Skip to content

גלי צה"ל – למכור או לסגור?

היום תתקיים הפגנת פעילי מחאת אין מצב מול תחנת השידור שהפכה בשנים האחרונות לתחנה בעלת גוון פוליטי ימני ברור. מובילי תנועת אין מצב יקראו בהפגנה להחזירה לידי צה"ל, ולנתקה מפטרונים פוליטיים. האם ניתן יהיה להחזיר עטרה ליושנה או שיש להפריט, למכור או לסגרה ?
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

הפגנת מחאה תתקיים היום (שני) מול תחנת גלי צה"ל ביפו. את ההפגנה יוזמת תנועת המחאה 'אין מצב', אותה מוביל אמיר השכל המוכר לציבור ממחאת בלפור. לטענת התנועה  מתקיימת 'חטיפה זוחלת' של תחנת הרדיו שהפכה להוות 'שופרו של  נתניהו.
גלי צה"ל הוקמה כתחנה צבאית עבור החיילים ולאחרונה הפכה בחלק מתכוניותיה להיות שופר של ראש הממשלה בנימין נתניהו, באופן שאינו מתיישב עם עיתונות ככלל ותחנה עבור החיילים בפרט, אומרים מארגני המחאה. "החזירו את גל"צ להיות הבית של החיילים ולא של השופרות. סיימו מיד את העבודה של כל מי שאינו משדר עבור החיילים אלא מקיים תעמולה פוליטית בשידורי התחנה", נמסר מדוברות 'אין מצב'.
כבר בחודש יוני 20 פנה הרמטכ"ל אביב כוכבי אל שר הביטחון בני גנץ בדרישה לאזרח את התחנה או לסגור אותה. ב"חדשות 12", נמסר אז כי הדרישה הגיעה על רקע הסתייגות הולכת ונמשכת בצמרת צה"ל מהפוליטיזציה שעוברת התחנה הצבאית, בדגש על הפרשן הפוליטי שלה וממגישי יומן הערב, יעקב ברדוגו. על פי הדיווח, כוכבי אמר במספר הזדמנויות כי הוא, הרמטכ"ל, "עסוק יותר מדי פעמים בדיברור נושאים הנוגעים לתחנה וכי הוא מבקש מגנץ לשים לזה סוף. לאחרונה גם פנה מנכ"ל משרד הביטחון למועצת העיתונות והתקשורת בישראל וביקש את התייחסותה לקיומה של התחנה. מועצת העיתונות מנתה צוות שימליץ למועצה על עמדה כזו או אחרת וזה טרם גיבש את עמדותיו. כאן המקום לגילוי נאות – כותב מאמר זה הנו חלק מצוות חברי המועצה שימליצו על עמדה כזו או אחרת למועצת העיתונות.
תא"ל (מיל') אסף אגמון, ותא"ל (מיל') אמיר השכל ממובילי תנועת המחאה אין מצב, אינם סבורים כי ההפגנה שתיערך מחר, תשנה משהו מהיום למחר. "גם מסע של אלף קילומטר, מתחיל בצעד ראשון", חושבים השניים ומקווים שבהמשך הדרך ישתנה משהו בתוך התחנה, הפוליטיזציה המוחלטת שלה תבלם והיא תחזור לערכי התחנה הצהליים, כפי שהיו בעבר.

כרזת ההפגנה (צילום מדף הפייסבוק של תנועת 'אין מצב')

בשנת 2014 כתב פרופסור יחיאל (חיליק) לימור מאמר בו ניתח את הסיבות שבגינן לדעתו יש לסגור את התחנה. התחנה הצבאית התפתחה, שגשגה והצליחה לא רק הודות ליוזמות ניהוליות ושיווקיות מצטיינות", כתב לימור, אלא הודות לעמלם ולכישרונם של עורכים, כתבים ושדרים,  כמו גם במידה לא פחותה, בזכות יכולת אלתור, מקוריות וקשרים שפיתחו מנהלי התחנה בהתמדה ובשקדנות ב"חלונות הגבוהים". לימור הסביר במילים פשוטות שגלי צה"ל גם ידעו להפעיל מערכת מתוחכמת ושיטתית של יחסי ציבור שחיזקה את מעמדם הציבורי, במיוחד על רקע היחס הביקורתי ואף העוין שגילו חלקים נרחבים בציבור הרחב ואף באמצעי התקשורת כלפי רשות השידור. שנתפסה כארכאית, מיושנת, מסורבלת ומלאה בתככנות.  הפרופסור שהינו אחת מאושיות התקשורת בישראל, סבור היה כי יש לסגור את התחנה מהסיבות הבאות: ראשית, אין עוד מדינה דמוקרטית בעולם למעט תאילנד, שבה פועלת תחנת שידור צבאית המשדרת לאוכלוסייה האזרחית. במדינות רבות יש תחנות שידור צבאיות, אך הן משדרות לחיילים או לבני משפחותיהם. הסיבה השנייה מעוגנת לדעתו של לימור בדברי הברכה לפתיחת התחנה בספטמבר 1382 ,של ראש הממשלה ושר הביטחון, דוד בן-גוריון. הוא מנה שתי מטרות להקמת "המשדר הצבאי", והראשונה שבהן היא שעל התחנה "לשמש מכשיר ביטחון והתגוננות, אמצעי קשר מהיר לגיוס ולאימון, לזירוז ולהפעלה של כוחות הצבא הסדיר וצבא המילואים". הפרופסור מסביר כי בעידן המודרני שוב אין צורך בתחנה כדי לגייס את הצבא. כיום יש טלפונים סלולריים, דואר אלקטרוני, רשתות חברתיות ועוד. הסיבה השלישית היא כלכלית. נכתב במאמר,  "חקיקה ייעודית מאפשרת כיום לגלי צה"ל ליהנות משידורי פרסומת, אף שאלה מכונים "שידורי חסות" או מוגבלים לתחומים מסוימים. זהו מצב לא תקין שבו גוף ממשלתי מתחרה בשוק האזרחי – בראש ובראשונה עם תחנות הרדיו האזוריות – על גיוס פרסומות, שהן משאב כלכלי חיוני לכל ארגון תקשורת". הסיבה הרביעית נעוצה לדבריו, במידה רבה, בהיסטוריה של גלי צה"ל. "במשך עשרות שנים הייתה תחנת השידור הצבאית בית הספר הכמעט יחיד שהכשיר עתודות של כוח אדם מקצועי לתעשיית התקשורת בישראל, לא רק לרדיו ולטלוויזיה אלא גם לעיתונות המודפסת. אין זה מתפקידו של צבא להכשיר כוח אדם לשוק האזרחי, אבל זו הייתה המציאות, ובוגרי גלי צה"ל נשאבו בשמחה לערוצי התקשורת. אבל תמונת המציאות הזו נשחקה במידה רבה. תחנות הרדיו האזוריות, תחנות רדיו חינוכיות ואפילו תחנות רדיו פירטיות הפכו לבתי אולפנה המכשירים כוח אדם לאמצעי התקשורת הגדולים, ובתי הספר לתקשורת שנפתחו במכללות רבות הפכו לחממות שהכשירו ומכשירות כוח אדם צעיר לתעשיות תקשורת ההמונים בתחומי העיתונאות, הרדיו, הפרסום ויחסי הציבור.

לסגור, להפריט, להעביר לידיים ציבוריות? (צילום: אתר גלי צה"ל – עריכה גרפית: מגפון ניוז)

