"תגובת משטרת ישראל לפיה הוכה חבר הכנסת עופר כסיף ביום שישי האחרון במהלך הפגנה בשיח' ג'ראח במזרח ירושלים, עקב העובדה שהוא הכה ובעט באחד השוטרים, הנה גרסת כזב מובהקת", הגיב אמש (מוצ"ש) פרקליטו של ח"כ כסיף (הרשימה המשותפת), עו"ד דניאל חקלאי. גם את טענת המשטרה לפיה  קילל כסיף שוטר טוען עורך הדין כי הנה כוזבת ומוסיף: " העובדה שלא שוחרר שום צילום מטעם מצלמת גוף מטעם המשטרה, מלמדת אחת משתיים: עופר כסיף לא בעט בשום שוטר כפי טענתה הכוזבת של המשטרה, עופר כסיף לא הלם באגרופו בשוטר בטרם הלה התנפל עליו (המשטרה כבר זנחה טענה כוזבת זו) ועופר כסיף גם לא אמר לשום שוטר "אני אזיין אותך" חלילה. כלומר, חבר הכנסת כסיף לא תקף איש ולא איים על איש".
מדובר בהפגנה בשיח ג'ראח שנערכה בשעות הצהריים של יום שישי ובה השתתפו כ 200 איש שמחו כנגד סילוק פלסטינים מבתיהם לאחר שחרדים ומתנחלים אשר טוענים כי רכשו בתים אלו באמצעות מתווכים פלסטינים, החליטו לסלק משם את דייריהם הערבים.
לאחר שהמפגינים סיימו לסייר בין בתי המתנחלים בשכונה, הם ביקשו לחזור לפארק שבו נערכת בדרך כלל ההפגנה. לדברי מפגינים, כוח יס"מ חסם את דרכם והחל לפזרם בכוח תוך דחיפות ושימוש ברימוני הלם. שני מפגינים נעצרו.

כסיף סיפר לאחר התקרית האלימה: "ראיתי שהשוטרים מתחילים להשתולל, הלכתי כדי למנוע את ההשתוללות ומישהו שלא יכולתי לראות העיף לי אגרוף לפנים. צעקו להם שאני חבר כנסת וזה לא עניין אותם. הם הפילו אותי והמשיכו להכות אותי גם כשהייתי על הרצפה. הם גם קיללו תוך כדי". האירוע תועד בווידאו והתיעוד פורסם ברשתות החברתיות. לדברי כסיף, השוטרים גם מנעו ממנו לקבל טיפול רפואי. בבית החולים סיפר חבר הכנסת כי השוטר שתקף אותו שבר את משקפיו במכת אגרוף וגם לאחר שהופל ארצה המשיכו השוטרים לבעוט ולהכות בו. לטענת השוטרים הם לא זיהו שמדובר בחבר כנסת וכך אף גיבה אותם מפקד תחנת שלם סנ"צ רונן חזוט.
בתגובתו טען חזוט כי אישה שהתקשרה למוקד 100 בקשה שיגיעו אל מול ביתה, שם מתפתחת הפגנה והיא חוששת. לדבריו לאחר שכרזו פעמיים כי זו הפגנה בלתי חוקית, הוא הורה לפנות את המפגינים. חזוט לא הסביר את השימוש ברימוני הלם, והאלימות שהפגינו השוטרים. לדבריו כשהוא זיהה כי העצור הוא עופר כסיף, הורה לשחררו מיידית. אלא שגם טענה זו נשללת לאחר שקודם לכך צולם חבר הכנסת כשהוא משוחח עם מפקד הכוח בשטח.

דובר המשטרה מתחקור ראשוני של האירוע עולה כי במהלך מחאה שנערכה בשכונת שייח ג'ראח ולאחר שמשתתפיה החלו להפר סדר במקום ולא נשמעו להנחיית המשטרה ניתנה הוראה על פיזורה. המפגינים במקום המשיכו בהפרת הסדר, במהלכה אחד המפגינים תקף את אחד השוטרים תוך שהוא בועט בו וחובט באגרוף לפניו.  לדבריו: "השוטרים נאלצו להשתמש בכח סביר על מנת לעצור את התוקף, מאחר ולא הזדהה במהלך האירוע וכשהתברר כי מדובר בחבר כנסת שוחרר במקום".  עוד הוסיף דובר המשטרה כי "מספר שוטרים נפצעו ונזקקו לטיפול רפואי". דובר המשטרה ציין כי "משטרת ישראל תמשיך לאפשר לכל אדם את חופש הביטוי והזכות להפגין אך לא נאפשר הפרת סדר אלימה ואנו מגנים בכל תוקף פגיעה באנשי חוק". לדברי דובר המשטרה ממ"ז ירושלים ניצב דורון תורג'מן הורה על תחקור האירוע. אלא שמח"ש הודיעו כבר אתמול כי הם פותחים בחקירה ומשום כך מפקד המחוז התבקש להקפיא את החקירה עליה הורה.

תגובת סנ"צ רונן חזוט – מפקד תחנת שלם

תוך כך עלה חשש לאפשרות כי השוטרים תיאמו ביניהם גרסאות הנוגעות לאירוע האלים. גיל המרשלג, אחד מהעצורים שהובא לפני חוקר שגבה ממנו עדות סיפר כי בעת שהחוקר גבה את העדות נכנס אחד השוטרים וביקש ממנו לא לשכוח לציין כי השוטרים הותקפו וכי הם לא זיהו כי מדובר בחבר כנסת.  אמש אף חזרה בה המשטרה מהטענה כי כסיף הלם באגרופו את השוטר שפגע בו.

"על אנשי המשטרה להצטייד במצלמת גוף שאמורה לתעד את האירוע" אומר עו"ד חקלאי, "מאחר שהמשטרה זנחה את טענת מהלומת האגרוף מטעם עופר כסיף כלפי השוטר בטרם הלה התנפל עליו – ברור שמדובר היה בטענת כזב שאינה עומדת עוד על הפרק" .
בנושא הבעיטה בשוטר אומר חקלאי: "מאחר שהמשטרה מתעקשת שעופר כסיף בעט בשוטר בטרם הלה התנפל עליו, אך אין שום צילום ממצלמת גוף של שוטר שמתעד זאת – ברור שמדובר בטענה כוזבת נוספת"

תקיפה ברימונים (צילום ארז חרודי)

" כעת המשטרה גורסת בכלל שעופר כסיף אמר לשוטר "נראה אותך מזיין אותי". בכך טמונה הודאה מפורשת שהשוטר או שוטר אחר אמר לעופר כסיף לפני כן "אני אזיין אותך". זוהי הודאה בכך שמי מאנשי המשטרה איים על חבר פרלמנט ישראלי, למרבה החומרה", אומר חקלאי ומוסיף: "ניתוח גרסת המשטרה בלבד וכן ניתוח הצילומים ובמיוחד ניתוח העדר הצילומים ממצלמות הגוף – כולם מניחים תשתית למסקנה העגומה ששוטרי משטרת ישראל התנפלו באלימות מחרידה על חבר פרלמנט ישראלי, אחד מהם כנראה איים עליו לפני כן, ולאחר מכן שוחררה תגובה כוזבת מטעם משטרת ישראל לתקשורת. תגובה שטומנת בחובה את הכפשת הקורבן. האשמת הקורבן". חקלאי ציין כי היות והדברים הנם חמורים הוא מתכוון לפנות בנושא ליועץ המשפטי לממשלה. "אני עדיין מקווה שהמשטרה תתעשת ותכיר בחומרת מעשי השוטרים. יש להבין: פגיעה חמורה ומקיפה בזכויות אדם ואזרח היא גם ביטוי לריקבון משטרתי. ביטוי לחולשת המשטרה. וגם זה דבר חמור ומדאיג. מדובר בשילוב: הן פגיעה אנושה בזכויות אדם ואזרח והן התפוררות תפקוד המשטרה", אמר חקלאי.
על האלימות שהפגנה המשטרה מספרת ארזה קוטנר (62): "ניגשתי לאדם שנבהל מרימון הלם שגולגל אלינו ונפל על בכביש. ואז זרקו עוד רימון ונפגעתי מרסיס בידי"
" עמדנו יחד והחזקנו שלטים, הפגנת סולידריות", כתבה על כך נאורה יערי שנפגעה קשה בידיה מרסיסי רימון ההלם. "אח"כ התחלנו לצעוד בשכונה … בשלב מסוים הגיעו כוחות יס"מ ומנעו מאיתנו הליכה ברחוב. כשניסינו להבין למה ולתהות רציונליזציה, נהדפנו בכוח. מתוך מקום מכבד הסתובבנו לכיוון הנגדי ואז חיכו לנו גם שם טור שלם של שוטרים שלמעשה כלאו אותנו במכלאה שכזאת. תוך דקות ספורות, החל שימוש בכוח אלים נגדנו. ח"כ עופר כסיף התחנן על נפשו תוך כדי שהוא מסביר לכוחות שהוא חבר כנסת במדינת ישראל. בלי הבנה של מה באמת קורה פה ותוך כדי שהוא החל לחטוף מכות, החלו להיזרק לעברנו רימוני הלם. אני שהפגנתי בשנה הזאת כל כך הרבה, התרחקתי מעט כי החלו פיצוצים וכמויות עשן שלא הכרתי. תוך כדי תנועה של התרחקות, הושלך לעברי רימון נוסף שפגע פגיעה ישירה בצד ימין של גופי וגרם לי פשוט ליפול מכאבים על הרצפה ולדמם".

