ביום שישי האשים ראש ממשלת תורכיה רג'פ טייפ ארדואן, את נשיא צרפת שהחלטת הפרלמנט ותמיכת סרקוזי בה נגועות בצביעות, בטענה ש"צרפת בצעה טבח המוני" באלג'יריה. "כחמישה עשר אחוזים מאוכלוסיית אלג'יריה נטבחה על ידי צרפת החל משנת 1945".

גרשון גירון

הידרדרות נוספת ביחסי צרפת וטורקיה נרשמה השבוע, לאחר שהבית התחתון של הפרלמנט הצרפתי העביר הצעת חוק שלפיה דינה של הכחשת רצח עם כפי שהיא מוכרת על ידי החוק הצרפתי הוא שנת מאסר וקנס בן 45,000 יורו.

החוק החדש אינו נוקב בשמו של אירוע מסוים, הוא משלים חקיקה מלפני כעשור, המכירה רשמית בשואת העם הארמני, שגם היא אושרה על ידי הפרלמנט הצרפתי. טורקיה מאמינה שהחוק מכוון נגדה ומתייחס לרצח העם הארמני בידי האימפריה העותומאנית במלחמת העולם הראשונה. מעשה שהיא מכחישה בכל תוקף. בתגובה, הורה ראש ממשלת טורקיה, רג'פ טייפ ארדואן, על החזרת השגריר הטורקי מפריס, ועל ביטול כל הפגישות הפוליטיות, הכלכליות והצבאיות בין נציגי המדינות, ואף אסר על נחיתת מטוסים מצרפת ועגינת כלי שיט צרפתיים בתחומי טורקיה. ארדואן האשים את צרפת בפתיחת "פצע שקשה יהיה לסגור."

שר החוץ הצרפתי, אלאן ג'ופה, הזהיר את טורקיה מפני הגזמה "בתגובתה בנוגע להחלטת הפרלמנט הצרפתי," ודרש מאנקרה לגלות היגיון ואיפוק, בהזכירו שלשתי המדינות "יש עוד הרבה דברים לעשות יחדיו". ואלרי בויה, חברת פרלמנט ממפלגתו של סרקוזי שחיברה וקידמה את הצעת החוק, הסבירה כי "החוק שלי אינו מכוון לשום מדינה במיוחד, והשראתו היא החוק האירופי, הקובע שדינם של מכחישי שואה להיענש". הצרפתים גם רואים בהתנגדותו הנחרצת של ארדואן לחקיקה התערבות בענייניה הפנימיים של צרפת.

המתיחות בין שתי המדינות קיימת כבר זמן רב, והמשבר הנוכחי מעיד על החרפתה. נשיא צרפת, ניקולה סרקוזי, נמנה עם המתנגדים הקולניים ביותר לצירופה של טורקיה לאיחוד האירופי. ראש ממשלתה טורקיה, מצידו, האשים את סרקוזי כי החוק החדש נועד להעביר לצדו את הקהילה הארמנית הגדולה בצרפת בבחירות לנשיאות ולפרלמנט שיתקיימו בשנה הבאה.

משבר השואה הארמנית מעלה שוב על סדר היום הבינלאומי את יחסו הדו-ערכי של המערב למעמדה המדיני העולה של טורקיה ושל ראש ממשלתה. בצרפת חשים – ולתחושה זו יש שותפים בקרב גורמים פוליטיים בטורקיה עצמה – כי בטחונה העצמי של אנקרה, הנובע מצמיחתה הכלכלית המהירה ומתחרותה על עמדת הנהגה בעולם המוסלמי ובמזרח התיכון, גובל ביהירות. רבים מ-79 מיליון אזרחי טורקיה הגיבו בשביעות רצון על משבר היורו, בשל תחושתם שאירופה דוחה את הצטרפותם לאיחוד מטעמי גזענות.

מצד שני, טורקיה עצמה מתמודדת עם אתגרים מורכבים במדיניות החוץ שלה. שלוש מדינות הגובלות בה הן מן ההפכפכות ביותר בעולם: סוריה, השרויה במלחמת אזרחים; עיראק, שהיציבות בה התערערה עוד יותר לאחר נסיגת כוחות צבא ארה"ב משטחה; ואיראן, המפתחת תשתית גרעינית מתקדמת ונאבקת בסנקציות כלכליות בינלאומיות ובאינפלציה גואה. על אלה נוסף המאבק ארוך השנים של טורקיה במיעוט הכורדי הגדול הנאבק על עצמאותו. כל אלה מערערים את יציבות האזור ועלולים, במקרה של החרפת המתחים הללו, להביא לטורקיה המוני פליטים ואף לסבך אותה במלחמה.

מנתחי מידע ודיפלומטים בצרפת הביעו את דעתם השבוע כי נוכח איומים אלה, מוטב לטורקיה שלא תיגרר לסכסוכים מיותרים ושתימנע מניכור בעלות ברית אפשריות.