Skip to content

כתב אישום נגד יעקב ליצמן

בכתב אישום כנגד שר הבריאות לשעבר מיהדות התורה מואשם השר בעבירות של שיבוש מהלכי משפט והפרת אמונים כששתי פרשיות מתנוססות בו: פרשת מלכה לייפר ופרשת בית העסק - בית ישראל, בו נהג לקנות מוצרי מזון
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

פרקליטות מחוז ירושלים הודיעה היום (חמישי) לבאי-כוחו של השר יעקב ליצמן, כי היועץ המשפטי לממשלה שוקל את העמדתו לדין פלילי בחשד לעבירות של שיבוש מהלכי משפט והפרת אמונים, וזאת בכפוף לשימוע שייערך לו, אם יבקש זאת.
מדובר בשתי פרשות בהן ליצמן ניצל לכאורה את מעמדו ואת כוחו השלטוני, כדי לקדם אינטרסים של אנשים פרטיים, כשלפי החשד הוא עושה שימוש בכוחו השלטוני משיקולים זרים ונגד האינטרסים שעליהם הוא מופקד כסגן שר הבריאות.

פרשת לייפר

פרשה אחת נוגעת להליך משפטי בו עתר היועמ"ש לבית המשפט המחוזי בירושלים להכריז על מלכה לייפר כבת הסגרה לאוסטרליה בגין עבירות מין שביצעה שם, לכאורה, בקטינות בבית הספר אותו ניהלה בעיר מלבורן.  לכל אורך ההליך טענו באי-כוחה של לייפר כי היא אינה כשירה לעמוד לדין ועל כן יש להפסיק את הליך ההסגרה נגדה.
לפי כתב החשדות, בעקבות פניות מטעמה של לייפר במהלך 2015, פעל השר באופן פסול במטרה להשפיע על הפסיכיאטר המחוזי במחוז ירושלים באותה תקופה ולגרום לכך שיחזור בו מעמדתו וישנה את חוות הדעת שמסר באשר למצבה הנפשי של לייפר, כך שייקבע שאיננה בת הסגרה.

בשלב מאוחר יותר בהליך המשפטי, בפברואר 2018, עת ביקשה המדינה לחדש את הליכי ההסגרה, התבקש הפסיכיאטר המחוזי ע"י בית המשפט להגיש את התייחסותו העדכנית בסוגיה.

כמה ימים לאחר מכן, זימן ליצמן את הפסיכיאטר המחוזי ללשכתו פעם נוספת וביקש שוב להשפיע באופן פסול על חוות הדעת בעניין מצבה הנפשי של לייפר, כך שייקבע שאיננה כשירה לעמוד לדין ומשכך היא איננה בת הסגרה.

בפעולות אלה, לצד פעולות נוספות המתוארות בכתב החשדות, ניצל לכאורה השר את תפקידו הציבורי ואת משרתו הרמה כדי להניע עובד ציבור הכפוף לו במטרה שיחזור בו מחוות דעתו המקצועית שנתן כמומחה בתחום בריאות הנפש, על פי סמכותו ובהתאם להחלטת בית המשפט בהליך שיפוטי.
בכך, כך נטען, הוא פעל לכאורה בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי או להביא לעיוות דין. השר ליצמן פעל בשרירות, מתוך שיקולים זרים, בניגוד לדין ובניגוד לאינטרס הציבור שעל קידומו הוא היה מופקד כסגן שר הבריאות; בכך לכאורה עשה בתפקידו כעובד הציבור מעשה הפרת אמונים הפוגע בציבור.

ליצמן וחברים במסע"ת בנושא נגיף הקורונה משרד הבריאות בירושלים (צילום: חיים צח / לע"מ)

פרשת בית ישראל

פרשה שנייה נוגעת לסיוע לבית העסק "בית ישראל", המספק שירותי הסעדה. ב-2015 קבעה מחלקת המזון המחוזית במשרד הבריאות, אחרי שימוע שערכה בעניין, כי על בית העסק להפסיק את ייצור הסלטים ומכירתם, נאסר עליו למכור מוצרי מזון נוספים בשל ליקויים תברואתיים חמורים שנתגלו ומקרי תחלואה של סועדים, והומלץ על ביטול רישיון היצרן למפעל בשל הפרות תנאי הרישיון.

על-פי החשד, ליצמן, שנהג לקנות מוצרים מידי שבוע ב"בית ישראל" וקיים קשרי ידידות עם בעליו של בית העסק נעתר לבקשתו של האחרון וניסה לסייע לו להפעיל את העסק ללא ההגבלות שהוטלו עליו.

לצורך כך הוא הורה לזמן את הדרג המקצועי הרלוונטי בשירות המזון לפגישה בבית העסק, זאת כדי להשפיע על עובדי מחלקת המזון המחוזית לשנות את החלטתם ולהסיר את ההגבלות שהוטלו על בית העסק במסגרת ההחלטה בשימוע.
במסגרת הפגישה, וחרף העובדה שגורמי המקצוע המוסמכים בכל הקשור לפיקוח על המזון, הבהירו כי הסרת המגבלות שהוטלו על בית העסק מהווה סכנה של ממש לציבור עקב תנאי תברואה ירודים ואי עמידה בסטנדרטים הבריאותיים הנדרשים, לרבות הימצאות של חיידקי ליסטריה בבדיקות שנערכו במקום, הבהיר השר לעובדות מחלקת המזון כי עליהן לשנות את החלטתן באופן שייטיב עם בעל העסק.

"במעשיו, ניצל לכאורה השר ליצמן את מעמדו ואת כוחו השלטוני, כדי לקדם אינטרסים כספיים של ידידו, כשהוא עושה שימוש בכוחו השלטוני בשרירות, משיקולים זרים, ונגד אינטרס בריאות הציבור שעליו הוא מופקד כסגן שר הבריאות, ובכך עשה לכאורה מעשה הפרת אמונים הפוגע בציבור", נכתב בכתב ההאשמות.

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן