכיאטרי – אישה רווקה בת 39 אושפזה בכפייה בבית החולים בשבוע ה-16 להריונה. האישה ביקשה לבצע הפלה אולם סורבה על ידי בית החולים בטענה שאינה כשירה לקבל החלטה כזו והנושא ייבחן מחדש לאחר רגיעה במצבה. בשבוע ה-24 הופנתה לוועדה להפסקת היריון אשר נעתרה לבקשתה. אולם, בית החולים סירב לבצע את ההפלה בטענה שהיא "פסיכוטית". בפסק דין בעניינה נקבע מפורשות כי זכותה של האישה להחליט על גופה גם כשהיא נמצאת מאושפזת בכפייה. לעניין ההפלה בית המשפט ביקש התכנסות שלישית של הוועדה למניעת היריון וזו החליטה בשני קולות מול חבר ועדה אחד, שלא לאפשר ביצוע הפלה לאור מצב ההיריון המתקדם.

נתונים מרכזיים מהשנים 2019-2020, בהשוואה: במהלך שנת *2020 נעשו 296,509 פניות למוקד הטלפוני של הסיוע המשפטי, עלייה של כ-31,000 פניות לעומת שנת 2019 (11.7%) – מספר שיא של פניות למוקד הסיוע המשפטי. מספר התיקים שנפתחו במהלך 2020 בסיוע המשפטי עומד על כ-96,870 תיקים חדשים (לעומת 102,415 תיקים שנפתחו במהלך 2019). את הירידה במספר התיקים מייחסים בסיוע המשפטי להגבלות הקורונה והסגרים שהוטלו על הציבור הרחב במהלך 2020, אשר הקשו על הציבור למצות את זכויותיו.
בשנת 2020 (עד סוף נובמבר 2020) נפתחו 22,475 תיקי חובות, מתוכם 9,768 בקשות לפשיטת רגל והליכי חדלות פירעון – עלייה של כ-40% לעומת מספר הבקשות לפשיטות רגל וחדלות פירעון בשנת 2019

בשנת 2020 נרשמה עלייה של 22% בפניות לסיוע המשפטי להוצאת צווי הגנה, כשבחלק מהמחוזות אף נרשמה עלייה דרמטית יותר – במחוז צפון עלייה של 50% לעומת 2019 ובמחוז מרכז עלייה של 46% בבקשות להוצאת צו הגנה

במהלך שנת 2020 גדל משמעותית מספר תיקי איסור אפליה שיוצגו על ידי הסיוע המשפטי ועמד על 62 תיקים (עד נובמבר), כמעט פי שניים ממספר התיקים בשנת 2019 (33 תיקי איסור הפליה).

עלייה של כ-60% בפניות לסיוע משפטי בסכסוכי שכנים ברחבי הארץ במהלך 2020 (639 פניות לעומת 404 בשנת 2019). בנוסף נרשמה עלייה בפניות לייצוג במקרים של הטרדה מאיימת (379 פניות)

עלייה של 25% בפניות לסיוע משפטי בפינוי וסילוק מדירות במהלך 2020 (590 פניות ברחבי הארץ מתוכן 163 בתל אביב, לעומת 471 בכל הארץ בשנת 2019]

עלייה של 25% בפניות לייצוג משפחות של נפגעי עבירות המתה, 155 פניות במהלך 2020 לעומת 125 פניות ב-2019 (לצד 255 פניות ממשפחות שכולות ומשפחות נפגעי פעולות איבה לסיוע בנושאים אזרחיים)

במהלך שנת 2020 נפתחו בסיוע המשפטי מעל 170 תיקי גביית מזונות חו"ל, בדומה למספר התיקים שנפתח במהלך 2019. כ-75% מהתיקים עסקו בגביית חוב מזונות עבור משפחות בישראל שביקשו לאתר ולגבות מחייב השוהה בחו"ל

במהלך שנת 2019 נפתחו למעלה מ-3000 תיקים בתחום ייצוג ניצולי שואה בסיוע המשפטי (2,631 במהלך *2020)

במהלך שנת 2020 (עד נובמבר) התקבלו 5,884 פניות לייצוג בתחום אשפוז בכפיה (לעומת 5,819 פניות ב-2019), והתקיימו בעניינם 11,964 הליכים משפטיים בייצוג של עורכי הדין מהסיוע המשפטי

התחום האזרחי

התחום הראשי בו התקבלו מרבית הפניות לסיוע המשפטי במהלך שנת 2019 הוא התחום האזרחי, הכולל בין היתר סיוע משפטי בנושא חובות, חדלות פירעון, הוצאה לפועל, דיני עבודה, דיור ציבורי ונזיקין.

גם בשנת 2019 מרבית הפניות בתחום האזרחי היו בנושא חובות וחדלות פירעון, וההערכה בסיוע המשפטי כי במהלך 2021 כמות הפניות תגדל לאור משבר הקורונה:

–         במהלך 2019 נפתחו 26,004 תיקים בתחום החובות

מתוכם למעלה מ-7,000 בקשות לפשיטת רגל ולהליכי חדלות פירעון

–         מבדיקת הנתונים של 2020, עולה כי בשנה זו נפתחו 22,475 תיקי חובות (עד סוף נובמבר 2020), מתוכם 9,768 בקשות לפשיטת רגל והליכי חדלות פירעון, עליה של כ- 40% ביחס לכמות הבקשות לחדלות פירעון שהוגשו בשנה הקודמת

תיק אחד לדוגמה: הלכת לשצ'נקו וההגנה על קצבאות במסגרת הליך פשיטת רגל – בעקבות עתירה שהגיש הסיוע המשפטי (תחום אזרחי), קבע ביהמ"ש העליון כי חייב שכל הכנסתו היא גימלה מהביטוח הלאומי, לא ישלם סכום כלשהו לקופת ההליכים. מתוך ההחלטה: "במצב שבו לחייב בפשיטת רגל אין כל הכנסה פרט לגמלה חודשית מהביטוח הלאומי, לא ניתן לחייבו לשלם תשלום עתי מכוח סעיף 111 לפקודה; לא ישירות מהגמלה, לא בעקיפין מהכספים המשתלמים לחשבונו. … תכליתה של הגמלה – להבטיח את צורכי מחייתו המינימליים של הזכאי, לספק לו אמצעי קיום בסיסיים".

לדברי עו"ד מרב שיבק, ממונה ארצית תחום אזרחי בסיוע המשפטי, "תחום החובות מאפיין אוכלוסיות מוחלשות ואוכלוסיות עוני, ולצערנו בשנים האחרונות הוא גדל בהתמדה ביחד עם הגידול בפעילות הסיוע המשפטי. החל ממאי 2020 וכתוצאה ממשבר הקורונה אנו חשים בהאצה בקצב פתיחת התיקים וכבר ניתן להצביע על גידול משמעותי בבקשות לחדלות פירעון שהוגשו על-ידי לקוחות הסיוע המשפטי. אנו מעריכים כי בשנת 2021 כמות התיקים הנפתחים תלך ותגדל".

תחום מעמד אישי (גירושין, משמורת, מזונות, צווי הגנה ועוד)

תחום המעמד האישי בסיוע המשפטי מהווה כ 40% מכלל התיקים הנפתחים מידי שנה (כ-41,000 תיקים). אחד המאפיינים הבולטים לתחום זה בשנת 2020 וביתר שאת מתחילת משבר הקורונה, הוא עלייה דרמטית בבקשות שהוגשו לסיוע המשפטי לייצוג בהוצאת צווי הגנה/הרחקה כתוצאה מאלימות המשפחה – במהלך שנת 2020 נרשמה עלייה של 22% בפניות לסיוע המשפטי להוצאת צווי הגנה, כשבחלק מהמחוזות אף נרשמה עלייה דרמטית יותר (מחוז צפון עלייה של 50% לעומת 2019 ובמחוז מרכז עלייה של 46%).

במסגרת ההיערכות לקראת מצב החירום והטלת הסגרים הוקם מנגנון מיוחד בסיוע המשפטי להקפצת עורך דין לבית המשפט בתוך שעה כשיש פונה לצו הגנה. מבדיקת הסיוע המשפטי עולה כי 62% ממבקשי הסיוע המשפטי בהוצאת צווי הגנה במהלך 2020 היו נשים ו-38% גברים, כשבמחוז צפון התקבל מספר הבקשות הגבוה ביותר (66%), לאחריו מחוז ת"א (17% ומחוז חיפה (7%). בחלוקה על פי דת המבקשים, 48% הם יהודים, 44% מוסלמים, ו-6% נוצרים. יצוין כי אחוז גבוה מהפונים לייצוג באמצעות הקו החם ביקשו צו הגנה כנגד בן משפחה (47%), בהם הורים שביקשו הגנה מפני בן בגיר, או חשש מאחים או בני דודים.

על אף העלייה בפניות לצווי הגנה, בהשוואה של מספר הפניות הכללי בתחום מעמד אישי (לרבות גירושין, מזונות, משמורת וכו') נרשמה ירידה קטנה ב-2020, ככל הנראה כתוצאה מהסגרים והמגבלות שהקשו על אנשים למצות את זכויותיהם (כ-40,000 תיקי מעמד אישי בשנים 2019 ו-2020).

שינוי משמעותי נרשם בתחום המזונות – בכל הנוגע לתביעות להפחתה, ביטול או הגדלה של דמי מזונות נרשמה עלייה דרמטית במהלך החודשים מרץ-יולי 2020 – עלייה של 39% במספר הבקשות לתביעות בתחום המזונות לעומת התקופה המקבילה בשנת 2019. להערכת עו"ד בת שבע שרמן-שני, ממונה ארצית בתחום מעמד אישי בסיוע המשפטי, עלייה זו נבעה כתוצאה מהמצב הכלכלי אליו נקלעו אזרחים רבים בעקבות משבר הקורונה.

תיק אחד לדוגמה: חיוב בפיצוי של 75,000 ₪ בשל פניית סרק לצו הגנה: במסגרת ייצוג של גבר מטעם הסיוע המשפטי בעת שהיה בסכסוך גירושין עם אשתו לשעבר, קיבל בית המשפט את טענות הסיוע המשפטי וקבע כי אמם של שני ילדיהם הקטינים הגישה תלונות שווא במשטרה ובקשות כוזבות לצווי הגנה, ובהם טענות שווא לפגיעות מיניות מצד המשיבה – אשתו החדשה, וטענות שווא לפדופיליה ואלימות פיסית מצדו. בפסק דין ארוך, נפרסו טענות השווא של התובעת והסתירות להן, תוך תיאור המחיר של טענות אלו על הילדים, על זוגיותו החדשה של האב ועל אשתו החדשה. בית המשפט פסק כי המשיב (האב) יפוצה ב- 25,000 ₪ והמשיבה (אשת האב) תפוצה ב- 50,000 ₪, זאת נוכח הטענות הקשות של התובעת, הפגיעה בילדים ובמשיבים. בנוסף קבע השופט כי נדרשת התערבות באוטונומיה ההורית של האם בכל הנוגע לטיפול, חזקה ושהות הילדים עמה במטרה לצמצם ולמזער ככל האפשר את האפשרות של האם לפגוע בטובת הילדים באמצעות הסתתם נגד האב ושתילת זיכרונות וידיעות שאינם קיימים.

תחום הפליה במוצרים, שירותים וכניסה למקומות ציבוריים

במהלך שנת 2020 מספר תיקי איסור אפליה שיוצגו על ידי הסיוע המשפטי עמד על 62 תיקים (עד נובמבר), כמעט פי שניים ממספר התיקים בשנת 2019 (33 תיקי איסור הפליה). כזכור, בנובמבר 2018 נכנס לתוקפו תיקון מספר 22 לחוק הסיוע המשפטי, הקובע כי סיוע משפטי בתביעות לפי חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים יינתן על-ידי הסיוע המשפטי ללא בדיקת זכאות כלכלית. התיקון לחוק נעשה בעקבות המלצת הצוות למיגור הגזענות נגד יוצאי אתיופיה, בראשות מנכ"לית משרד המשפטים דאז עו"ד אמי פלמור, "על מנת לעודד הגשת תביעות ויצירת תביעות ויצירת פסיקה משנה תודעה".

מספר תיקים לדוגמה:

–         תביעה נגד חברת "דן" בגין הפליה נערים בני העדה האתיופית – הסיוע המשפטי ייצג בתביעה נגד חברת התחבורה "דן" שהוגשה בשם שבעה נערים ממוצא אתיופי. הנערים, שהיו בעת האירוע בני 13 עד 16, הופלו על-ידי נהגת החברה אשר סירבה להעלותם לאוטובוס. התביעה שהוגשה לבית משפט השלום בתל-אביב הופנתה לגישור שבסופו הסכימו הצדדים כי חברת "דן" תשלם לנערים 115,500 ₪ ובנוסף תשלח להם מכתב התנצלות.

–         הפליה בקבלת נערים בני העדה האתיופית לתלמודי תורה חרדיים – הסיוע המשפטי ייצג שתי משפחות מהעדה האתיופית המנהלות אורח חיים דתי-חרדי בהגשת עתירה מנהלית בעילה של הפליה עקב סירובם של תלמודי תורה חרדיים לקבל את ילדיהן לרישום במוסד. העתירה הוגשה נגד ארבעה תלמודי תורה התואמים את אורחות חייהם, נגד משרד החינוך ונגד עיריית ירושלים. לאחר הגשת העתירה הסכימו הצדדים לדון בפני ועדת ערר של משרד החינוך. בתום הדיונים בפניה קבעה הוועדה כי עם תחילת שנת הלימודים, שהחלה ימים ספורים לאחר מתן ההחלטה, היה על תלמוד התורה לקלוט את הבנים למוסד.

–         אפליה כלפי צעיר ממוצא אתיופי מצד בעל צימר שלהשכיר לו ולאחיו את הצימרים בשל מוצאם: הסיוע המשפטי הגיש בשם הצעיר ואחיו תביעה אזרחית נגד בעל הצימר בגין עבירה על חוק איסור הפליה במוצרים ושירותים ציבוריים.

–         טענה לאפליה במתן שירות בכניסה למועדון בבאר שבע – הסיוע המשפטי הגיש תביעה בשם צעיר מנצרת ממוצא ערבי, שטען כי הופלו בכניסה למועדון הפורום בבאר שבע. בעקבות התלונה הוגשה תלונה במשטרה, והמקרה הועבר לסיוע המשפטי שהגיש כאמור תביעה נגד המועדון ובעלי תפקיד בו בגין הפרת חוק איסור אפליה.

סיוע משפטי לניצולי שואה וללוחמים בנאצים:

בשנים האחרונות ניכרת עלייה במספר הפניות של ניצולי שואה לסיוע המשפטי בבקשה למיצוי זכויותיהם, כשבמהלך שנת 2019 נפתחו למעלה מ-3000 תיקים בתחום ייצוג ניצולי שואה בסיוע המשפטי. במהלך 2020 (עד נובמבר) נפתחו מעל 2,361 תיקים, זאת בין היתר בעקבות משבר הקורונה וביטול כנסים עבור ניצולי שואה במהלכם רבים מהם היו פונים לייעוץ משפטי.

מהלכים בולטים ב-2019 בעקבות ייצוג של הסיוע המשפטי לניצולי שואה:

–        הכרה בלוחמים ניצולי שואה כנכי מלחמה: לא מעט ניצולי שואה שמקבלים קצבאות אינם מודעים לכך שבמידה ולחמו בנאצים או בעוזריהם במהלך מלחמת העולם השנייה, הם זכאים לקצבה נוספת ובמקרים רבים אף לכפל קצבאות בשל כך. במהלך 2019 בעקבות ייצוג של הסיוע המשפטי ניצולי שואה שפנו למיצוי זכויותיהם, הכירה הרשות לזכויות ניצולי שואה במשרד האוצר בניצולי שואה כנכי מלחמה. נכה מלחמה בנאצים (לוחם) הוא אדם אשר לקה בפגיעה, חבלה או במחלה (כולל פגיעה נפשית) תוך כדי ועקב שירותו הצבאי באחד מצבאות בנות הברית, או ביחידת פרטיזנים במלחמת העולם השנייה נגד גרמניה הנאצית ועוזריה.

–         גרמניה הכירה ב 20 גטאות ברומניה ככאלה שבגינם ניתן לקבל זכויות והטבות של ניצולי שואה: ניצולי שואה שהיו באחד מהגטאות שהוכרו, ייחשבו כניצולי שואה מהמעגל הראשון, ויהיו זכאים לכל הזכויות וההטבות המשתמעות מכך. הם עשויים להיות זכאים לפיצויים בדרך של קצבה חודשית, מענקים חד פעמיים, וכן זכאות לביטוח סוציאלי מגרמניה בגין עבודה בגטו

–        השלמה לקצבת ניצולי השואה המקבלים קצבת נכות מגרמניה ((BEG: השלמת הקצבה נעה בין הסכומים 400 אירו ל-100 אירו לחודש ותלויה בסכום הקצבה שהם מקבלים מגרמניה, ההשלמה משולמת בשקלים ע"י הרשות.

תיקים לדוגמה מתחום ייצוג ניצולי שואה:

–        הכרה כלוחם – ניצול שואה יליד 1932, ששהה בזמן המלחמה בגטו קובנה בליטא. לאחר שהצליח לברוח ליערות, הצטרף לפרטיזנים וסייע במלחמתם בנאצים באיסוף מידע מודיעני אודות הימצאות המחנה שהקימו החיילים הגרמנים. הניצול מוכר בשל נרדפותו ע"י ועידת התביעות ומקבל קצבה חודשית אך עד פנייתו לסיוע המשפטי לא הוכר כלוחם. בעקבות התביעה שהוגשה בשמו הוכר כלוחם ומקבל  כפל קצבאות, שהגדילו משמעותית את הכנסותיו החודשיות.

–        הכרה בנרדפות לראשונה – גם בשנת 2019 עדיין ישנם ניצולי שואה שהוכרו לראשונה בשל נרדפותם. חלקם בעקבות תיקוני חקיקה והחלטות מטיבות, וחלקם בעקבות איתור מסמכים בעזרת הסיוע המשפטי המהווים ראיות לנרדפותם. לדוגמא, ניצולת שואה ילידת 1933 מפולין, שעלתה לארץ בשנת 1969, פנתה אל הסיוע המשפטי לאחר שתביעתה לרשות לזכויות ניצולי השואה נדחתה מהנימוק כי לא נמצאה כל עדות לשהותה בגטו קאליש. באמצעות הסיוע המשפטי הוגש ערר בצירוף הצהרה בכתב של מכר שהיה באותה תקופה ילד בן שבע, וגר בשכנות למשפחתה בגטו קאליש. בעקבות ההצהרה של המכר אשר מוכר על ידי הרשות, הרשות הכירה בניצולה כזכאית לקצבה חודשית.

ייצוג קטינים

מזה כשש שנים מפעיל הסיוע המשפטי מערך ייצוג קטינים הנקרא "עו"ד משלי", ומעניק סיוע משפטי לילדים ולנוער בהליכים משפטיים אזרחיים. הייצוג, הליווי והסיוע המשפטי ניתן על ידי כ- 90 עורכי דין ממערך הייצוג החיצוני הפזורים ברחבי הארץ ומתמחים בתחום ייצוג ילדים ונוער. עיקר הייצוג ניתן במסגרת חוק הנוער (טיפול והשגחה), ייצוג קטין בהליכי מעמד אישי, אשפוז כפוי, הליכי אימוץ וליווי קטינים נפגעי עבירות מין. בשנת 2019 יוצגו 4604 לקוחות-קטינים חדשים על ידי מערך ייצוג קטינים בסיוע המשפטי. מדובר בעליה של 20% בהיקף התיקים שנפתחו בהשוואה לשנת 2018.

תיק אחד לדוגמה: קטינה פנתה לבית המשפט וביקשה להתיר לה ללמוד במסגרת חינוכית דתית לאומית, בניגוד לעמדת אביה שעמד על כך שהיא תלמד במסגרת חרדית. הסיוע המשפטי ייצג את הקטינה בתביעה, לאחר שבין ההורים נחתם הסכם גירושין לפיו הסמכות הנמשכת הוקנתה לבית הדין הרבני. האב התנגד נחרצות לעצם ההכרה בזכותה של הבת להגיש תביעה עצמאית וכן טען כי ממילא תביעה כזו צריכה להידון בפני בית הדין הרבני. בית המשפט לענייני משפחה קיבל את טענות ב"כ הקטינה ודחה את טענות האב, הן לעצם זכותה של הקטינה להגיש תביעה עצמאית והן לעניין סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה.

ייצוג בזיקנה ובכשרות משפטית

מערך המייצגים בתחום הכשרות המשפטית ובתחום ייצוג זקנים נרתם לקדם ולפתח זכויות של אנשים זקנים ואנשים עם מוגבלויות, בין היתר בהליכי כשרות משפטית שעניינם מינוי אפוטרופוס או כפיית פעולה (לרוב רפואית) בניגוד לרצונו של האדם, ייצוג במצבים של ניכור בזיקנה, התעללות והזנחה ועוד. המערך המקצועי שם לו למטרה להגביר את השתתפותם של אנשים עם מוגבלויות ואנשים זקנים בהליכים המשפטיים בעניינם ובכל הקשור לקביעת גורלם, וזאת באופן מותאם, ותוך יצירת המסגרת והכלים הנחוצים לייצוג מיטבי. גם מצבים של קושי ואתגר בתקשורת, נענים בייצוג מותאם תוך נקיטת פעולות לבירור רצון והעדפות. באופן זה יוצגו אנשים בצמצום ובביטול אפוטרופסויות, וביצירת מנגנונים חלופיים לסיוע ולתמיכה. בשנת 2019 נפתחו 4,154 תיקים בתחום הזיקנה והכשרות המשפטית בכל מחוזות הסיוע המשפטי. מדובר בהמשך גידול משמעותי ביותר בהשוואה לשנים האחרונות.

מקרים לדוגמה בתחום ייצוג בזיקנה ובכשרות משפטית:

–         אפוטרופוסית הוציאה מהארץ אישה שהיא הייתה אפוטרופוסית שלה, כשהיא בשלבי הריון מתקדמים, ומיד לאחר לידת התינוק השיבה את האישה לארץ וקידמה הליך אימוץ של בנה הקטין בקהילה יהודית בארה"ב בניגוד לרצונה, תוך ניצול חולשתה של האישה והחתמתה בכוח על מסמכים למסירת בנה. עם שובה, פעל הסיוע המשפטי להחלפת אפוטרופסות מידית ואף הגיש בשמה תביעה נזיקית בגין הטעייתה וכפייתה למסירת בנה לאימוץ. בית המשפט התייחס לפגיעה הקשה בזכויותיה של האישה ובנפשה, וחייב את הנתבעת בפיצוי בסך 600,000 ₪.

–         מתן מענה טיפולי לאישה ערירית בת 97 ומניעת הוצאתה לבית אבות בניגוד לרצונה: א' יוצגה על ידי הסיוע המשפטי אשר עמד על עמדתה הברורה והנחרצת – לסיים את חייה בביתה. בהחלטת בית המשפט נקבע כי "הוצאת קשיש מביתו-מבצרו, למוסד חוץ ביתי-בית אבות, הנה פעולה משמעותית וקיצונית עת הדבר נעשה בניגוד לדעתו ולרצונו של הקשיש…יש בה לא רק משום פגיעה בחירותו, אלא שינוי באורחות חייו כפי שהיה רגיל אליהם משך שנים. במציאות הקיימת ובהעדר פיקוח מספק על בתי אבות, מדובר לעתים אף בפגיעה בכבודו של הקשיש". השופט, דאז סגן נשיא בית משפט השלום בבאר שבע, החליט כי היא תישאר בביתה והתיק בעניינה ייסגר. אחרי שלוש שנים של התדיינויות חוזרות ונשנות, תוך עמידה על רצונה להישאר בביתה, הלכה א' לעולמה בביתה בגיל 97, כפי שביקשה ובחרה. בדרכה האחרונה ליוו אותה קומץ אנשים, בהם נשיא בתי משפט השלום שישב בתיק, כב' השופט אלון גביזון, הממונה הארצית והממונה המחוזית לתחומים זיקנה וכשרות משפטית בסיוע המשפטי, עובדת סוציאלית, נציגת האפוטרופוס, שכנה וקרוב אחד שהגיע רק לצורך הלוויה מחו"ל.

סיוע משפטי לנפגעות ולנפגעי עבירות מין

מערך ייצוג נפגעות ונפגעי עבירות המין בסיוע המשפטי מייצג את נפגעי העבירה גם במסגרת ההליכים הפליליים המתנהלים נגד הפוגע וגם לאחר מכן בהליכים האזרחיים הנלווים. הסיוע בהליך הפלילי מבטיח את השמעת קולו ועמדתו של הנפגע בפני רשות התביעה ובפני בית המשפט ומסייע לו לקבל את מלוא זכויותיו בהליך הפלילי (למשל: זכות לקבל מידע ומסמכים, זכות להביע עמדה, זכות לפרטיות ועוד). בנוסף, סיוע משפטי ניתן לנפגעים מעבירות מין גם בהליכים אזרחיים: בקבלת צו מגבלות – צו המרחיק את הפוגע, לאחר שחרורו מהמאסר, מלשוב לסביבת חייו של נפגע העבירה, בהגשת תביעת נזיקין נגד הפוגע ובהליכים אזרחיים נוספים.

מאז הוקם מערך ייצוג נפגעי עבירות המין באוגוסט 2017 ועד לסוף שנת 2020, התקבלו בסיוע המשפטי פניותיהם של כ-900 נפגעות ונפגעי עבירות מין. בשנת 2019 לבדה, התקבלו בסיוע המשפטי 270 פניות חדשות של נפגעות ונפגעי עבירות מין – עלייה של 41% ביחס לנתוני שנת 2018, ובשנת *2020 לבדה התקבלו 424 פניות חדשות – עליה של 70% ביחס לנתוני התקופה המקבילה בשנת 2019.

תיקים לדוגמה מתחום ייצוג נפגעי/ות עבירות מין:

אחד התחומים המרכזיים שבהם פועל מערך הייצוג עבור הנפגעות והנפגעים הוא מניעת חשיפתם של מסמכים ומידע אישי של נפגעת עבירה בפני הפוגע: בתיק מסוים ביקש הנאשם לקבל לידיו תרשומות שערכה פסיכולוגית שטיפלה בנפגעת העבירה, בשנתיים שקדמו לפגיעה ובתיק אחר ביקש נאשם לקבל לידיו את התיק הסוציאלי של הנפגעת וכן "כל חומר אחר" שקיים במסגרת שבה שהתה הנפגעת בתקופה שבה נפגעה. במקרים אלה, כמו גם במקרים נוספים, הצביעו עורכי הדין שייצגו את הנפגעים מטעם מערך הייצוג של הסיוע המשפטי בפני בית המשפט על כך שמדובר בבקשות בלתי מבוססות, לקבלת חומרים הרחוקים מנושא האישום, שבהעברתם לנאשם אין כדי לתרום מהותית להגנתו, אך יש כדי לגרום לפגיעה קשה ובלתי מידתית בפרטיותן של הנפגעות, ובסופו של יום העברת החומרים לידי הנאשמים נמנעה.

לדברי עו"ד איתי נעמן, הממונה הארצי על תחום ייצוג נפגעות ונפגעי עבירות מין בסיוע המשפטי: "יש לזכור כי אל מול זכותו של הנאשם להליך הוגן, עומדת זכותו של נפגע העבירה לפרטיות וכן הרצון לעודד נפגעי עבירה לעבור הליכים טיפוליים שיקומיים ולפתוח בפני המטפלים את סגור לבם, וזאת מבלי לחשוש כי הדברים שהם מוסרים במהלך הטיפול ייחשפו בפני גורם אחר, ודאי לא בפני מי שפגע בהם".

סיוע בגביית מזונות מחייבים השוהים בחו"ל

מזה ארבעה עשורים פועל סיוע המשפטי בתיקים בהם החייב בתשלום מזונות ילדיו על פי פסק דין יצא מן הארץ למדינה אחרת ולהיפך – מקרים בהם מי שחויב במזונות ילדים במדינה זרה, שוהה בישראל. בהתאם לחוק ולאמנות בינלאומיות בתחום זה, הסיוע המשפטי מהווה את הרשות המרכזית של מדינת ישראל לאכיפה בינלאומית של תשלומי מזונות ילדים.

במהלך שנת 2019 נפתחו בסיוע המשפטי 173 תיקי מזונות חו"ל, ומספר דומה של תיקים נפתח במהלך שנת 2020. כ-75% מהתיקים עסקו בגביית חוב מזונות עבור משפחות בישראל שביקשו לאתר ולגבות מהחייב שעבר להתגורר במדינה אחרת, לעומת 25% בקשות לגביית מזונות מחייבים המתגוררים כעת בישראל. לדברי עו"ד יעל שמחי, מנהלת תחום מזונות חו"ל בסיוע המשפטי, במהלך החודשים של משבר הקורונה נרשמה היפוך מגמה כאשר 43% מהפניות לגביית מזונות היו ממשפחות החיות בחו"ל שביקשו לאתר ולגבות מחייבים שהגיעו לישראל, ככל הנראה בעקבות החשש מהתפשטות הקורונה ברחבי העולם והרצון לשהות בישראל בתקופה זו. לקראת סוף שנת 2020 המגמה שוב התהפכה, ומרבית הבקשות לגביית מזונות חו"ל הם ממשפחות החיות בישראל והחייב שוהה בחו"ל.

תיק אחד לדוגמא: קבלת מזונות חו"ל בתשלום החד-פעמי הגבוה ביותר עד היום – צ'ק בסך 88,688 $ (כ- 313,940 ש"ח), כספי מזונות של עשור: הסיוע המשפטי יצג אישה שהתגרשה בשנת 2008, ובהסכם הגירושין שנחתם בין הצדדים ואושר בבימ"ש נקבעו מזונות בסך 3,000 $ לחודש. בפועל הגרוש לא שילם מעולם מרצונו. הגרוש, אזרח ישראלי בהליכי מעמד בארה"ב לא היה בעל רכוש בארץ, היה בנתק מבני משפחתו, וכתובתו בארה"ב לא הייתה ידועה. לאחר איתור כתובתו במסגרת הפעלת מזכר ההבנות בין הסיוע המשפטי לרשויות המקבילות בארצות הברית, ובשל הטלת סנקציות שונות על חייב במזונות במקום מושבו, הגרוש שילם את כל חוב העבר בתשלום אחד. בהיות ילדי הצדדים כבר בגירים, עם קבלת מלוא סכום המזונות הסתיים הטיפול בתיק.

מאושפזים בכפייה

במהלך שנת 2020 התקבלו בסיוע המשפטי לייצוג בתחום אשפוז בכפייה 5,884 פניות, לעומת כ- 5,819 פניות בשנת 2019. במהלך 2020 ייצגו עורכי הדין בכ- 11,964 הליכים משפטיים בוועדות פסיכיאטריות מחוזיות ברחבי הארץ.

סקר מיוחד: במהלך שנת 2019 ערך הסיוע המשפטי שאלון מקיף שהופנה למיוצגים בכפייה ברחבי הארץ הבודק את תנאי אשפוזם ונתונים נוספים חשובים הנוגעים לאשפוזם. 1318 שאלונים מולאו, שעיקרם מובא להלן:

• כ-75% מהמשיבים השיבו שכשאושפזו בכפייה ונלקחו לבית החולים איש לא הציג בפניהם את הוראות האשפוז מכוחה ניתן לאשפזם בכפייה.
• רק ב-92 מקרים מונה לאדם אפוטרופוס ומכאן שרוב המכריע (94%) של המאושפזים בכפייה אין להם אפוטרופוס. ניתן להסיק מכך, כי מרבית המאושפזים בכפייה מקבלים טיפול וחוזרים לתפקד בחברה ללא סיוע של אפוטרופוס.
• טיפול בנזעי חשמל (ect) למאושפזים בכפייה – נבדק האם התבקשה הסכמה של המטופל לטיפול זה למרות שהאשפוז כולו נעשה בכפייה ונמצא, כי ב-6 מקרים התבקשה הסכמה של המטופל ואילו ב-5 מקרים לא התבקשה הסכמה.
• קשירת מטופלים – נמצא כי ב-102 מקרים אירעו אירועי קשירה שדווחו על ידי המאושפזים. מדובר בצמצום ניכר של מספר אירועי הקשירה ביחס לשנים קודמות, המלמד שהמאבק סביב ביטול הקשירה והבידוד של מטופלים בבתי חולים פסיכיאטרים נשא פירות ומחדד את ההצדקה של פרסומו של חוזר מנכ"ל המגביל את הקשירה בצורה ניכרת. עמדת הסיוע המשפטי היא כי יש לעגן נושא זה בחוק.

כך לדוגמה תיק של מאושפזת בכפיה שביקשה לבצע הפלה אך סורבה על ידי בית החולים הפסיכיאטרי – אישה רווקה בת 39 אושפזה בכפייה בבית החולים בשבוע ה-16 להריונה. האישה ביקשה לבצע הפלה אולם סורבה על ידי בית החולים בטענה שאינה כשירה לקבל החלטה כזו והנושא ייבחן מחדש לאחר רגיעה במצבה. בשבוע ה-24 הופנתה לוועדה להפסקת היריון אשר נעתרה לבקשתה. אולם, בית החולים סירב לבצע את ההפלה בטענה שהיא "פסיכוטית". בפסק דין בעניינה נקבע מפורשות כי זכותה של האישה להחליט על גופה גם כשהיא נמצאת מאושפזת בכפייה. לעניין ההפלה בית המשפט ביקש התכנסות שלישית של הוועדה למניעת היריון וזו החליטה בשני קולות מול חבר ועדה אחד, שלא לאפשר ביצוע הפלה לאור מצב ההיריון המתקדם.

ייצוג נפגעי עבירות סחר בבני אדם

הסיוע המשפטי לנפגעי עבירות סחר בבני אדם והחזקה בתנאי עבדות ניתן בהליכים אזרחיים הנובעים מביצוע העבירות, כגון תביעות כספיות ונזיקיות נגד מבצעי העבירה, ובהליכים מנהליים להסדרת מעמד בישראל, כגון בקשה לרישיון ישיבה למטרת שיקום, שחרור ממשמורת והסדרת מעמד בישראל מטעמים הומניטריים. בשנת 2019 טופלו בסיוע המשפטי 86 פניות של מבקשים: 28% נפגעי עבירת החזקה בתנאי עבדות לצורך עבודה או שירותים אחרים, 27% נפגעות עבירת הסחר לעיסוק בזנות או עבירות נלוות, 21% מבקשי סיוע שהיו בעבר חלק ממשפחות בעלות מאפיינים של כתות פוגעניות (כנפגעי עבדות) ו-5% מפניות היו בעניינם של קטינים. בנוסף טופל מקרה ייחודי של אישה שנסחרה בשנת 1980 בקובה. הפניות הנותרות (18%) היו של מבקשי מקלט מאפריקה, אשר בטרם הגיעו לישראל הוחזקו בחצי האי סיני בתנאים קשים שחלקם הוכרו לאחר מכן כתנאים העולים כדי החזקה בתנאי עבדות לצורך מתן שירותים.

דוגמאות ייצוג בתחום סחר בבני אדם:

–         הסדרת מעמד בישראל לקורבן סחר ללא תלות בשהות במקלט ייעודי לקורבנות סחר  – האישה הוכרה כקורבן לסחר בבני אדם למטרות עבודות כפייה אותם נאלצה לעשות בסיני בדרכה לישראל. היא ביקשה לקבל אשרת עבודה לשנה אשר ניתנת לטרת שיקום קורבנות סחר, אולם מאחר וסירבה לשהות במקלט ייעודי כמתחייב בבקשה מסוג זה מאחר ולא רצתה להרחיק את ביתה מהמסגרת החינוכית, בקשתה סורבה. הסיוע המשפטי הגיש בשמה ערר לבית הדין לעררים, ובהחלטה תקדימית ניתן פסק דין בבית הדין לעררים בירושלים המקבל את הערר ומורה על הענקת אשרה מסוג ב/1 למשך שנת שיקום  מבלי שהעוררת תחויב לשהות במקלט כתנאי לקבלת האשרה.

–         הגשת בקשות לקבלת כספים עבור נפגעי עבירות סחר בבני אדם מקרן החילוט הייעודית לטיפול ברכוש שחולט וקנסות שהוטלו על העבריינים בתיקי סחר – בשנת 2019 הגיש הסיוע המשפטי בקשות בשם 32 נפגעי עבירות הסחר לעיסוק בזנות והחזקה בתנאי עבדות לקבלת כספים מקרן החילוט. קרן החילוט הקצתה לנפגעי העבירות שיוצגו ע"י הסיוע המשפטי 278,485 ₪

סיוע משפטי למשפחות שיקיריהן נרצחו ולמשפחות שכולות

הסיוע המשפטי מעניק ייצוג וסיוע למשפחות של נפגעי עבירות המתה הן בהליכים הפליליים והן בהליכים האזרחיים: במהלך המשפט הפלילי המתנהל נגד הפוגע, עורך דין מטעם הסיוע המשפטי מלווה את משפחת הקרבן, ומייצג אותה למול הגורמים האמונים על מערכת אכיפת החוק. כמו כן, במישור האזרחי ניתן למשפחת הקורבן ייצוג משפטי על מנת למצות את הזכויות המשפטיות מול הגורמים השונים, כגון המוסד לביטוח לאומי, ההוצאה לפועל, חברות ביטוח, עיריות ועוד. בנוסף, ניתן ייצוג בהגשת תביעות אזרחיות הנובעות מהרצח כגון תביעת נזיקין נגד הפוגע.

בשנת 2019 נפתחו בסיוע המשפטי 120 תיקים חדשים במסגרת תוכנית סנ"ה, במסגרתם ניתן סיוע למשפחות ב- 70 תיקים של ליווי בהליכים פליליים ו-47 תיקים של ייצוג בהליכים אזרחיים. ב-9 תיקים ניתן ליווי אף בהליכי הערעור. במהלך שנת 2020, וביתר שאת במהלך תקופת הקורונה, נרשמה עלייה של כ-25% בפניות לייצוג מצד משפחות של נפגעי עבירות המתה – 155 פניות לעומת 125 בשנת 2019, זאת לצד 255 פניות ממשפחות שכולות ומשפחות לנפגעי פעולות איבה לסיוע משפטי בתחומים האזרחיים.

החל משנת 2017 בעקבות החלטת ממשלה הורחב הייצוג מטעם הסיוע המשפטי גם למשפחות שכולות של משרד הביטחון ומשפחות שיקיריהן נרצחו כתוצאה מפעולות איבה. בשנת 2019 נפתחו בסיוע המשפטי 146 תיקים בעניינן של משפחות שכולות של משרד הביטחון ונפגעי המתה כתוצאה מפעולות איבה.

כך לדוגמה תיק מתחום ייצוג משפחות נפגעי המתה: קבלת תביעתם הכספית של הורי קורבן לאונס ורצח – פיצוי למשפחת המנוחה בסך 3.5 מיליון ₪ – בשנת 2005 נאנסה ונרצחה רינת רואס ז"ל מאשדוד, לאחר שעשתה דרכה הביתה מעבודתה בשעות הערב המאוחרות ונמצאה למחרת היום כשהיא מוטלת מתחת לשיח ללא רוח חיים. הרצח לא פוענח שנים רבות, עד שבשנת 2014 נעצר הנאשם באופן אקראי ודגימת ה-DNA שניטלה ממנו נמצאה מתאימה לשלוש דגימות שניטלו מגופתה של המנוחה בשנת 2005. בשנת 2017 הורשע הנאשם בגין רצח בכוונת תחילה, אינוס תוך גרימת חבלה והתעללות ומעשה סדום תוך גרימת חבלה והתעללות, על יסוד ראיות נסיבתיות. בגין עבירות אלו, הנאשם נידון למאסר עולם ו-15 שנות מאסר במצטבר. במקביל להרשעתו ניתן פסק דין בתיק האזרחי בו הוגשה תביעה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים באמצעות עו"ד מטעם הסיוע המשפטי, אשר חייב את הרוצח בתשלום פיצוי למשפחתה של המנוחה בסך של 3.5 מיליון ₪.

סיוע משפטי לחיילים בצה"ל

מאז אפריל 2016 מתקיים שיתוף פעולה בין נציגי הסיוע המשפטי (מחוז מרכז) לבין הצבא בחסות ראש אכ"א, להנגשת שירותי הסיוע המשפטי לחיילים. במסגרת הטיפול נותן הסיוע המשפטי דגש מיוחד לטיפול בחיילים שמוגדרים בצה"ל כחיילים בודדים והם חסרי עורף משפחתי. מקורו של שיתוף הפעולה הוא בדוחות ונתונים שנחשף אליהם הסיוע המשפטי המעידים על הקשיים הסוציואקונומיים של חיילים והקשר המובהק ביניהם לבין עריקות משירות (לצרכיי עבודה וכיסוי חובות), ושחרורם המוקדם של חיילים אלה ללא ההטבות הכלכליות להן זוכה חייל שסיים שירות מלא. הטבות אלו נחוצות להם במיוחד כדי להתגבר על חסמים כלכלים, לרכוש השכלה ולהשתלב בחברה האזרחית. במסגרת שיתוף הפעולה פעל הסיוע המשפטי מול מערך הת"ש (תנאי השירות) בצבא, מועברות הדרכות קבועות של הסיוע המשפטי בכל מחזור גיוס של משקיות ת"ש וקצינות ת"ש בעיר הבה"דים, וכן מועברות הדרכות לסגלים פיקודיים בבסיסים שונים, ובכלל זה בבסיסי כליאה ובבסיס מחווה אלון. כמו כן הסיוע המשפטי מפעיל הקמת ערוץ תקשורת ייחודי – "וואטסאפ חיילים", המאפשר לחיילים לפנות ולבקש סיוע משפטי דרך אפליקציית הוואטסאפ במכשיר הנייד שלהם. כל זאת מתוך רגישות לזמינותם המוגבלת של החיילים, נוכח אופי שירותם הצבאי. כיום מרבית הפניות של החיילים לסיוע המשפטי מגיעות באמצעות הוואטסאפ.

מראשיתו של מיזם שיתוף הפעולה (כארבע שנים) ועד למועד כתיבת הדוח הגיעו לסיוע המשפטי 1890 תיקי חיילים, כרבע מהם הם חיילים ששהו בבתי הכלא הצבאיים במועד פתיחת התיק. בשנת 2019 בלבד פנו 608 חיילים לבקש סיוע משפטי 63% אחוז מהפניות היו בענייני חובות. במסגרת הטיפול בפניות, הצליחו בסיוע המשפטי להגיע ללמעלה ממאה הסדרי חוב עבור חיילים מול חברות סלולר, בנקים וכדומה.

