מחקר חדש: "ככל שהגיל הכרונולוגי עולה, כך משתפר התפקוד האישי בתקופת משבר הקורונה"

ד"ר אינה לוי, מהמכללה האקדמית צפת, וד"ר קרן כהן-לוק מאוניברסיטת אריאל, בדקו את הגורמים המשפיעים על תפקוד האזרחים בעת משבר הקורונה; מסתבר שהפחד היחידי שהיה רלוונטי לניבוי התפקוד האישי, היה הפחד מן ההשלכות הכלכליות של הקורונה

מחקר חדש: "ככל שהגיל הכרונולוגי עולה, כך משתפר התפקוד האישי בתקופת משבר הקורונה"

ד"ר אינה לוי, מהמכללה האקדמית צפת, וד"ר קרן כהן-לוק מאוניברסיטת אריאל, בדקו את הגורמים המשפיעים על תפקוד האזרחים בעת משבר הקורונה; מסתבר שהפחד היחידי שהיה רלוונטי לניבוי התפקוד האישי, היה הפחד מן ההשלכות הכלכליות של הקורונה

במחקר חדש, שנערך על ידי הד"ר אינה לוי, חוקרת ומרצה בחוג למדעי ההתנהגות במכללה האקדמית צפת, בשיתוף עם הד"ר קרן כהן-לוק מאוניברסיטת אריאל, נמצא כי ככל שהגיל הכרונולוגי עולה, כך משתפר התפקוד האישי בתקופת משבר הקורונה.

במסגרת המחקר ערכו שתי החוקרות סקר אקראי ומייצג שכלל אוכלוסייה של כ-500 משתתפים, כולם אזרחי ישראל, במהלכו נבחנו הגורמים המשפיעים על תפקוד האזרחים בעת משבר הקורונה.

מניתוח נתוני הסקר נמצא מה שהחוקרות כינו, "פרדוקס הקורבנות" –  קשר חיובי בין גיל לתפקוד, כלומר: ככל שהגיל הכרונולוגי עולה – משתפר תפקודו של האדם וזאת בניגוד לציפייה, לפיה דווקא האזרחים המבוגרים יותר, המצויים בקבוצות סיכון, לחלות ואף למות מקורונה, ידווחו על תפקוד ירוד ואילו הצעירים, הנוטים לנזק בריאותי פחות כתוצאה מהידבקות בנגיף, ידווחו על תפקוד אישי טוב יותר.

ד"ר אינה לוי: "חשוב לתת את הדעת לא רק למרכיב הבריאותי, אלא גם למרכיב הכלכלי" צילום: יוני לובלינר

במחקר החדש נמצא כי דווקא אוכלוסיית הצעירים הנוטים לנזק בריאותי פחות כתוצאה מהידבקות בנגיף, דיווחו על תפקוד ירוד יותר מהאזרחים המבוגרים יותר, המצויים בקבוצות סיכון, לחלות ואף למות מנגיף.

ממצאי הסקר מעלים בנוסף כי קיים קשר שלילי בין תעסוקה ותפקוד: אנשים מועסקים – מתפקדים טוב יותר מאשר המובטלים.

במסגרת הדיון בתוצאות המחקר, מציעות החוקרות ההסבר לשתי המסקנות העיקריות הנ"ל ולפיו "פרדוקס הקורבנות" נעוץ בגורמים המתווכים בין גיל ותעסוקה לבין התיפקוד.

לטענתן, הגורמים המתווכים היו רמת הדיכאון ורמת הפחד מקורונה. כך, הצעירים שדיווחו על דיכאון ועל פחד מהשלכות הקורונה, תיפקדו פחות טוב מאשר הצעירים שלא דיווחו על דיכאון ושלא פחדו מהשלכות הקורונה, ומובטלים שדיווחו על דיכאון ופחדו מן הקורונה באופן פחות, תיפקדו טוב יותר.

במסגרת המחקר, בחנו החוקרות כמה סוגי פחדים: פחד להידבק בקורונה, פחד שקרוב משפחה יידבק, פחד למות מהנגיף, פחד שקרוב משפחה ימות מהנגיף, ופחד מן ההשלכות הכלכליות השליליות הקשורות לקורונה.

במחקר נמצא כי הפחדים הקשורים להידבקות ולמוות מנגיף הקורונה לא השפיעו על התפקוד. הפחד היחידי שהיה רלוונטי לניבוי התפקוד היה הפחד מן ההשלכות הכלכליות של קורונה. על פי המחקר, פחד זה היה חזק יותר בקרב צעירים וחלש יותר בקרב מבוגרים.

צעירים מתמודדים פחות טוב עם מגיפת הקורונה?. צילום: pixabay

על פי החוקרות, הדברים נובעים מכך שאנשים צעירים הם פחות "מסודרים" כלכלית, ועתידם הכלכלי לוט בערפל, ועובדים במקומות עבודה שרובם נסגרו בעקבות הסגרים.

ממצאים אלה מחזקים את מרכזיותו של המרכיב הכלכלי מבין הפגיעות השונות שמתלוות לתופעת הקורבנות הוויראלית, שנמצאה במחקר.

לאור המחקר, הד"ר אינה לוי והד"ר קרן כהן-לוק מציעות מושג שונה להגדרת אפיון ולהתמודדות עם התופעה: "וירואיזם", שמשמעותו: קורבנות על רקע מגפה ויראלית, והוא מתייחס אל סך מכלול הפגיעות הבריאותיות, הכלכליות, הנפשיות והחברתיות.

לוי: "מגפת הקורונה פוגעת לא רק בבריאות הציבור. למגפה זאת ולמגפות באופן כללי, יש השלכות, בריאותיות, כלכליות, נפשיות וחברתיות. מחקרים היסטוריים על השפעות כלכליות של מגפות הראו כי השיקום הכלכלי לאחר השתלטות על מגפות, אורך זמן רב יותר מאשר השיקום הכלכלי שבא לאחר סיום של מלחמות גדולות. על כן, חשוב לתת את הדעת לא רק למרכיב הבריאותי, אלא גם למרכיב הכלכלי. היות ומגפת הקורונה היא לא המגפה הראשונה או האחרונה שתחווה האנושות, חשוב להתייחס אליה מנקודת מבט מערכתית והיסטורית".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

במחקר חדש, שנערך על ידי הד"ר אינה לוי, חוקרת ומרצה בחוג למדעי ההתנהגות במכללה האקדמית צפת, בשיתוף עם הד"ר קרן כהן-לוק מאוניברסיטת אריאל, נמצא כי ככל שהגיל הכרונולוגי עולה, כך משתפר התפקוד האישי בתקופת משבר הקורונה.

במסגרת המחקר ערכו שתי החוקרות סקר אקראי ומייצג שכלל אוכלוסייה של כ-500 משתתפים, כולם אזרחי ישראל, במהלכו נבחנו הגורמים המשפיעים על תפקוד האזרחים בעת משבר הקורונה.

מניתוח נתוני הסקר נמצא מה שהחוקרות כינו, "פרדוקס הקורבנות" –  קשר חיובי בין גיל לתפקוד, כלומר: ככל שהגיל הכרונולוגי עולה – משתפר תפקודו של האדם וזאת בניגוד לציפייה, לפיה דווקא האזרחים המבוגרים יותר, המצויים בקבוצות סיכון, לחלות ואף למות מקורונה, ידווחו על תפקוד ירוד ואילו הצעירים, הנוטים לנזק בריאותי פחות כתוצאה מהידבקות בנגיף, ידווחו על תפקוד אישי טוב יותר.

ד"ר אינה לוי: "חשוב לתת את הדעת לא רק למרכיב הבריאותי, אלא גם למרכיב הכלכלי" צילום: יוני לובלינר

במחקר החדש נמצא כי דווקא אוכלוסיית הצעירים הנוטים לנזק בריאותי פחות כתוצאה מהידבקות בנגיף, דיווחו על תפקוד ירוד יותר מהאזרחים המבוגרים יותר, המצויים בקבוצות סיכון, לחלות ואף למות מנגיף.

ממצאי הסקר מעלים בנוסף כי קיים קשר שלילי בין תעסוקה ותפקוד: אנשים מועסקים – מתפקדים טוב יותר מאשר המובטלים.

במסגרת הדיון בתוצאות המחקר, מציעות החוקרות ההסבר לשתי המסקנות העיקריות הנ"ל ולפיו "פרדוקס הקורבנות" נעוץ בגורמים המתווכים בין גיל ותעסוקה לבין התיפקוד.

לטענתן, הגורמים המתווכים היו רמת הדיכאון ורמת הפחד מקורונה. כך, הצעירים שדיווחו על דיכאון ועל פחד מהשלכות הקורונה, תיפקדו פחות טוב מאשר הצעירים שלא דיווחו על דיכאון ושלא פחדו מהשלכות הקורונה, ומובטלים שדיווחו על דיכאון ופחדו מן הקורונה באופן פחות, תיפקדו טוב יותר.

במסגרת המחקר, בחנו החוקרות כמה סוגי פחדים: פחד להידבק בקורונה, פחד שקרוב משפחה יידבק, פחד למות מהנגיף, פחד שקרוב משפחה ימות מהנגיף, ופחד מן ההשלכות הכלכליות השליליות הקשורות לקורונה.

במחקר נמצא כי הפחדים הקשורים להידבקות ולמוות מנגיף הקורונה לא השפיעו על התפקוד. הפחד היחידי שהיה רלוונטי לניבוי התפקוד היה הפחד מן ההשלכות הכלכליות של קורונה. על פי המחקר, פחד זה היה חזק יותר בקרב צעירים וחלש יותר בקרב מבוגרים.

צעירים מתמודדים פחות טוב עם מגיפת הקורונה?. צילום: pixabay

על פי החוקרות, הדברים נובעים מכך שאנשים צעירים הם פחות "מסודרים" כלכלית, ועתידם הכלכלי לוט בערפל, ועובדים במקומות עבודה שרובם נסגרו בעקבות הסגרים.

ממצאים אלה מחזקים את מרכזיותו של המרכיב הכלכלי מבין הפגיעות השונות שמתלוות לתופעת הקורבנות הוויראלית, שנמצאה במחקר.

לאור המחקר, הד"ר אינה לוי והד"ר קרן כהן-לוק מציעות מושג שונה להגדרת אפיון ולהתמודדות עם התופעה: "וירואיזם", שמשמעותו: קורבנות על רקע מגפה ויראלית, והוא מתייחס אל סך מכלול הפגיעות הבריאותיות, הכלכליות, הנפשיות והחברתיות.

לוי: "מגפת הקורונה פוגעת לא רק בבריאות הציבור. למגפה זאת ולמגפות באופן כללי, יש השלכות, בריאותיות, כלכליות, נפשיות וחברתיות. מחקרים היסטוריים על השפעות כלכליות של מגפות הראו כי השיקום הכלכלי לאחר השתלטות על מגפות, אורך זמן רב יותר מאשר השיקום הכלכלי שבא לאחר סיום של מלחמות גדולות. על כן, חשוב לתת את הדעת לא רק למרכיב הבריאותי, אלא גם למרכיב הכלכלי. היות ומגפת הקורונה היא לא המגפה הראשונה או האחרונה שתחווה האנושות, חשוב להתייחס אליה מנקודת מבט מערכתית והיסטורית".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן