Skip to content

"לנוע לנוע" אנה אני נעה ? – רנה שינפלד במופע סולו בפסטיבל ישראל

הכהנת הגדולה של המחול הישראלי, שהופיעה על בימת האופרה גארניה בפריז, רוקדת על רקע יצירות וידיאו של מיכל רובנר, האמנית הישראלית המצליחה והמפורסמת ביותר בעולם. רקדנית וכוריאוגרפית: רנה שינפלד / וידיאו: מיכל רובנר / תלבושות: ששון קדם / מוזיקה: KHalf Noise מאת Múm .
המופע החדש של שינפלד יועלה בפסטיבל ישראל על במת תיאטרון ירושלים, ב- 9/6/21 .

"לנוע לנוע" אנה אני נעה ? – רנה שינפלד במופע סולו בפסטיבל ישראל

הכהנת הגדולה של המחול הישראלי, שהופיעה על בימת האופרה גארניה בפריז, רוקדת על רקע יצירות וידיאו של מיכל רובנר, האמנית הישראלית המצליחה והמפורסמת ביותר בעולם. רקדנית וכוריאוגרפית: רנה שינפלד / וידיאו: מיכל רובנר / תלבושות: ששון קדם / מוזיקה: KHalf Noise מאת Múm .
המופע החדש של שינפלד יועלה בפסטיבל ישראל על במת תיאטרון ירושלים, ב- 9/6/21 .

רנה שינפלד יוצאת במופע מחול חדש  – "לנוע לנוע" אנה אני נעה"? בעקבות יצירות וידיאו של האמנית עטורת הפרסים מיכל רובנר, שהציגה במוזיאונים היוקרתיים בעולם כגון הלובר בפאריס, המומה והוויטני בניו יורק, וייצגה את ישראל בביאנלות של וונציה ומוסקבה.
המופע מועלה במסגרת אירועי פסטיבל ישראל – ערב קשרי רוח 2#.
רנה שינפלד נוע תנוע ביצירת מחול חדשה בפסטיבל ישראל
 בעבודת הסולו החדשה שלה שינפלד חוזרת ומשלבת וידיאו, ורוקדת בעקבות עבודות של האמנית מיכל רובנר, שבנעוריה היתה רקדנית.
יצירות הווידיאו מאפשרות לה להיחלץ מארבעת קירות הסטודיו. גופה משקף את עבודותיה של רובנר, נטמע לתוכן, ומנהל עימן דיאלוג חי. אותיות וסמלים מיצירותיה של רובנר נושאים את שינפלד לעולמות רחוקים, וכשגופה הופך גם הוא לאוסף של סמלים, הוא מביע בתנועה את מה שלא ניתן להביע במילים. "לנוע לנוע" מבטאת את תנועת הגוף שאין לה סוף, ולוכדת בתוכה עבר, הווה ועתיד.
רקדנית וכוריאוגרפית: רנה שינפלד / וידיאו: מיכל רובנר / תלבושות: ששון קדם / מוזיקה: KHalf Noise מאת Múm

הכהנת הגדולה של המחול הישראלי

רנה שינפלד בת ה-83  היא חלוצה בשדה המחול הישראלי. היא יוצרת, רוקדת ומורה למחול, שהפכה להיות אושיה מרכזית בשדה המחול הישראלי. נדמה כי יצירתה היא על-זמנית. היא  נולדה בתל אביב בשנת 1938 והחלה לרקוד בגיל 12  בלט קלאסי אצל מיה ארבטובה. את לימודי המחול המודרני שלה היא התחילה אצל רינה גלוק,  וכן הופיעה בלהקתה במסגרת "בימת המחול". היא קיבלה מלגה ללימודי מחול בבית הספר למחול מודרני של מרתה גרהם בניו יורק, והמשיכה את לימודיה בבית הספר ג'וליארד.  שם הרחיבה את תחומי לימודיה לכוריאוגרפיה ולכתב תנועה, למוזיקה, מחול מודרני, מחול קלאסי ועוד.  בג'וליארד היא פגשה את פינה באוש והן הפכו לידידות. לימים הזמינה פינה באוש את שינפלד ללהקתה, להופיע בתיאטרון שלה בוופרטל, והציעה לרנה לנהל את בית הספר והלהקה הידועה של קורט יוס.

עם הזמן החליטה שינפלד להשקיע את זמנה, כישרונה וניסיונה בישראל, על מנת ליצור, לפתח ולטפח את המחול הישראלי. היא  רקדה בתיאטרון הלירי של אנה סוקולוב ומיד אחר כך הקימה להקה בת 11 רקדנים ויצאה בערב מחול ראשון מיצירותיה. שינפלד קיבלה הצעה מהברונית בת שבע דה רוטשילד להקים להקה שתיקרא "בת שבע". לאחר מכן, חזרה לניו יורק, עבדה עם מרתה גרהם ועם כוריאוגרפים אמריקאים שונים, והופיעה בניו יורק בעבודות מחול רבות.

