Skip to content

פרשת הצוללות: גנץ וסער הורו על עבודת מטה משותף לבחינת הקמת וועדת חקירה ממלכתית

בהודעה שיצאה מלשכת שר הביטחון נמסר על פתיחת עבודת מטה משותפת עם משרד המשפטים לבחינת הצעתו של השר להקמת הוועדה בשיתוף היועץ המשפטי לממשלה

פרשת הצוללות: גנץ וסער הורו על עבודת מטה משותף לבחינת הקמת וועדת חקירה ממלכתית

בהודעה שיצאה מלשכת שר הביטחון נמסר על פתיחת עבודת מטה משותפת עם משרד המשפטים לבחינת הצעתו של השר להקמת הוועדה בשיתוף היועץ המשפטי לממשלה

שר הביטחון בני גנץ ושר המשפטים גדעון סער סיכמו היום (שישי) בפגישה ביניהם לפתוח בדיון ועבודת מטה בין משרדיהם לבחינת הצעתו של שר הביטחון להקמת ועדת חקירה ממלכתית בפרשת הצוללות וכלי השיט.  היועץ המשפטי לממשלה ישתתף בתהליך בשים לב למשפט הפלילי שמתנהל בהקשר לפרשה זו בו ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו לא הואשם למרות שכל כוורת מקורביו הועמדו לדין בעוד שהוא טען שלא ידע דבר.
במרכז הפרשה הקרואה פרשת הצוללות וכלי השיט – שכונתה בחקירות המשטרה עליהן החליט היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, תיק 3000, מדובר בשתי עסקאות בין ישראל לבין התאגיד הגרמני "טיסנקרופ": אחת לרכישת שלוש צוללות (בשווי 1.5 מיליארד אירו) והשנייה, לרכישת ספינות טילים (בשווי 430 מיליון אירו). החקירה עסקה בחשדות שקצינים בכירים ועובדי ציבור דרשו ולקחו שוחד כדי לקדם את העסקאות בין התאגיד למדינת ישראל. במהלך החקירה נבדקו פעולות רכש אחדות עבור חיל הים,  כמו גם רכישת הצוללת אח"י דרקון, מסדרת דולפין AIP ב-2012, בנוסף לחמש הצוללות המשרתות בחיל הים. בנוסף: רכישת שלוש צוללות לחיל הים, שיבואו בנוסף לצוללות הקיימות או לפי גרסה אחרת להחלפת צוללות מסדרת דולפין כאשר יתיישנו, בניגוד לעמדת הדרג הביטחוני. רכישת ספינות טילים מדגם סער 6, תוך ביטול מכרז בינלאומי והחלפתו במשא ומתן עם המספנה של חברת "טיסנקרופ" לבניית ספינות כבדות וגדולות יותר מכפי שפורסם במכרז, וכמו כן נחקר האישור שניתן לגרמנים למכור למצרים צוללות דומות לאלה שנמכרו לישראל, דבר שעלול לפגוע ביתרון הצבאי של ישראל.


נתניהו עושה דרכו החוצה מאחת הצוללת (צילום: לע"מ)

ב – 22 בנובמבר 2020 הורה שר הביטחון, בני גנץ, על הקמתה של ועדת בדיקה "לבחינת התנהלות מערכת הביטחון וכלל הגורמים שהיו מעורבים בתהליך קבלת ההחלטות שנתקבלו ביחס להליכי הרכש של ספינות המגן סער 6 והצוללות". הוועדה אמורה הייתה לכלול את השופט בדימוס אמנון סטרשנוב (יושב ראש), מפקד חיל הים לשעבר אברהם בן-שושן ויעל גריל, לשעבר מנהלת הרכש במשרד ראש הממשלה ומנהלת היחידה הכלכלית של מנהל הרכש במשרד הביטחון. כעבור כחודש התפטרו חברי הוועדה, עקב המגבלות שהטיל היועץ המשפטי לממשלה על עבודתה ועל סמכויותיה. בהמשך, מבקר המדינה לשעבר יוסף שפירא הסכים להיות יושב הראש. בהמשך חזר בו.

בחודש שעבר – 19/06/21 הודיע שר הביטחון כי  יגיש לממשלה הצעת החלטה להקמת ועדת חקירה ממלכתית לרכש הצוללות וכלי השיט. "ועדה זו תהיה בעלת יכולת בדיקה מעמיקה ובלתי תלויה, בניגוד לוועדה המשרדית שניסה שר הביטחון להקים לנוכח התנגדות נתניהו לוועדת חקירה ממלכתית", נמסר מטעמו של גנץ. עוד נמסר באותה עת כי הצעת ההחלטה תוגש בזמן הקרוב למזכירות הממשלה, לאחר סיום עבודת המטה במשרד הביטחון ותיאום עם היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט בימים הקרובים.

 

שר הביטחון בני גנץ ושר המשפטים גדעון סער סיכמו היום (שישי) בפגישה ביניהם לפתוח בדיון ועבודת מטה בין משרדיהם לבחינת הצעתו של שר הביטחון להקמת ועדת חקירה ממלכתית בפרשת הצוללות וכלי השיט.  היועץ המשפטי לממשלה ישתתף בתהליך בשים לב למשפט הפלילי שמתנהל בהקשר לפרשה זו בו ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו לא הואשם למרות שכל כוורת מקורביו הועמדו לדין בעוד שהוא טען שלא ידע דבר.
במרכז הפרשה הקרואה פרשת הצוללות וכלי השיט – שכונתה בחקירות המשטרה עליהן החליט היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, תיק 3000, מדובר בשתי עסקאות בין ישראל לבין התאגיד הגרמני "טיסנקרופ": אחת לרכישת שלוש צוללות (בשווי 1.5 מיליארד אירו) והשנייה, לרכישת ספינות טילים (בשווי 430 מיליון אירו). החקירה עסקה בחשדות שקצינים בכירים ועובדי ציבור דרשו ולקחו שוחד כדי לקדם את העסקאות בין התאגיד למדינת ישראל. במהלך החקירה נבדקו פעולות רכש אחדות עבור חיל הים,  כמו גם רכישת הצוללת אח"י דרקון, מסדרת דולפין AIP ב-2012, בנוסף לחמש הצוללות המשרתות בחיל הים. בנוסף: רכישת שלוש צוללות לחיל הים, שיבואו בנוסף לצוללות הקיימות או לפי גרסה אחרת להחלפת צוללות מסדרת דולפין כאשר יתיישנו, בניגוד לעמדת הדרג הביטחוני. רכישת ספינות טילים מדגם סער 6, תוך ביטול מכרז בינלאומי והחלפתו במשא ומתן עם המספנה של חברת "טיסנקרופ" לבניית ספינות כבדות וגדולות יותר מכפי שפורסם במכרז, וכמו כן נחקר האישור שניתן לגרמנים למכור למצרים צוללות דומות לאלה שנמכרו לישראל, דבר שעלול לפגוע ביתרון הצבאי של ישראל.


נתניהו עושה דרכו החוצה מאחת הצוללת (צילום: לע"מ)

ב – 22 בנובמבר 2020 הורה שר הביטחון, בני גנץ, על הקמתה של ועדת בדיקה "לבחינת התנהלות מערכת הביטחון וכלל הגורמים שהיו מעורבים בתהליך קבלת ההחלטות שנתקבלו ביחס להליכי הרכש של ספינות המגן סער 6 והצוללות". הוועדה אמורה הייתה לכלול את השופט בדימוס אמנון סטרשנוב (יושב ראש), מפקד חיל הים לשעבר אברהם בן-שושן ויעל גריל, לשעבר מנהלת הרכש במשרד ראש הממשלה ומנהלת היחידה הכלכלית של מנהל הרכש במשרד הביטחון. כעבור כחודש התפטרו חברי הוועדה, עקב המגבלות שהטיל היועץ המשפטי לממשלה על עבודתה ועל סמכויותיה. בהמשך, מבקר המדינה לשעבר יוסף שפירא הסכים להיות יושב הראש. בהמשך חזר בו.

בחודש שעבר – 19/06/21 הודיע שר הביטחון כי  יגיש לממשלה הצעת החלטה להקמת ועדת חקירה ממלכתית לרכש הצוללות וכלי השיט. "ועדה זו תהיה בעלת יכולת בדיקה מעמיקה ובלתי תלויה, בניגוד לוועדה המשרדית שניסה שר הביטחון להקים לנוכח התנגדות נתניהו לוועדת חקירה ממלכתית", נמסר מטעמו של גנץ. עוד נמסר באותה עת כי הצעת ההחלטה תוגש בזמן הקרוב למזכירות הממשלה, לאחר סיום עבודת המטה במשרד הביטחון ותיאום עם היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט בימים הקרובים.

 

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן