סרט המחזמר "שכונה על הגובה" בבימויו של ג'ון מ. צ'ו, יוצר התחלה חזקה להפליא לחוויית סרטי הקיץ. הסרט, המבוסס על מחזה ברודווי מאת לין-מנואל מירנדה (שכתב את המוזיקה והמילים) ו-קוויארה אלגריה הודס (שכתבה את הספר ואת התסריט של הסרט), הוא עיבוד מוזיקלי קסום, מלא חיים ומענג לכל אורכו. עם צוות שחקנים יוצא מן הכלל ותסריט המטפל בנושאים חשובים, "שכונה על הגובה" מפתיע בכל שוט, ומביא פעימות רגשיות בחגיגה של תרבות וקהילה.

הסיפור מתרחש בשכונת וושינגטון הייטס בניו יורק, ועוקב אחר אונאבי דה לה וגה (אנתוני ראמוס), בעל חנות מכולת שחולם לחזור לרפובליקה הדומיניקנית כדי להגשים את חלומו של אביו, והוא מעודד על ידי אבואלה קלאודיה (אולגה מרדיז) – הסבתא האהובה בשכונה שתמיד קונה כרטיסי לוטו בתקווה שהיא תזכה מתישהו. חברו הטוב, בני (קורי הוקינס), עובד בחברת המשלוחים המקומית שבבעלות קווין רוסאריו (ג'ימי סמית') – אביה של נינה (לסלי גרייס), שזה עתה חזרה מסטנפורד ולא ממש רוצה לבשר את החדשות על החלטה חשובה שעשתה. בינתיים, ונסה (מליסה באררה) היא מעצבת אופנה מתחילה, שמאמינה שהיא צריכה לעבור למרכז העיר כדי להצליח בגדול, אך נאבקת למצוא מקום להשכרה. אירועי המחזמר מתקיימים במהלך מספר ימים בעיצומו של גל חום קיצי, כאשר כל אחת מהדמויות מתחבטת בצעדים הגדולים הבאים בחייה ומשמעויות ההחלטה לעתיד.

"שכונה על הגובה" היא חגיגה משעשעת על קהילה לטינית. סביבת הסרט בעיר ניו יורק מנוצלת להפליא – הרחובות, המכולת השכונתית, הבריכה הציבורית, הרכבת התחתית וסצינות הפנים משמשים כולם בדרכים, שלא רק מקפיצים את הסיפור מבחינה ויזואלית, אלא הופכים את וושינגטון הייטס לדמות נוספת. כך יש להשתמש בערים בכל סיפור, וזה הופך את המחזמר לטוב עוד יותר מהצגת התיאטרון עצמה, כך שהוא לוכד למעשה את מהות המיקום ואוכלוסייתו המגוונת. כל סצינה וסצינה שופעת מקודמתה ברוח מוזיקלית מדבקת, כזו שתגרום לצופים לרצות ולרקוד יחד למנגינות. מ-'96,000' – שיר שמביא למעשה את כל הדמויות ומאות הניצבים הרוקדים בבריכה וסביבתה, ועד 'קרנבל דל באריו' – פתיח למסיבה שכונתית רוגשת (ואחת הסצינות הטובות בסרט). המוזיקה ומילות השירים עובדים כדי לספר את סיפורן של הדמויות, את מסעותיהן הנפשיים ואת השכונה שהן מכנות בקנאות בית.

השירים ותוכן הסיפורים מביאים צחוק ודמעות, כשהסרט מאזן בין שיאי המסע של הדמויות השונות. "שכונה על הגובה" גם עשיר בסנטימנטליות עמוקה, כאשר החום והאהבה של הדמויות עוטפים אפילו את הרגעים המלאים ביותר במתח. עוצמת מערכות היחסים של הדמויות ותחושת הקהילה העמוקה – הם שהופכים את הסרט לעוצמתי יותר, עם פעימות רגשיות המושכות את מיתרי הלב וסצינות רומנטיות עדינות, מכשפות ומקסימות, המועצמות עוד יותר בזכות הכימיה שבין שחקנים (זה נכון במיוחד לגבי הדמויות של הוקינס ו-גרייס). המחזמר מתנגן באנרגיה, כובש את חושי הקהל כבר מההתחלה, ועל כן הוא מרהיב מבחינה ויזואלית, כשעיצובי התלבושות וההפקה מלאי פרטים וצבעוניים.

"שכונה על הגובה" נוגע גם בנושאים של שייכות, איך הבית יכול להיראות מקום מושלם עבור עולים מהדור הראשון והשני. כשהרגליים נטועות היטב בוושינגטון הייטס, תושבי הגוש שוקלים את חלומותיהם מעבר לשכונתם, תוך שהם בוחנים את זהותם הכפולה (לטינית ואמריקנית) ואת התחושה – היכן הם משתלבים. חלקם מסוגלים לקוות לעתיד טוב יותר, מתוך אמונה שהדברים יקרו; לאחרים אין את הפריבילגיה לחלום בכלל, מכיוון שהם אינם נחשבים אזרחים במדינה שתמיד כינו בית. הסרט בוחן גם את לחצי ציפיות הדור וכיצד ניתן להעביר את חלומותיו של הורה לילדו, מה שעלול לגרום למתח רב, אולם זהו נושא שהוא מציאותי להפליא ומטופל בכמות הנכונה של מחשבה.

בעוד שהסרט מתמודד עם שייכות, הוא גם חוגג זהויות דו-תרבותיות באופן נוקב, מלא לב, חום וגאווה. "שכונה על הגובה" הוא סרט עשוי להפליא, לאור המאמצים הנלהבים שנעשו כדי להביאו לחיים. יש כמה שינויים שנעשו מתוך הצגת התיאטרון המקורית, כדי להתאים יותר לזרימת הסרט – אבל זה עובד, ובכך משפר את חווית מעבר המדיום של המחזמר מבלי להשמיט את לב הסיפור. בדרך כלל, לא כל כך קל לעבד תיאטרון מוזיקלי למסך הגדול – ויש דברים שעובדים לטובת הסיפור ואילו אחרים לא. עם זאת, ב-"שכונה על הגובה" זה עובד, והסרט סוחף, תוסס, עם סיפור מתחשב, המסופר באופן מבדר, נמרץ ואותנטי.