בשנת 1964 הוקמה להקת בת שבע. שינפלד הפכה לרקדנית מבצעת ראשית, כוריאוגרפית, מורה ומנהלת. במסגרת הלהקה ביצעה תפקידים רבים ביצירות של גדולי הכוריאוגרפים בעולם וביצירות של כוריאוגרפים ישראלים. להקת בת-שבע הופיעה על הבימות היוקרתיות ביותר והוזמנה לפסטיבלים החשובים בעולם. שינפלד זכתה בהכרה בינלאומית כ"אחת הרקדניות החשובות בדורנו" (ניו יורק טיימס), והמחולות שיצרה במסגרת הלהקה זכו להצלחה והכרה בינלאומית, בהם: "בת יפתח", "פרה עיוורת" ועוד.

בשנת 1978 עזבה שינפלד את להקת בת שבע והקימה את "תיאטרון מחול רינה שינפלד" שבמסגרתו פועלים להקה, בית ספר וסדנאות. לתיאטרון המחול שלה יצרה למעלה משישים מחולות, כאשר רבות מיצירותיה הפכו לקלסיקה של המחול הישראלי, בהן: "חוטים של סולו", "פחים ושיער, מקלות ובלונים",  "גלים", "בועות" , "משי" ועוד. בין יצירותיה בעשורים האחרונים: "פתקים לפינה באוש","רקדי לקצה האהבה" לצלילי שיריו של ליאורנד כהן, ו"אופליה" יצירת מחול משותפת לה ולזמרת האופרה והמנצחת הקנדית ברברה האנינגן.  שהופיעה באופרה "ברניקי" ב"פאלה גרנייה" בפריז, מעלה עם הזמרת הקנדית ברברה האנינגן את "אופליה"

יצירותיה זכו להכרה ולהצלחה גדולה, היא הוזמנה למרכזי מחול חשובים בעולם. בשנים האחרונות ניכרת התעניינות גדולה בעבודתה של שינפלד במזרח הרחוק (יפן, הודו, קוריאה, תאילנד). בשנת 2019 היא הוזמנה להופיע באופרה "ברניקי" שהועלתה ב"פאלה גרנייה" בפריז.

שפת מחול ייחודית 

במסגרת עבודתה יצרה שפת מחול ייחודית ומקורית המשלבת חפצים, קולות אדם, שירה, וידאו, מוזיקה וציור. לצד היותה ממשיכת דרכה של מרתה גרהם, פנתה שינפלד לדרכים חדשות ושילבה בעבודתה, בין היתר, יסודות מן הבאוהאוס, תיאטרון המחול והמחול העכשווי.

בסגנון הריקוד האישי שלה היא משלבת את גוף האדם והרקדנים עם חפצים ואביזרים.  רעיונות שונים מובילים את הדמיון מעבר לריקוד בעזרת אביזרים המעשירים את התנועה ונותנים לה ייחוד. שינפלד חוקרת ביצירתה מעבר לסיפוריות ומשתמשת במטפורות בימתיות ההופכות לסמלים ויוצרות הוויה אמנותית תיאטראלית.

כמורה למחול רבת השפעה היא גידלה דור של רקדנים, כוריאוגרפים, מורים ומנהלי להקות בארץ ובעולם.

רנה שינפלד יוצאת במופע מחול חדש  – "לנוע לנוע" אנה אני נעה"? בעקבות יצירות וידיאו של האמנית עטורת הפרסים מיכל רובנר, שהציגה במוזיאונים היוקרתיים בעולם כגון הלובר בפאריס, המומה והוויטני בניו יורק, וייצגה את ישראל בביאנלות של וונציה ומוסקבה.
המופע מועלה במסגרת אירועי פסטיבל ישראל – ערב קשרי רוח 2#.
רנה שינפלד נוע תנוע ביצירת מחול חדשה בפסטיבל ישראל
 בעבודת הסולו החדשה שלה שינפלד חוזרת ומשלבת וידיאו, ורוקדת בעקבות עבודות של האמנית מיכל רובנר, שבנעוריה היתה רקדנית.
יצירות הווידיאו מאפשרות לה להיחלץ מארבעת קירות הסטודיו. גופה משקף את עבודותיה של רובנר, נטמע לתוכן, ומנהל עימן דיאלוג חי. אותיות וסמלים מיצירותיה של רובנר נושאים את שינפלד לעולמות רחוקים, וכשגופה הופך גם הוא לאוסף של סמלים, הוא מביע בתנועה את מה שלא ניתן להביע במילים. "לנוע לנוע" מבטאת את תנועת הגוף שאין לה סוף, ולוכדת בתוכה עבר, הווה ועתיד.
רקדנית וכוריאוגרפית: רנה שינפלד / וידיאו: מיכל רובנר / תלבושות: ששון קדם / מוזיקה: KHalf Noise מאת Múm

הכהנת הגדולה של המחול הישראלי

רנה שינפלד בת ה-83  היא חלוצה בשדה המחול הישראלי. היא יוצרת, רוקדת ומורה למחול, שהפכה להיות אושיה מרכזית בשדה המחול הישראלי. נדמה כי יצירתה היא על-זמנית. היא  נולדה בתל אביב בשנת 1938 והחלה לרקוד בגיל 12  בלט קלאסי אצל מיה ארבטובה. את לימודי המחול המודרני שלה היא התחילה אצל רינה גלוק,  וכן הופיעה בלהקתה במסגרת "בימת המחול". היא קיבלה מלגה ללימודי מחול בבית הספר למחול מודרני של מרתה גרהם בניו יורק, והמשיכה את לימודיה בבית הספר ג'וליארד.  שם הרחיבה את תחומי לימודיה לכוריאוגרפיה ולכתב תנועה, למוזיקה, מחול מודרני, מחול קלאסי ועוד.  בג'וליארד היא פגשה את פינה באוש והן הפכו לידידות. לימים הזמינה פינה באוש את שינפלד ללהקתה, להופיע בתיאטרון שלה בוופרטל, והציעה לרנה לנהל את בית הספר והלהקה הידועה של קורט יוס.

עם הזמן החליטה שינפלד להשקיע את זמנה, כישרונה וניסיונה בישראל, על מנת ליצור, לפתח ולטפח את המחול הישראלי. היא  רקדה בתיאטרון הלירי של אנה סוקולוב ומיד אחר כך הקימה להקה בת 11 רקדנים ויצאה בערב מחול ראשון מיצירותיה. שינפלד קיבלה הצעה מהברונית בת שבע דה רוטשילד להקים להקה שתיקרא "בת שבע". לאחר מכן, חזרה לניו יורק, עבדה עם מרתה גרהם ועם כוריאוגרפים אמריקאים שונים, והופיעה בניו יורק בעבודות מחול רבות.

בשנת 1964 הוקמה להקת בת שבע. שינפלד הפכה לרקדנית מבצעת ראשית, כוריאוגרפית, מורה ומנהלת. במסגרת הלהקה ביצעה תפקידים רבים ביצירות של גדולי הכוריאוגרפים בעולם וביצירות של כוריאוגרפים ישראלים. להקת בת-שבע הופיעה על הבימות היוקרתיות ביותר והוזמנה לפסטיבלים החשובים בעולם. שינפלד זכתה בהכרה בינלאומית כ"אחת הרקדניות החשובות בדורנו" (ניו יורק טיימס), והמחולות שיצרה במסגרת הלהקה זכו להצלחה והכרה בינלאומית, בהם: "בת יפתח", "פרה עיוורת" ועוד.

בשנת 1978 עזבה שינפלד את להקת בת שבע והקימה את "תיאטרון מחול רינה שינפלד" שבמסגרתו פועלים להקה, בית ספר וסדנאות. לתיאטרון המחול שלה יצרה למעלה משישים מחולות, כאשר רבות מיצירותיה הפכו לקלסיקה של המחול הישראלי, בהן: "חוטים של סולו", "פחים ושיער, מקלות ובלונים",  "גלים", "בועות" , "משי" ועוד. בין יצירותיה בעשורים האחרונים: "פתקים לפינה באוש","רקדי לקצה האהבה" לצלילי שיריו של ליאורנד כהן, ו"אופליה" יצירת מחול משותפת לה ולזמרת האופרה והמנצחת הקנדית ברברה האנינגן.  שהופיעה באופרה "ברניקי" ב"פאלה גרנייה" בפריז, מעלה עם הזמרת הקנדית ברברה האנינגן את "אופליה"

יצירותיה זכו להכרה ולהצלחה גדולה, היא הוזמנה למרכזי מחול חשובים בעולם. בשנים האחרונות ניכרת התעניינות גדולה בעבודתה של שינפלד במזרח הרחוק (יפן, הודו, קוריאה, תאילנד). בשנת 2019 היא הוזמנה להופיע באופרה "ברניקי" שהועלתה ב"פאלה גרנייה" בפריז.

שפת מחול ייחודית 

במסגרת עבודתה יצרה שפת מחול ייחודית ומקורית המשלבת חפצים, קולות אדם, שירה, וידאו, מוזיקה וציור. לצד היותה ממשיכת דרכה של מרתה גרהם, פנתה שינפלד לדרכים חדשות ושילבה בעבודתה, בין היתר, יסודות מן הבאוהאוס, תיאטרון המחול והמחול העכשווי.

בסגנון הריקוד האישי שלה היא משלבת את גוף האדם והרקדנים עם חפצים ואביזרים.  רעיונות שונים מובילים את הדמיון מעבר לריקוד בעזרת אביזרים המעשירים את התנועה ונותנים לה ייחוד. שינפלד חוקרת ביצירתה מעבר לסיפוריות ומשתמשת במטפורות בימתיות ההופכות לסמלים ויוצרות הוויה אמנותית תיאטראלית.

כמורה למחול רבת השפעה היא גידלה דור של רקדנים, כוריאוגרפים, מורים ומנהלי להקות בארץ ובעולם.

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן