שתיתי קפה עם ברטולד ברכט וזה מה שהסביר לי: צריך לזכור מתי לפרוש כי זהו מעגל החיים
פחות מדקהזמן קריאה: דקות
"בוקר טוב ברטולד", אני רוכן לעבר השולחן העגול בקצה בית הקפה השכונתי שלנו.
"בוקר טוב ילד", עונה לי ברכט.
– "נו מה אתה אומר על השינויים", אני ממהר לענות ומסמן בתנועת יד למלצרית הנאה שתיגש לעברנו. "אני אקח את המשקה הקבוע שלי" אומר ברכט ומחייך, "ואני אזמין הפעם אספרסו קצר", אני מחייך למלצרית ומתיישב.
"תם עידן" ברכט פולט, "תם עידן בפוליטיקה", וממשיך, "תם עידן של השליט שחשב שהוא כל יכול, שהוא קוסם, שהוא יהיה לעד".
ברכט מביט בי מסביר: "ככה זה הטבע ילד\ צריך לדעת לפרוש בזמן כי אחרת אתה נכנס למערבולת שכבר אף אחד לא יכול להציל אותך אפילו לא אתה בעצמך".
– "אבל זה עדיין לא גמור", אני אומר חצי מהסס ושותה לגימה קטנה מהאספרסו, "אתה רואה איך הוא פועל בניגוד לכל הגיון בריא".
"מה אתה לא מבין" נוזף בי ברכט, "נגמר , פיניטו , קאפוט!…"
הוא ממשיך ומסביר: "כל פעם שאנחנו מנסים לעקוף את הטבע אנחנו חוטפים סטירות, ככה זה בטבע הגדול. ככה עכשיו, בני אדם לא לומדים לקח, הם חושבים שהם הכי חכמים, אבל מרביתנו הטיפשים הכי גדולים"
ברכט: "ילד אתה הרי אוהב להסתכל בערוץ נשיונל ג'אוגרפיק, יש שם סרט מדהים על האריה מלך החיות, רואים אותו בגדולתו שולט ביד רמה על הלהקה, אבל בסופו של דבר כשהוא גומר את תפקידו בטבע ומנסה להיאחז בכתר ולא משכיל לשחרר ולפרוש בזמן. הוא נאכל , נטרף. הטבע הגדול מלמד אותו שבסופו של דבר ישנם חוקים. חוקים שלא ניתנים לשינוי ובטבע כמו בטבע אין מחילה"
– שמעת על "מעגל החיים"? שואל ברכט, ומרחיב: "תם עידן ומתחיל עידן חדש. מגיעים כוחות חדשים להנהיג את הלהקה וכמו שאמר מופאסה לסימבה בסרט 'מלך האריות': "אתה חייב לתפוס את מקומך במעגל החיים". יש כאלה שיתפסו וישנם שלא ישרדו, אבל כולנו חלק מהטבע הגדול".
ברכט: "קח אותי רווי מלחמות, הייתי מלך העולם בשעתו, ידעתי לפרוש בשיא ולתת לכוחות צעירים ממני לכבוש את הכס. בהתחלה זה היה קשה, אבל אחר כך התחלתי ליהנות ואפילו מצאתי לעצמי תחומי עניין חדשים". ברכט מביט בי וסוגר: "תם עידן ילד".
אני מביט בברטולד ומסיים לגמוע את האספרסו כשברקע אני שומע את השיר 'התחלה חדשה' של יהודה פוליקר: "זה הוא הזמן זה היום זה הרגע, החופש קורא לי מכל הכבישים, זה הזמן זה היום זה הרגע, החופש קורא לי לצאת לחיים חדשים, לכל סיום יש התחלה חדשה וכל דרך היא דרך קשה"
ברכט מסיים את כוסית הקוניאק שלו. מניח אותה על השולחן הקטן, חובש את המגבעת, קורץ בעין הטובה שלו ואומר לי רגע לפני שאנחנו נפרדים: "גם אתה יגיע יומך ביום מן הימים. תזכור מתי לפרוש בזמן, כי זה מעגל החיים".