בית וילהלם ותיאודורה אברלה הוקם בשנת 1930, אולם לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה עזבו בני הזוג אברלה את הארץ. המבנה נתפס ע"י שלטונות הצבא הבריטי ובשנת 1948 החליט בן גוריון כי המבנה יהפוך למעון הממשלה. בשנת 2006, עם סיום כהונתו של שרון, הסתיים תפקידו של המבנה והוא ננטש. הרמטכ"ל בזמנו, רא"ל גדי אייזנקוט ואגף ההנדסה של משרד הביטחון, החליטו לשחזרו ולשמרו ולהפוך אותו למרכז מורשת ייחודי, אשר משמש כמרכז מבקרים של המטה הכללי. חדר ישיבות הקבינט צויד במסכי מולטימדיה, המקרינים נקודות ציון ודיוני מפתח שהיו בלשכה. חדר העבודה של בן גוריון מכיל תמונות ומכתבים מתקופתו, ובחללי המעברים מופיעות תצוגות מתחלפות.

השימור

את עבודת השימור, הוביל משרד אדריכלות השימור "סולר אדריכלים". השימור כלל את שחזור הרצפה הצבעונית, המוצגים והרהיטים ותקרת הגג, חשיפת הצבע המקורי, ושימור עיטורי קיר וכן את שיפוץ והחזרת הבניין למראה המקורי החיצוני.

במסגרת העבודות, חדר העבודה המשוחזר של בן גוריון התמלא מחדש במכתבים, תמונות ואביזרים מתקופת כהונתו, וחללי המעברים עוצבו מחדש, כך שניתן להציב בהם תצוגות מתחלפות. כורסתו הראשונה של בן גוריון הוחזרה והאביזרים והצילומים ההיסטוריים של ראשי הממשלה בן גוריון, לוי אשכול, גולדה מאיר ואריאל שרון מוצגים על הקירות.

גם הגן החיצוני ששימש את בן גוריון לקבלות פנים רשמיות שוחזר והוא מכיל אלמנטים מתקופת קום המדינה, לצד שימור נופי, הכולל את מיטב צמחיית ארץ ישראל.

שימור ושחזור המבנה החל ב-2016 על בניין נטוש ומוזנח. צוות מומחים שחקר כל פינה וסדק במבנה, הצליח לשחזר את צבע הקירות המקורי, את הכיסאות מאותה התקופה ואף את משקופי הדלתות. השימור שנעשה הוא בסטטוס 'מחמיר', שמאפשר ירידה לפרטים לצורך דיוק מקסימלי. תהליך השימור דרש איסוף חומרים ולמידה של כל פרטי המבנה והרבה תכנון ומחשבה. לא מדובר בשיפוץ רגיל, אלא בשחזור של המקום עצמו, ובנוסף, גם של הסיפור והערך האדריכלי שמתלווה אליו. התהליך כלל בין היתר את חשיפת הצבע המקורי בבניין, ועבודות שיפוץ וחידוש של אותם חדרים בהם התקיימו הישיבות הביטחוניות החשובות בתולדות המדינה, החל מקביעתו של ראש הממשלה דאז, יצחק רבין, לצאת למבצע אנטבה ב-76', דרך הטקטיקות של ראשת הממשלה, גולדה מאיר, בנוגע למלחמת יום הכיפורים, ועד לכמה מהתמונות המוכרות שצולמו במדרגות העגולות שמובילות למבנה.

פינה מיוחדת בחדרו המשוחזר של בן גוריון מוקדשת לשלישו הצבאי אל"ם נחמיה ארגוב שהתאבד בשנת 1957. בן-גוריון הציב באולם ישיבות הממשלה את ארון הספרים של ארגוב המנוח, ומאז נשמרת צוואתו. על הקיר הדרומי באולם הישיבות תלויות תמונותיהם של הרצל וחיים ויצמן, על הקיר המערבי תמונת בן-גוריון, על הקיר המזרחי תלוי העתק של מגילת העצמאות לצד תצלומיהם של כל ראשי ממשלות ישראל, ובקיר הצפוני תצלומו של נחמיה ארגוב, עובד מדינה, לצד תצלומי גדולי האומה.

שימור המבנה מתייחס לשתי תקופות המזוהות עם הבית. הראשונה היא התקופה הטמפלרית, שבאה לידי ביטוי בסביבתו החיצונית של המבנה ובפרטי האדריכלות המצויים בו. לעומת זאת, חללי הפנים של הבית ותכולתו, שומרו ברוח תקופת בן גוריון.

אודות הבית הטמפלרי המקורי

ד"ר ניר מן מספר כי "האדריכל תיאודור וילנד תִכנן את הבִּניין עבור הסוחר בעל הנכסים וילהלם אבְּרֶלֶה, שנחשב לעשיר מקרב מתיישבי הקהילה הטמפלרית בארץ. וילהלם אבֶּרְלֶה נולד ב-1885 בירושלים, התחתן ב-1911 עם תיאודורה לאנג ולזוג נולדו ארבעה ילדים (קוּרט, הדוויג-אגתה, פאול-תיאודור וארנסט-וילהלם). אבֶּרְלֶה ייצג חברות מסחריות רבות בארץ, היה מעורב בייצוא המסחרי (תפוזי יפו), עסקי בנקאוּת, בעליה של סוכנות מסחרית 'קירשנר & אבֶּרְלֶה ביירות', נשיא לִשכת הספנוּת ונשיא המועצה המקומית שׂרונה. בשנת 1930 נחנך הבית התלת-קומתי המקורה בגג רעפי מרסיי אדומים, ששימר את אופי הבנייה הטמפלרית. בעיצובו ניכּרת השפעה ארכיטקטונית מובהקת של סגנון הבּאוּהאוז (הבין-לאומי), שמיטב האדריכלים היהודים שעלו מגרמניה הטביעו בשנות השלושים את חותמו בתל-אביב. הבית על מרתפו, אריחי רצפותיו הצבעוניים, קמרונות תקרותיו הצלובים, גרמי המדרגות הלולייניים, חלונות האונייה העגולים, דלתות הזכוכית החלבית, עמודי מִרפסותיו הפתוחות וריהוטו המפואר נבנה בצורה ייחודית (בדומה לאות Z הפוכה), כמקובל בבנייה האירופית בגלל כיוון קרינת השמש. בקומה השנייה שכנו חדרי המגורים של בני המשפחה, ובקומה העליונה היו חדרי שירות. בעורפו של הבית ניטע גן רחב ידיים".

תכניות לעתיד

עיריית תל אביב ורשות מקרקעי ישראל מקדמות תוכנית ענק למגדלים שיבנו בשטחים שיפונו ממחנה מטכ"ל, עליהם יוקמו כ-250 אלף מ״ר בנוי, הכוללים 750 יח״ד מסחר תעסוקה ושטחי ציבור במגדלים בגובה 40-60 קומות. תכולת המבנים הצבאיים בשטחים שיפונו, תעבור לבניה לגובה בשטחי המחנה הצבאי. יחד עם זאת, מבנה מוזיאון לשכת ראש הממשלה ההיסטורי, הוכרז כמבנה שאין לגעת בו.