למה לא כדאי להתחתן? שואלת ד"ר דפנה הקר בפרק ד' של ספרה "סוגיות משפחתיות בעיניים משפטיות" (הוצאת מודן – "ספריית האוניברסיטה המשודרת) ומבקשת להציב סימן שאלה בנושא לנחיצות של מוסד הנישואין מנקודת המבט הפמיניסטית ומנקודת המבט הפלורליסטית.

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2009, מציינת הקר, שליש מהישראליות נישאות עד גיל 24. שיעור הנשואות מזנק ל-60 אחוז בגילים 25-29, ועד גיל 40 כ-88 אחוז מהנשים ו-85 אחוז מהגברים בישראל כבר נשואים. "למרות שיעורי הגירושין העולים ומהפיכת האינדיווידואליזם, הנורמה בישראל חד-משמעית: רוב הישראלים מתחתנים", היא מוסיפה. הסיבות לחתונה לחתונה הם אהבה, שיקולים כלכליים והבאת ילדים לעולם.

האהבה הרומנטית, שעריסתה במאה ה-12, נתפסה כמנוגדת למוסד הנישואין

הקר מזכירה, שהחיבור בין אהבה לנישואין החל רק בתחופה המודרנית "עד המאה ה-19 אנשים התחתנו בעיקר על פי בחירת הוריהם. במקרים שבהם היתה אהבה בין בני הזוג, זו התפתחה מתוך עשייה משותפת ובניית המשפחה. האהבה הרומנטית, שעריסתה במאה ה-12, נתפסה כמנוגדת למוסד הנישואין, מכיוון שהתבססה על בחירה וחופש", כותבת הקר. "הדימוי הרומנטי של אהבה היה של אהבה סוערת, רגשית ויצרית, שאותה לא ניתן לביית".

הקר מפרטת את הביקורת הפמיניסטית על הנישואין ועל הסכנה שבתלות הכלכלית של האשה בבעלה ואת הביקורת מתוך העמדה הפלורליסטית, שעל פיה, יש לאפשר לא רק רווקוּת אלא גם זוגיות שאינה כפופה לכללי מוסד הנישואין. היא כותבת: "קיים אפוא מתח בין העמדה הפמיניסטית, המותחת ביקורת על כוחם העדיף של הגברים, לבין העמדה הפלורליסטית. ככל שנאפשר לזוגות להסדיר את יחסיהם בחוזה ולא נכפה עליהם חובות וזכויות, כך תגדל היכולת של הצד החזק בזוגיות, לרוב הגבר, לעצב זוגיות בהתאם לאינטרסים שלו", היא כותבת. "הלחץ החברתי של על נשים להינשא והאפליה כלפיהן בשוק העבודה בשכר עלולים לגרום לנשים לחתום על הסכמי זוגיות פוגעניים. כך, כלי משפטי שנועד למקסם את החירות של הפרטים לעצב את הזוגיות שלהם על פי דרכם והבנתם עלול לבסוף להיות מכשיר נוסף בדיכוין של נשים. במובן הזה מוסד הנישואין, הכולל בדרך כלל הימנעות מהסכמי קדם-נישואין, הוא אולי הרע במיעוטו".

ד"ר דפנה הקר היא מרצה בכירה בפקולטה למשפטים ובתוכנית ללימודי נשים ומגדר באוניברסיטת ל־אביב. היא בעלת תואר ראשון ושני במשפטים ודוקטורט בסוציולוגיה, ומחקריה עוסקים בצומת המפגישה בין משפחתיוּת, משפט ומגדר.

הספר "סוגיות משפטיות בעיניים משפחתיות" בוחן כיצד מתמודדת מערכת המשפט בישראל עם התמורות הדרמטיות שעובר מוסד המשפחה. הספר עוסק, בין היתר, במאבקי הכוח בין בתי־המשפט האזרחיים לבין בתי־הדין הדתיים, בזכות להקים משפחה ובחובות ובזכויות בתוך המשפחה ולאחר התפרקותה.

בין הנושאים האחרים המטופלים בספר: מהי משפחה, הזכות להינשא, הזכות להורות ולאי-הורות, קולם של הילדים, אלימות במשפחה, גירושין, מערכת המשפט הכפולה בישראל ועוד.