Skip to content

נכה מלחמת יום כיפור נוצל לרעה בידי מטפליו

מזעזע: מדיון ופסק דין של נשיא בית המשפט בבאר שבע עולה סיפור חמור של ניצול כספי נכה קשה, השתלטות על נכסיו תוך ניתוקו ממשפחתו. כך לדוגמה – ציוד כספי תרופות שנתנו לו נלקחו לטובת גן פרטי

נכה מלחמת יום כיפור נוצל לרעה בידי מטפליו

מזעזע: מדיון ופסק דין של נשיא בית המשפט בבאר שבע עולה סיפור חמור של ניצול כספי נכה קשה, השתלטות על נכסיו תוך ניתוקו ממשפחתו. כך לדוגמה – ציוד כספי תרופות שנתנו לו נלקחו לטובת גן פרטי

באגף השיקום של משרד הביטחון לא "שמו לב" ו-ה. בן 57, נכה ב-100% שנפצע במלחמת יום הכיפורים,  ומאז מתקיים מקצבה ממשרד הביטחון בסך של 20,000 ₪ בחודש, ולרשותו סל שירותים המיועד להטיב עם מצבו: טיפולים, תרופות, נופשים וכדומה.  מלווה על ידי שני מטפלים  שמשרד הביטחון אף מממן את שכרם בסך של כ- 25,000 ₪ בחודש. עד כאן נשמע כי ה. מטופל בידיים אמונות בידי שני מטפליו, במיוחד בידיי ו. מטפלו האישי הצמוד אליו שבביתו גר הנכה.
אלא שמבקשה שהגיש היועץ המשפטי לממשלה לנשיא בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע, השופט אלון גביזון, למנות את המרכז הישראלי לאפוטרופסות כאפוט' על ענייניו הרכושיים של ה. נכה צה"ל עולה סיפור חמור מאין כמותו.
על פי המפורט בבקשה ה.  פצוע יום הכיפור סובל מקשיים משמעותיים בדיבור, קושי בריכוז, בקריאה ובכתיבה. ה, מבין את הנאמר לו, אך נדרש זמן ומאמץ רב להבינו, וכי הוא מתקשה לתקשר עם סביבתו. בעבר הוא התהלך עם קב והיה עצמאי, אולם בשנת 2017 חלה החמרה במצבו הרפואי וכיום הוא תלוי לחלוטין בטיפול של מלוויו ומכאן התפתחה פרשייה חמורה של ניצול כספי והשתלטות על נכסיו של נכה.

צילום לוגו המרכז לשיקום במשרד הביטחון

המטפלים הרוויחו עשרות אלפי שקלים וכספי התרופות הועברו לטובת גן פרטי


מהבקשה עולה כי בשנים האחרונות  מתגורר ה. בביתו של המטפל שלו, ו' אשר מטפל בו משנת 2004. המטפל הנוסף של הנכה הינו ג. שהוא בעצם חתנו של ו.  באגף השקום של משרד הביטחון חיו על מי מנוחות. הכספים הועברו מידי חודש לחשבונו של הנכה, משכורות המטפלים שולמו ואיש לא דאג. אלא שאז הגיע מכתב אותו כתב מ. גיסו של ו' ובו סיפר כי גיסו נהנה בעצמו מכל ההטבות המגיעות לנכה ואף מנהל את חשבונות המטופל. הגיס סיפר כי ו' מזמין ציוד ותרופות על חשבון אגף השיקום שמשמשים למעשה את משפחת המטפל ואת הגן הפרטי של אשתו. עוד עולה מהתלונה כי דירת מגורים בבאר שבע השייכת לנכה חסר האונים, הפכה להיות דירתן של בנותיו של המטפל. הבנות לא משלמות  שכר דירה אבל ו' גווה מהמטופל שלו 10 אלפי שקלים לחודש על כך שמטופלו גר אצלו. בבדיקה שנערכה מאוחר יותר עלה כי הנכה שוכן בחדר הממ"ד של המטפל ומרבית היום היה מצוי לבד בחדרו.
"לשיטת בא כוח היועמ"ש טענותיו של מר מ'  המתלונן א.מ), נבחנו על ידי אגף השיקום ועל ידי גורמי הרווחה אשר מצאו כי אכן מר ה' מנוצל לרעה על ידי מטפליו", נכתב בפסק הדין שניתן היום (שלישי). "ניכר כי במהלך השנים מר ה' פיתח תלות במר ו' . למעשה, הקשר של מר ה' עם מר ו' הנו הקשר היחידי שיש לו עם אנשים, ואין אף גורם נוסף בסביבתו הקרובה שנמצא עמו בקשר", כתב השופט.
עוד עלה מחקירת המקרה כי במהלך שיחה עם הנכה, הוא אישר  כי הוחתם על צוואה לפיה הוא מוריש את כל רכושו למטפלו – ו' .

הנכה "סירב" באמצעות המטפל להגיע לבדיקה פסיכו גריאטרית

עד עלה מהתחקיר כי באגף השיקום של משרד הביטחון כבר סברו כי הנכה נתון לניצול כלכלי ורגשי מתמשך ופנו לגורמי הרווחה לצורך בחינת מינוי אפוטרופוס עבור מר ה'. לשם כך הודיעו גורמי הרווחה כי על מנת שימונה אפוטרופוס שייקח לידיו את העניינים צריך כי ה. יעבור הערכה פסיכו-גריאטרית ובאגף השיקום אף תיאמו לו תאריך. אבל, באורח לא מפתיע יום לפני מועד ההערכה הנדרשת התקשרו מאגף השיקום ל-ו', על מנת לתזכרו  שעליו להביא את המטופל שלו לבדיקה הנדרשת. ו', ענה לטלפון וטען כי המטופל שלו החליט שהוא לא מעוניין בביצוע הבדיקה.

באגף השיקום לא קבלו  את תגובת המטפל בשלוות נפש ובאותו יום החליטו לערוך ביקור בית בביתו של  המטפל – והתקשרו אליו מספר פעמים להודיע לו כי הם מגיעים, אלא שהוא פשוט לא ענה. כשהגיעו נציגי האגף לביתו של המטפל נכחו כי השער נעול ולא היה איש בבית.
נציגי השיקום ניסו לצלצל למטפלו השני של הנכה, והוא ענה לשיחה וציין כי הוא אינו בבית, זאת על אף שהיה מדובר בשעות בהן הוא היה אמור לשהות יחד עם המטופל בבית. בבדיקה על כי בכל אותה עת ה', שהה לבדו בבית ללא השגחה, כשהוא שוכב בחושך. כשנשאל הנכה מדוע סירב להגיע לבדיקה, הוא התקשה להסביר את הסיבה לכך ששינה את דעתו.
בשלב זה התברר כי במהלך השיחה של נציגי השיקום, עמד המלווה מחוץ לדלת והאזין לשיחה. ההתרשמות הייתה כי המטופל היה מבוהל מהסיטואציה וכי הוא נתון ללחצים עמם אין לו את הכלים להתמודד. ולכן אנשי אגף השיקום החליטו כי הבדיקה תידחה.
בסופו של דבר, ביום 9.12.2020 נערכה לנכה' הערכה פסיכיאטרית, ממנה עלה כי הוא מתקשה לבטא את עצמו. אבל למרות קשיי הדיבור שלו קיימת בו הבנה בכל הנוגע לדברים "הפשוטים" בחיי היומיום, בעוד  שבכל הנוגע לדברים "מסובכים" נראה שהבנתו לקויה. ההערכה הייתה כי המטופל זקוק להשגחה 24 שעות ביממה והוא אינו מסוגל לנהל את ענייניו ולדאוג למכלול צרכיו.

אילוסטרציה לשימוש חופשי: Freepik

המטפל זעם: המטופל שלי לא צריך אפוטרופוס


בסוף חודש דצמבר 20 הגיעו לביקור פתע בבית המטפל עובדת סוציאלית ואחראית אגף השיקום וניסו לדבר עם הנכה בחדרו אבל ללא נוכחות המטפל. להפתעת השתיים סירב המטפל לצאת מהחדר, כעס, השתלט על השיחה ואמר שמטופלו הנכה  לא זקוק לאפוטרופוס ובשלב מסוים גם איים כי הוא יפנה לעורך דינו אם יעשו משהו בניגוד לדעתו. ה', הנכה הקשיב לשיחה והשיב לשאלות שנשאל רק ב"כן", או "לא". כששאלו העובדות את הנכה מדוע סירב להגיע לבדיקה פסיכו-גריאטרית, ענה הנכה כי חשב שם יגיע יועבר למוסד סיעודי. העובדות הסבירו לו שאין שום כוונה כזו והבדיקה נעשית לטובתו. מספר ימים אחרי כן התקשר המטפל לאגף השיקום והודיע כי מטופלו הנכה ממשיך לסרב לאבחון הנדרש.

לאור פניית היועץ המשפטי לבית המשפט, מינה השופט באמצעות הסיוע המשפטי עורכת דין שתייצג את הנכה בבית המשפט והיא דיווחה כי לאחר שהגיעה לנכה נוכחה כי "מר ה' במצוקה, מבוהל ומפוחד וליבה נכמר. לשיטתה עולה חשש כבד מאוד כי מר ה' נתון לתלות גדולה מאוד ואולי אף מעבר לזה, לשליטה, לעושק ולניצול". היא זו שדיווחה כי הנכה חי בחדרון הממד בביתו של המטפל. עוד הסתבר כי המטפל גם דאג שהקשרים בין הנכה לאחיו נותק בהתערבות המטפל שמנע קשר זה.  עורכת הדין גם דיווחה כי בשיחה עם המטופל הוא השיב שדירותיו ריקות, וגם כי הוא לא יודע לומר מה גובה הכנסתו החודשית ממשרד הביטחון, אינו יודע לומר מה מצב החשבון בבנק, הוא גם לא זכר מתי בפעם אחרונה ראה רופא.

בית המשפט: לחקור את המשיכות מחשבון המטופל ולסלק מדירותיו את משפחות המטפל

בסיכומו של דבר נשיא בית המשפט אלון גביזון מינה את המרכז הישראלי לאפוטרופסות כאחראי על רכושו של המטופל למשך חצי שנה מהיום.   השופט גם דרש המרכז לבחון גם את ההתנהלות ברכושו של מר ה' במשך שלושת השנים האחרונות ובכלל זה קבלת תדפיסים מחשבון הבנק של המטופל והעברתם לבדיקה אצל רואה חשבון. הוא גם מינה את עורכת הדין להגשת תובענות אזרחיות כנגד המטפלים לצורך פינויים מדירותיו של הנכה אליהן העבירו כאמור את משפחותיהם. השופט גם דרש שהמטופל יוחזר מידית לביתו וקבע כי בשל מצבו של הנכה הוא פוסק כי מנהלת מחוז באר שבע והדרום של מרכז הישראלי לאפוט' תמר פורת תחויב ללוות באופן אישי את הנכה. "למען הסר ספק, ייפוי הכוח שנחתם על ידי מר ה' לטובת מר ו'  מיום 20.01.20 וכל ייפוי כוח אחר בטל ומבוטל", פסק השופט. בית המשפט אף דרש שפורת תדאג שאחיו של הנכה יוכלו ממעתה להיפגש אתו וללא נוכחות שני המטפלים. השופט לא הסתפק בכך ופסק כי תוך 14 יום יודיעו היועצים המשפטיים של משרד הביטחון-אגף השיקום ושל חברת "נתיב"  האם יש בכוונתם לכלול מעתה ואילך בהסכמי העבודה עם המטפלים למיניהם, כללי התנהגות וסעיפים חוזיים שיהא בהם כדי להגן על נכי צה"ל מפני ניצול והשתלטות על רכושם.

18975-05-21
פרוטוקול הדיון המזעזע

 

 

באגף השיקום של משרד הביטחון לא "שמו לב" ו-ה. בן 57, נכה ב-100% שנפצע במלחמת יום הכיפורים,  ומאז מתקיים מקצבה ממשרד הביטחון בסך של 20,000 ₪ בחודש, ולרשותו סל שירותים המיועד להטיב עם מצבו: טיפולים, תרופות, נופשים וכדומה.  מלווה על ידי שני מטפלים  שמשרד הביטחון אף מממן את שכרם בסך של כ- 25,000 ₪ בחודש. עד כאן נשמע כי ה. מטופל בידיים אמונות בידי שני מטפליו, במיוחד בידיי ו. מטפלו האישי הצמוד אליו שבביתו גר הנכה.
אלא שמבקשה שהגיש היועץ המשפטי לממשלה לנשיא בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע, השופט אלון גביזון, למנות את המרכז הישראלי לאפוטרופסות כאפוט' על ענייניו הרכושיים של ה. נכה צה"ל עולה סיפור חמור מאין כמותו.
על פי המפורט בבקשה ה.  פצוע יום הכיפור סובל מקשיים משמעותיים בדיבור, קושי בריכוז, בקריאה ובכתיבה. ה, מבין את הנאמר לו, אך נדרש זמן ומאמץ רב להבינו, וכי הוא מתקשה לתקשר עם סביבתו. בעבר הוא התהלך עם קב והיה עצמאי, אולם בשנת 2017 חלה החמרה במצבו הרפואי וכיום הוא תלוי לחלוטין בטיפול של מלוויו ומכאן התפתחה פרשייה חמורה של ניצול כספי והשתלטות על נכסיו של נכה.

צילום לוגו המרכז לשיקום במשרד הביטחון

המטפלים הרוויחו עשרות אלפי שקלים וכספי התרופות הועברו לטובת גן פרטי


מהבקשה עולה כי בשנים האחרונות  מתגורר ה. בביתו של המטפל שלו, ו' אשר מטפל בו משנת 2004. המטפל הנוסף של הנכה הינו ג. שהוא בעצם חתנו של ו.  באגף השקום של משרד הביטחון חיו על מי מנוחות. הכספים הועברו מידי חודש לחשבונו של הנכה, משכורות המטפלים שולמו ואיש לא דאג. אלא שאז הגיע מכתב אותו כתב מ. גיסו של ו' ובו סיפר כי גיסו נהנה בעצמו מכל ההטבות המגיעות לנכה ואף מנהל את חשבונות המטופל. הגיס סיפר כי ו' מזמין ציוד ותרופות על חשבון אגף השיקום שמשמשים למעשה את משפחת המטפל ואת הגן הפרטי של אשתו. עוד עולה מהתלונה כי דירת מגורים בבאר שבע השייכת לנכה חסר האונים, הפכה להיות דירתן של בנותיו של המטפל. הבנות לא משלמות  שכר דירה אבל ו' גווה מהמטופל שלו 10 אלפי שקלים לחודש על כך שמטופלו גר אצלו. בבדיקה שנערכה מאוחר יותר עלה כי הנכה שוכן בחדר הממ"ד של המטפל ומרבית היום היה מצוי לבד בחדרו.
"לשיטת בא כוח היועמ"ש טענותיו של מר מ'  המתלונן א.מ), נבחנו על ידי אגף השיקום ועל ידי גורמי הרווחה אשר מצאו כי אכן מר ה' מנוצל לרעה על ידי מטפליו", נכתב בפסק הדין שניתן היום (שלישי). "ניכר כי במהלך השנים מר ה' פיתח תלות במר ו' . למעשה, הקשר של מר ה' עם מר ו' הנו הקשר היחידי שיש לו עם אנשים, ואין אף גורם נוסף בסביבתו הקרובה שנמצא עמו בקשר", כתב השופט.
עוד עלה מחקירת המקרה כי במהלך שיחה עם הנכה, הוא אישר  כי הוחתם על צוואה לפיה הוא מוריש את כל רכושו למטפלו – ו' .

הנכה "סירב" באמצעות המטפל להגיע לבדיקה פסיכו גריאטרית

עד עלה מהתחקיר כי באגף השיקום של משרד הביטחון כבר סברו כי הנכה נתון לניצול כלכלי ורגשי מתמשך ופנו לגורמי הרווחה לצורך בחינת מינוי אפוטרופוס עבור מר ה'. לשם כך הודיעו גורמי הרווחה כי על מנת שימונה אפוטרופוס שייקח לידיו את העניינים צריך כי ה. יעבור הערכה פסיכו-גריאטרית ובאגף השיקום אף תיאמו לו תאריך. אבל, באורח לא מפתיע יום לפני מועד ההערכה הנדרשת התקשרו מאגף השיקום ל-ו', על מנת לתזכרו  שעליו להביא את המטופל שלו לבדיקה הנדרשת. ו', ענה לטלפון וטען כי המטופל שלו החליט שהוא לא מעוניין בביצוע הבדיקה.

באגף השיקום לא קבלו  את תגובת המטפל בשלוות נפש ובאותו יום החליטו לערוך ביקור בית בביתו של  המטפל – והתקשרו אליו מספר פעמים להודיע לו כי הם מגיעים, אלא שהוא פשוט לא ענה. כשהגיעו נציגי האגף לביתו של המטפל נכחו כי השער נעול ולא היה איש בבית.
נציגי השיקום ניסו לצלצל למטפלו השני של הנכה, והוא ענה לשיחה וציין כי הוא אינו בבית, זאת על אף שהיה מדובר בשעות בהן הוא היה אמור לשהות יחד עם המטופל בבית. בבדיקה על כי בכל אותה עת ה', שהה לבדו בבית ללא השגחה, כשהוא שוכב בחושך. כשנשאל הנכה מדוע סירב להגיע לבדיקה, הוא התקשה להסביר את הסיבה לכך ששינה את דעתו.
בשלב זה התברר כי במהלך השיחה של נציגי השיקום, עמד המלווה מחוץ לדלת והאזין לשיחה. ההתרשמות הייתה כי המטופל היה מבוהל מהסיטואציה וכי הוא נתון ללחצים עמם אין לו את הכלים להתמודד. ולכן אנשי אגף השיקום החליטו כי הבדיקה תידחה.
בסופו של דבר, ביום 9.12.2020 נערכה לנכה' הערכה פסיכיאטרית, ממנה עלה כי הוא מתקשה לבטא את עצמו. אבל למרות קשיי הדיבור שלו קיימת בו הבנה בכל הנוגע לדברים "הפשוטים" בחיי היומיום, בעוד  שבכל הנוגע לדברים "מסובכים" נראה שהבנתו לקויה. ההערכה הייתה כי המטופל זקוק להשגחה 24 שעות ביממה והוא אינו מסוגל לנהל את ענייניו ולדאוג למכלול צרכיו.

אילוסטרציה לשימוש חופשי: Freepik

המטפל זעם: המטופל שלי לא צריך אפוטרופוס


בסוף חודש דצמבר 20 הגיעו לביקור פתע בבית המטפל עובדת סוציאלית ואחראית אגף השיקום וניסו לדבר עם הנכה בחדרו אבל ללא נוכחות המטפל. להפתעת השתיים סירב המטפל לצאת מהחדר, כעס, השתלט על השיחה ואמר שמטופלו הנכה  לא זקוק לאפוטרופוס ובשלב מסוים גם איים כי הוא יפנה לעורך דינו אם יעשו משהו בניגוד לדעתו. ה', הנכה הקשיב לשיחה והשיב לשאלות שנשאל רק ב"כן", או "לא". כששאלו העובדות את הנכה מדוע סירב להגיע לבדיקה פסיכו-גריאטרית, ענה הנכה כי חשב שם יגיע יועבר למוסד סיעודי. העובדות הסבירו לו שאין שום כוונה כזו והבדיקה נעשית לטובתו. מספר ימים אחרי כן התקשר המטפל לאגף השיקום והודיע כי מטופלו הנכה ממשיך לסרב לאבחון הנדרש.

לאור פניית היועץ המשפטי לבית המשפט, מינה השופט באמצעות הסיוע המשפטי עורכת דין שתייצג את הנכה בבית המשפט והיא דיווחה כי לאחר שהגיעה לנכה נוכחה כי "מר ה' במצוקה, מבוהל ומפוחד וליבה נכמר. לשיטתה עולה חשש כבד מאוד כי מר ה' נתון לתלות גדולה מאוד ואולי אף מעבר לזה, לשליטה, לעושק ולניצול". היא זו שדיווחה כי הנכה חי בחדרון הממד בביתו של המטפל. עוד הסתבר כי המטפל גם דאג שהקשרים בין הנכה לאחיו נותק בהתערבות המטפל שמנע קשר זה.  עורכת הדין גם דיווחה כי בשיחה עם המטופל הוא השיב שדירותיו ריקות, וגם כי הוא לא יודע לומר מה גובה הכנסתו החודשית ממשרד הביטחון, אינו יודע לומר מה מצב החשבון בבנק, הוא גם לא זכר מתי בפעם אחרונה ראה רופא.

בית המשפט: לחקור את המשיכות מחשבון המטופל ולסלק מדירותיו את משפחות המטפל

בסיכומו של דבר נשיא בית המשפט אלון גביזון מינה את המרכז הישראלי לאפוטרופסות כאחראי על רכושו של המטופל למשך חצי שנה מהיום.   השופט גם דרש המרכז לבחון גם את ההתנהלות ברכושו של מר ה' במשך שלושת השנים האחרונות ובכלל זה קבלת תדפיסים מחשבון הבנק של המטופל והעברתם לבדיקה אצל רואה חשבון. הוא גם מינה את עורכת הדין להגשת תובענות אזרחיות כנגד המטפלים לצורך פינויים מדירותיו של הנכה אליהן העבירו כאמור את משפחותיהם. השופט גם דרש שהמטופל יוחזר מידית לביתו וקבע כי בשל מצבו של הנכה הוא פוסק כי מנהלת מחוז באר שבע והדרום של מרכז הישראלי לאפוט' תמר פורת תחויב ללוות באופן אישי את הנכה. "למען הסר ספק, ייפוי הכוח שנחתם על ידי מר ה' לטובת מר ו'  מיום 20.01.20 וכל ייפוי כוח אחר בטל ומבוטל", פסק השופט. בית המשפט אף דרש שפורת תדאג שאחיו של הנכה יוכלו ממעתה להיפגש אתו וללא נוכחות שני המטפלים. השופט לא הסתפק בכך ופסק כי תוך 14 יום יודיעו היועצים המשפטיים של משרד הביטחון-אגף השיקום ושל חברת "נתיב"  האם יש בכוונתם לכלול מעתה ואילך בהסכמי העבודה עם המטפלים למיניהם, כללי התנהגות וסעיפים חוזיים שיהא בהם כדי להגן על נכי צה"ל מפני ניצול והשתלטות על רכושם.

18975-05-21
פרוטוקול הדיון המזעזע

 

 

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן