Skip to content

של מי הבית הזה? על כיבוד רצון המת בהצגה חדשה

הצגה חדשה של תיאטרון הנגב "בביוף ה-1" עוסקת בנושא משפטי מעניין – צוואות וירושות. בבסיס המחזה סיפור סכסוך משפחתי בין אב לשלושת ילדיו על מימוש צוואת האם שנפטרה. האם שסבלה בחייה מיחסיה הכושלים עם בעלה, מענישה אותו בצוואה המחלקת את הנכס, בינו לילדיה ומורישה למשפחתה סכסוך כואב. היתכן שמת ישלוט מקברו בגורל הנכס, שהוא מוריש?
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

"בביוף ה-1" שכתב וביים איסי ממנוב נוריאל לתאטרון הנגב, מציג את משפחת בביוף המתכנסת לקראת יום הכיפורים. שלושת הילדים דורשים מהאב לקבל את חלקם מירושת אימם ולמכור את הבית שבו הוא גר. הם חוששים שבת זוגו של האב, תשתלט על הירושה. האב שלטענתו רוצה רק את טובת הילדים, מתנגד נחרצות למכירה ומנסה בדרכו שלו לעזור לילדים ובמיוחד לבן האמצעי, המסובך כלכלית. הבת הבכורה, שבאה נחושה לפתור את ענייני הבית, נקרעת בין אהבתה לאביה ובין הרצון לצדק. הבן הצעיר המצוי לקראת פריצה בקריירת המשחק, מעוניין לממש את צוואת האם כלשונה, אך לא מוצא את מקומו בבית.

שחקנים: קובי אדרת, אלי דנקר, מוטי וסרמן, עודד מנסטר, יעל פרימר סביר, אנסטסיה קובלנקו, נוי קליימן, איתי שלו לוגסי. צילום: אייל בריברם

הסוגיה המשפטית העולה מהרעיון בבסיס המחזה, היא האם האב יכול להתנגד לביצוע הצוואה ולא לכבד את רצון המת. עו"ד גילה פרין, מומחית לצוואות וירושות מעלה את השאלה: "כיבוד רצון המת – מה זה אומר לגבינו? איך נוודא כי רצוננו אכן יקויים במלואו אחרי 120? ואיך לא נשאיר אחרינו סכסוכי יורשים? כיבוד רצון המת הוא אחד העקרונות החשובים, המנחים את בתי המשפט בסכסוכי צוואות. כששופט נדרש לפרש צוואה הוא למעשה מנסה להתחקות אחר רצונו של המנוח ובוחן האם הצוואה מבטאת רצון זה או שמא מדובר בכלל ב"רצון" של מישהו אחר (למשל, ברצון של מי ש'במקרה' זכה על פי הצוואה ברכוש גדול משמעותית מכל השאר). כמובן שמדובר במשימה לא פשוטה לנוכח העובדה כי המצווה כבר אינו בין החיים ואינו יכול להעיד מה באמת רצה ולמה בעצם התכוון בצוואתו".

עו"ד פרין מציגה מקרה נוסף בטיפול בצוואה "מסכסכת": "לאחר מותה של אישה, החל קרב ירושה בין ילדיה. זאת מאחר שבצוואתה האחרונה הורישה הנפטרת את כל רכושה רק לאחד הילדים. השאר התנגדו והצביעו על פגמים שונים בצוואה. בית המשפט הגיע למסקנה כי, למרבה הצער, המנוחה הדעתנית, אשר רדתה עוד בחייה בסובבים אותה, רצתה במפורש לסכסך בין ילדיה גם אחרי מותה. זאת באמצעות צוואות שונות ומנוגדות שכתבה! בסופו של יום, למרות מספר פגמים צורניים, הוחלט לאשר את קיום הצוואה האחרונה והחד צדדית לטובת אחד הילדים".

מה עושים כדי שהצוואה שכותבים תתממש ולא תיפסל? התשובה נמצאת בדוגמה אחרת שמציגה עו"ד פרין, של מקרה בו אדם התנגד לקיום צוואת אביו המנוח ודרש כי יינתן תוקף דווקא לצוואה הקודמת שעשה האב. בצוואה הראשונה כתב האב כי כל רכושו יעבור רק לבנו ואילו בצוואה המאוחרת ציווה המנוח לחלק את רכושו בין הבן ושתי הבנות. הבן טען כי במועד עריכת הצוואה המאוחרת כבר אובחן האב כסובל מאלצהיימר ולכן כלל לא היה כשיר לערוך את אותה הצוואה. אבל בית המשפט קיבל את חוות דעת המומחה שמונה בתיק, לפיה על אף שהאב אובחן כסובל מדמנציה מסוימת הרי שדרגתה לא גרמה לפסילת הצוואה. בסופו של דבר נקבע שהאב היה צלול דיו בשעה שערך את הצוואה המאוחרת ולכן היא זו שתקפה. כדי למנוע מצבים כאלה, ממליצה עו"ד פרין, לוודא שמעמד חתימת הצוואה מתועד (בוידאו למשל). לעיתים גם מומלץ לדאוג שתהיה חוות דעת עדכנית של מומחה רפואי אודות מצבו הבריאותי של עושה הצוואה.

לסיכום, המלצה גורפת של עו"ד פרין: "צוואות, יפוי כח מתמשך, הסכמי ממון, הסכמי יורשים, העברות במתנה – כל אלה (או חלקם) לא רק ש'יעשו סדר' במשפחתולוגיה שלכם אלא גם יחסכו, לכם ולדורות שאחריכם, הרבה מאוד מיסים וכסף".

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן