כוחות משטרה ומשמר הגבול פעלו שלשום ואמש (שלישי)  בשכונת שיח ג׳ראח שבירושלים בעקבות מחאה כנגד כניסת מתנחלים לשכונה בהשתתפות עשרות מפגינים שהפרולטענת המשטרה את הסדר תוך פגיעה, חסימת ציר התנועה תוך יידוי אבנים ובקבוקים לעבר כוחותיה. לאחר שההפגנה הוכרזה כלא חוקית פעלו כוחות המשטרה לפזר את המפגינים תוך שימוש באמצעים.
במהלך ההפגנה נעצרו שלושה חשודים בגין יידוי אבנים ותקיפת שוטרים. בנוסף, לפני כיומיים התקבלו קריאות אודות הפרת סדר אלימה בשכונת שייח ג׳ראח סמוך לשמעון הצדיק בירושלים, במהלכן דווח על יידוי אבנים וחפצים, וכתוצאה מכך נפגע אדם בראשו. כוחות משטרה שהגיעו למקום עצרו שני חשודים (בגיר וקטין) בגין אירועי תקיפה. כמו כן במהלך הפעילות נפצעה שוטרת באורח קל ונזקקה לטיפול רפואי. מהמשטרה נמסר כי עשרות המפגינים הפרו את הסדר תוך פגיעה במרקם החיים, חסימת ציר התנועה ויידוי אבנים ובקבוקים לעבר כוחות המשטרה. וכי לאחר שההפגנה הוכרזה כלא חוקית וניתן זמן סביר למפגינים לעזוב את המקום, נאלצו כוחות המשטרה לפזר את המפגינים תוך שימוש באמצעים. הרקע להפגנות  נעוץ הפעם בצוי פינוי שנתנו לשמונה משפחות, ששבע מהן נמצאות בתהליכי הגשת ערעור לביהמ"ש העליון. מחר ביום חמישי צפויה להתקבל החלטה בעניינן – ואם בעליון לא יקבלו את הערעור, המשפחות הללו יפנו את בתיהן. המשפחה השמינית שעתירתה לעליון נדחתה, מצויה בהליך משפטי נוסף במחוזי.

ח"כ אחמד טיבי (הרשימה המשותפת) אמר השבוע כי פינוי התושבים והבתים בשייח' ג'ראח הוא עניין מדיני ולא נדל"ני. פינוי שמטרתו ייהוד השכונה, באמצעות פינוי וזריקת התושבים לרחוב באכזריות". לעומתו אמר חבר הכנסת מהימין הקיצוני (עוצמה יהודית) איתמר בן גביר כי "אמש המשיכו התפרעויות הטרור בשכונת שמעון הצדיק כלפי התושבים ותשובתנו להם היא לפתח את ההתיישבות בשכונת שמעון הצדיק, לתגבר כוח פעולה בלי פחד, ולהורות לשוטרים להגיב בנחישות ותקיפות  בלי גמגום".
גם החמאס נוטל ידיו בהבערת השטח – מפקד גדודי אלקסאם שבחמאס, מוחמד דף, אמר אתמול כי הוא "מצדיע לאנשינו האיתנים בשכונת שייח ג'ראח בירושלים הכבושה, ומאשר כי הנהגת ההתנגדות והקסאם עוקבת מקרוב אחר המתרחש, שולח אזהרה ברורה ואחרונה לכיבוש שאם התוקפנות נגד עמנו לא תיפסק בשכונה של שייח ג'ראח בבת אחת, לא נעמוד בחיבוק ידיים והאויב ישלם ביוקר".

במחקר שפורסם עוד בדצמבר 2010 במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה,  כותב העיתונאי, הסופר והחוקר נדב שרגאי כי:
א. פתיחת תיקי 1948: מימוש נכסים יהודיים בשכונת שיח’-ג’ראח בפרט ובמזרח-ירושלים בכלל, עלול להביא לפתיחת “תיקי 1948” וכך לעודד את תביעת ההשבה של רכוש פלסטיני בחלקהּ המערבי של ירושלים. למדינת ישראל, אינטרס חיוני שמסגרת הדיון במשא ומתן עם הפלסטינים תתייחס לסוגיות 1967 ולא לסוגיות 1948 וליצור משוואה של ויתור הדדי על תביעות רכוש כתוצאה ממלחמת השחרור. אי-שוויון בין יהודים לערבים בסוגיית השבת הרכוש שננטש ב-1948 אינו יכול להתקבל על-ידי הקהילה הבינלאומית ומדינת-ישראל לא תוכל להסבירו.

ב. כבילת ידי הממשלה במו”מ: ההתיישבות היהודית בשכונת שיח’-ג’ראח עלולה לסכל פשרה ישראלית-פלסטינית עתידית בירושלים, שתתבסס על חלוקת ריבונות בין שכונות יהודיות לשכונות ערביות.

ג. דה-לגיטימציה של ישראל: פינוי משפחות פלסטיניות ויישוב יהודים במקומן נותנים נשק נוסף לגורמים בינ”ל המבקשים להוביל תהליך דה-לגיטימציה לישראל והוא פוגע בתדמיתה של ישראל בדעת הקהל העולמית ומערער על יכולתה לשלוט ולנהל עיר רגישה זו.

ד. פגיעה בהישגים מדיניים ישראלים בסוגיית ירושלים: ההתיישבות היהודית בשיח’ ג’ראח עלולה לפגוע בהישגים מדיניים שצברה ישראל בשאלת ירושלים ולהביא לנסיגה מההסכמה הפלסטינית, שניתנה בסבבים קודמים של מו”מ,  לריבונות ישראלית בהסדר קבע על שכונות יהודיות שנבנו מעבר לקו הירוק, בהתאם למתווה קלינטון.

ה. הוספת מוקד של מתח בעיר: התיישבות זו מוסיפה שמן למדורת החיכוך והמתיחות בעיר ירושלים, מעמיסה על משאבי הביטחון והשיטור של העיר ומחזקת את הדימוי שלה כעיר של ריב ומדנים.

זאת ועוד, על פי העולה מהמסמך:  "ממשלה ישראלית שתגיע למסקנה כי עמותות-התיישבות יהודיות קובעות עובדות שיש בהן פוטנציאל של פגיעה באינטרסים ישראלים חיוניים, יכולה להפעיל כלים שונים כדי למנוע מציאות כזו. המסמך מפרט וממליץ על דרכי פעולה אלה. עוד מוסיפים החוקרים כי “ראוי שהממשלה תגבש מדיניות ברורה וכוללת כלפי התופעה של התיישבות יהודית בלב שכונות ערביות.". אין ספק כי שרגאי המעורה היטב בנעשה בירושלים חזה פני עתיד
לקריאת המסמך במלואו: