הפרקליטות לבית המשפט: לדחות על הסף בקשות נתניהו לדחיית משפטו

נתניהו מחפש כל פרצה אפשרית לדחות את משפטו הפלילי. הפעם הוא ביקש להמתין עם תחילת שימוע העדויות בממשפטו עד שמנדלבליט יחליט אם להעמיד לדין גם התאגידים ידיעות, וואלה ובזק. לטענת נתניהו רק אז אם היועה"מ יחליט להגיש נגדם כתבי אישום, או אז לאחד את הדיון במשפטו לדיון אחד. פרקליטת מחוז תל אביב ליאת בן ארי הגיבה בשלילה מוחלטת לבית המשפט ובקשה בעצם ש"יזרוק את הבקשה הזו מכל המדרגות", היות ואין לה שום בסיס שהוא

הפרקליטות לבית המשפט: לדחות על הסף בקשות נתניהו לדחיית משפטו

נתניהו מחפש כל פרצה אפשרית לדחות את משפטו הפלילי. הפעם הוא ביקש להמתין עם תחילת שימוע העדויות בממשפטו עד שמנדלבליט יחליט אם להעמיד לדין גם התאגידים ידיעות, וואלה ובזק. לטענת נתניהו רק אז אם היועה"מ יחליט להגיש נגדם כתבי אישום, או אז לאחד את הדיון במשפטו לדיון אחד. פרקליטת מחוז תל אביב ליאת בן ארי הגיבה בשלילה מוחלטת לבית המשפט ובקשה בעצם ש"יזרוק את הבקשה הזו מכל המדרגות", היות ואין לה שום בסיס שהוא

היועץ המשפטי לממשלה באמצעות פרקליטת מחוז תל אביב (כלכלה ומיסוי), התובעת הראשית במשפט האלפים של נתניהו, הגיב היום (חמישי) לבית המשפט המחוזי בירושלים לבקשת ראש הממשלה הזמנית בנימין נתניהו לדחות את שלב העדויות במשפטו עד להכללת התאגידים 'בזק', 'וואלה' ו'ידיעות אחרונות' בכתב האישום – כך עולה ממסמכים שהגישו ביום שני השבוע סנגורי ראש הממשלה לבית המשפט. המשמעות: דחיית המשפט ככל הנראה לאחר הבחירות, שייערכו ב-23 במארס. נתניהו מנסה בכל כוחו, פעם אחר פעם, להגיש טענות שונות ומשונות לדחיית הדיונים בבית המשפט שיתקיימו על פי לוח הזמנים שקבע בית המשפט, שלושה ימים בשבוע. פרקליטת מחוז תל אביב, עורכת דין ליאת בן ארי בקשה מבית המשפט לדחות על הסף בקשה זו. נהיר כי נתניהו חושש שהמשפט יפגע בסיכוייו להיבחר שוב לראשות הממשלה.
הפעם העילה לבקשת הדחיה הייתה הודעת היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט שנמסרה בחודש שעבר ולפיה הוא שוקל להגיש כתב אישום נגד התאגידים המעורבים בתיקי נתניהו – בזק, וואלה, חברות מקבוצת יורוקום וידיעות אחרונות בעבירות מתן שוחד, הלבנת הון, עבירות דיווח והצעת שוחד – זאת מכוח פעולותיהם של בעלי השליטה שאול אלוביץ' ומו"ל ידיעות ארנון מוזס.

נתניהו וצוות פרקליטיו בבית המשפט (צילום פול: עמית שאבי)

סנגורי ראש הממשלה עמית חדד ובועז בן צור טענו לפני בית המשפט כי "זימונם של התאגידים לשימוע בתוך חודשים ספורים, ומתן החלטה בעניינם בסמוך לאחר מכן, הוא אפשרי ומתבקש, וממילא אין צורך לעכב את שמיעת המשפט לזמן רב".
עוד טענו פרקליטי נתניהו כי ניהול שני משפטים נפרדים – נגד נתניהו, מוזס, אלוביץ' בהליך אחד ונגד התאגידים בהליך נפרד – "עלול להוביל לאוסף של 'תאונות משפטיות'. עדות כפולה של עדים באותן סוגיות ממש מועדת לפורענות ועשויה בסופו של יום להוביל לקביעות סותרות. ניהול שני משפטים מקבילים עשוי להוביל להחלטות סותרות גם בסוגיות משפטיות". מכלל סיבות אלו, בקשו הפרקליטים בשמו של לקוחם, הנאשם בשוחד מרמה והפרת אמונים, בנימין נתניהו, את דחיית מרוץ הדיונים בבית המשפט.

כאמור, היועץ המשפטי לממשלה באמצעות פרקליטת מחוז תל אביב ליאת בן ארי ביקש מבית המשפט לדחות על הסף את בקשת הנאשם. זו סוג של "בקשה, שהדעת נותנת כי מעולם לא הוגשה שכמותה במשפט הישראלי", נכתב בתגובת הפרקליטה. יתרה מכך, כותבת עו"ד בן ארי, "הנאשם (נתניהו) מבקש מבית המשפט הנכבד להפוך היתר, על סמך שיקול דעת הנתון לתביעה לצרף אישומים ולצרף נאשמים, לחובה בדין לעשות כך. על פי חוק מותר לתביעה לצרף נאשמים לכתב תביעה אם היא חפצה בכך. פרקליטי נתניהו מבקשים שבית המשפט יורה לתביעה לצרף נאשמים (את התאגידים), אלו שטרם התקבלו לשימוע, וטרם הוחלט בעניינם אם יוגשו נגדם כתבי אישום אם לאיו. במילים פשוטות – נתניהו דורש שלכתב האישום בתיקי האלפים יתווספו התאגידים, אם וכאשר יוחלט להאשימם. ועד אז? – לדחות את הדיון ומסירת העדויות במשפטו הפלילי.

בפרקליטות מרימים גבה תמהה לבקשות נתניהו ומוסיפים כי לטענת ובקשת נתניהו, "ככל שהתביעה לא תצרף את האישומים ואת הנאשמים הנוספים כבקשתו, מבקש הנאשם מבית המשפט הנכבד להפוך רשות, הנתונה לבית המשפט לאחד דיון ב"כתבי אישום נפרדים התלויים ועומדים באותו בית המשפט", בית המשפט יקבע כי חובה לעשות כך.
במילים פשוטות הם (פרקליטי נתניהו) מבקשים שיוגשו כתבי אישום ואז לבצע איחוד תיקים – צריך להבין כי בית המשפט יכול וזכאי אם יחליט, לאחד מספר תיקים עם כתבי אישום לתיק אחד. היו בעבר עשרות ומאות תיקי פליליים שהוגשו לבית המשפט כנגד עבריין זה או אחר. פרקליטי העבריין היו פונים לבית המשפט ומבקשים לאחד את התיקים על מנת שיישפט על כולם כאחד וכך סביר להניח שעונשו היה קל ונוח יותר.
"כל זאת", כותבת בן ארי בתגובה, "תוך בקשה להפוך את העתיד – שבו אולי יוגשו כתבי אישום נגד נאשמים נוספים (תאגידים שונים), ואולי הם יוגשו לבית המשפט הנכבד עצמו – למציאות שבהווה, שעל פיה מתבקש בית המשפט לפעול כעת".
"גם אם היה מקום לצרף יחד נאשמים" מציינת בן ארי, "הרי המחוקק מבהיר כי "אין באי-צירופו של צד אחד לעבירה מניעה לשפיטתו של צד אחר". הוראת החוק עצמה סותמת אפוא את הגולל על טענת הנאשם, לפיה חובה לעכב את המשפט הקיים, כדי לדאוג לצירופו של צד נוסף בעתיד".
יתרה מכך, כותבת בן ארי, לנתניהו אין שום זכות מוקנית לעמוד לדין (רק) עם כל הנאשמים האחרים "ובוודאי, ובוודאי שאין לו זכות מוקנית לעמוד לדין באותו הליך עצמו יחד עם נאשמים שהם". מדובר בעצם  בבקשה ש"היא בגדר "ביצה שלא נולדה", כותבת בן ארי בתגובתה.
זאת ועוד, מסבירה הפרקליטה לבית המשפט, כי הפרקליטות בחרה להתמקד כל בנאשמים שהם בשר ודם ולקדם את ההליך הפלילי נגדם וזו זכותה "אך לא פחות מכך– היא בגדר חובתה לקידום האינטרס הציבורי שעליו היא אמונה, כפי שהיא רואה אותו".  "אין צורך לומר, כי אינטרס ציבורי זה ייפגע עמוקות, אם תתקבל בקשתו החריגה של הנאשם". מסיימת פרקליטת המחוז את תגובתה.

היועץ המשפטי לממשלה באמצעות פרקליטת מחוז תל אביב (כלכלה ומיסוי), התובעת הראשית במשפט האלפים של נתניהו, הגיב היום (חמישי) לבית המשפט המחוזי בירושלים לבקשת ראש הממשלה הזמנית בנימין נתניהו לדחות את שלב העדויות במשפטו עד להכללת התאגידים 'בזק', 'וואלה' ו'ידיעות אחרונות' בכתב האישום – כך עולה ממסמכים שהגישו ביום שני השבוע סנגורי ראש הממשלה לבית המשפט. המשמעות: דחיית המשפט ככל הנראה לאחר הבחירות, שייערכו ב-23 במארס. נתניהו מנסה בכל כוחו, פעם אחר פעם, להגיש טענות שונות ומשונות לדחיית הדיונים בבית המשפט שיתקיימו על פי לוח הזמנים שקבע בית המשפט, שלושה ימים בשבוע. פרקליטת מחוז תל אביב, עורכת דין ליאת בן ארי בקשה מבית המשפט לדחות על הסף בקשה זו. נהיר כי נתניהו חושש שהמשפט יפגע בסיכוייו להיבחר שוב לראשות הממשלה.
הפעם העילה לבקשת הדחיה הייתה הודעת היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט שנמסרה בחודש שעבר ולפיה הוא שוקל להגיש כתב אישום נגד התאגידים המעורבים בתיקי נתניהו – בזק, וואלה, חברות מקבוצת יורוקום וידיעות אחרונות בעבירות מתן שוחד, הלבנת הון, עבירות דיווח והצעת שוחד – זאת מכוח פעולותיהם של בעלי השליטה שאול אלוביץ' ומו"ל ידיעות ארנון מוזס.

נתניהו וצוות פרקליטיו בבית המשפט (צילום פול: עמית שאבי)

סנגורי ראש הממשלה עמית חדד ובועז בן צור טענו לפני בית המשפט כי "זימונם של התאגידים לשימוע בתוך חודשים ספורים, ומתן החלטה בעניינם בסמוך לאחר מכן, הוא אפשרי ומתבקש, וממילא אין צורך לעכב את שמיעת המשפט לזמן רב".
עוד טענו פרקליטי נתניהו כי ניהול שני משפטים נפרדים – נגד נתניהו, מוזס, אלוביץ' בהליך אחד ונגד התאגידים בהליך נפרד – "עלול להוביל לאוסף של 'תאונות משפטיות'. עדות כפולה של עדים באותן סוגיות ממש מועדת לפורענות ועשויה בסופו של יום להוביל לקביעות סותרות. ניהול שני משפטים מקבילים עשוי להוביל להחלטות סותרות גם בסוגיות משפטיות". מכלל סיבות אלו, בקשו הפרקליטים בשמו של לקוחם, הנאשם בשוחד מרמה והפרת אמונים, בנימין נתניהו, את דחיית מרוץ הדיונים בבית המשפט.

כאמור, היועץ המשפטי לממשלה באמצעות פרקליטת מחוז תל אביב ליאת בן ארי ביקש מבית המשפט לדחות על הסף את בקשת הנאשם. זו סוג של "בקשה, שהדעת נותנת כי מעולם לא הוגשה שכמותה במשפט הישראלי", נכתב בתגובת הפרקליטה. יתרה מכך, כותבת עו"ד בן ארי, "הנאשם (נתניהו) מבקש מבית המשפט הנכבד להפוך היתר, על סמך שיקול דעת הנתון לתביעה לצרף אישומים ולצרף נאשמים, לחובה בדין לעשות כך. על פי חוק מותר לתביעה לצרף נאשמים לכתב תביעה אם היא חפצה בכך. פרקליטי נתניהו מבקשים שבית המשפט יורה לתביעה לצרף נאשמים (את התאגידים), אלו שטרם התקבלו לשימוע, וטרם הוחלט בעניינם אם יוגשו נגדם כתבי אישום אם לאיו. במילים פשוטות – נתניהו דורש שלכתב האישום בתיקי האלפים יתווספו התאגידים, אם וכאשר יוחלט להאשימם. ועד אז? – לדחות את הדיון ומסירת העדויות במשפטו הפלילי.

בפרקליטות מרימים גבה תמהה לבקשות נתניהו ומוסיפים כי לטענת ובקשת נתניהו, "ככל שהתביעה לא תצרף את האישומים ואת הנאשמים הנוספים כבקשתו, מבקש הנאשם מבית המשפט הנכבד להפוך רשות, הנתונה לבית המשפט לאחד דיון ב"כתבי אישום נפרדים התלויים ועומדים באותו בית המשפט", בית המשפט יקבע כי חובה לעשות כך.
במילים פשוטות הם (פרקליטי נתניהו) מבקשים שיוגשו כתבי אישום ואז לבצע איחוד תיקים – צריך להבין כי בית המשפט יכול וזכאי אם יחליט, לאחד מספר תיקים עם כתבי אישום לתיק אחד. היו בעבר עשרות ומאות תיקי פליליים שהוגשו לבית המשפט כנגד עבריין זה או אחר. פרקליטי העבריין היו פונים לבית המשפט ומבקשים לאחד את התיקים על מנת שיישפט על כולם כאחד וכך סביר להניח שעונשו היה קל ונוח יותר.
"כל זאת", כותבת בן ארי בתגובה, "תוך בקשה להפוך את העתיד – שבו אולי יוגשו כתבי אישום נגד נאשמים נוספים (תאגידים שונים), ואולי הם יוגשו לבית המשפט הנכבד עצמו – למציאות שבהווה, שעל פיה מתבקש בית המשפט לפעול כעת".
"גם אם היה מקום לצרף יחד נאשמים" מציינת בן ארי, "הרי המחוקק מבהיר כי "אין באי-צירופו של צד אחד לעבירה מניעה לשפיטתו של צד אחר". הוראת החוק עצמה סותמת אפוא את הגולל על טענת הנאשם, לפיה חובה לעכב את המשפט הקיים, כדי לדאוג לצירופו של צד נוסף בעתיד".
יתרה מכך, כותבת בן ארי, לנתניהו אין שום זכות מוקנית לעמוד לדין (רק) עם כל הנאשמים האחרים "ובוודאי, ובוודאי שאין לו זכות מוקנית לעמוד לדין באותו הליך עצמו יחד עם נאשמים שהם". מדובר בעצם  בבקשה ש"היא בגדר "ביצה שלא נולדה", כותבת בן ארי בתגובתה.
זאת ועוד, מסבירה הפרקליטה לבית המשפט, כי הפרקליטות בחרה להתמקד כל בנאשמים שהם בשר ודם ולקדם את ההליך הפלילי נגדם וזו זכותה "אך לא פחות מכך– היא בגדר חובתה לקידום האינטרס הציבורי שעליו היא אמונה, כפי שהיא רואה אותו".  "אין צורך לומר, כי אינטרס ציבורי זה ייפגע עמוקות, אם תתקבל בקשתו החריגה של הנאשם". מסיימת פרקליטת המחוז את תגובתה.

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן