הרי הגלבוע, גבעות ירוקות, גאיות ושדות אינסוף, מפלים נסתרים, מעיינות ובריכות מים, גנים מטופחים וגן יפני, סלעי בזלת ויערות עתיקים, מוזיאונים ופעילות יצירתית, טעמי תה, מתערבלים במראות מכושפים, ואווירה נפלאה ואנרגיות טובות בסיור לימודי של קבוצת סוכני התיירות המופלאה בעמק המעיינות. 

אירוס הגלבוע, כלניות, נוריות , נרקיסים, חרציות , צבעונים, שיחי רותם, לשון הפר, עכנאי יהודה ועוד, וגם עולם החי לא איכזב. פגשנו פרות רועות באחו, עיזים בדיר, תרנגולות בלול וציוץ ציפורים בכל מקום.

בארץ ישראל יפה וגם פורחת. ביקרנו במלכישוע , רותם, משכיות. את ארוחות צהרים סעדנו בחיק הטבע בקיבוץ עין הנציב וקיבוץ שלוחות. ואת שנת הלילה נמנו בשלוה ובשקט בחדרים המאובזרים של בית הארחה הכפרי של קיבוץ בית אלפא.  

ענף התיירות מתאושש לאחר קריסה טוטלית מפאת מגפת הקורונה

לאחר סירובים רבים מפאת החרדות להידבקות בקורונה, ולאחר שהתחסנתי, סוף סוף נעניתי להזמנותיו איציק כהן יו"ר איגוד סוכני תיירות הפנים, להצטרף לסיור חשיפה לימודי באתרי תיירות מדהימים בעמק המעיינות.

"הפעילות האינטסיבית שלנו מול משרד התיירות ומשרד ראש הממשלה הניבה פרי. ענף התיירות מתחיל להתאושש עם טיולים חדשים ונופשים בבתי המלון בארץ לפי מיתווה התו הסגול". – מסר איציק כהן יו"ר האיגוד.

בטיול טבע, מפגש עם קהילות נדירות ואתרים עוצרי נשימה בעמק המעיינות, ובקעת הירדן הצפונית, גילינו בסוף העולם שמאלה ישובים מפתיעים. פגשנו אנשים ומפעלים מלאי סיפורים של עשיה וחזון חברתי.  מלכישוע , רותם, משכיות. חווייה של טעמים וריחות על המדשאות עם ארוחות צהרים שהרגישו כמו פינקניק בחיק הטבע בקיבוץ עין הנציב וקיבוץ שלוחות. 

בנסיעה בדרכים ובנקודות שעצרנו בהם התענגנו על נופים ששטפו לנו את העיניים בירוק. אינספור גוונים של פרחים באדום, סגול, ורוד, לבן , צהוב ואפילו כחול, שימחו לנו את הלב. כאן גבעות רכות פוגשות את השמים, שם מעל הגשר בחיק קניון הבזלת מעל נחל חרוד הזורם צפינו במפלים הנסתרים לא רחוק מבית שאן. מי היה מאמין שיש כאן במקום שכונה פעם "ארץ המרדפים"  נופים מרהיבים כל כך.

ואולי הדבר החשוב מכל היתה החברה הנעימה ווהסימפטית והאווירה הנהדרת של קבוצת סוכני התיירות, שסוף סוף, מצליחים לראות את האור בקצה האופק , לאחר שנה של קריסת הענף בשל מגפת הקורונה.

הנהלה חדשה ותוססת מפיחה רוח רעננה בין שורות סוכני תיירות הפנים

 היה ממש מרשים לחוות את הפעילות המגובשת של מטה הנהלת האיגוד בראשותו של איציק כהן שהצליחו לאחד למעלה ממאתיים סוכני תיירות, שנאבקים על קיומם בתקופת הקורונה. בין יתר פעילויות האיגוד דאגה לסוכנים, ליווי מקצועי, העשרה בסיורי, חשיפה וגיבוש, והזרמת מידע עדכני שוטף לקידום ענף התיירות שידע את אחד המשברים הגדולים בתולדותיו.

בין חברי המטה הפעילים  שהשתתפו בסיור: אמנון ארז, שתיכנן, ניהל, והיה הרוח החיה שהובילה את סיור החשיפה המיוחד הזה. אמנון אביעד, הירושלמי, שתרם את חלקו בעיצוב ובהפצת המידע על הגיבושון, שגם תיעד במצלמתו מראות ורגעים מיוחדים במסע הזה. ד"ר אייל מתן, שמלווה את המטה בנושאים שיווקיים וכלכליים, מתחום מומחיותו ומחקריו האקדמיים, הזוג המקסים מחיפה ד"ר צבי הר שפר ורעייתו.

העמק הוא חלום: מסלול קסום בעמק המעיינות וצפון בקעת הירדן

במשך יומיים למדנו, דרך הרגליים וגלגלי האוטובוס של מצליח זקן הנהג שלנו החברמן, להכיר מקרוב את עמק המעיינות הממוקם בבקעת בית שאן, בסמוך לגבול ישראל–ירדן, בין בקעת הירדן, הגלבוע והגליל התחתון. השטח הגיאורגרפי שברובו הוא מישורי, נחצה על ידי מספר נחלים: נחל הקיבוצים, נחל עמל, נחל חרוד, נחל יששכר ונחל תבור. באזור מעיינות רבים, ואתרי מים כגון גן השלושה הידוע בכינויו הסחנה.

דוד שושני משווק אתרי תיירות ונופש המומחה לאיזור שליווה אותנו במהלך יומיים, סייע לאמנון ארז שהופקד על תכנון סיורי החשיפה, הביא אותנו למקומות, נופים וחוויות חדשות, אשר צופנים בחובם פוטנציאל תיירותי מפעים ועתיר אטרקציות.

במלכישוע, הישוב הראשון והמפתיע שהגענו אליו. הופתענו לשמוע מפי נציגי עמותת נוה מלכישוע על פעילותן של  יחידות לגמילה פיזית של מתמכרים לסמים.  במקום הוקמו קהילות טיפוליות לבגירים, צעירים ונוער, שחיים בהוסטלים ונהנים מפעילות במסגרות חינוכיות-טיפוליות לנערות. מלכישוע מהווה בית ומשענת לנפגעי התמכרויות, מעניקה תקווה לשיקום, לשינוי ולסלילת דרך חדשה ולוקחת חלק בפעילות למניעה, הסברה וקביעת מדיניות בתחום ההתמכרויות.

באמפיתיאטרון הפתוח של מלכישוע שיצרו דיירי המקום נפגשנו עם נציגי העמותה שעושה עבודת קודש, בגמילת מכורים לסמים, באמצעות טיפול באמנויות ויצירה, והקניית הרגלי חיים שיאפשרו להם לחזור ולתפקד בחברה. החברים בקהילה  יצרו גן פסלים העשויים מחומרים ממוחזרים, ומציעים את עבודות הפסיפס המרהיבות שלהם למבקרים במקום. לאחר ההסברים של על המקום ודייריו, נהנינו מצלילי הגיטרה והשירה של אחד המדריכים.

לאחר הרצאה מרתקת, צלילי שירה וגיטרה איציק כהן יור האיגוד מעניק תעודת הוקרה מאיגוד סוכני התיירות לצוות כפר הגמילה במלכישוע. צילום: אמנון אביעד.

התחנה הבאה שלנו היתה חוות הרוח בגלבוע , הפרושה על פסגות הר הגלבוע, בסמוך לקיבוץ מעלה גלבוע, חולשת על נוף עוצר נשימה של עמק המעיינות, הגליל התחתון והרי הגלעד.  בחווה שפע מתקנים לייצור אנרגיה ממקורות מתחדשים ולא מזהמים – טורבינות רוח, חשמל סולארי, אגירת אנרגיה בטכנולוגיית אגירה שאובה ועוד. לאחר הצפיה בסרטון מרגש במרכז המבקרים יצאו סוכני התיירות לטיול רגלי בין הטורבינות הצופות על פנורמה של נוף עוצר נשימה מפסגת הגלבוע לעבר עמק המעיינות.

