בעקבות ההסכם שגובש בין השר בני בגין לתושבי מגרון. תנועת שלום עכשיו ותושבי הכפר בורקה הפלסטיניים סבורים שמדובר במחטף ועתרו לבג"ץ. השופט סלים ג'ובראן הקשה: "מדוע ההסדר של היום לא קוים לפני חמש שנים? אין כל בטוחה שאכן הדברים יבוצעו במשך הארכה המבוקשת"

מאת אבירם זינו

בג"ץ דן הבוקר (יום ה') בהסכם הפשרה לפינוי מגרון. העתירה הוגשה על ידי תנועת שלום עכשיו ותושבים פלסטיניים. בעקבות ההסכם שגובש בין השר בני בגין ותושבי מגרון, הפרקליטות ביקשה את דחיית פינוי המאחז בשלוש וחצי שנים. הדיון נערך בפני השופטים מרים נאור, סלים ג'ובראן והנשיא הטרי, אשר גרוניס.

עו"ד אסנת מנדל מפרקליטת המדינה אמרה, "המדינה באה לביהמ"ש עם בקשה מאוד לא פשוטה. מאחורי הבקשה עומד הרצון העז של הדרג המדיני להגיע להסכמה בדרכי שלום. ננקטו מהלכים אינטנסיביים עם שר הביטחון ועם השר בגין, כאשר המגמה הייתה להגיע להבנה ולהסכמה שהיישוב מגרון יפונה מרצון, שלא יהיה צורך להפעיל כוח, ושהאדמות הפרטיות תתפנינה כפי שנפסק על ידי ביהמ"ש הנכבד."

השופט סלים ג'ובראן הקשה, "מדוע ההסדר של היום לא קוים לפני חמש שנים? אין כל בטוחה שאכן הדברים יבוצעו במשך הארכה המבוקשת. מדוע לא הסכימו אז התושבים? הפנייה באה בדקה התשעים." עו"ד ברק בר שלום, המייצג את מזכירות מגרון, השיב: "נכון, לא ניהלו אתם משא ומתן. למה זה לא נעשה? את השאלות אי אפשר להפנות אלי. אני גם חייב לציין פה שינוי נסיבות בנוגע לזכויות של העותרים בקרקע, העלינו שורה של תהיות, מסמכים סותרים וביהמ"ש הנכבד לא דן בטענות, ובצדק לאור עמדת המדינה כאשר החליטה לפנות".

עו"ד יעקב ויינרוט, שמייצג את תושבי מגרון עצמם, שביקשו להצטרף להליך, הוסיף, "אני רוצה לעמוד על חשיבות מומנט ההסכמה. לעניין הזה יש חשיבות מעבר לנושא הקונקרטי שלנו. החברה מפולגת ולא בגלל איזו אידיאולוגיה, היא מפולגת על עצם הקיום שלה. יש סבורים שההתיישבות היא בנפשו של העם הישראלי. במצב של חברה מפולגת מגרון הפכה להיות סמל לוויכוח בין שני החלקים האלה. כמו שמגרון הפכה לסמל – כך הפתרון הזה יהיה לסמל".

מנגד אמר עו"ד מיכאל ספרד, המייצג את העותרים: "ראש הממשלה ושר בממשלה והיועץ המשפטי לממשלה, ומנהלת לשכת תכנון במנהל תכנון, כולם זוחלים על גחונם כדי להסכים לדרישות התמוהות של תושבי מגרון, שלא התחרטו לרגע. הם מבקשים לרדת אפיים כדי לספק את הדרישות של תושבי מגרון. הממשלה, שהשר בגין חבר בה, לא תהיה אותה ממשלה (עוד שלוש וחצי שנים – א.ז.). יהיו בחירות עד אז. אני לא יודע מי מהעותרים יחזיק מעמד עד אז. זו בקשה שאסור להסכים לה."

גם השר בגין נכח באולם ואמר במהלך הדיון: "קיימתי את הדיונים הארוכים, לעיתים כואבים ואף מכאיבים, בניסיון להגיע לאותה תוצאה שרצינו להגיע אליה. אני מדבר על גישה של ניסיון בדרכי שלום והשגה של הפשרה. אני חבר הממשלה ה-32 למדינה ואני חש אחריות לפעולות וגם לשגגות שיצאו מלפני ממשלות שקדמו לנו. מבחינה זו אנו יודעים  שמגרון במקומה הייתה שגגה שנפלה על ידי הממשלה הקודמת, אנו יודעים שזה היה בידיעת הדרג המדיני הגבוה באותה ממשלה, ומכאן אני יכול להבין את תחושת תושבי מגרון שחשו שהם מילאו שליחות מטעם הממשלה", אמר השר בגין.

ההסכם שהוגש, שמשמעותו פינוי מרצון של התושבים מכעיס את "שלום עכשיו" ואת תושבי הכפר בורקה הטוענים לבעלות על האדמה. הם סבורים שמדובר במחטף, רגע לפני המועד שקבע  בג"ץ לפינוי המאחז. עו"ד ספרד אמר כי הגשת הבקשה של המדינה נגועה בחוסר תום לב, כי היא הוגשה שבועיים לפני המועד שהציב בית המשפט לביצוע הפינוי. לדבריו לא נעשתה פנייה לתושבים הפלסטינים, כאילו הם לא קיימים. צדק נדחה הוא צדק נדחה.