במילים אחרות טוען הפרופסור כי "הכשרת עיתונאים ושדרים במסגרת הצבא, תוך הקצאת כוח אדם ותקציבים לשם כך, יכולה להיות מוצדקת רק למימושה של תכלית צבאית – אספקת תכנים תרבותיים, בידוריים וחדשותיים עבור חיילי צה"ל". הסיבה החמישית היא במידה רבה סמויה מן העין. גם אם גלי צה"ל נהנים מחופש פעולה עיתונאי, וגם אם לא מופעלים לחצים גלויים על עורכי התכניות והשדרים – במיוחד בתכניות הפופולריות והמצליחות – קשה להעלות על הדעת מצב שבו אין כלל או אין כמעט לחצים גלויים או סמויים של הדרג המדיני הנבחר ושל הפיקוד הצבאי על התחנה..העובדים בתחנה והמשרתים בה יודעים כי יש גבולות מסוימים שאותם אל להם לחצות".  הסיבה השישית  נעוצה בעצם בדרכי מינוי המפקדים של גלי צה"ל. לאמור, מינוי מפקד התחנה מהווה כלי פוליטי להפיכת התחנה לכלי שרת בידי הפוליטיקאים.  "אחד המאבקים הגדולים שמנהלים חסידי השידור הציבורי הוא ניתוק השידור מהמערכת הפוליטית ונטרול יכולת השפעתה על תכני השידורים. ואם כך הם פני הדברים לגבי המערכת הפוליטית, הם נכונים שבעתיים כאשר מדובר בתחנת שידור צבאית הנתונה מצד אחד ללחצים, לפיקוח ולהשפעה מצד המערכת הפוליטית (הממונה על הצבא) ומצד שני ללחצים ולהשפעות דומות של המערכת הצבאית, שהתחנה היא חלק ממנה. בקצרה, לימור סבור שיש לסגור את גלי צה"ל לאלתר. אלא שגם הוא הבין כבר אז שהדבר לא ניתן לביצוע מידי היות ו"אף שיש כמה וכמה סיבות טובות לנעילת שעריה של גלי צה"ל או להפרטתה, יש להימנע מכל צעד בכיוון זה. בעידן שבו מתערערת היציבות הכלכלית והמקצועית של אמצעי תקשורת רבים, מודפסים ומשודרים, ואמצעי תקשורת מקוונים מתקשים לבסס לעצמם מודל כלכלי שיבטיח להם איתנות וקיום נמשך – כל מחשבה על סגירת ערוץ תקשורת יש בה כדי לעורר דאגה מפני צמצום הקולות ב"שוק החופשי של הדעות והרעיונות". "אולם, כאשר יתבהרו השמים הקודרים מעל מפת התקשורת הישראלית", כתב לימור במאמרו, יהיה לדעתו ניתן לחזור לוויכוח אודות עתיד התחנה.
תא"ל אסף אגמון, מזועזע אל התהום אליה התדרדרה התחנה. "כשאני מגיע לבקר את ביתי שגרה בבסיס חיל האוויר", הוא מספר, "אני מסיר קודם כל את כל סמלי המחאה וכל סימן לדעה פוליטית כלשהי. אסור להכניס לצה"ל את הפוליטיקה מכל סוג שהוא". הוא מקווה שהמאבק בפוליטיזציה הכמעט מוחלטת של התחנה יביא לעצירתה או לפחות להאטת המהלך. תא"ל אמיר השכל גם הוא חושב כמו אגמון. "אני סבור שצריך לסגור את התחנה", אומר השכל  ומוסיף את ה-'אבל'.  כעת הוא חושב צריך להחזיר את התחנה לימיה כקודם כשמפקד התחנה ואזרחים העובדים בה יהיו כפופים חוזית לחוקי צה"ל וידעו שאין להפיר אותם. "גלי צה"ל הוקמה כתחנה צבאית עבור החיילים ולאחרונה הפכה בחלק מתכניותיה להיות שופר של ראש הממשלה, באופן שאינו מתיישב עם עיתונות ככלל ותחנה עבור החיילים בפרט", אומרים השניים.  מגפון ביקש לשוחח עם שמעון אלקבץ, מפקד גלי צה"ל אודות טענות הפוליטיזציה של התחנה ונענה כי מפקד גלי צה"ל יחשוב על זה, כשנמסר לאלקבץ כי הכתבה אמורה להתפרסם הערב ולכן מתבקשת השיחה היום, ענה: "בהצלחה".

 

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן