הצגת בכורה

★★★★★

פרוע. מטורף. מצחיק. שנון. בועט. אני יכול להוסיף עוד כמה תארים למחזמר המקורי "רינגו", שכתב ירון אדלשטיין וביים עמית אפטה. הסיפור: אחרי שדני מציע נישואים למיקה, משהו משתבש: פתאום הוא מגלה, שהזין שלו נעלם. איננו. תפס עצמאות. נשבר לו. לזין שלו יש  שם: רינגו.

מכאן מתחיל מירוץ מטורף כדי למצוא את האבידה היקרה – ולהחזיר אותה לבעליה. גם המשטרה נכנסת לתמונה, הציבור מתגייס, שלמה ארצי מנסה לעזור. באותו זמן רינגו חוגג ברחבי העיר, מחפש זיונים וגם מוצא, ומתגלה כזין אנושי, גדול, גמיש ומלא תשוקה. וגם שוביניסט לא קטן, שכל מה שמעניין אותו זה ליהנות.

החגיגה נגמרת כשהוא מתגייס לצבא ונחטף על ידי החמאס. פורצת מהומה פוליטית ותקשורתית. בהפגנות מונפים שלטים שקוראים להחזיר אותו לישראל: "רינגו הוא הזין של כולנו". הקבינט מתכנס כדי לקבל החלטה – והמהומה גדולה.

כאשר העלילה עוברת לפוליטיקה (הגיע הזמן להכניס זין לממשלה וכד') המחזמר מתחיל לאבד גובה וההומור כבר לא מצחיק, למרות הופעה די משעשעת של ביבי נתניהו.

אפשר לפתח כל מיני תיאוריות פילוסופיות ופסיכולוגיות על העלילה, אבל זה לא הסיפור. הסיפור הוא קבוצת הצעירים של הקאמרי, שזו ההפקה הראשונה שלה. על הבמה עשרה שחקנים חדורי אנרגיה, שלא נחים לרגע. הם כישרוניים, נלהבים, מלאי שמחת חיים – וכובשים את הקהל. וגם אם פה ושם יש נפילות, אפשר לסלוח להם.

"רינגו" הוא מחזמר קומפקטי, שיצנן לכם את הקיץ. משהו אחר בנוף התיאטרוני המנומנם. קחו אותו בקלות: לא מחזה עמוק, אבל הצגה מדליקה, שנוגעת, תרתי משמע, בכל אחד ואחת מאיתנו. שעה וחצי של בידור טוב.