תוצאות המחקר החדש של פרופ' קרט גריי מראות שכוונות טובות, אפילו אם הן מוטעות, מקלות על כאב, מגבירות תחושת הנאה ואפילו גורמות לדברים להיות טעימים יותר 

מאת רחלי לנגפורד 

טיפול מאחות מסורה אכן מקל על כאבם של חולים במהלכים רפואיים, והעוגיות של סבתא אכן יותר טעימות אם אנו יודעים שהן נאפו באהבה, כך מצא מחקר מאוניברסיטת מרילנד בינואר 2012. תוצאות המחקר, שמצא שכוונות טובות מקלות על כאב ומוסיפות להנאה, מיושמות היום ברפואה, במערכות יחסים בהורות ובעסקים.

מסתבר שהדרך בה אנו מפרשים את כוונותיו של האחר משנה את הדרך בה אנו חווים פיזית את העולם שסביבנו.

מוביל המחקר המיוחד הזה הוא פרופסור קרט גריי, מחבר המאמר "כוחן של כוונות טובות" שפורסם בכתב העת Psychological and Personality Science. דרך המחקר הזה גיליתי את מעבדתו של גריי – מעבדה בעלת תחום מחקר ייחודי – חקר מוסריות ותודעה מוחית.

תוצאות המחקר מראות שכוונות טובות, אפילו אם הן מוטעות, מקלות על כאב, מגבירות תחושת הנאה, ואפילו גורמות לדברים להיות טעימים יותר.

המחקר הזה מדגיש את הכוח האנרגטי שיש ל"טוב" על בריאות, כפי שהודגש רבות גם בסרט "הסוד". הרעיון הומחש גם על ידי היפני מסארו אימוטו, שצילם צורת מולקולות של מים מתוך כוסות שנכתבו עליהן מילים בעלות משמעות שלילית ומילים בעלות משמעות חיובית, והראה שהצורות המולקולריות של המים משתנות בהתאם לאנרגיה שמבטאת המילה.

גם כאב מתוך כוונות טובות כואב פחות

התוצאות הללו הוכחו במחקר של גריי עבור שלוש תחושות פיזיות: כאב, הנאה וטעימת דברים מתוקים.

• כאב:

שלוש קבוצות נבדקים קיבלו שוק חשמלי בעוצמה זהה, מידי פרטנר ששהה איתם. לקבוצה הראשונה גרמו החוקרים לחשוב שהשוק החשמלי שהם קיבלו ניתן להם ללא ידיעתו של הפרטנר שלהם. לקבוצה השנייה גרמו לחשוב שהם מחושמלים בכוונה אך ללא שום סיבה. ואילו לקבוצה השלישית אמרו שהם מקבלים את השוק הזה בתור הדרך של הפרטנר שלהם לעזור להם לזכות בכסף.

נמצא שהנבדקים בקבוצת "הכוונות הטובות" שהאמינו שהשוק החשמלי נובע מתוך רצון לעזור, חשו את הכאב פחות מאשר הנבדקים בשתי הקבוצות האחרות.

תוצאות אלו מתאימות לרופאים והורים שלפעמים נאלצים להכאיב לילדיהם או מטופליהם לצורך מטרה טובה. אם הם מסבירים למטופל או לילד מדוע הפרוצדורה הכואבת היא בסופו של דבר לטובתו, הם עשויים להקל פיזית על הכאב שלו.

• הנאה:

בניסוי השני הושיבו החוקרים נבדקים בכסא עיסוי חשמלי שהפעיל אותו מחשב באופן אוטומטי, או אדם שהפגין אכפתיות כלפי היושבים בכסא.

למרות שהעיסוי שניתן בפועל היה זהה, גריי מצא שכאשר כסא העיסוי הופעל על ידי אדם אכפתי, הנבדקים נהנו ממנו יותר מאשר אלו שכסא העיסוי שלהם הופעל על ידי מחשב.

• טעם:

בניסוי זה קיבלו הנבדקים סוכריה בתוך שקית שהכילה פתק. בפתק של קבוצה אחת היה כתוב: "בחרתי את הסוכריה הזאת במיוחד בשבילך. מקווה שזה ישמח אותך". בקבוצה אחרת היה כתוב בפתק שצורף לסוכריה: "לא אכפת לי. סתם בחרתי איזו סוכריה באקראי".

גריי מצא שהסוכריה עם הפתק הנחמד הייתה טעימה יותר לנבדקים, והיא גם הרגישה להם כאילו היא מתוקה יותר.

תוצאות הניסוי הראשון מראות שעל הצוותים הרפואיים לזכור את תפקיד הקשר הנכון עם החולה כדרך להקל על מכאוביו, כיוון שהדרך בה מטופלים חשים כאב של פרוצדורה רפואית מבוססת בחלקה על איך הם תופסים את כוונותיו של האדם שמבצע אותה. בדיקת דם אצל אחות קשוחת פנים אכן כואבת יותר מבדיקת דם אצל אחות רחומה.

לאלו שנמצאים במערכות יחסים, המסר של המחקר מזכיר שחשוב להראות לפרטנר שלכם, לאחים, הורים, ילדים וכו', שאכפת לכם. זה לא מספיק רק לעשות דברים טובים למען אהוביכם – הם צריכים לדעת שאתם עושים זאת מפני שחשוב לכם שהם ירגישו טוב.

"יאללה, הנה החיבוק שרצית. בואי נגמור עם זה כבר" 

דמיינו לעצמכם, למשל, בעל שאומר לאשתו: "טוב, יאללה, הנה החיבוק שרצית. בואי נגמור עם זה כבר". פעולת החיבוק עצמה כבר אינה משיגה את מטרתה, מפני שהכוונות שמאחוריה אינן מתאימות. הוא הדין לגבי אוכל- כשאתם מראים לאורחים שאכפת לכם וחשוב לכם שיהיה להם טעים, הם אכן נהנים יותר מהאוכל.

תוצאות המחקר מתאימות גם לעולם העסקים: לא סתם חברות מזון משווקות אותו בפרסומות על ארוחות משפחתיות מחויכות; זה אכן מגביר את הנאת הצרכן מהאוכל, כיוון שהוא נושא בראשו את התמונה המשפחתית שמשדרת שהמזון כאילו הוכן במיוחד בשבילו – באכפתיות אישית.

את תוצאות המחקר הזה ניתן ליישם גם על אלוהים

ולבסוף, טוען גריי, את תוצאות המחקר הזה ניתן ליישם גם על אלוהים. אם מאמינים שכוונותיו של אלוהים בכל מה שמתרחש לנו, הן טובות, אנו מרגישים פגועים פחות וכועסים פחות. אנשים שמאמינים ברוע כוונותיו של אלוהים נפגעים רגשית לאורך יותר זמן כאשר נוחת עליהם אסון.

אז מומלץ מאוד לייחס לאחרים כוונות טובות, שכן גם אם האדם האחר פוגע בנו, זה יכאב פחות, ואם הוא עושה לנו טוב – זה ינעם יותר.

אולי זוהי הסיבה לאימרה היהודית "לעולם הווי דן את כל האדם לכף זכות". כלומר, תייחס למעשיו של אדם כוונות טובות, צא מנקודת הנחה שהוא מתכוון לטוב. עד היום חשבו שאתה עושה את זה בשביל האדם האחר, מתוך חשיבה חיובית ואהבת אדם. היום יודעים שאתה עושה את זה גם לטובת עצמך, כי כך אתה חווה את העולם באופן נעים יותר.

רחלי לנגפורד היא חוקרת מוח  ומנהלת שותפה במרכז גלים למימוש הפוטנציאל האישי. היא מחברת הספר "דרוש נסיך על סוס לבן".