בית המשפט העליון קיבל היום (שני) בדעת רוב עתירות שהוגשו לפני 15 שנה וקבע כי לעניין חוק השבות יש להכיר כיהודים במי שבמהלך שהותם בישראל כדין עברו גיור בקהילה רפורמית או קונסרבטיבית.
בדעת רוב של 7 שופטי העליון נקבע כי חוק השבות יכיל כל גיור  מבלי להבדיל בין המגייר. עד היום החזיקה היהדות החרדית ב"מושכות" ההחלטה מי זכאי לגייר ומי לא  וסירבה להכיר בהליך גיור רפורמי. השופט השמיני בהרכב, נעם סולברג החזיק בדעת יחיד שהסכימה עם המסקנה המשפטית של פסק הדין, אך סבר כי יש להשהות את מועד כניסת פסק הדין לתוקף ב-12 חודשים מיום כינונה של הממשלה ה-36, כדי לנסות להימנע מטלאי על גבי טלאי, ולאפשר אסדרה חקיקתית לנושא הגיור, גיור ממלכתי כפי שהיה נהוג בעבר. לגישת השופט סולברג, אם יחוקק חוק – יֵעַשֵׂה כדברו של המחוקק; אם לא – יֵעַשֵׂה כדברו של בית המשפט בפסק דין זה. הנשיאה אסתר חיות והשופטים ניל הנדל, עוזי פוגלמן, יצחק עמית, דפנה ברק-ארז, ענת ברון, ג'ורג' קרא ו-דוד מינץ סברו כי יש להכיל את החלטת העליון במיידית. עוד מאמר כי הכרעה זו מצומצמת לשאלה האזרחית-ציבורית של הקניית מעמד מכוח חוק השבות ואינה עוסקת בשאלה דתית.

בשנת 1970 תיקנה הכנסת את חוק השבות והוסיפה לו את סעיף 4ב הקובע כי "לעניין חוק זה, "יהודי" – הוא מי שנולד לאם יהודייה או שנתגייר, והוא אינו בן דת אחרת". הכנסת בחרה שלא לאמץ את הצעת חלק מחבריה להוסיף למונח "שנתגייר" את המילים "לפי ההלכה" או "לפי הרבנות הראשית". מאז נדונו בבית המשפט העליון הליכים רבים שעסקו בפרשנות המונח "שנתגייר", ופעם אחר פעם קרא בית המשפט לכנסת לומר את דברה בנושא. ואולם מאז שנחקק התיקון בשנת 1970 ועד היום, בחרה הכנסת שלא לנקוט עמדה מפורשת בשאלה מה משמעותו של המושג "שנתגייר" בחוק השבות. הנושא היה מבחינת תפוח אדמה לוהט שאיש מהפוליטיקאים לא חפץ להרים והוא הושלך שוב ושוב לפתחו של בית המשפט.

אחד ההליכים שבו נדונה לאחרונה סוגיית פרשנותה של התיבה "שנתגייר" בחוק השבות הוא בג"ץ 7625/06 רגצ'ובה נ' משרד הפנים, בו עלה עניינם של מי שהתגיירו בישראל בקהילה אורתודוכסית שלא במסגרת מערך הגיור הממלכתי (בתי הדין של הרב ניסים קרליץ בבני ברק ושל הרב פרנק במאה שערים).
בעניין רגצ'ובה נקבע כי פרשנות של התיבה "שנתגייר" בחוק השבות פירושה – מי שעבר גיור בקהילה יהודית מוכרת בהתאם לאמות המידה המקובלות בה. "קהילה יהודית מוכרת" הוגדרה באותו פסק דין כקהילה "בעלת זהות יהודית משותפת, מבוססת וקבועה".
פסק הדין בעניין רגצ'ובה הוכרע אף הוא לאחר עשר שנים של סחבת והמתנה להכרעת המחוקק בסוגיה שנדונה בו. בשנת 2016 לאחר שניתן פסק הדין בעניין רגצ'ובה שבו הצדדים בעתירות כאן – שהיו תלויות ועומדות (משרד הפנים- המדינה) – וביקשו לגבש פתרון מקיף מחוץ לכותלי בית המשפט. בית המשפט נעתר לבקשה זו ואולם מאז חלפו כארבע שנים נוספות ועד היום לא קודם כל פתרון לנושא. משרדהפנים העדיף שלא להעדיף דבר והמדיניות לפיה היהדות האורתודוכסית היא זו שתגייר ואין בלתה, נותרה בעינה.

שר הפנים בתצהיר התשובה מטעמו לא השיב לגופן של העתירות ולא טען כי יש שוני בין הגיור האורתודוכסי שנדון בעניין רגצ'ובה ובין גיור שנעשה בישראל בקהילות רפורמיות וקונסרביטיביות. יתרה מכך, לעניין חוק השבות שר הפנים מכיר זה מכבר בגיורים שעורכות קהילות אלה בחו"ל.

הקהילות הלא-אורתודוכסיות שבהן התגיירו העותרים הן קהילות מבוססות בישראל, והן בעלות זהות יהודית משותפת וידועה ומסגרות קבועות של ניהול קהילתי. הליך הגיור בהן נעשה על ידי גוף דתי שהוסמך לכך בקהילה שאותה הוא משרת, בהתאם לאמות-מידה קבועות. קהילות אלו, כפי שכבר נפסק, הן "חלק מהזרמים המרכזיים של היהדות בעולם". על כן, בהתאם למבחן שנקבע בעניין רגצ'ובה בדבר גיור ב"קהילה יהודית מוכרת", הכריע בית המשפט כי כל עוד לא קבע המחוקק אחרת, יש להכיר כיהודים לעניין חוק השבות במי שהתגיירו בקהילה רפורמית או קונסרבטיבית בישראל. בית המשפט הדגיש כי אין בהחלטתו כדי למנוע מן הכנסת לצקת בעתיד תוכן נוסף או אחר למושג הגיור בחוק השבות, ככל שתמצא זאת לנכון.

המפלגות החרדיות הגיבו בזעם. ח"כ משה גפני והשר יעקב ליצמן הודיעו כי  "יהדות התורה תדרוש את פסקת התגברות כדי לעמוד בפני האקטיביזם השיפוטי, שפוגע בהמוני יהודים בארץ ובעולם ומאיים לקרוע אותנו מבפנים. בלי זה לא ניכנס לשום קואליציה".
הרב הראשי לישראל ונשיא בית הדין האשכנזי הגדול דוד לאו: "מי שהתגיירו בגיור רפורמי ודומיו אינם יהודים, שום החלטת בג״צ כזו או אחרת לא תשנה את העובדה הזו. במה מדינת ישראל היא מדינה יהודית כאשר כל נכרי יכול להיות אזרח מדינת ישראל".
רב הראשי הספרדי יצחק יוסף: "מה שהרפורמים והקונסרבטיבים מכנים ׳גיור׳ אינו אלא זיוף של היהדות שמשמעותו היא הכנסת אלפי גויים לעם ישראל.  יש לצפות מאנשי הציבור לפעול לתיקון מהיר בחקיקה של המצב ויפה שעה אחת קודם".

סגן שר התחבורה ח"כ אורי מקלב למימרן התבטא ברדיו החרדי 'קול חי': לא הצלחנו להעביר עד היום חוק גיור מתוקן כי בכל קואליציה היו מי שהתנגדו כולל הליכוד. גם ראה"מ חשש מתגובות הרפורמים בארה"ב. שינוי השלטון בארה"ב רק יקשה עלינו".

יו"ר יש עתיד, יאיר לפיד, בירך על הפסיקה והוסיף כי "ישראל צריכה להשוות באופן מלא את זכויות כל זרמי היהדות, אורתודוקסים, רפורמים וקונסרבטיבים". יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, הגדיר את ההחלטה "היסטורית.
יו"ר סיעת מרצ, ח"כ תמר זנדברג, בירכה על ההחלטה ומסרה בתגובה: "החלטה מבורכת וחשובה. הגיע הזמן שישראל תשתחרר מכבלי מונופול הרבנות שמתנהלת על פי זרם דתי צר, ותקבל בזרועות פתוחות גם את מי שבחרו להצטרף ליהדות דרך הגיור הרפורמי והקונסרבטיבי. ליהדות גוונים רבים – ישראל היא ביתם של כל היהודים ולא מדינת הלכה".
יו"ר מפלגת העבודה, ח"כ מרב מיכאלי מסרה בתגובה: "התורה ניתנה במעמד הר סיני לכולנו, לכל זרמי היהדות. מי שמנסים לנכס אותה רק לעצמם ולהיות משטרת היהדות עושים לה עוול אדיר. אנחנו נרפא את החברה שלנו רק כשנתחיל לחפש את המשותף ולא להתמקד במפריד. מפלגת העבודה שברשימתה הרב קריב, היא בית ליהודיות וליהודים באשר הם. בואו לבית של אמת."