ארז חרודי, צלם נוסף שנכח במקום סיפר למגפון: "המפגינים נעו לאט. רובם הם מבוגרים  ומטבע הדברים לא רצו ולא השתוללו. פשוט הלכו בהפגנת מחאה שקטה. בשלב מסוים הגיעה המשטרה ובלמה את המפגינים מלהמשיך ולנוע הלאה. המפגינים לא חיפשו שום עימות, הסתובבו והחלו לנוע החוצה ואז הם נתקלו בשרשרת שוטרים חמושים כמו בפיזור הפגנות בשטחים. עם אפודים, רימונים באפוד, קסדות ומגני פלסטיק שקוף. קהל המפגינים מצא את עצמו כלוא בין שתי חסימות משטרה. לא היה לאן ללכת. ואז החל הטרוף, השוטרים הסתערו לעבר המפגינים, זרקו רימוני הלם ועשן.  אנשים הושלכו אל הרצפה"
– ארז, אתה חושב שיש הסלמה חדה לימין בקרב המשטרה?
"אם עד היום קראתי להם 'משטרת אוחנה בשירות הנאשם', מהאירוע שלשום אני קורא להם 'חיילים של בן גביר'".
– מה לגבי טענת המשטרה שנערכה פרובוקציה מצד המפגינים שסירבו להתפזר?
"לא הייתה שום פרובוקציה מצד המפגינים. זו היה הפגנה שקטה מאוד של קהל מחאה מבוגר שנע בשקט וכשנתקל בשוטרים חמושים כמו באום אל פאחם או בשטחים, הסתובב וחזר על עקבותיו  בלי להתעמת. ואז המפגינים מצאו את עצמם בין שתי שורות של שוטרים ששילבו ידיים והסתערו עליהם. רימוני הלם התחילו להתפוצץ בין המפגינים ואנשים לא ידעו לאן לברוח".
"אני מפגינה כבר שנה, 5 פעמים בשבוע", סיפרה היום נאורה יערי (67) למגפון, בחייםלא ראיתי גם לא צפיתי תרחיש כזה, זו הייתה הפגנה הכי שקטה שראיתי, הכי נעים, הכי רגוע, פתאום הביאו יס"מ, רובוטריקים אני קוראת להם, נעמדו, מולנו, עשו מולנו טור. לא נתנו לעבור. הם נראו מפחיד עם כל הקסדות והחליפות (אפודי קרב א.מ) האלה ואז נעמדה אחת המפגינות שלנו עם שלט והשוטר פשוט נעמד מולה עם רובה M16 שלוף נגדה וזה מה שייצר את ההסלמה. שוטר עם נשק שלוף נגדנו? זה יצר תגובה בקרב המפגינים, במראה היה מזעזע. באיזשהו שלב אמרנו לעצמנו, או קי, זה לא העניין אנחנו יורדים למטה, חזרה, אין לנו עניין לייצר פרובוקציות. הסתובבנו התחלנו לרדת ותוך כדי ירידה אנחנו קולטים שיש שורה למעלה עם מלא רכבים של היס"מ, ואלו מגיעים לעברנו ועוד שורה למטה, מולנו, חוסמת אותנו, אז מה אתם רוצים? לאן ללכת?, כאילו, תהינו מה עלינו לעשות. הייתי ליד עופר (ח"כ כסיף א.מ) הוא ניסה להגיד להם שהוא חבר כנסת ושהוא יכול לעבור ושיעזבו אותו ושיתנו לנו ללכת. הם לא התייחסו ולא כבדו אותו,  ואז פשוט התחילו ממש להרביץ לו ואני מנסה להפריד בין השוטר לעופר ותוך כדי זה התחילו לזרוק עלינו רימוני הלם. אני הייתי לוחמת בצבא, בהיכרות שלי עם רימונים, רימון זה למקרה טרור, מה הוא זורק רימון?, ונהיה עשן, ונהיה בלגן, ונהיתה אווירה של מלחמה ו.. וואוו, אתה יודע, זרקו אחד, זרקו עוד אחד. לא נעים להגיד, נבהלתי, עזבתי את עופר והתחלתי לחפש מחסה ואיך שעזבתי את עופר והסתובבתי הוא זרק עלי רימון. וזה מה שגרם לפגיעה ישירה בי. הצלחתי ללכת כמה שניות ונפלתי".
– ומה קרה אחרי כן?
"הזמינו את הסהר האדום שיטפל בי, הם רצו לפנות אותי לבית חולים, אבל, אני אומר את האמת, כל כך חששתי, אני לא מכירה את האזור, אני לא יודעת לאן הסהר האדום לוקחים אותי, נבהלתי. זו חוויה שאתה נמצא במקום שאתה לא מכיר, עם כל הסיטואציה הזו ואז חשבתי לעצמי שאם זה לא עניין של חיים ומוות ואני יכולה ללכת אפילו עם הפצעים זבי הדם לאזור מוכר לי, אז ביקשתי שיחררו אותי. אבל האח הפלסטיני, היה נעים וסימפטי. טיפל וחבש ואפשר לי ללכת."