                           סוכני התיירות מטיילים בין מרחבים ירוקים מסביב לטורבינות האנרגיה שמנצלות את אנרגיית הרוח על פסגת הגלבוע. צילום: Yossi Souva

אני אהבתי מאוד את הסרטון היצירתי והחכם, שהוקרן במרכז המבקרים, שהגיבורה הראשית שלו בעלילה היא הרוח. ישות קוסמית בלתי נראית, שמסתובבת בעולם מאז ימי בראשית, ומספקת לנו אנרגיה.

לאחר תצפית על הנוף המרהיב מסביב לטורבינות הרוח שמסתובבות כמו שבשבות המשכנו למפגש עם צוות התיירות האתגרי אורחות הגלבוע. זוהי  חברה שמפגישה את האדם עם הטבע תוך ניצול מירבי של השטח.  בטיול רגלי נעים על הר הגלבוע צפינו בפריחת האביב המשתוללת מול העיניים. אירוס הגלבוע, כלניות, שיחים מוריקים בתוך יערות קסומים הרחיבו את הלב.

מטפסים על קירות. מתנסים בסנפלינג בגלבוע. סוכני התיירות האמיצים מתנסים בסנפלינג בגלבוע ונהנים מחוויית ספורט אתגרי בחיק הטבע. צילום: Yossi Souva

בסוף המסלול של הליכה בחיק הטבע קבלו את פנינו תה צמחים ארומטי שבושל בשטח על האש, וקפה אמיתי מפינג'אן, עוגיות וכיבוד קל שהכינו עבורנו אנשי הצוות. המדריכים המומחים והאחראים על הפעיליות האתגריות בשטח, רתמו וקשרו את הסוכנים האמיצים שהעזו לחוות סנפלינג וטיפוס הרים על קירות וסלעים תלולים כשהם קשורים לחבלים. כמה השראה אפשר לקבל במפגש עם האנשים יוצאי הדופן האלה, עם זיקה אמיתית לארץ, לשטח, לשמירת הטבע, הנוגעים בגופם בנופים הפראיים דרך הטיפוס. כך אפשר להפוך לחלק מן המראות עוצרי הנשימה מאחת הפסגות של הר הגלבוע, הצופה אל הבקעה.

את ארוחת צהרים הראשונה שלנו סעדנו על המדשאות של קיבוץ עין הנציב. שם פגשנו את היזמית אורית נצר, שהיתה אחראית לארוחת צהרים בחיק הטבע, מתחת לעצים, סמוך לגן ארכיאולוגי. מחמם את הלב לפגוש בקיבוץ יזמת רב תחומית כמו אורית, שמפיקה טיולים ואירוח חווייתיים, מבשלת, ציירת ומעבירה סדנאות ציור. אשה שמשלבת בין אנשים, מראות, סיפורים, ציפורים, נופים, ארכיאולוגיה אמנות אוכל שיוצרת אווירה מיוחדת במרחב הרי הגלבוע, עמק המעיינות, בקעת הירדן והעיר בית שאן.

נערים ונערות בני הקיבוץ הגישו לנו בחן את המנות בארוחה. אלה היו מלצרים מעולם אחר… טהורים ותמימים מלאי רצון טוב וחיוכים, אשר נענו לכל בקשה של הסועדים.

לעת ערב הגענו ללינה בבית ההארחה של קיבוץ בית אלפא הנמצא בעמק חרוד, למרגלות הרי הגלבוע, בלב אתרי מים והיסטוריה. הופתענו לגלות אטרקציות כגון: בית תה, מוזיאון נוסטלגיה. וממש לא רחוק, נמצא הגן הבוטני של קיבוץ חפציבה הסמוך, שתכנן אדריכל יפני, במימון כת המקויה, אוהבי ישראל ביפן, שקבוצות מהם מגיעות להתארח בקיבוץ כדי ללמוד עברית ותנך בארץ הקדושה.

במהלך הערב ביקרנו במוזיאון הדווידקה , זהו סוג של חדר פלאות שמאכלס חפצים עתיקים ויצירות אמנות יצירות קירמיקה ופריטים שכבר נעלמו מן העולם שנמצאו בקיבוץ. משפע המוצגים ניתן ללמוד את תולדות הקיבוץ והמקצועות של פעם. בחללים המפותלים של המוזיאון, שמזכיר את סיפורי אלף לילה ולילה, ועל הקירות מוצגים פריטים שונים ומשונים שנאספו מימי הקמת הקיבוץ ועד המצאת הפלסטיק. הסיור מודרך ומלווה בסיפורים מרתקים של, דוד נחום, צייר ואמן קרמיקה, מקים ומנהל המוזיאון,  שיוצר את הציורים ועבודות הקירמיקה.

לשתות תה בעמק בבית התה  TE בקיבוץ בית אלפא

אחרי החוויה המוזיאלית באוסף הנוסטלגיה הזה הגענו לחוויה של טעמים וריחות במרכז מבקרים  Te המוקדש לעולם המרתק והקסום של התה המסורתי.

המקום מציע חווית טעימות של מגוון זני תה הגדלים בסין. לאחר הרצאה מרתקת על תהליך הגידול וייצור התה, וסגולותיהם הרפואיות של סוגי התה השונים, זכינו לטעימות של כמה סוגי תה עם עוגיות בריאות. דרך התה נחשפנו לעולם העשיר של המשקה שקיבל מקום של כבוד בממלכה הבריטית ובארץ השמש העולה. עולם שנוגע ברפואה טבעית, פילוסופיה, אמנות ועוד.

את ארוחת הערב העשירה סעדנו במבנה חדר האוכל של הקיבוץ שנפתח במיוחד עבורנו. צוות הקייטרינג אדום של חיים אוזן הכין לנו ארוחה טעימה חמה ומנחמת. עם מיגוון סלטים ומנות בשר.

כשרונות חבויים שנחשפו במופע ספונטני 

בהתכנסות הקבוצה לאחר ארוחת הערב בבית האוכל של קיבוץ בית אלפא, התארגן לו באופן ספונטני מופע תרבות מהנה שכיכבו בו חברים בחבורת הסוכנים. כל כך היה מפתיע לגלות כמה כשרונות ענקיים בקרב סוכני התיירות שבידרו אותנו בתוכנית אמנותית שנוצרה במקום ויצרו ערב הווי שלא יישכח. דולי דליה עירון מדריכת הטיולים מכורזים, ריתקה את הקהל בסיפור חווייתי בהצגה  "גלויה מאפגניסטן" שחושפת פרי עבודת המחקר האתנוגרפית, דרך הפרוייקט האישי שלה.

וגם הצלם המופלא יוסי סובה, שליווה ותיעד את הטיול במצלמתו, הקסים אותנו בקולו הערב, כששר בקולו העמוק ואט א וונדרפול וורלד… אי אפשר היה שלא להצטרף למנגינה לזמזם ולשיר יחד איתו , כולם כפה אחד ולהרגיש את העונג של שירה בציבור, בבית האוכל של קיבוץ בית אלפא.

אלי נאבי מאשקלון תרם להעלאת המורל וגלגל את כולנו מצחוק עם שרשרת בדיחות, וגם סחף אותנו בסיפורי מתח מסמרי שיער על חוויותיו האישיות כחוקר במשטרת ישראל.

ופתאום מן הקהל, צצה לה סטנדאפיסטית אנונימית. נתי אבנעים, שסיפרה בכשרון ענק על חווייותיה האישיות ועל הספר שלה "משהו רעב בי" שנכתב בתקופת החל"ת בעיצומו של משבר הקורונה.

לאחר התוכנית האמנותית הספונטנית , זכיתי לחלוק את חדר האירוח הקסום, עם אהובה זקן, יועצת האיגוד, שכיהנה בעבר כסמנכלית משרד התיירות. זה הרגיש לנו כאילו היינו חברות משכבר הימים שנפגשו לאחר שנים רבות מלאות סיפורים וחוויות. היה נעים לישון במבנה הישן המשופץ ששימש פעם כבית הילדים של הקיבוץ כשעדיין היתה נהוגה בו הלינה המופרדת של הילדים מן ההורים.

וביום השני…

ההפתעה בבוקר היום השני היתה ארוחת בוקר במסעדת ארטישוק השוכנת בלב עמק המעיינות שהציעה לנו ארוחת בוקר מפנקת במרפסת פתוחה תחת כיפת השמים, מול שדות חיטה ירוקים. המסעדה התפרסמה בזכות האוכל הבריא והאיכותי שהיא מגישה, ומוצרי המזון האורגניים הטעימים שניתן לרכוש במקום.

החווייה הגסטרונומית של טעמים, ריחות, בלב שדות ירוקים ופרחי אביב מסביב, התערבלה עם התמזגות בנוף, והתפעלות מן הגינה המטופחת, זכינו לראות את ילדיו של בעל המקום טובלים בשדה ירוק ומבלים בשמחה בחיק הטבע.

הנקודה הבאה שלנו היתה הישוב האקולוגי רותם. זהו ישוב מעורב חילוני / דתי הממוקם בצפון בקעת הירדן על פסגת הר המשקיף על הרי הגלעד ועמק בית שאן. שם פגשנו את שירה, אישה צעירה רבת פעלים, שבגיל 22 החליטה להקים את הישוב. כיום היא אמא לשבעה ילדים, שיחד עם בעלה הקימו את חוות טנא ירוק שבה הם מגדלים מטעי עצי זית ליצור כמה סוגים של שמן זית, ודיר של עיזים לייצור חלב וגבינות.

                                              ארץ זית שמן… וגבינות… התוצרת החקלאית של החווה האורגנית "טנא ירוק" ברותם. צילום: Yossi Souva

המפגש עם האשה הצעירה ויוצאת הדופן הזאת ועם שניים מילדיה היה מפעים. פגשנו ארץ ישראל אחרת שמתפרנסת מעבודת כפיים חקלאית. משפחה מיוחדת שבחרה בחיי איכרים שמוציאים את לחמם מן הארץ. מן חלוציות עכשווית של ישראל היפה, שמפריחה את השממה וחוזרת לעבודת האדמה בחיק הטבע. החווה מציעה גם מגוון סדנאות והפעלות, כמו גם מרחב לאירועים ולמפגשים חברתיים ואחרים.

בהמשך עלינו אל פסגת ההר וסיירנו בין הבתים המיוחדים שבנו לעצמם חברי הישוב . העיצוב והחומרים שמהם בנויים הבתים משקפים את הערכים של הקהילה האקולוגית  שבחרה באידיאלים של פשטות, מיחזור, סובלנות דתית, וחזרה אל הטבע. חיים במקום שאולי פעם נחשב למקום שכוח אל. בסמוך לבתים בישוב הוקם בית קפה קפה רותם, שצופה אל נוף מרהיב של גבעות צפון הבקעה, ומציע לאורחיו חווייה רב חושית יחד עם המטעמים והקפה.

המוציא לחם מן הארץ ותרנגולות חופש במשכיות 

עוד עשייה בקהילה מרתקת חווינו בחווה לייצור קמח מלא וחשיפה לעולם החיטה ואפיית הלחם, גילינו בישוב הדתי משכיות.  נהנינו מפיתות חמות שנאפו במקום בטאבון מעל מדורה, שהוגשו לנו באהבה רבה על ידי ילדי הישוב. בטחנת הקמח שקמח טוחנים קמח משובח מחיטה מלאה ומכוסמין. וליד המבנה הוקמה  פינת ישיבה עגולה העשויה מסלעים וצופה אל הנוף הירוק מסביב. תוך כדי צפיה בהכנת הלחם צפינו בפרות הרועות חופשי בשדות הירוקים מסביב.

                                                        לישת הבצק והפיכתו לפיתה אורגנית. טחנת הקמח שקמח במשכיות. צילום: Yossi Souva

בתום ההיכרות עם תעשיית הקמח והלחם המשכנו למפגש עם מגדל תרנגולות המטילות ביצי חופש, שחיות בתוך לול ממוחשב שמאפשר להן תנועה חופשית.

לארוחת הצהרים ביום השני הגענו לקיבוץ שלוחות. בכניסה לקיבוץ קיבלו את פנינו מפעל גזר, פינת חי שבה התרגשנו לראות שני טלאים בני יומם, ועיזים סקרניות שהתקרבו אלינו מעבר לגדר הדיר. בדרך אל האוכל, בטיול רגלי בין העצים המלבלבים, והמדשאות הירוקות בין בתי הקיבוץ, הספקנו לצפות ביצירות אמנות שיצרו בני המקום. אלה הם קירות פסיפס יפהפיים. האחד קיר ירושלים שנוצר כיוזמה של האמנית חסידה לנדאו ז"ל, בנוי מפלטות בטון, ומשובץ באבנים צבעוניות שנאספו מאבני הארץ בלבד על ידי חיימק'ה שכטר חבר הקיבוץ עם הנפש האמנותית. קיר הפסיפס מציג ציור מרתק של ירושלים של זהב, הפסיפס המודרני השני, שנמצא בכניסה לחדר האוכל, מציג טקסט בצד דימויים הנוגעים לעשיה המגוונת שעוסקים בה בני הקיבוץ במהלך השנים מאז הקמתו.

את ארוחת הצהרים סעדנו ממטעמי קייטרינג אדום של חיים אוזן ורעייתו חברי הקיבוץ. כמה נעים היה לשבת סביב שולחנות על המדשאות בצל העצים של הקיבוץ. מסתבר שהשם "שלוחות" שהוענק לקיבוץ דתי בעמק המעיינות, מבטא רצון לשמר את זכרון המשפחות של החברים שניספו בשואה, ולא הצליחו לעלות ארצה. השם "שלוחות" משמעו ענפים וכן שלוחה של הר הגלבוע.

לאחר ארוחת הצהרים הדשנה נסענו מזרחה לסיור רגלי קצר בקניון הבזלת שדרכו זורם נחל חרוד מעמק חרוד לעבר נהר הירדן. נהנינו מן הנוף המיוחד במרחב שנמצא על מדרגה טופוגרפית וחורץ בה קניון מרשים בוואדי המרגש בצפון הבקעה, לא רחוק מבית שאן.  מעל הגשר התלוי מעל לנחל חרוד שמחנו לגלות את המפלים הנסתרים השוצפים בגאון.

לעת ערב , בתום יומיים עשירים בחוויות, מראות, אנשים, טעמים וריחות, חזרנו לקיבוץ בית אלפא.  בסיום הסיור הלימודי עם פעילות יצירה בעבודת יד זכינו בכמה רגעי קסם בסטודיו המכושף  סלימה  קליעת סלים וחוויה. נסחפנו בסדנה יצירתית של קליעת סלסלות נצרים משובצות בחרוזים.

זה היה מפגש מרגיע ומשעשע של מדיטציה באומנות קליעת סלים מחומרים טבעיים בשיטות מסורתיות בהדרכתה של סימה אורן. האשה שהנחתה את הסדנה היא אומנית ומנטורית בהעצמה אישית, קבוצתית וקהילתית. בסיומו של יום, כל אחד חזר הביתה שמח וטוב לב עם סלסלת הנצרים שקלע בסדנה הזאת. מפגש שניקה לנו את הראש, הפעיל לנו את הידים, וסיפק מן תרפיה בעיסוק המרגיע הזה. ואפילו בעלי הידיים השמאליות שבינינו הצליחו ליצר ולעצב חפץ נוי שימושי חינני שאנחנו קלענו במו ידינו.

נופים גיאוגרפיים ונופים אנושיים שמשנים תודעה

בסוף הגיבושון הזה של סוכני תיירות הפנים אי אפשר היה שלא להתפעל מן האירגון המופתי של  אמנון ארז, מגבעתיים, שניסה לדחוס בתוך יומיים מיגוון של טעימות תיירותיות. הוא הצליח ליצור חוויה מענגת של כל החושים במסע המופלא הזה בעמק המעיינות ובצפון הבקעה.  הטיול הזה היה מעל ומעבר, והרגעים המרגשים שעברנו נטבעו עמוק בזכרון.  זכינו לראות נופי מולדת עשירים שמשנים את התודעה ומרחיבים את הנפש כמו במילותיו הפיוטיות של שאול טשרניחובסקי: "האדם אינו אלא תבנית מולדתו".

במבט לאחור, חוץ מן ההתרגשות של הטיול בחיק הטבע, העשייה היוצרת והאמנות, המפגש עם האנשים המרתקים שמגשימים בחייהם אידיאלים של פשטות וחזרה לטבע, וחווים חיים של קהילות שמגשימות את החזון של הציונות – התרשמתי ביותר מן האחווה ותחושת הביחד של חברי איגוד סוכני הטיולים שלמענם נוצר סיור החשיפה הזה בעמק המעיינות , הרי הגלבוע וחוויות מרתקות בישובים ובאתרי הטבע של צפון הבקעה.

מטה איגוד סוכני התיירות, שעמל כה רבות להשגת מיתווה לחזרת ענף התיירות, הכולל טיולים, נופשים, בתי מלון, אטרקציות,מסעדות ושירותי אירוח והסעדה למטיילים, מקפיד לשמור על כל תנאי התו הסגול, כדי לאפשר חווייה תיירותית צרופה , ונטולת סיכוני הידבקות במגפה. בימים אלה לאחר החיסונים, נעים מאוד ופשוט להתכנס, ולנסוע יחד באוטובוס אחד. הרבה יותר קל להנות בחברותא מן האווירה החמה והנעימה של החברים באיגוד סוכני תיירות הפנים בארץ.

ומילה אחרונה וברכת יישר כוח מגיעה לאיציק כהן , שהצליח לגייס סביבו חבורה של אנשים מצויינים, שפגשתי באמצע הדרך. כולם מלח הארץ הרתומים ומגוייסים למאמץ לחשוף את נופיה ואת יופייה של ארצנו. כל אחד בדרכו ובעשייתו המיוחדות מצליחים להעלות את מפלס האושר שלנו דרך הטיולים וזמן האיכות שהם מציעים ללקוחותיהם. האטרקציות החדשות שהם גילו בסיור הזה הם יעשירו את כמות החוויות הנצרבות בזכרון של  עשרות אלפי מטיילים.

מחקרים רבים גילו שטיולים מעלים את מפלס האושר, ותורמים לחיוניות, לשמחה ורמת האנרגיה האישית. "שוט והתהלך בארץ" זוהי תרופה לנפש שכל כך חשובה בימים רגילים,  ובמיוחד לאחר הסטרס שצברנו בימי קורונה. נעים מאוד היה להתקהל ללא חשש, ולהתענג על שבת אחים גם יחד, לאחר השנה הקשה שעברנו,  מוראות הבידוד החברתי, ועם החרדות המוות מסביב שהפילה עלינו הפנדמיה של הווירוס הקטלני.

ובלילה, כשחזרתי הביתה לירושלים, אחרי חגיגת החושים המשכרת הזאת, כך כתבתי בקיר הפייסבוק שלי:

"ממראות השבוע שחלף:

חוויות אמנות ויצירה, מוזיאונים וחדרי פלאות ונוסטלגיה על הדרך. בסיור החשיפה בעמק המעיינות של איגוד סוכני התיירות .התערבבתי עם חבורת סוכני התיירות שגילו מקומות חדשים, נופי בראשית וסיפורי חיים של אנשים מרתקים שפועלים וחיים במרחבים המופלאים האלה.

ריחפתי עם הרוח בין הטורבינות המסתובות כשבשבת מעל הרי הגלבוע, ובין המפלים הקוצפים של נחל חרוד , עפתי עם המוסיקה והשירה והסיפור האנושי של מלכישוע, ונפעמתי מן הנוף בקפה רותם . בשלוחות גיליתי את ירושלים שחוברה לה יחדיו מפיסות זעירות של אבן, בציור פסיפס.  וחזרתי מלאת אנרגיה מן הטבע, האנשים והמראות החלומיים.

טוב, אז סוף סוף נעניתי להזמנת איציק כהן יו"ר איגוד סוכני תיירות הפנים לסיור מעלף באתרי תיירות מדהימים בטיול טבע, אתרים וקהילות בעמק המעיינות, ובקעת הירדן הצפונית.

אלה היו יומיים של שכרון חושים בפריחת אביב מרהיבה, מפגש עם הקווים הדרמטיים של הגלבוע, של פסגותיו ולמרגלותיו פזורים ישובים קסומים. שמחתי לגלות שמורות טבע אנושיות, בארץ ישראל יפה וגם פורחת. ביקרנו במלכישוע , רותם, משכיות. את ארוחות צהרים סעדנו בחיק הטבע בקיבוץ עין הנציב וקיבוץ שלוחות. ואת שנת הלילה נמנו בשלוה ובשקט של בית הארחה הכפרי של קיבוץ בית אלפא.  התחברנו לעצמנו בנופים המרגשים בחיק המפלים השוצפים של נחל חרוד המתערסלים בפארק הבזלת לא בית שאן.

                                         חוויית התה: מיגוון סוגי התה עם הסגולות הרפואיות שטעמנו בבית התה בקיבוץ בית אלפא. צילום: Yossi Souva

ואולי החשוב מכל, במסע הזה היה להתוודע אל החבורה המיוחדת הזאת של אנשים שחיים טיולים, ומתפרנסים מלספק חוויות של תיירות ונופש ללקוחותיהם. התרשמתי מאוד מן החברותה נעימה והאווירה הנהדרת בקרב קבוצת סוכני תיירות הפנים בארץ, שמונה למעלה ממאתיים אנשי מקצוע. סוף סוף, מצליחים לראות את האור בקצה האופק , לאחר שנה של קריסת הענף במשבר הקורונה שטלטל אותנו.

החירות לטייל: חג חירות שמח!!! ושלא נפסיק לטייל

אי אפשר לסיים את סקירת סיור החשיפה המופלא הזה מבלי להרעיף שבחים על האנשים במטה האיגוד, שטרחו ועמלו להוציא את הסיור החלומי הזה ממש ערב חג הפסח.  בראש ובראשונה אמנון ארז, שאירגן את המסע המופלא , לאיציק כהן יו״ר האיגוד, שהתעקש להזמין אותי, ושידך ביני לאהובה זקן המקסימה שהכרתי במסע הזה, לאמנון אביעד, עם גומת החן, על החברות והסימפתיה, שדאג שהמזוודה שלי ששכחתי באוטובוס תגיע אלי. ועוד תודות חמות לכל מי שתרם לטיול המדהים הזה שנתן לי להרגיש בבית. אחרי תקופת ריחוק חברתי וחרדות קורונה, הגיבושון הזה טען אותי באנרגיות חדשות והחזיר לי חדוות החיים ושמחת ההנאה מטיולים עם חברים נפלאים.