ייצוג בהליכי אימוץ

הסיוע המשפטי הוא הגוף הראשי המעניק ייעוץ, ליווי וייצוג משפטי לרוב רובם של ההורים הביולוגיים בהליכי אימוץ בישראל. בנוסף לכך הסיוע המשפטי מייצג קרובי משפחה ביולוגיים בהליכי אימוץ שונים, כגון הורים ביולוגיים שילדיהם אומצו ומבקשים לקבל מידע אודותיהם או לחדש קשר עמם, ועוד. בשנת 2019 נפתחו בכלל מחוזות הסיוע המשפטי 158 תיקי אימוץ, ברובם ניתן ייצוג להורים ביולוגיים בהגנה בפני הליכי אימוץ בעניין ילדיהם, לעומת 115 תיקי אימוץ שנפתחו במהלך שנת 2020. את הירידה מציינים בסיוע המשפטי בהתחשב במגבלות הקורונה והסגרים שהוטלו, לצד שביתת העובדים הסוציאליים שהתרחשה במהלך השנה החולפת.

כך לדוגמה מקרה של הורים הביולוגיים לשני אחים, ילידי 2017 ו-2018, שגדלים במשפחת אומנה חסויה, פנו באמצעות מערך אימוץ בסיוע המשפטי בבקשה לקבוע 'אימוץ פתוח' (אימוץ עם קשר של מפגשים ביניהם לבין ילדיהם), זאת בניגוד לעמדת רשויות הרווחה שעתרו לאימוץ סגור ולביטול הסדרי הראייה עם ההורים הביולוגיים, ובניגוד לכלל בפסיקה שהוא אימוץ סגור. בית המשפט לענייני משפחה בירושלים קיבל את בקשת הסיוע המשפטי והדגיש את החשיבות בהכרת הקטינים את שורשיהם כבר מקטנות והורה על קיום מפגש שנתי בין הקטינים להוריהם. "..אף אם ההורה הביולוגי רב קשיים דומני, כי הסתרתו מפני ילדו, לא תתרום ככלל להתפתחות הילד. זאת כמובן עת הקשר בין ההורה לבין הילד נעשה באופן מותאם לגילו, התפתחויותיו ויכולותיו של הילד, ותוך תיווך ופיקוח מתאימים", נכתב בהחלטת בית המשפט.

ביטוח לאומי

במהלך שנת 2020 (עד סוף נובמבר) נפתחו בנושא ביטוח לאומי 6177 תיקים, למעלה ממחצית מהם גמלאות לנכים לרבות סיעוד. יש לציין כי ביחס לתקופה המקבילה אשתקד,  ניכרת עליה של 300% בפתיחת תיקים בנושא דמי אבטלה. בשנת 2019 נפתחו 7,369 תיקי ביטוח לאומי, לעומת 6,943  בשנת 2018 (עליה של כ- 6.3%). מרבית התיקים עסקו בנושאי נכות, השלמה והבטחת הכנסה וגמלת ילד נכה.

כך לדוגמה – מקרה של הכרה במחלת מקצוע לנהג אוטובוס: הסיוע המשפטי ייצג נהג אוטובוס שנגרם לו קרע בגיד כתף ידו הימנית, לטענתו כתוצאה משימוש חוזר במכשיר הכרטוס האלקטרוני. התובע ביקש מהמוסד לביטוח לאומי להכיר בנזק שנגרם לו כמחלת מקצוע, ובית הדין האזורי לעבודה בנצרת קיבל את התביעה. יש לציין כי מדובר בחידוש שכן בעבר הוכרו לנהגי האוטובוסים פגיעות של צוואר וגב בלבד.

ייצוג הורים

הסיוע המשפטי מייצג בהליכים לפי חוק הנוער הורים כאשר כנגדם מוגשת בקשה להכרזה על נזקקות ילדיהם. (חלק גדול  מן ההליכים עוסקים בהוצאת ילד ממשמורת הוריו –שהיא  אחת מדרכי הטיפול בקטין נזקק כפי שמפרט החוק). בשנת 2019 נפתחו בסיוע המשפטי 1242 תיקי ייצוג הורים בהליכים לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה). מדובר בעלייה של 12% משנת 2018.

דיור ציבורי

בשנת 2019 נפתחו 1038 תיקי דיור ציבורי, גידול של 16.9% ביחס ל-888 תיקים שנפתחו בתחום זה בשנת 2018. מדובר בהמשך המגמה שזוהתה בשנים קודמות של עליה במספר תיקי הדיור הציבורי. במהלך שנת 2020 (עד סוף נובמבר) נפתחו בנושא דיור ציבורי 961 תיקים, מספר דומה לזה מהשנה שעברה, על אף הסגרים ומגבלות הקורונה.

מ"מ שר המשפטים, יו"ר כחול לבן בני גנץ: "יחידת הסיוע המשפטי היא מרכיב חיוני במשרד המשפטים, ופעילותה הפכה לקריטית ביותר בתקופת הקורונה. השירותים הניתנים על ידי הסיוע המשפטי נפרשים כמעט על כל תחומי המשפט האזרחי והם נדבך משמעותי ממחויבותו של משרד המשפטים לקדם זכויות אזרח יסודיות – שוויון בפני הערכאות המשפטיות, נגישות לצדק והליך הוגן. גם בשנה הבאה, נעמיק את יכולות המשרד בתחום, ונדאג לערוך רפורמות שיסייעו לאזרחי ישראל בתקופת הקורונה, בדגש על הפגיעה הכלכלית".

מ"מ מנכ"ל משרד המשפטים, סיגל יעקבי: "לסיוע המשפטי תפקיד חשוב ומשמועתי במימוש חזונו של משרד המשפטים – עשיית צדק וקידום השוויון בפני החוק, גם כלפי אלה המתקשים לעמוד בעצמם על זכויותיהם. באמצעות הייצוג בתיקים פרטניים, אך לא פחות חשוב מכך, באמצעות השמעת קולם של לקוחות הסיוע המשפטי בתהליכי עיצוב מדיניות ובעתירות עקרוניות, ממלא הסיוע המשפטי שליחות חברתית מהמעלה הראשונה."